אינטליגנציה בבעלי חיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: חוסר במקורות וסימוכין.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

האינטֶליגנציה היא מכלול הקשרים שבאמצעותם פותרים בעיות הדורשות חשיבה בצורה יעילה. השאלה האם קיימת אינטליגנציה בבעלי חיים ומהם מאפינייה, הייתה במהלך העשורים האחרונים נושא למחקר מקיף. לאור עליית תורת האבולוציה והתבססותה של התפישה שלפיה תהליך הדרגתי הביא להיווצרותו של המין האנושי מבעלי חיים אחרים, תהו החוקרים האם לא ניתן למצוא את תכונתו הייחודית ביותר של האדם, האינטליגנציה, במינים מהם הוא התפתח ובמינים דומים להם. כמו כן, חקירת דרכי החשיבה של בעלי חיים השונים מבני האדם יכולה ללמד על האינטליגנציה האנושית בהשוואה שבניגוד. עם זאת, אין כל ספק כי הפער בין האינטלגנציה של הפחות באנשים לזו של החכם בבעלי החיים הוא עצום, והדבר עודנו בגדר חידה למדע.

דולפינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליונקים ימיים יש מוח מפותח ביותר בהשוואה לגודל גופם, והדבר מסייע להם בפיענוח אותות חושיים מאברי חוש מפותחים יותר מאשר האדם[דרוש מקור]. מעבר לזאת, ליונקים ימיים רבים קל לתקשר עם בני אדם הן בטבע והן בשבי והם מחפשים את קרבת האדם[דרוש מקור] ומרשימים אותו כבעלי חיים תבוניים. הדולפינים ידועים כחיה תבונית ותקשורתית במיוחד. קיימות עדויות מחקריות מפתיעות לאינטליגנציה הדולפינית ולשימוש בשפה.

באחד הניסויים הפרידו בין דולפין זכר לדולפין נקבה בבריכה על ידי מחיצה ולימדו את הנקבה ללחוץ על דוושה כדי לקבל פרס. התברר שגם הזכר החל ללחוץ על הדוושה, מבלי שעבר תהליך של לימוד[דרוש מקור]. ההסבר שנתנו החוקרים היה שבאמצעות גלי הקול שעברו דרך המחיצה סיפרה הנקבה לזכר על כדאיות הלחיצה על הדוושה.

בניסוי אחר מרשים אף יותר דולפינים למדו באמצעות שפה של שריקות וסימנים לבצע פקודות. הם ידעו לצרף מילים לביטוי חדש והצליחו להבחין בין מושאים שונים (כמו ההבדל בין "הבא את הכדור לסל" לבין "הבא את הסל לכדור")[דרוש מקור].

ייתכן גם שדולפינים מנהלים סוגים מסוימים של ויכוחים. ערבוביית הקולות שהם משמיעים בהתאספותם במקום אחד הולכת ומקבלת גוון הרמוני יותר יותר ומסתיימת ביציאה לפעולה.

טקטיקת הציד הבסיסית של דולפינים כוללת כיתור של להקות דגים ואז שחייה בפה פתוח לתוכן בתקווה שהדגיגים הזריזים לא יצלחו להתחמק עקב הצפיפות, הדגים מצידם מנסים לשבור את המרקם ההומוגני ולמנוע ריכוזם בכדור דגים גדול. במאוריטניה נצפה שיתוף פעולה בין דייגים לבין דולפינים. הדייגים חבטו במי הים בידיהם בצורה המסורתית העוברת בשבטם מאות שנים (והקימו בכך קול רעש תת-ימי גדול), והדולפינים שהגיעו תוך מספר דקות דחפו על ידי שחייה והימום סונאר את להקות הדגים אל החוף. משנאספו הדגים לתוך רשתות גדולות הפתוחות לכיוון הים במים רדודים, יכלו הדולפינים להנות מציד נוח עקב המחסום המלאכותי, והדייגים מצידם קיבלו להקות דגים שלמות בלי הצורך לצאת עם סירה לים.

