סבל של חיות בר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סבל של חיות בר הוא הסבל שחווים בעלי החיים בטבע, מחוץ לשליטה אנושית ישירה. הוא נגרם מנזקים כגון מחלות, פציעות, טפילות, רעב ותת תזונה, התייבשות, תנאי מזג אוויר, אסונות טבע ותקיפות על ידי בעלי חיים אחרים,[1][2] כמו גם מתח פסיכולוגי.[3] ישנן הערכות לפיהן סבל הוא המצב הנפוץ עבור רוב חיות הבר.[4]

על פי חוקרים בתחום, סבל בכמות עצומה הוא תוצאה בלתי נמנעת של תהליך האבולוציה,[5] ובפרט של אסטרטגיית רבייה-r: אסטרטגיית רבייה שמעדיפה כמות גדולה של צאצאים עם כמות קטנה מאוד של טיפול הורי, ועם שיעור הישרדות נמוך מאוד של הצאצאים. רוב המינים בטבע פועלים באסטרטגיית רבייה זו, ופירוש הדבר הוא שכמעט כל הצאצאים שלהם מתים לפני הגיעם לבגרות מינית, למשל כתוצאה מרעב, מחלה, טריפה או אסון טבע. עובדה זו הובילה חוקרים לטעון שכמות הסבל בטבע גוברת באופן משמעותי על כמות האושר.[1][6][7]

עקב אדום-זנב צעיר טורף נברן שדות

החל מהמאה ה-19 נושא הסבל של חיות הבר נידון בהקשר המוסרי המעשי, סביב שאלת התערבותם של בני האדם בטבע, כלומר האם עלינו (והאם באפשרותנו) להתערב בטבע על מנת להפחית את הסבל שקיים בו.

המתנגדים להתערבות זו טוענים שהיא לא מעשית[8] או שיש להעדיף את שימור המצב הקיים על פני רווחת בעלי-החיים.[9][10] מנגד, התומכים בהתערבות זו מצביעים על מגוון של פעולות שכבר נעשות עבור רווחת חיות הבר ומדגימות את היתכנותה של התערבות זו.[11] הם טוענים גם שטובת בעלי-החיים קודמת לשימור המצב הקיים. לדבריהם, כל-עוד אנחנו עוזרים לבני אדם להתמודד עם הסבל שבטבע, הרי שעלינו לסייע גם לבעלי-חיים אחרים באופן דומה, או לכל הפחות לא להתנגד לסיוע כזה, אחרת אנחנו לוקים בסוגנות, דהיינו אפליה על רקע השתייכות ביולוגית.[2]

כמו כן, תומכים רבים בהתערבות למען בעלי-החיים בטבע מציינים את ההשפעה הרחבה של האדם על הטבע שכבר קיימת ממילא. הם טוענים שכל עוד האדם משנה את הטבע ללא הרף, הוא לא יכול להשתמש בשימור המצב הקיים כתירוץ להימנעות מסיוע לחיות הבר. במקום זאת, מוטב כבר שישנה את הטבע למצב שמיטיב יותר עם כלל בעלי-החיים.[12] חלק מהתומכים אף מציינים את החלק של האדם בהגברת הסבל הקיים בטבע, ומכאן מסיקים את חובתו המוסרית לצמצם את הסבל הזה.[13]

החוקרים שעוסקים באפשרות להתערב למען צמצום הסבל בטבע מדגישים את הצורך במחקר נוסף בתחום. הם מסכימים שהידע והיכולות שיש לאנושות היום לא מספיקים כדי להפחית את הסבל בצורה נרחבת, אך מחקר מעמיק יוכל להניב ידע וכלים שיאפשרו לנו בעתיד להפחית את הסבל בטבע בצורה יעילה ובטוחה.[14][15] כדי שהמחקר בתחום יוכל להיות עשיר ונרחב, הם מדגישים גם את הצורך בהעלאת מודעות לנושא והפצת הרעיון לפיו על בני האדם לסייע לחיות הבר.[6][12]

הגורמים לסבל בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי-החיים בטבע יכולים לסבול ממחלות שעוברות מאחד לשני בדומה להצטננות ושפעת בקרב בני אדם, כמו גם מאפיזואוטיקות (אנ'), המקבילות למגפות אנושיות. אפיזואוטיקות לא נחקרו הרבה בספרות המדעית,[16] אך ידוע שמספרן גבוה וחלקן קשות במיוחד ומסבות סבל רב.

צפרדע מתה מהמין Atelopus limosus, מציגה תסמינים של כיטרידיומיקוסיס.

כמה דוגמאות לאפיזואוטיקות שנחקרו היטב כוללות Chronic wasting disease בקרב איילים וצבאים, תסמונת האף הלבן של עטלפים, מחלת גידולי פנים שטניים (אנ') בקרב שדים טסמניים ומחלת ניוקאסל בציפורים.[16] דוגמאות למחלות אחרות כוללות מיקסומטוזיס ומחלת דימום ויראלית (אנ') בארנבות,[17] גזזת ופיברומה עורית בצבאים,[18] וכיטרידיומיקוסיס בקרב דו-חיים.[19] ישנה סברה שסקביאס היא אחת המחלות הקשות ביותר של בעלי-חיים בטבע.[20]

מחלות, בשילוב עם טפילות, "עשויות לגרום לתשישות, רעד, כיבים, דלקת ריאות, רעב, התנהגות אלימה או תסמינים מבעיתים אחרים במהלך ימים או שבועות עד למוות."[1]

בריאות לקויה עלולה לחשוף חיות בר לסיכון מוגבר לזיהום, אשר בתורו מפחית את בריאות החיה, ומגביר עוד יותר את הסיכון לזיהום.[21] בהיעדר הכלים שיש לבני אדם, ובכלל האפשרות לנוח ולהתגונן, המחלות הרבה יותר קשות עבור חיות הבר מאשר עבור בני האדם, וגם מחלות או פציעות קלות יחסית יכולות להיות קטלניות עבורן.

פגיעות פיזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיות בר יכולות להיפצע או להיפגע ממגוון סיבות כמו טריפה; תחרות תוך מינית; תאונות, שעלולות לגרום לשברים, פציעות ריסוק, פציעות עיניים וקרעים בכנפיים; קטיעה עצמית (למשל כדי להיחלץ מסכנה); השלה; תנאי מזג אוויר קיצוניים כגון סופות, חום קיצוני או מזג אוויר קר; ואסונות טבע. פציעות כאלה עשויות להיות כואבות ביותר, מה שעלול להוביל להתנהגויות שמשפיעות לרעה עוד יותר על רווחתה של החיה הפגועה.

פציעות יכולות גם לגרום לבעלי-חיים להיות רגישים למחלות ופציעות אחרות, כמו גם לזיהומים טפיליים. בנוסף, החיה הפגועה עשויה להתקשות יותר לאכול ולשתות ולהתגונן מפני התקפות של טורפים ושל בני מינם.[22]

טפילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיות בר רבות, במיוחד הגדולות שבהן, נמצאו נגועות בטפיל אחד לפחות. טפילים יכולים להשפיע לרעה על רווחתו של הפונדקאי שלהם על ידי הפניית משאבי הפונדקאי שלהם לעצמם, הרס רקמת הפונדקאי והגברת רגישותו לטריפה.[16] כתוצאה מכך, טפילים עשויים להפחית את התנועה, ההתרבות וההישרדות של הפונדקאים שלהם.[23] טפילים יכולים לשנות את הפנוטיפ של הפונדקאים שלהם; מומים בגפיים בדו-חיים שנגרמו על ידי Ribeiroia ondatrae הם דוגמה לכך.[24] לחלק מהטפילים יש יכולת לתמרן את התפקוד הקוגניטיבי של הפונדקאי, כמו תולעים שגורמות לצרצרים להטביע את עצמם במים, לצורך רבייתן של התולעים בסביבה מימית. דוגמה אחרת היא זחלים המשתמשים בהפרשות דופמין כדי לתמרן נמלים לפעול כשומרי ראש עבור הזחל מפני טפילים.[25] טפילים יכולים להגביר את הסיכוי למוות של הפונדקאי שלהם בעקיפין.[16] מחקר מטא-אנליטי מצא כי התמותה הייתה גבוהה פי 2.65 בקרב בעלי-חיים נגועים בטפילים, לעומת אלו שלא נגועים.[26]

Cymothoa exigua (אנ') הוא טפיל שמשמיד את הלשון של הדג ומתיישב במקומה בפיו.

