סוגנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סוגנותאנגלית: Speciesism) הוא מושג מתחום זכויות בעלי־החיים המתאר, על דרך הגנאי, הבדלה מוסרית בין בעלי חיים על פי מינם הביולוגי. המושג נטבע על ידי פעיל זכויות בעלי החיים ריצ'רד ריידר. המושג מתייחס להבדלה מוסרית בלבד ולא למתן יחס שונה לבעלי־חיים הנובע מההבדלים הביולוגיים הקיימים ביניהם.

בסוגנות יש שני מצבים:

  • הבחנה בין האדם ובין כל יתר בעלי החיים. הבחנה זו רואה בהריגת פרה (או בעל חיים אחר) פסולה פחות מהריגת אדם.
  • הבחנה בין בעלי חיים שונים. דוגמה לכך היא הגישה התומכת באכילת בשר בקר, אך שוללת אכילה של בשר כלב.

לא כל הבחנה בין בעלי חיים תיחשב לסוגנות. לדוגמה, תפיסה הרואה בבעיטה בכלב כפחות אכזרית מבעיטה באדם תחשב כסוגנית, מכיוון שאין סיבה להניח שהכלב סובל מכאב פחות מאשר האדם. מנגד תמיכה בעיקור כפוי של כלבים מחד והתנגדות לעיקור כפוי של בני־אדם מאידך לא תחשב כסוגנית, כיוון שהיא מתבססת על הבדלים רלוונטיים בין השניים - היכולת של בני־אדם לשלוט ברבייה שלהם באופן תבוני, או ההבדל בחשיבות שמייחסים בני־אדם לעומת כלבים לחופש הבחירה שלהם בנושא.[דרוש מקור]

המתנגדים לסוגנות מאמצים על פי רוב תזונה טבעונית. כנגד הסוגנות נטען כי כל יצור חי המסוגל לחוש סבל זכאי לזכויות והגנה שווה על זכויותיו. המתנגדים לסוגנות רואים בה אפליה ומקבילים אותה לגזענות או סקסיזם. מנגד, התומכים בסוגנות טוענים כי בעלי חיים נבדלים מבני אדם ביכולתם הקוגניטיבית באופן משמעותי (למשל אינם יכולים להבין ולכבד את מושג הזכות בעצמם) ולכן הבדלה סוגנית אינה שרירותית כמו הגזענות אלא נטועה בטבע הדברים.

המושג זכה לתפוצה נרחבת בעיקר בזכות ספרו של הפילוסוף האוסטרלי פיטר סינגר, "שחרור בעלי־החיים", אשר ביקר את התפיסה הסוגנית. כותב אחר שהתייחס בהרחבה לנושא הוא ההוגה האמריקאי טום ריגן.

על פי ריצ'רד ריידר וסינגר, כל היצורים על פני כדור הארץ חיים בסיטואציה בה מין אחד, האדם, שולט בבעלי חיים אחרים ופוגע בהם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]