קופי אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימפנזה מצוי משתמש במקל כדי להוריד חפץ מעץ, הספארי ברמת גן

חקר האינטליגנציה בקופי האדם התפתח מאוד, וקל בהרבה לנהל אותו במעבדה מאשר לחקור דולפינים בים או בבריכה.

יכולת מנטלית להוליך שולל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב קופים - בבונים ובקרב קופי אדם חברתיים - שימפנזים וגורילות התגלו תכונות של אלטרואיזם והכרת טובה לאורך זמן, אך גם יכולת להוליך שולל. בין השאר תועד מקרה שבו שימפנזה השמיע זעקת בהלה כדי להבריח את בני קבוצתו ומיד זלל את הבננות שהם הותירו אחריהם. יש חוקרים שסבורים שמצאו ראיות ליכולתם של קופי אדם לתכנן אסטרטגיות ארוכות טווח, אפילו על פני חודשים, ואף להקריב מטרות בטווח הקצר למען הטווח הארוך.

מחקר אחר מצא כי בבונים ניחנים גם הם ביכולת לשקר ולהונות, כאשר הניחו החוקרים בננה ליד שיח באופן כזה שרק הבבון הקרוב לחוקר הבחין במעשה. משהתקרבו אליו חבריו לקבוצה הוא נעץ את מבטו אל-על, לעבר ענף של עץ שכן. הבבונים עקבו אחרי מבטו ומשלא גילו דבר על ענפי העץ נואשו ועזבו את המקום. רגע אחרי שנטשו את המקום אץ הבבון לעבר השיח ולקח את הבננה.

שימוש בכלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קופים מסוגלים לעשות שימוש בכלים. שימפנזה רעב שרואה בננה תלויה על הקיר יכול לאסוף ארגזים, לשים אותם זה על זה, לעלות על הסולם המלאכותי שיצר ולאכול את הפרי הנכסף. בטבע מפורסמת יכולתם של הקופים לעצב סוגים שונים של זרדים כדי לשלוף טרמיטים, או להוציאם באמצעות ענף אחרי שמרטו את עליו.

שימפנזים נצפו לועסים עלים ויוצרים מהם ספוג לשאיבת מים מנקיקים חבויים בסלע, פעולות הדורשות שימוש בדמיון חזותי וביכולת ליצור כלים פונקציונליים ייחודיים. ההבדל בין פעילות זו לבין סיתות אבנים על ידי הומו הביליס נחשב להבדל של דרגה ולא של מהות. בסאפרי ברמת גן ישנו סיפור על אורנגוטן בשם מושון. בעזרת מקל גדול מושון היה חובט בחוטי החשמל, שובר את המבודדים מה שגורם לקצר. וזאת על מנת שיוכל לרדת לתעלה של הספארי,  שאליה יורד בעזרת הכנסת מקלות לתוך חורי הניקוז היוצאים לתעלה, נאחז בהם וכל יורד או לחלופין מבקש שחבר ייתן לו יד והוא יוכל להאחז בו, ואז לרדת לאסוף משם אוכל שנזרק עי הקהל

ישנם הישגים שנרשמו אצל דולפינים, שקופים לא הגיעו אליהם. למשל ההבנה שבעקבות הצבעה באצבע יש להסתכל לא באצבע, אלא על הכיוון שעליו מצביעים.

קופים לומדים שפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ניסויים בלשניים בקופי אדם
בונובו ("שימפנזה ננסי"), שדומה לאדם יותר משאר מיני קופי האדם, היה מושא מחקר בניסויים בלשניים, שבהם הושגה פריצת דרך בהבנת מנגנון רכישת השפה

מחקר רב נערך על יכולתם של קופים ללמוד שפת סימנים, ונרשמו הצלחות יפות בתחום זה, אם כי עוד לא נמצא קוף המסוגל לנהל שיחה של ממש או לעשות במילים שימוש המיועד להשביע סקרנות ולא צרכים בסיסיים פשוטים.

לימדו בהצלחה שימפנזה, בשם שרה, לסמן האם שני עצמים שהוצגו בפניה הם זהים או לא. כמו כן הצליחה לבטא משפטים שיאפשרו לה לקבל מהמטפלת שלה תגמול (למשל "מרי נותנת לשרה תפוח").