ישנם טפילים - בהם מינים של תולעים, צרעות, חיפושיות וזבובים – אשר הורגים באופן ישיר את הפונדקאים שלהם, שהם בדרך כלל חסרי חוליות אחרים.[27] לרוב הם מתמחים בתקיפת מין מסוים אחד. טפילים משתמשים בשיטות שונות ומגוונות כדי להדביק את הפונדקאי. לדוגמה, חלק מהטפילים עוקצים את הפונדקאי ומשתקים אותו, ואז מטילים ביצים עליו או לידו.[27] הזחלים של הטפילים גדלים על ידי האכלה מהאיברים הפנימיים ומנוזלי הגוף של הפונדקאי,[28] מה שמוביל בסופו של דבר למותו כאשר איבריו מפסיקים לתפקד, או כשהוא מאבד את כל נוזלי הגוף שלו.[27] טפילות-על היא תופעה בה מינים רבים של טפילים שונים מדביקים בו-זמנית את אותו הפונדקאי.[29]

רעב ותת-תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעב ותת תזונה משפיעים במיוחד על בעלי חיים צעירים, זקנים, חולים וחלשים, ויכולים להיגרם מפציעות, מחלות, שיניים לקויות ותנאים סביבתיים, כאשר החורף קשור במיוחד לסיכון מוגבר.[30]

ההערכה היא שמכיוון שזמינות המזון מגבילה את גודלן של אוכלוסיות חיות הבר, מספר עצום של פרטים מתים כתוצאה מרעב. הביולוג והאתולוג ריצ'רד דוקינס (Clinton Richard Dawkins) מסיק מכך שרעב הוא חלק מהמצב הרווח בטבע.[31]

מקרי מוות כאלה מתוארים כממושכים ומאופיינים במצוקה קיצונית וסבל רב, כאשר תפקודי הגוף של החיה קורסים בזה אחר זה.[32]

בתוך ימים ספורים מהבקיעה, פגיות הדגים עלולות לחוות רעב הידרודינמי, שנובע מכך שזרימת המים בסביבתם מגבילה את יכולתם להיזון. רעב זה יכול להוביל לתמותה של יותר מ-99%.[33]

אפילו בקרב מינים שמתרבים באסטרטגיית-k, כלומר עם טיפול הורי, לעיתים קרובות הצאצאים מאבדים את הוריהם. במקרים כאלו, הוולדות לרוב לא ימצאו מספיק מזון כדי לשרוד.

התייבשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התייבשות גורמת לתמותה רבה בקרב חיות בר. בצורת עלולה לגרום לבעלי חיים רבים באוכלוסיות גדולות למות מצמא.

צמא יכול גם לחשוף בעלי חיים לסיכון מוגבר להיטרף. החיה עשויה להישאר במקום מסתור זמן רב ולהימנע משתייה אם ישנו טורף בסביבה, אך בסופו של דבר הצמא יאלץ אותה לצאת ממחבואה כדי לשתות. בשלב זה היא כבר תהיה חלשה, ולכן מטרה קלה עבור הטורף.

במקרים אחרים החיה הצמאה תאבד את היכולת לזוז בעקבות ההתייבשות, ותישאר במקומה עד שהיא תמות מצמא. אם בנוסף לכך היא סובלת מרעב, תהליך ההתייבשות יכול להיות מואץ.[34] ישנן מחלות, כגון כיטרידיומיקוסיס, שיכולות גם הן להגביר את הסיכון להתייבשות.[35]

תנאי מזג אוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

למזג האוויר יש השפעה חזקה על הבריאות וההישרדות של חיות הבר. תופעות מזג אוויר כמו שלג כבד, שיטפונות ובצורת עלולות לפגוע ישירות בבעלי-חיים,[36] וגם לפגוע בהם בעקיפין על ידי הגדלת הסיכונים של צורות סבל אחרות, כגון רעב ומחלות.[36]

מזג אוויר קיצוני עלול לגרום למותם של בעלי-חיים על ידי הרס בתי הגידול שלהם והרג ישיר של בעלי חיים.[37] נמצא, לדוגמה, שסופות ברד הורגות אלפי ציפורים, מפגיעות ישירות או בעקיפין.[38][39]

Mountain cottontail, מין של ארנבון יער. כ-60% מהם מתים במהלך החורף.

תנאי מזג אוויר מסוימים עשויים דווקא להגדיל את מספר פרטים של חלק מהמינים לאורך דורות רבים. תנאים כאלה, אף על פי שהם תורמים להישרדות, עדיין עלולים להסב סבל לבעלי-החיים, למשל בעקבות התפרצות מין.

מוות של מספר רב של בעלי חיים - במיוחד בעלי דם קר כגון דו-חיים, זוחלים, דגים וחסרי חוליות - יכולים להתרחש כתוצאה מתנודות טמפרטורה. בעלי חיים צעירים רגישים במיוחד לתנודות אלה. בחלקים מסוימים של השנה הטמפרטורה לרוב לא תהווה בעיה, אבל היא יכולה להוות בעיה בקיץ חם במיוחד או בחורפים קרים.[36]

חום קיצוני והיעדר גשמים, למעט הסבל הישיר שהם גורמים לו, קשורים גם בעקיפין לסבל ולתמותה מוגברים. זאת למשל על-ידי הגברת הרגישות למחלות והתייבשות של צמחייה שחרקים ובעלי-חיים אחרים מסתמכים עליה. התייבשות זו יכולה גם לגרום לבעלי-חיים המסתמכים על צמחים כמקומות מסתור להיות רגישים יותר לטריפה.

דו-חיים המסתמכים על לחות כדי לנשום ולהישאר קרירים עלולים למות כאשר מקורות מים מתייבשים.[40] טמפרטורות חמות עלולות לגרום לדגים למות מפני שהן מקשות עליהם לנשום.[41] שינויי האקלים, יחד עם ההתחממות והייבוש הנלווים להם, הופכים בתי גידול מסוימים לבלתי נסבלים עבור בעלי-חיים מסוימים בשל מצוקת חום והפחתת מקורות המים הזמינים.[42]

תמותה המונית קשורה במיוחד למזג האוויר החורפי עקב טמפרטורות נמוכות, מחסור במזון ועקב קפיאה של גופי מים שמאכלסים חיות בר, כגון צפרדעים.[43] מחקר על ארנבוני יער מצביע על כך שרק 32% מהם שורדים את החורף.[44] חורף קר גורם גם לתמותה מוגברת בעקיפין, באמצעות השפעה על תנאי הסביבה.[45] בקרב עכברים, על פי הערכות, בחורפים קשים רק 5% מהאוכלוסייה ישרדו. השאר ימותו מהקור ומתנאי הסביבה.[46]

אסונות טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שריפות, התפרצויות געשיות, רעידות אדמה, צונאמי, סופות הוריקן, סערות, שיטפונות ואסונות טבע אחרים – כל אלו מקורות לפגיעה נרחבת בטווח הקצר והארוך בחיות בר. הם גורמים למוות, פציעות ופגיעות פיזיות, מחלות, תת-תזונה והרעלה בעקבות זיהום מקורות מזון ושתייה.[47]

אסונות טבע יכולים גם לשנות את הסביבה הפיזית של בעלי-חיים אינדיבידואלים בדרכים שמזיקות להם.[48] שריפות והתפרצויות געשיות גדולות עלולות להשפיע על מזג האוויר, ובעלי-חיים ימיים עלולים למות עקב אסונות שמשפיעים על טמפרטורת המים ועל מליחותם.[47]

הלהבות והעשן של שריפות הורגים את רוב בעלי החיים בדרכן, כולל בעלי חיים בתוך מחילות שקרובות מדי לפני הקרקע. במקרים אלו בעלי-החיים נשרפים בתוך המחילות, שמתפקדות כמו תנור.

