סנט הלנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 15°57′S 5°42′W / 15.950°S 5.700°W / -15.950; -5.700

סנט הלנה
Saint Helena
Flag of Saint Helena.svg Coat of arms of Saint Helena.svg
דגל סמל
מוטו לאומי: נאמן ובלתי ניתן לערעור

Loyal and Unshakeable

המנון לאומי: האל נצור המלכה (רשמי)

אי סנט הלנה שלי (לא רשמי)

מיקום סנט הלנה
יבשת אפריקה
שפה רשמית אנגלית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
ג'יימסטאון
15°55′28″S 5°43′5″W / 15.92444°S 5.71806°W / -15.92444; -5.71806
משטר מונרכיה חוקתית
ראש המדינה
- מלכה
- מושל
מלכה
אליזבת השנייה
מארק אנדרו קאפס
הקמה
הכרה כמושבת כתר

22 באפריל 1834
שטח[1]
- דירוג עולמי
308 קמ"ר‏[2]
208 בעולם
אוכלוסייה[3]‏ (הערכה)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
7,776 נפש‏[2] 
225 בעולם
25.25 נפש לקמ"ר
184 בעולם
תמ"ג[4]‏ (הערכה לשנים 2009/2010)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש
31.1 מיליון $ 
226 בעולם
3,999 $
168 בעולם
מטבע פאונד סנט הלני ‏ (SHP)
אזור זמן UTC
סיומת אינטרנט .sh
קידומת בינלאומית 290+
מפת סנט הלנה
הבית בו שהה נפוליאון בסנט הלנה

סנט הלנהאנגלית: Saint Helena) הוא אי געשי באוקיינוס האטלנטי, בשליטת הממלכה המאוחדת. האי נמצא במרחק 2,000 ק"מ מהחוף המערבי של אפריקה. מאז שנת 2009, סנט הלנה הוא חלק מהטריטוריה הבריטית סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה.

האי שימש כנקודת מעגן אסטרטגית עבור אוניות מאירופה בדרכן לאוקיינוס ההודי לפני שנחפרה תעלת סואץ.

בסנט הלנה אוכלוסייה קטנה ונאמנה לממלכה המאוחדת. אולם ממדיו הקטנים של האי וזניחותו הגאפוליטית הביאה לכך שרבים מתושבי האי מאשימים את ממשלת הממלכה המאוחדת בהתעלמות. כלכלת האי הייתה במשך שנים מבוססת על מצרך יחיד, אך היום היא חלשה למדי, והאי תלוי כמעט לחלוטין בסיוע מהממשל הבריטי.

נפוליאון בונפרטה סיים את חייו בגלות בסנט הלנה, ותעשיית התיירות באי מבוססת בעיקר על הצגת פן זה של ההיסטוריה של האי. דמויות מוכרות ממלחמת הבורים, כולל גנרל פיט קרוניה (Piet Cronje) הושמו גם הן במעצר באי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי התגלה ב-21 במאי 1502 על ידי הנווט הפורטוגזי ז'ואו דה נובה במהלך מסעו חזרה הביתה מהודו. הוא כינה אותו "סנטה הלנה". הפורטוגזים לא הקימו בו התיישבות קבע מלבד בודדים שגרו על האי תקופות מסוימות. מכיוון שהוא היה שולי לפורטוגזים עבר האי לידי ההולנדים לתקופה קצרה ולבסוף נתפס על ידי הבריטים בשנת 1661.

בשנות השלטון הבריטי נשלט האי על ידי חברת הודו המזרחית הבריטית. הם בנו את העיר היחידה, ג'יימסטאון, את המבצר שמגן עליה והציבו חיל משמר באי. תחת שליטתם שגשג האי. ספינות בריטיות רבות עגנו בו בדרכן חזרה הביתה מהודו והשאירו בו חלק מעושרן. בנוסף הוקמו בו מטעים שעובדו על ידי עבדים שחורים וסינים שנקנו מספינות העבדים שעגנו באי.