באופן כללי עלה יפה הניסיון ללמד את השימפנזה לקשר בין סמל לבין עצם מוחשי. התברר שהשימפנזות מסוגלות גם לתת תוויות לעצמים בלתי מוכרים על פי עצמים ידועים. מלפפון למשל זכה לכינוי "בננה ירוקה".

הקופים הצליחו להשיג הישג שתינוקות אנושיים מגיעים אליו רק בגיל שנתיים, לראות במראה כתם על מצחם ולגעת במצח ולא בראי. התנהגות כזו מראה לכאורה על מודעות עצמית.

גם בקרב האורנגאוטן נמצאה אינטליגנציה גבוהה יחסית. קוף בשם שאנטק ידע להבטיח "לא שיניים" משום ש"דייב חסר אצבע", כלומר שייזהר לא לנשוך מטפל פצוע באצבעו בעת משחק.

עם זאת אין לקופים כל יכולת לבצע שינויים בתחביר, לעבור מלשון פעילה לסבילה ("אני אכלתי את הבננה" - "הבננה נאכלה על ידי").

בעלי חיים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחקר על התוכי אפרור אפריקני התמקד בתוכי אחד ספציפי בשם אלכס. איירין פפרברג, שסיכמה את מחקרה בספר שיצא מטעם אוניברסיטת הרווארד ב-1999, הצליחה ללמד אותו לספור עד שש, להבדיל בין זהה לשונה, לתאר צבעים ותבניות בסיסיות של צורות. באחת מנסיעותיה, כשעזבה את אלכס, סימנה לו פפרברג באצבעותיה כמה ימים תעדר. כשנעדרה יום אחד יותר מהמתוכנן, גילתה שהוא החל למרוט את נוצותיו.

לווייתנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקבוצת יונקי הים לא רק הדולפינים מושכים את תשומת לבם של חוקרי אינטליגנציה, אלא גם לווייתנים. לחלק מהלוייתנים יש שפה שהיו שהגדירוה "שירה". באופן מפתיע, נמצאו נקודות דמיון בין התנהגותם החברתית ולשונם לבין אלו של הפילים.

אנפית הבקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל שמטפסים ב"מעלה" העץ האבולוציוני, מתגלים תוצרים נוספים של התודעה. אחד הבולטים בהם הוא שימוש בכלי עבודה. עד לפני כמה עשרות שנים ראו ביצירת כלים את הגבול המנטלי בין בני אדם להומינידים שקדמו להם, לא כל שכן בין בני אדם לחיות.

היום מקובל כי גם יצירת כלים והשימוש בהם עשויים קליפות-קליפות. לדוגמה:

כאשר אנפית נוטלת במקורה פירורי לחם ומשליכה אותם למים כפיתיון לדגים, זה מעשה הדורש לא רק זיכרון ויכולת למידה, כי אם גם זיהוי סוגי המזון האכילים לדגים והבנת אורחות חייהם.

עורבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עורבים מניחים אגוזי מלך על כביש סואן וממתינים בצדי הדרך למשאיות שיפצחו אותם, מעשה המחייב הבנה מורכבת של הקשר בין סיבה למסובב.

במקרה שהתפרסם נצפה עורב אשר הוציא דבר מאכל מכוס ארוכה וצרה באמצעות קנה מכופף שהחזיק בפיו.

התברר מעל לכל ספק שבעלי חיים כמו עורבים ניחנים ביכולת המנטלית לשקר ולהונות. באחד המקרים נצפה עורב המתחזה למת ליד פגר של ארנבת. התחזותו גרמה ככל הנראה לעורבים אחרים להסיק מסקנה מוטעית שהפגר מורעל. משהסתלקו מהמקום, העורב המתחזה קם על רגליו ואכל את בשרה של הארנבת.

עורבים ניחנים באינטליגנציה רגשית, המתבטאת בניחום עורבים אחרים, עימם יש להם קשר בעל ערך, לאחר עימות. הניחום נעשה על ידי התנהגויות כמו מגעים עדינים, אכילה משותפת‏[1][2][3].