הרג בידי בעלי חיים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפילוסוף ג'ף מקמאהן (אנ') טוען כי: "בכל מקום בו יש בעלי-חיים, ישנם טורפים אשר עוקבים, רודפים, לוכדים, הורגים וזוללים את טרפם. סבל מייסר ומוות אלים נמצאים בכל מקום ובכל זמן."[49]

קניבליזם בקרב לטאת החולות.

החיות הנטרפות מתות במגוון דרכים, כאשר הזמן שלוקח למותן, שיכול להיות ארוך, תלוי בשיטה שבה משתמשת החיה הטורפת. פעמים רבות בעלי-חיים נבלעים ומתעכלים בעודם בחיים.[50] במקרים אחרים החיות הנטרפות משותקות בארס לפני אכילתן. לפעמים הארס עצמו מתחיל לעכל את החיה.[51]

מלבד טריפה, בעלי-חיים עלולים להיהרג על ידי בני מינם עקב סכסוכים טריטוריאליים, תחרות על בני זוג ומעמד חברתי, כמו גם קניבליזם, הרג ולדות והרג בני זוג.[52] מאבקים על טריטוריה בתוך אותו מין מסתיימים לרוב כשהחלש נכנע, אך יכולים גם להימשך עד המוות או עד פציעה.

מאחר שהבאת צאצאים דורשת אנרגיה רבה מהנקבות, למשל במקרה של הטלת ביצים או ייצור חלב, אך לא מהזכרים – פעמים רבות הזכרים בטבע כופים הזדווגות על הנקבות באלימות. לפעמים הכפייה מאוד אכזרית ומסוכנת, ופוגעת קשות בגוף של הנקבה.

עקה פסיכולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על-פי ההערכות, בעלי-חיים בטבע אינם מאושרים יותר מחיות בית. זאת על פי ממצאים שלפרטים אלו יש רמות גבוהות יותר של קורטיזול ותגובות מתח מוגברות ביחס לחיות בית. בנוסף, בשונה מחיות בית, חיות בר לא זוכות לסיפוק צרכיהן על-ידי מטפלים אנושיים.[3] מקורות הלחץ עבור חיות אלו כוללים מחלות וזיהום, התגוננות מפני טריפה, מתח תזונתי ואינטראקציות חברתיות. גורמי לחץ אלו יכולים להתחיל לפני הלידה ולהמשיך ככל שהפרט מתפתח.[53]

מסגרת מחקרית, שידועה בשם אקולוגיה של הפחד (אנ'), שואפת להמשיג ולחקור את ההשפעה הפסיכולוגית שיכולה להיות לפחד מבעלי-חיים טורפים על הפרטים שהם טורפים. דוגמאות להשפעות כאלו הן שינוי התנהגות והפחתת סיכויי ההישרדות של החיות המאוימות.[54][55] אינטראקציות מעוררות פחד עם טורפים עלולות לגרום להשפעות מתמשכות על התנהגות ושינויים דמויי הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) במוחם של בעלי-חיים בטבע.[56] אינטראקציות אלו יכולות גם לגרום לעלייה בהורמוני סטרס, כגון קורטיזול, אשר יכול להגביר את הסיכון למוות הן של הפרט והן של צאצאיו.[57]

התערבויות למען חיות הבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרכי סיוע ישירות לחיות הבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות היום מספר דרכים לסייע לבעלי-חיים שסובלים בטבע. בהן: חילוץ בעלי-חיים לכודים, טיפול בבעלי-חיים שנפגעו מאסונות טבע, הענקת טיפול רפואי לבעלי-חיים חולים ופצועים, חיסון בעלי-חיים למניעת מחלות, טיפול בבעלי-חיים יתומים, טיפול בצרכיהם של בעלי-חיים מורעבים או מיובשים, ומתן מחסה לבעלי-חיים שסובלים מתנאי מזג האוויר.[58] אל אלו נוספות גם פעילויות פרטיות להימנעות מפגיעה בבעלי-החיים בסביבה העירונית.

חילוץ בעלי חיים לכודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האכלה של גור סנאי אפור אחרי חילוץ.

חילוץ חיות בר כולל מקרים של חיות שנתקעו בחופים, בקרח, בשלג ובמצבים רבים אחרים.[59] בהם יונקים גדולים אשר נתקעו באגם קפוא כשניסו לחצות אותו, בעלי חיים ששקעו בבוץ ונתקעו בו, וחיות ימיות כדוגמת דולפינים ולווייתנים אשר נסחפו אל החוף.

סיוע בעת אסונות טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקורס מקוון של ארגון Animal Ethics (אנ') בנושא הסבל של חיות הבר, מתארים פעולות שונות שהחלו לבצע לאחרונה עבור בעלי-החיים בעת אסונות טבע.[60] אחת הדוגמאות לכך היא הצלה של קואלות בשריפות הענק באוסטרליה. לפעמים יש דרכי סיוע פשוטות בזמן השריפה. למשל, בזמן השריפות באוסטרליה ארגון wildcare Australia, שעוסק בהצלת חיות בר, עודד אנשים שגרים קרוב להשאיר למענן קערות מים בחוץ.

דוגמה נוספת שמוצגת בקורס היא הצלת בעלי-חיים בזמן שיטפונות. הן כללות גם הצלות ישירות וגם בנייה של אזורים מוגבהים באזורים המועדים לשיטפונות.

דוגמאות נוספות להצלות שמתרחשות היום כוללות טיפול בבעלי-חיים שנשארו יתומים אחרי שיטפונות, טיפול בבעלי-חיים שהתייתמו או נפגעו בדרכים אחרות מהוריקן שהתחולל בדרום קרוליינה, החזרת צבי ים אל המים אחרי צונאמי, ופינוי בעלי-חיים בעת התפרצות געשית בפיליפינים.

כדוגמה אנקדוטלית, מסופר בקורס על שני אחים שבאופן עצמאי יצאו עם סירה לשטחי השדות ליד ביתם והצילו יונקים קטנים מהשיטפון.

טיפולים רפואיים וחיסונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום הבריאות, קיימות היום התערבויות מוצלחות לטיפול במחלות ומניעתן בקרב חיות בר.[61] ישנם תכשירים לא פולשניים לטיפול בסקביאס בקרב וומבטים, טיפול במחלת האף הלבן בקרב עטלפים, ובזיהומים שונים בקרב דו-חיים, נחשים, דגים ודבורים. כל אלו מדגימים את הפוטנציאל של טיפול פרוביוטי בחיות בר, אשר יוכל להתרחב ולהשתפר בעתיד.

חיסון אוראלי נגד כלבת, באמצעות פיתיון.

בקנה מידה גדול יותר, תוכניות סיוע רחבות, כדוגמת תוכניות חיסונים ותוכניות האכלה של חיות בר, מבוצעות במדינות שונות.[62][63] הן מצילות מספר עצום של בעלי-חיים מסבל ומוות עקב מחלות. כדי שהתרומה שלהן תהיה חיובית בסך-הכול במאזן הרווחה, תוכניות מעין אלו צריכות להתבצע בצורה מדודה ומתוכננת היטב, שתמנע התרבות יתר או כל הפרה אחרת של המאזן האקולוגי. אוסקר הורטה (אנ') (Oscar Horta) מזכיר גם את פעילותם של מקלטים למען בעלי-חיים יתומים או פגועים, כדוגמה להפחתת הסבל בטבע.[64] ברחבי העולם פועלים מקלטים רבים שמעניקים טיפולים רפואיים לחיות הבר.