בשנת 1815 הובא לאי על ידי השלטונות הבריטים נפוליאון בונפרטה, כאסיר. היה זה לאחר שהוא הצליח לחמוק מכלאו הקודם באי אלבה ולשלוט בצרפת מאה ימים. הוא נכלא לאחר תבוסתו בקרב ווטרלו. נפוליאון חי באי שש שנים, עד למותו.

משנת 1834 החל הכתר הבריטי לשלוט ישירות באי שלא באמצעות חברת הודו המזרחית הבריטית. אולם בשנות ה-70 של המאה ה-19 החל האי לדעוך בעקבות התפתחות ספינות שלא היו זקוקות לתחנת עצירה, ופתיחת תעלת סואץ. מאז היה האי התיישבות חסרת חשיבות מיוחדת של בריטניה. למרות זאת הוא עלה לכותרות פעם נוספת בשנת 1982 כאשר שימש בסיס יציאה בריטי במלחמת פוקלנד.

בשנת 1858 הכריזה ממשלת בריטניה על כך שהיא מעניקה שני אזורים באי לצרפת: שטחו של הבית בו גר נפוליאון בעת גלותו וכן העמק בו נקבר.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת האי נשענת בעיקר על הסיוע מבריטניה הגדולה.

התושבים מתפרנסים ברובם מדייג, גידול בקר, ומוצרי מלאכת יד אתנית. בנוסף לכך מתקיים גידול חקלאי מצומצם של ירקות שונים.

קשיי הפרנסה מאלצים רבים להגר מהאי. הממשלה הבריטית מנסה לעודד פיתוח כלכלי והצהירה על כוונה לבניית שדה תעופה במקום כאמצעי לכך.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטחו הכולל של האי כ-122 קמ"ר והוא מכוסה ברובו בסלעים ואפר געשי.

מרכזו של האי מכוסה ביער אשר חלקו טבעי וחלקו נטוע. האזור ההררי במרכז נהנה מכמויות משקעים גבוהות יותר מאשר באזורי החוף וגם הטמפרטורה בו נמוכה יותר.

עולם החי והצמחייה במרכז האי הינה מקומית ואופיינית לו. לעומת זאת אזורי החוף צחיחים ואינם מקיימים עולם חי וצומח משלהם. חלק גדול מההיעלמות של הצומח המקומי האופייני ניתן לזקוף לחובת ההתיישבות של בני אדם במקום ובעיקר לבעלי החיים שהגיעו איתם כגון עיזים, וכן לצמחים פולשים אשר הביאו את המינים המקומיים לסף הכחדה.

תחבורה ותקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנט הלנה וטריסטן דה קוניה הם מהאיים המיושבים המבודדים בעולם. הגישה אליהם מתאפשרת בדרך הים בלבד. ספינת הדואר הבריטי "סנט הלנה" משייטת בין נמלי בריטניה, האיים ודרום אפריקה. שדה תעופה חדש היה אמור להבנות בסנט הלנה עד שנת 2010, אולם נראה כי המשבר הכלכלי העולמי יגרום לדחיית הפרויקט למועד בלתי ידוע. באי קיים שירות מיניבוס.

בסנט הלנה תחנת רדיו אחת וקישור לרשת האינטרנט. שני עיתונים מקומיים יוצאים לאור ולהם גם מהדורת אינטרנט.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2008 מונה אוכלוסיית האי כ-4,200 תושבים. כ- 25% מהתושבים הינם צאצאי מהגרים מאירופה, כ-25% נוספים מוצאם ממזרח אסיה וכ- 50% שמוצאם מאפריקה ומהודו. תושבי האי הינם נוצרים ובהם אחוז גבוה המשתייכים לכת עדי יהוה. בעשורים האחרונים מתאפיינת הגירה שלילית מהאי לבריטניה ולאיי פוקלנד, בעיקר מאילוצי תעסוקה.

תושבי האי הינם אזרחים של "הטריטוריות הבריטיות שמעבר לים" וזכאים לאזרחות בריטית מלאה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  2. ^ 2.0 2.1 לשלוש הטריטוריות הבריטיות שמעבר לים: סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה
  3. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  4. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014