תרנגול הבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תרנגול הבית

היבטים תאורטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הגישה האקולוגית קיימות מעין "אינטליגנציות מרובות" בבעלי חיים, שאותן יש לבחון בהקשריהן הספציפיים, ואין למתוח קו ישר בין יכולות מוגדרות לבין אינטליגנציה כללית. ציפורים מסוימות היודעות לנדוד בצורה מדויקת על פני מרחקים עצומים כנראה לומדות מפות כוכבים, לכאורה כישרון מזהיר, אך השימוש בו מצומצם לעניין הנדידה בלבד. קיימות צרעות היודעות להשתמש בסימני דרך כדי לאתר את הקן, אך אם מתערב צד שלישי ומזיז את הסימנים ממקומם, אפילו מעט, הן חגות על עקבותיהן ללא תועלת‏[4].

לפי גישה מגבילה זו, השוואה והקבלה בין בעלי חיים שונים ובין כשרונות שונים של אותו בעל חיים הן כמעט חסרות טעם. אף על פי כן חוקרים רבים סבורים, בעקבות צ'ארלס דרווין, שיש מקום לערוך השוואות בעולם החי, לפחות בין בעלי חיים קרובים אבולוציונית‏[5].

הביהביוריזם נתן פתח להשוואה בין מנגנוני לימוד המשותפים לכל היצורים החיים, אם כי מורכבותם משתנה, כשעמד על קיומה של מערכת למידה בסיסית בבעלי החיים. המנגנון הביהביוריסיטי קיים אפילו בחולדות ובעכברים ומבוסס על התניה קלאסית והתניה אופרנטית.
המחקר החדש הוכיח שהלמידה באמצעות התניות אינה טכנית ונסיבתית, אלא מכילה מרכיבים הכרתיים ברורים. למשל, לא כמות ההצמדות בין לחיצת דוושה לבין קבלת מזון קובעת האם החיה תלמד ללחוץ על הדוושה, אלא יכולת הלחיצה לנבא מזון, כלומר אחוז הפעמים שבהן השימוש בדוושה אכן גרר תגמול באוכל.

לפי תאוריות הנביעה (Emergence) (הנקראת גם תאוריית תל הנמלים) על פיה אינטליגנציה נובעת מאוסף של יחידות חשיבה לא אינטלגנטיות הפועלות יחד על פי אסופת כללים פשוטה, כך של"תל נמלים" כקבוצה ישנה אינטלגנציה, הרי שיש לדבר גם על עדרי חיות.

בשנים האחרונות החלו לבדוק את דרכי הבדיקה עצמן, והובעה ביקורת רבה על השיטות האתנוצנטריסטיות המניחות כי "נלמד" את החיה הנבדקת להגיב תגובות אינטלגנטיות בשיטות אנושיות, ונבדוק את תגובתן בעיניים אנושיות. מקרהו של התוכי אלכס מפורסם בעניין זה. התוכי לא הצליח ללמוד משימה מסוימת ונכשל בה שוב ושוב, למרות שקיבל הדרכה טובה פעם אחר פעם. ואז צפה בסטודנטים המבצעים את המשימה. על ידי חיקוי פעולותיהם הצליח להבין את המשימה, ובעקבות זאת צלח את המבחן בהצלחה טובה יותר מהנבחנים האנושיים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברוך נבו, אינטליגנציה אנושית - כרך ב'. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
  • זאב ונדב לוי, אתיקה, רגשות ובעלי חיים. הוצאת ספרית פועלים והוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה
  • צבי ינאי, בעקבות המחשבות. הוצאת פואטיקה (1994).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צבי ינאי, הקו הדק שבין אדם לחיה, באתר ynet‏, 24 בדצמבר 2008
  2. ^ עד כמה אינטליגנטיים העורבים? באתר TED
  3. ^ Do Ravens Show Consolation? Responses to Distressed Others
  4. ^ על הספיקס, פרק בספרו של דולאס הופשטטר תמות מטהמאגיות (משחק מלים עם האנגלית Mathematical Themes) על האינטלגנציה האנושית
  5. ^ מרי מידג'לי, לעומת זאת, טוענת שעלינו לכבד את חלקם האינטליגנטי בכל רמה שהיא