הימנעות אישית מפגיעה בבעלי-חיים בסביבה העירונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד הסיוע הרחב בסביבה הטבעית, הסופר והעיתונאי בריאן קטמן (אנ') (Brian Kateman) מציע, עבור האדם הפרטי, להתחיל בצעדים פשוטים שימנעו הוספת סבל לבעלי-החיים בסביבה העירונית.[65] הוא מזכיר, לדוגמה, את השימוש במתקני האכלה לציפורים, שיכול אמנם לסייע לציפורים להתמודד עם תקפות רעב, אך בשימוש לא נכון וללא ניקיון מתאים יכול לגרום להפצת מחלת בין הציפורים, מפני שהוא גורם להן להתקבץ באזור קטן, ולבוא במגע זו עם זו ועם הלשלשת זו של זו. לכן החוקרים בתחום מציעים מספר כללים היגייניים להימנעות מהפצת מחלות בקרב ציפורי חצר, בהם ניקיון קבוע של מתקני ההאכלה, פיצולם למספר תחנות האכלה מרוחקות והחלפה של מיקום המתקנים לעיתים קרובות.[66] דוגמה נוספת שקטמן מציע היא שימוש במלכודות עכברים הומאניות.

אך מעבר לרמה הפרטית בתחומי העיר, גם קטמן מודע לצורך לסייע לחיות הבר בהיקף נרחב, ומזכיר את תוכניות החיסונים של חיות בר כדוגמה לכך.[65]

סוגים נוספים של התערבויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעילה מישל גרהם (Michelle Graham) מתארת פעולות נוספות שמבוצעות היום למען חיות הבר. בהן מאבק בסחר לא חוקי בחיות בר, פעילותה של תנועת One Health (אנ'), וקידום חקיקה להגנה על חיות הבר.[67]

משרד החקלאות האמריקאי חוקר את השימוש באמצעי מניעה באמצעות פיתיון לצורך הקטנת אוכלוסיית התוכי הנזירי.

סוג נוסף של התערבות לצמצום הסבל של בעלי-החיים הוא שימוש באמצעי מניעה עבור חיות בר, במטרה לווסת את גודל האוכלוסייה.[68] שיטות אלו כוללות גם עיקור בהליך כירורגי, בדומה לעיקור וסירוס של חתולי רחוב וכלבי רחוב, אך גם שיטות מתקדמות יותר ופחות פוגעניות, כמו באמצעות חיסונים או תכשירים הורמונליים.[69]

אמצעי מניעה משמשים, בין השאר, לוויסות של אוכלוסיות יונים וחולדות בערים. בעלי-חיים אלו מתרבים יתר על המידה בסביבה העירונית, וכך נגרם להם סבל רב בעקבות תחרות על משאבים, העברת מחלות, קרבות ועוד, לצד סיכון תברואתי לבני האדם.

מלבד חיות עירוניות, נבדק השימוש באמצעי מניעה גם עבור חיות בר בבתי גידול פראיים, בעיקר עבור יונקים גדולים, במקרים בהם ריבוי יתר פגע ברווחה של חיות הבר. עד היום הם נבדקו בהצלחה עבור 85 מינים של בעלי חיים, והעבודה על צורות שונות של אמצעי מניעה לחיות בר עוד נמשכת.[70] לדוגמה, אמצעי מניעה לחיות בר שימשו כדי לצמצם ולייצב אוכלוסיות של סוס בר, אייל לבן-זנב, ביזון אמריקאי ופיל אפריקאי.[68][71]

חשיבות נוספת של אמצעי מניעה לחיות בר, בהקשר של צמצום הסבל, טמונה בפוטנציאל שלהם להחליף אמצעי ויסות לא הומניים, שמתבצעים מסיבות אנתרופוצנטריות. כך, בערים בהן מדללים חיות עירוניות שנחשבות למזיקות לאדם, כמו יונים ומכרסמים, ישנה קריאה להפסיק את השיטות הרווחות היום, שכוללות ציד ורעל, ובמקומן להשתמש בשיטות להגבלת הרבייה.[72]

החוקרים בתחום קוראים להמשך מחקר זהיר ובטוח, שיבחן את כל ההשלכות האפשריות של אמצעי מניעה לחיות בר, לרבות השפעות אקולוגיות והשפעות פסיכולוגיות.[69]

מקרים היסטוריים של התערבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1988, ממשלות ארצות הברית וברית-המועצות שיתפו פעולה במבצע שנקרא מבצע פריצת-דרך (אנ'), כדי לשחרר שלושה לווייתנים אפורים שנלכדו בקרח סחף מול חופי אלסקה.[73]

בשנת 2018, צוות של יוצרי סרטי BBC חפר רמפה בשלג כדי לאפשר לקבוצת פינגווינים להיחלץ משטח צר באנטארקטיקה.[74]

בשנת 2019, כ-2,000 פלמינגואים צעירים חולצו במהלך בצורת בדרום אפריקה.[75]

במהלך עונת השריפות האוסטרלית 2019-20, חולצו מספר חיות בר מהשריפות.[76]

בשנת 2020, חולצו בסרי לנקה 120 דולפינים מהסוג נתב שנסחפו לחוף.[77]

בשנת 2021, חולצו בדרום אפריקה 1,700 אפרוחי קורמורן כף שננטשו על ידי הוריהם.[78] באותה שנה, חולצו כמעט 5,000 צבי ים שסבלו מהלם קור בטקסס.[79]

צורה נוספת של התערבות, שנויה יותר במחלוקת, היא המתת חסד של חיות בר. היא מבוצעת כאשר בעלי-החיים שרויים במצב אנוש וצפויים למות, ומטרת ההמתה היא להעניק להם מוות מהיר במקום המוות האיטי והמייסר שצפוי להם. בשנת 2002, אישרה ממשלת אוסטרליה הרג של 15,000 מתוך 100,000 קנגורואים שנלכדו בבסיס צבאי לאומי מגודר וסבלו ממחלות, פציעות ורעב.[80] בשנת 2016, 350 היפופוטמים ותאואים מורעבים בפארק הלאומי קרוגר הומתו על ידי שומרי הפארק. אחד המניעים לפעולה היה מניעת סבל במותם.[81]

דוגמאות היסטוריות נוספות הן תוכניות למניעת כלבת ושחפת בקרב חיות בר, אשר יושמו בהצלחה.[82]

קידום הנושא והפצתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת הסכמה גורפת בקרב העוסקים בתחום שהידע שקיים היום לא מספיק כדי לבצע התערבויות רחבות, ויש צורך במחקר נוסף.

התחום רק בחיתוליו, וחשוב לקדם אותו הן בציבור הרחב והן בקהילה המדעית. רוב העוסקים בו מסכימים שקידום התחום הוא המשימה החשובה ביותר כרגע, ויש להשקיע בה את עיקר המאמצים. נכון להיום, כמות זעומה של אנשים עוסקים בתחום, וכמות קטנה של משאבים מושקעים בו. החוקרת פרסיס אסקנדר (Persis Eskander) תיארה בריאיון את הצורך בשילוב בתחום של חוקרים ממגוון דיסציפלינות.[83]

אוסקר הורטה טוען שבעלי-החיים בטבע חווים כמויות עצומות של סבל עקב גורמים טבעיים, וכי מתוך נקודת השקפה לא-סוגנית יש חובה מוסרית להפחית את הסבל שלהם, כשם שאנחנו מסייעים לבני אדם.

החוקר אוסקר הורטה ניסח 5 משימות עיקריות למטרה זו:[64]

  1. הפצת הרעיון שעלינו לסייע לבעלי-החיים, ומאבק בסוגנות.
  2. מאבק בתפיסה של הטבע כאידיאלי, והפצת ההבנה שבאפשרותנו לשפר את החיים בטבע.
    הפילוסוף ויליאם רו מציג שריפה טבעית כדוגמה לאכזריות שבטבע, בניגוד לתפיסה הרווחת של הטבע כמקום אידאלי: "אי-שם ביער ברק פוגע בעץ מת, ושריפה פורצת. עופר שנלכד בשריפה עולה בלהבות, ואחרי השריפה נשאר לשכב שם בייסורים נוראיים במשך מספר ימים עד שהמוות גואל אותו מייסוריו".
  3. קידום ההתערבות שמתבצעת כבר היום.
  4. פיתוח צורות התערבות חדשות והוצאתן לפועל. בפרט, הוא מציע לבצע פעולות חדשות בסביבות מופרות, כדוגמת סביבות עירוניות או תעשייתיות, ואת המסקנות שיעלו מהתערבויות אלו ליישם במערכות אקולוגיות פראיות.
  5. עריכת מחקר על הדרכים השונות שבהן נגרמים סבל ומוות בטבע, ועל הדרכים לצמצומן.

הורטה מדגיש שהפצת העניין הציבורי ברווחת חיות הבר והדאגה לסבלן חשובה לא פחות מהתקדמות המחקר בתחום.[59]

ארגון Animal Ethics מונה מספר דרכים בהן האדם הפרטי יכול לסייע להתפתחות התחום:[72]

  1. שיתוף פרסומים על סבל של חיות בר ברשתות החברתיות, במיוחד את אלו שמתפרסמים על ידי ארגונים שפועלים בתחום.
  2. תמיכה בארגוני בעלי-חיים הפועלים לצמצום הסבל של חיות בר, והצעת עזרה ושיתוף פעולה איתם.
  3. תרגום חומרים ומידע על סבל של חיות בר לשפות אחרות.
  4. סיוע בארגון אירועים שנועדו לדיון בנושא.
  5. ארגון קבוצות קריאה של חומרים על סבל של חיות בר. לצורך כך הארגון אף הפיק קורס מקוון בנושא.
  6. אנשים שמתמכים ביצירת תוכן מקוון, כתיבה, עיתונות, אומנות או חינוך, יכולים ליצור חומרים משלהם העוסקים בנושא ולהפיץ אותם במסגרת פעילותם.
  7. אנשים שעוסקים במחקר יכולים להשתתף בחקירת השאלות החשובות בתחום.

בנוסף, הארגון מציע דרכים בהן גופים ארגוניים יכולים לסייע. בין דרכים אלו הם מונים הזדמנויות שונות לדבר על נושא הסבל של חיות הבר, כמו גם חוקים שהגופים הארגוניים יכולים לקדם, שיטות לסיוע אקטיבי לבעלי-החיים ונושאים שאפשר לחקור.[72]

החוקרים Darimont ו-Paquet טוענים שחסר היום בסיס אתי מקובל ויישומי שמתייחס לרווחת חיות הבר, והם מציעים התחלה רעיונית לבסיס זה.[84] לטענתם, נושא רווחת חיות הבר נעדר גם מהשיח של זכויות בעלי-חיים וגם מהשיח של אקולוגיית שימור: "אתיקה של רווחה צריכה להיות מושרשת בחייהם ובמוחם של הפעילים, כדי שהיא תוכל להצליח בטווח הארוך".

כיווני עשייה ומחשבה עתידיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעיונות להתערבויות עתידיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעתיד יצטבר ידע מחקרי נוסף, הן על תחומי המדע הרלוונטיים כמו ביוטכנולוגיה ואקולוגיה, והן על היכולת להתערב בטבע בלי להגביר את הסבל הכולל. על בסיס התקדמות זו ניתן יהיה להשתמש בצורות קיימות של סיוע לחיות הבר בקנה מידה גדול יותר כדי להפחית את הסבל.[85][86] הצעות טכנולוגיות כוללות הנדסה גנטית, ובפרט שימוש ב-CRISPR או בדחף גנטי (אנ'), במטרה להפחית את הסבל של מינים שמתרבים באסטרטגיית-r.[87] שימוש בדחף גנטי נחשב לכיוון מבטיח מפני שהתערבות כזו היא גם עמידה בטווח הרחוק אך גם הפיכה, כלומר ניתנת לתיקון וביטול במקרה הצורך.[88] הצעות נוספות כוללות שימוש בביוטכנולוגיה כדי למגר את הסבל של חיות הבר.[89][89]

פיל אפריקני גור יונק מאמו. הפילים משתמשים באסטרטגיית רבייה k ומעמידים רק גור אחד בכל פעם.

אוסקר הורטה מציע לבצע מחקרים על הקשר בין תנאים אקולוגיים לבין רווחה. לדוגמה, סביר להניח שבעלי-חיים שמתרבים באסטרטגיית-r סובלים בממוצע הרבה יותר מבעלי-חיים שמתרבים באסטרטגיית-k. לכן, ובהתחשב בכמות המוגבלת של משאבים בטבע, שימור של אוכלי עשב מהסוג השני יפחית את מספרם של בעלי-החיים מהסוג הראשון, וכנראה ישפר את מאזן הרווחה בטבע. לכן הוא סבור ששימור של אוכלי עשב גדולים ישפר את הרווחה בטבע.[64] כמו כן, הוא סבור שמתן עדיפות למערכות אקולוגיות עם שרשראות טרופיות קצרות יותר, כלומר עם מעט רמות של טריפה, עשויה גם היא לשפר את הרווחה הכללית בטבע. באופן דומה הוא מציע לחקור תנאים אקולוגיים נוספים ואת ההשפעה שלהם על הרווחה, ועל פיה לקבוע הן סדרי עדיפויות לשימור, והן רעיונות של שינוי בתי הגידול.[59] דוגמה לכך היא העדפה של בתי גידול צחיחים על פני בתי גידול שופעי צמחייה, מפני שבבתי הגידול הצחיחים יש פחות בעלי-חיים ולכן פחות סבל. זאת על-פי ההערכה שחיות הבר חוות בחייהן יותר סבל מאשר אושר בממוצע.

כמה מחברים, בהם החוקר בריאן טומאסיק (Brian Tomasik), טוענים שמנקודת מבט תוצאתית, בעקבות המסקנה שרוב חיות הבר חיות חיים שליליים (כלומר, חיים בהם סך הסבל גבוה מסך האושר), יש לעודד אובדן של בתי גידול, במקום למנוע אותו. טיילר ג'ון (Tyler M. John) וג'ף סבו (אנ') (Jeff Sebo) מתחו ביקורת על עמדה זו,[90] והחוקרים בראונינג (Heather Browning) ווייט (Walter Veit) מתחו ביקורת על ההערכה שהסבל בטבע גבוה מהאושר, וטענו שגם האפשרות ההפוכה סבירה.[91] טומאסיק עצמו מודה שלא ניתן להיות בטוחים בהערכת הרווחה השלילית, אך על פי הראיות הקיימות זו האפשרות הסבירה.[92] לכן, לכל הפחות כדאי בינתיים להימנע משימור בתי הגידול ומהרחבתם.

בעתיד הקרוב, חלק מהחוקרים ממליצים על שימוש בטכנולוגיות קיימות לשיפור ההתערבויות בטבע. לדוגמה, ישנה הצעה להשתמש במל"טים כדי לאתר בעלי-חיים שזקוקים לחילוץ בעת שריפה.[93]

כיוון נוסף שהוצע הוא פיתוח של קוטלי חרקים הומאניים, שיהרגו את החרקים באופן מהיר ונטול סבל. מטרתם היא להחליף את קוטלי החרקים הקיימים היום.[94]

ביולוגיית רווחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריאן טומאסיק טוען כי תומכי זכויות בעלי-חיים צריכים לקדם גם דאגה לסבל של חיות בר.

ביולוגיית רווחה (welfare biology) היא תחום המחקר של רווחת בעלי-החיים, תוך התמקדות מיוחדת ביחסיהם עם מערכות אקולוגיות טבעיות.[95] היא הוצעה לראשונה בשנת 1995 על ידי Yew-Kwang Ng (אנ'), שהגדיר אותו כ"מחקר של יצורים חיים וסביבתם בהתייחס לרווחתם (אשר מוגדר כאושר-נטו, או הנאה פחות סבל)".[96] מחקר כזה נועד לקדם דאגה לסבל של בעלי-החיים בטבע, ולבסס פעולות יעילות שניתן לנקוט כדי לסייע להם בעתיד.[97][98]

חשש מפני הפצת הסבל אל מחוץ לכדור הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר חוקרים ועמותות העלו חשש שהציוויליזציה האנושית תרחיב את הסבל אל מחוץ לכדור הארץ: בתי גידול פראיים עשויים להיווצר בעתיד הרחוק במושבות שהחברה האנושית תקים מחוץ לכדור הארץ, על כוכבי לכת אחרים.[99][100] הפצת חיות הבר אל מחוץ לכדור הארץ עלולה להוביל לעלייה עצומה בכמות הסבל הכולל של חיות הבר.[101] חשש אחר שהועלה הוא תסריט בו בני האדם מייצאים חיידקים לכוכבי לכת אחרים, ואוכלוסיית החיידקים מתפתחת בסופו של דבר לאורגניזמים בעלי רגשות, אשר אין ביכולתנו לחזות את כמות הסבל הצפוי להם.[102][103][104]

עמותות שעוסקות ברווחת חיות בר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמותות שכל פעילותן מוקדשת לרוות חיות הבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי העמותות העיקריות שמקדישות את פעילותן לצמצום הסבל של חיות הבר הן יוזמת חיות הבר (אנ'), ו-Animal Ethics (אנ').

יוזמת חיות הבר (Wild Animal Initiative): עיקר פעילותם מתמקדת במחקר המדעי בתחום. בפרט, הם מעניקים מימון וסיוע לפרויקטים מחקריים יישומיים ולמחקרי עלות-תועלת ותיעדוף תחומי עשייה.[105]

Animal Ethics: מקדמים התחשבות בבעלי-חיים לא אנושיים באמצעות הסברה, מחקר וחינוך. עיקר פעילותם היא תמיכה בהתערבויות למען חיות הבר וחקר של התערבויות אלו, כגון חיסונים וסיוע לבעלי חיים בעת אסונות טבע. בנוסף, הם חוקרים את ההשפעות האפשריות של טכנולוגיות עתידיות וכיצד יהיה ניתן להשתמש בהן כדי להפחית סבל קיצוני.[106] הם עוסקים גם בהסברה באקדמיה, במטרה להטמיע את התחום של ביולוגיית רווחה כדיסציפלינה מדעית.

עמותות שעוסקות באופן חלקי ברווחת חיות הבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Faunalytics (אנ'): ארגון שעוסק בצמצום הסבל של בעלי-החיים בכלל, גם חיות הבר וגם חיות המשק בתעשייה החקלאית, אך בשנים האחרונות נוטה יותר לכיוון חיות הבר.[107] עיקר פעילותם מתמקדת בעריכת מחקרים, ובפרט במחקרים על דרכי המוות השונות בטבע וכן על הסברה אסטרטגית. הם מתחזקים מאגר ידע מדעי רחב, מקוון ונגיש לכולם, ותומכים בעורכי-דין ובארגונים שפועלים למען בעלי-החיים.[108]

Invincible Wellbeing: עוסקים במחקר שמטרתו לסלק את הסבל הקיצוני מהעולם, הן של חיות הבר, הן של חיות בשבי והן של בני האדם, באמצעות הנדסה גנטית.[109]

Born Free (אנ'): עוסקים בשימור מבוסס חמלה (אנ') (Compassionate Conservation). בין השאר, עוסקים בהצלה ושיקום של חיות בר, פעילויות חברתיות להפסקת הסבל של חיות בשבי, מאבק לוביסטי בסחר וציד לא חוקיים של חיות בר, וחינוך להגנה על בעלי-חיים.[110]

Rethink Priorities: עוסקים במחקר תיעדוף תחומי עשייה. במחקריהם הם מתייחסים לכלל הנושאים הדחופים, הן עבור חיות הבר, הן עבור החיות בשבי והן עבור האנושות, במטרה להתוות כיווני מחקר ועשייה חשובים.[111]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Brian Tomasik, The Importance of Wild-Animal Suffering, Relations. Beyond Anthropocentrism 3, 2015-11-02, עמ' 133–152 doi: 10.7358/rela-2015-002-toma
  2. ^ 1 2 Catia Faria, Eze Paez, Animals in Need: the Problem of Wild Animal Suffering and Intervention in Nature, Relations. Beyond Anthropocentrism 3, 2015-05-11, עמ' 7–13
  3. ^ 1 2 Christie Wilcox, Bambi or Bessie: Are wild animals happier?, Scientific American Blog Network (באנגלית)
  4. ^ Oscar Horta, Egalitarianism and Animals, Between the Species 19, 2014-11-25
  5. ^ Dawkins, Richard, Chapter 4: God's Utility Function, River Out of Eden, London: Orion Publishing, 1995
  6. ^ 1 2 Oscar Horta, Debunking the Idyllic View of Natural Processes: Population Dynamics and Suffering in the Wild, Télos 17, 2010
  7. ^ Alejandro Villamor Iglesias, The overwhelming prevalence of suffering in Nature, Revista de Bioética y Derecho, עמ' 181–195
  8. ^ Nicolas Delon, Duncan Purves, Wild Animal Suffering is Intractable, Journal of Agricultural and Environmental Ethics 31, 2018-04-01, עמ' 239–260 doi: 10.1007/s10806-018-9722-y
  9. ^ J. Baird Callicott, Animal Liberation: A Triangular Affair, Environmental Ethics 2, 1980-11-01, עמ' 311–338 doi: 10.5840/enviroethics19802424
  10. ^ Aaron Simmons, Animals, Predators, the Right to Life, and the Duty to Save Lives, Ethics & the Environment 14, 2009, עמ' 15–27
  11. ^ Helping animals in the wild, Animal Ethics
  12. ^ 1 2 Oscar Horta, Why the Situation of Animals in the Wild Should Concern Us, Animal Charity Evaluators, ‏2015-01-05 (באנגלית אמריקאית)
  13. ^ Jeff Sebo, All we owe to animals, Aeon, ‏2021-03-15
  14. ^ Magnus Vinding, Reducing Extreme Suffering for Non-Human Animals: Enhancement vs. Smaller Future Populations?, Between the Species 23, 2018-08-01
  15. ^ Wiblin, Robert; Harris, Kieran, Animals in the wild often suffer a great deal. What, if anything, should we do about that?, 80,000 Hours, ‏2019-08-15 (באנגלית אמריקאית)
  16. ^ 1 2 3 4 Georgia Ray, Parasite Load and Disease in Wild Animals, ‏November 22, 2017
  17. ^ C. Calvete, R. Estrada, R. Villafuerte, J. J. Osácar, J. Lucientes, Epidemiology of viral haemorrhagic disease and myxomatosis in a free-living population of wild rabbits, Veterinary Record 150, 2002-06, עמ' 776–782 doi: 10.1136/vr.150.25.776
  18. ^ Kelli Knight, Peach Wick, Medical and Surgical Management of Deer and Relatives, 1, Wiley, 2019-11-07, עמ' 259–270, ISBN 978-1-119-03658-6. (באנגלית)
  19. ^ Richard G. Botzler, Richard N. Brown, Foundations of Wildlife Diseases, Univ of California Press, 2014-08-12, ISBN 978-0-520-27609-3. (באנגלית)
  20. ^ Animal Ethics, Wild animal suffering video course - Unit 3, Animal Ethics
  21. ^ Pablo M Beldomenico, Sandra Telfer, Stephanie Gebert, Lukasz Lukomski, Malcolm Bennett, Michael Begon, Poor condition and infection: a vicious circle in natural populations, Proceedings of the Royal Society B: Biological Sciences 275, 2008-08-07, עמ' 1753–1759 doi: 10.1098/rspb.2008.0147
  22. ^ Physical injuries in wild animals, Animal Ethics
  23. ^ Marilyn E. Scott, The Impact of Infection and Disease on Animal Populations: Implications for Conservation Biology, Conservation Biology 2, 1988-03, עמ' 40–56 doi: 10.1111/j.1523-1739.1988.tb00334.x
  24. ^ Brett A. Goodman, Pieter T. J. Johnson, Disease and the Extended Phenotype: Parasites Control Host Performance and Survival through Induced Changes in Body Plan, PLOS ONE 6, 25 במאי 2011, עמ' e20193 doi: 10.1371/journal.pone.0020193
  25. ^ Frederic Libersat, Maayan Kaiser, Stav Emanuel, Mind Control: How Parasites Manipulate Cognitive Functions in Their Insect Hosts, Frontiers in Psychology 9, 2018 doi: 10.3389/fpsyg.2018.00572/full?source=post_page-----3a1104148886----------------------
  26. ^ Nicholas Robar, Gary Burness, Dennis L. Murray, Tropics, trophics and taxonomy: the determinants of parasite-associated host mortality, Oikos 119, 2010-02-16, עמ' 1273–1280 doi: 10.1111/j.1600-0706.2009.18292.x
  27. ^ 1 2 3 Predators, parasites and parasitoids, The Australian Museum, ‏2021-03-24
  28. ^ Parasitoids, Cornell University College of Agriculture and Life Sciences, ‏2021-03-24
  29. ^ Fiske, William F., Superparasitism: an Important Factor in the Natural Control of Insects, Journal of Economic Entomology, 1910, עמ' 88-97
  30. ^ Malnutrition and Starvation, Michigan Department of Natural Resources, ‏2021-03-25
  31. ^ Richard Dawkins, River out of Eden: A Darwinian view of life, London: Orion Publishing Group, 1995
  32. ^ Catia Faria, Animal ethics goes wild: the problem of wild animal suffering and intervention in nature, 2016-03-15
  33. ^ Victor China, Roi Holzman, Hydrodynamic starvation in first-feeding larval fishes, Proceedings of the National Academy of Sciences 111, 2014-06-03, עמ' 8083–8088 doi: 10.1073/pnas.1323205111
  34. ^ Malnutrition, hunger and thirst in wild animals, Animal Ethics, ‏2021-03-26
  35. ^ Russo, Catherine J. M.; Ohmer, Michel E. B.; Cramp, Rebecca L.; Franklin, Craig E, A pathogenic skin fungus and sloughing exacerbate cutaneous water loss in amphibians, Journal of Experimental Biology, 2018-05-01
  36. ^ 1 2 3 Weather conditions and nonhuman animals, Animal Ethics, ‏2021-03-27
  37. ^ Jonathan Amos, Antarctica: Thousands of emperor penguin chicks wiped out, BBC News, ‏2019-04-25
  38. ^ Sharman, Jon, Thousands of birds killed after freak weather event leaves them with smashed skulls and internal damage, The Independent, ‏2019-08-20 (באנגלית)
  39. ^ Allen G. Smith, Harry R. Webster, Effects of Hail Storms on Waterfowl Populations in Alberta, Canada: 1953, The Journal of Wildlife Management 19, 1955, עמ' 368–374 doi: 10.2307/3797388
  40. ^ Elbaum, Rachel; Eckardt, Andy, Wildlife, animals suffer in Europe's summer of extreme heat, NBC News, ‏2021-04-05 (באנגלית)
  41. ^ Katharine Sanderson, Hot waters make it hard for fish to breathe, Nature, 2007-01-04 doi: 10.1038/news070101-5
  42. ^ With Temperatures Rising, Can Animals Survive the Heat Stress?, Yale E360, ‏2021-04-05 (באנגלית אמריקאית)
  43. ^ Wildlife mass mortality events associated with harsh winter weather, PubMed, ‏2018-06-02
  44. ^ T. Weidman, J. A. Litvaitis, Can supplemental food increase winter survival of a threatened cottontail rabbit?, Biological Conservation 144, 2011-07-01, עמ' 2054–2058 doi: 10.1016/j.biocon.2011.04.027
  45. ^ H. G. Rödel, A. Bora, P. Kaetzke, M. Khaschei, H. Hutzelmeyer, D. von Holst, Over-winter survival in subadult European rabbits: weather effects, density dependence, and the impact of individual characteristics, Oecologia 140, 2004-08-01, עמ' 566–576 doi: 10.1007/s00442-004-1616-1
  46. ^ R. J. Berry, M. E. Jakobson, Life and death in an island population of the house mouse, Experimental Gerontology 6, 1971-04-01, עמ' 187–197 doi: 10.1016/S0531-5565(71)80018-9
  47. ^ 1 2 Animals in natural disasters, Animal Ethics, ‏2021-03-28
  48. ^ Lola Olvera, When Natural Disaster Strikes, Wildlife Pays A Heavy Price, Sentient Media, ‏2020-03-25 (באנגלית אמריקאית)
  49. ^ Jeff McMahan, The Meat Eaters, Opinionator, ‏2010-09-19 (באנגלית)
  50. ^ Animal Ethics, Antagonism in nature: Interspecific conflict, Animal Ethics, ‏2021-03-28
  51. ^ Harris, J. B.; Goonetilleke, A., Animal poisons and the nervous system: what the neurologist needs to know, Journal of Neurology, Neurosurgery & Psychiatry, 2004-09-01
  52. ^ Antagonism in nature: Intraspecific fights, Animal Ethics, ‏2021-03-28
  53. ^ Povinelli, Daniel J, Can Comparative Psychology Crack its Toughest Nut?, Animal Behavior and Cognition, 2020-11-01
  54. ^ Liana Y. Zanette, Michael Clinchy, Ecology of fear, Current Biology 29, 2019-05-06, עמ' R309–R313 doi: 10.1016/j.cub.2019.02.042
  55. ^ Robbins, Jim, The Fear Factor: How the Peril of Predators Can Transform a Landscape, Yale E360, ‏2017-04-11 (באנגלית אמריקאית)
  56. ^ Zanette, Liana Y.; Hobbs, Emma C.; Witterick, Lauren E.; MacDougall-Shackleton, Scott A.; Clinchy, Michael, Predator-induced fear causes PTSD-like changes in the brains and behaviour of wild animals, Scientific Reports, 2019-08-07
  57. ^ Allan, Bridie J. M., Scared to death? the killer effect of predation risk in snowshoe hares, Conservation Physiology, 2020-01-01
  58. ^ Oscar Horta, Changing attitudes towards animals in the wild and speciesism, Animal Sentience 1, 2016-07-05 doi: 10.51291/2377-7478.1109
  59. ^ 1 2 3 Oscar Horta, CONCERN FOR WILD ANIMAL SUFFERING AND ENVIRONMENTAL ETHICS: WHAT ARE THE LIMITS OF THE DISAGREEMENT?, Les ateliers de l'éthique / The Ethics Forum 13, 2018, עמ' 85–100 doi: 10.7202/1055119ar
  60. ^ Wild animal suffering video course - Unit 8, Animal Ethics
  61. ^ Wild animal suffering video course - Unit 9, Animal Ethics
  62. ^ C. E. Rupprecht, C. A. Hanlon, D. Slate, Oral vaccination of wildlife against rabies: opportunities and challenges in prevention and control, Developments in biologicals 119, 2004-01-01, עמ' 173–184
  63. ^ Bryce M. Buddle, D. Neil Wedlock, Michel Denis, H. Martin Vordermeier, R. Glyn Hewinson, Update on vaccination of cattle and wildlife populations against tuberculosis, Veterinary Microbiology, Special issue: 5th International Conference on Mycobacterium bovis 151, 2011-07-05, עמ' 14–22 doi: 10.1016/j.vetmic.2011.02.021
  64. ^ 1 2 3 Oscar Horta, Animal Suffering in Nature: The Case for Intervention, Environmental Ethics 39, 2017-08-01, עמ' 261–279 doi: 10.5840/enviroethics201739320
  65. ^ 1 2 Brian Kateman, The biggest opportunity to help animals is ending the suffering of wildlife, Fast Company, ‏04-30-2019
  66. ^ Kirkwood, J. K., & Macgregor, S. K., nfectious Diseases of Garden Birds: Minimising the Risks, UFAW, 1998
  67. ^ What can (and should) we do to help wild animals?, Wild Animal Initiative (באנגלית אמריקאית)
  68. ^ 1 2 Ozy Brennan, Wildlife Contraception - Wild-Animal Suffering Research, web.archive.org, ‏12-20-2018
  69. ^ 1 2 Simon Eckerstrom Liedholm, Deep Dive: Wildlife contraception and welfare, Wild Animal Initiative, ‏4-8-2022 (באנגלית אמריקאית)
  70. ^ Cheryl Asa, Anneke Moresco, Fertility Control in Wildlife: Review of Current Status, Including Novel and Future Technologies, Cham: Springer International Publishing, 2019, עמ' 507–543, ISBN 978-3-030-23633-5. (באנגלית)
  71. ^ Questions and answers about immunocontraception, The Humane Society of the United States, ‏2019-09-09 (באנגלית)
  72. ^ 1 2 3 Animal_Ethics, Strategic considerations for effective wild animal suffering work
  73. ^ Dorfman, Andrea (1988-11-07). "Environment: Free At Last! Bon Voyage!". Time (באנגלית אמריקאית). ISSN 0040-781X. נבדק ב-2023-04-14.
  74. ^ Mohdin, Aamna (2018-11-19). "Top film-makers back penguin intervention on Attenborough show". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-04-14.
  75. ^ "2,000 baby flamingos rescued after being abandoned in South African drought". The Guardian (באנגלית בריטית). 2019-02-07. ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-04-14.
  76. ^ Zhou, Naaman (2019-12-24). "Heartbreaking and heartwarming: animals rescued from Australia's bushfires devastation". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-04-14.
  77. ^ "Sri Lanka rescues 120 whales after biggest mass stranding". The Guardian (באנגלית בריטית). 2020-11-03. ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-04-14.
  78. ^ Trenchard, Tommy; d'Unienville, Aurélie Marrier, Cape cormorants: Caring for South Africa's chicks abandoned in wild, BBC News, ‏2021-02-03
  79. ^ Daly, Natasha, Nearly 5,000 sea turtles rescued from freezing waters on Texas island, National Geographic, ‏2021-02-19 (באנגלית)
  80. ^ Matthew Clarke, Yew-Kwang Ng, Population Dynamics and Animal Welfare: Issues Raised by the Culling of Kangaroos in Puckapunyal, Social Choice and Welfare 27, 2006-10-01, עמ' 407–422 doi: 10.1007/s00355-006-0137-8
  81. ^ Burke, Jason (2016-09-14). "South African national park to kill animals in response to severe drought". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-04-14.
  82. ^ Abbott, Rachel C., Wildlife Vaccination - Growing in Feasibility?, Cornell Wildlife Health Lab., ‏2020-02-17 (באנגלית)
  83. ^ Animals in the wild often suffer a great deal. What, if anything, should we do about that?, 80,000 Hours (באנגלית אמריקאית)
  84. ^ P. C. Paquet, C. T. Darimont, Wildlife conservation and animal welfare: two sides of the same coin?, Animal Welfare 19, 2010-05, עמ' 177–190 doi: 10.1017/S0962728600001433
  85. ^ Jacy Reese Anthis, Wild animals endure illness, injury, and starvation. We should help., Vox, ‏2015-12-14 (באנגלית)
  86. ^ David Pearce, A Welfare State for Elephants? A Case Study of Compassionate Stewardship, Relations. Beyond Anthropocentrism 3, 2015-11-02, עמ' 153–164 doi: 10.7358/rela-2015-002-pear
  87. ^ Kyle Johannsen, Animal Rights and the Problem of r-Strategists, Ethical Theory and Moral Practice 20, 2017-04-01, עמ' 333–345 doi: 10.1007/s10677-016-9774-x
  88. ^ Simon Eckerstrom Liedholm, Long-term design considerations for wild animal welfare interventions, Wild Animal Initiative, ‏2019-30-12 (באנגלית אמריקאית)
  89. ^ 1 2 Richard Thornhill, Michael Morris, Animal Liberationist Responses to Non-Anthropogenic Animal Suffering, Worldviews: Global Religions, Culture, and Ecology 10, 2006-01-01, עמ' 355–379 doi: 10.1163/156853506778942077
  90. ^ John, Tyler M.; Sebo, Jeff (2020). "Consequentialism and Nonhuman Animals" (PDF). In Portmore, Douglas W. (ed.). The Oxford Handbook of Consequentialism. Douglas W. Portmore. New York, NY. ISBN 978-0-19-090535-4. OCLC 1154100861.
  91. ^ Heather Browning, Walter Veit, Positive Wild Animal Welfare, Biology & Philosophy 38, 2023-03-12, עמ' 14 doi: 10.1007/s10539-023-09901-5
  92. ^ Brian Tomasik, Is There More Suffering Than Happiness in Nature? A Reply to Michael Plant, reducing-suffering.org, ‏2016-28-11 (באנגלית אמריקאית)
  93. ^ Jara Gutiérrez, Javier de Miguel, Fires in nature: a review of the challenges for wild animals, European Journal of Ecology 7, 2021-06-26 doi: 10.17161/eurojecol.v7i1.14643
  94. ^ Humane insecticides: four-month update, Wild Animal Initiative, ‏2019-21-2 (באנגלית אמריקאית)
  95. ^ Faria, Catia; Horta, Oscar (2019). "Welfare Biology". In Fischer, Bob (ed.). The Routledge Handbook of Animal Ethics. New York: Routledge. doi:10.4324/9781315105840-41. ISBN 978-1-315-10584-0. S2CID 241043958.
  96. ^ Ng, Yew-Kwang, Towards welfare biology: Evolutionary economics of animal consciousness and suffering, Biology and Philosophy, 1995, עמ' 255–285
  97. ^ Ozy Brennan, Creating Welfare Biology: A Research Proposal - Wild-Animal Suffering Research, web.archive.org, ‏2021-07-11
  98. ^ Maria Salazar, Why is Welfare Biology Important?, Animal Charity Evaluators, ‏2019-07-31 (באנגלית אמריקאית)
  99. ^ Marko Kovic, Risks of space colonization, Futures 126, 2021-02-01, עמ' 102638 doi: 10.1016/j.futures.2020.102638
  100. ^ Eskander, P. (2018). "Crucial considerations in wild animal suffering". EA Global 2018: San Francisco. Retrieved from: https://www.youtube.com/watch?v=qK-VNh1AKy0 (transcript: https://forum.effectivealtruism.org/posts/DN8WceuyKDqN3m4Jd/persis-eskander-crucial-considerations-in-wild-animal)
  101. ^ Magnus Vinding, Suffering-Focused Ethics: Defense and Implications, Ratio Ethica, 2020-05-28. (בenglish)
  102. ^ Gary David O'Brien, Directed Panspermia, Wild Animal Suffering, and the Ethics of World‐Creation, Journal of Applied Philosophy 39, 2022-02, עמ' 87–102 doi: 10.1111/japp.12538
  103. ^ Tomasik, Brian, Will Space Colonization Multiply Wild-Animal Suffering?, Essays on Reducing Suffering, ‏2018-05-20 (באנגלית אמריקאית)
  104. ^ Oskari Sivula, The Cosmic Significance of Directed Panspermia: Should Humanity Spread Life to Other Solar Systems?, Utilitas 34, 2022-06, עמ' 178–194 doi: 10.1017/S095382082100042X
  105. ^ Wild Animal Initiative (באנגלית אמריקאית)
  106. ^ ABOUT US, Animal Ethics
  107. ^ Death in the wild: A guest post from Faunalytics, Wild Animal Initiative (באנגלית אמריקאית)
  108. ^ What We Do, Faunalytics (באנגלית אמריקאית)
  109. ^ Invincible Wellbeing (באנגלית)
  110. ^ About Born Free - wildlife conservation and welfare charity, born free
  111. ^ About Rethink Priorities, Rethink Priorities (ב־Canadian English)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סבל_של_חיות_בר&oldid=36317073"