סורט
במיתולוגיה הנורדית, סורט או סורטור (נורדית עתיקה: Surtr "שחום") הוא יוטון. על סורט כתוב באדה הפרוזאית, שנכתבה במאה ה-13 על ידי ההיסטוריון סנורי סטורלוסון, ובאדה הפואטית, שהיא קובץ מהמאה ה-13 של שירים מוקדמים יותר. בשני המקורות סורט משחק תפקיד משמעותי באירועי רגנרוק. מסופר שהוא ישא את חרבו הזוהרת לקרב נגד האסיר וילחם באל פרייר, ושהוא ישרוף את כל העולם. האדה הפרוזאית מוסיפה שהוא ניצב כשומר על עולם אש בשם מוספלהיים, ושהוא יוביל את "בני מוספל" לקרב ברגנרוק ושבקרב נגד פרייר הוא ינצח.
על שמו של סורט נקרא האי סירטסיי אשר פרץ ממי האוקיינוס האטלנטי מדרום לאיסלנד בשנת 1963, ומשמעות שמו "האי של סורט".
מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדה פואטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לסורט שני אזכורים בשיר "חזון הנביאה" (Völuspá), שבו נביאה אל-מתה מעניקה לאל אודין ידע. הנביאה אומרת שבזמן רגנרוק סורט יבוא מהדרום עם אש (בתרגום כאן האש מתורגמת כמכחיד הזמורות) וכשבידו חרב זוהרת וממשיכה לתאר את אירועי רגנרוק:
- מִדָּרוֹם בָּא סוּרְט / עִם מַכְחִיד-הַזְּמוֹרוֹת,
- שֶׁמֶשׁ אֱלֵי-קְרָב / מַזְהִירָה מִן הַחֶרֶב,
- קוֹרְסִים הָרֵי-הָאָבֶן, / כּוֹשְׁלוֹת הָעֲנָקִיּוֹת,
- הֶל בּוֹלֵעַ בְּנֵי-אָדָם, / נִבְקָע הָרָקִיעַ.[1]
בבית הבא, הנביאה מספרת על שני קרבות שיתרחשו. הראשון בין אודין לזאב פנריר, והשני בין סורט לפרייר, שמכונה "חונק בֶּלִי":
ב"בלדה של ואפרוד'ניר" "Vafþrúðnismál" האל אודין והענק ואפת'רוד'ניר בוחנים כל אחד את חכמת השני בשאלות, וואפת'רוד'ניר שואל את אודין מה שם השדה שבו סורט והאלים יפגשו. אודין עונה שהשדה הוא ויגריד, וגודלו מאה ליגות לכל כיוון (מאה ליגות הוא ביטוי המציין מרחק גדול). מאוחר יותר בשיר, אודין שואל מי מהאסיר ישלוט בהיכלי האלים לאחר שהאש של סורט תשקע, ואודין עונה לו ששני הבנים של תור, מודי ומאגני, ישלטו במקבתו מיולניר.[2]
ב"בלדה של פאפניר" סיגורד שואל את פאפניר הגוסס מה שמו של האי שבו האלים וסורט ילחמו, ופפניר עונה לו ששם האי הוא אוסקופניר (שם נוסף לויגריד). הוא ממשיך ומספר שהאלים יצעדו לשם מצוידים בחרבות ושביפרוסט יקרוס מתחתיהם והם ישחו בשצף. באדה הפואטית עוד אזכור לסורט שממנו ניתן להסיק שלסורט בת זוג בשם סינמורה.[2]
אדה פרוזאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפרק הרביעי של "ההטעיה של גילבי" (Gylfaginning) מן האדה הפרוזאית ת'ריד'י (Þriði "שלישי") מספר לגאנגלרי (שמתואר כמלך גילבי במווסה) על המיקום של מוספלהיים. ת'ריד'י אומר שהאזור הזוהר והלוהט מוספל היה קיים לפני ניפלהיים, ושמי שלא היה בן המקום לא יכל לעבור בו. לפי ת'ריד'י, סורט ניצב בחזית המקום ושומר עליו, לסורט יש חרב בוערת, ובסוף העולם הוא יצא למלחמה וינצח את כל האלים וישרוף את כל העולם באש. אחר כך הבית מנבואת הרואה שמנבא את סורט בא מהדרום מצוטט. במקום אחר בתרמית על גילבי, גאנגלרי שואל מה יגן על גימליי כאשר האש של סורט תשרוף את גן עדן ואת הארץ. האר ("גבוה") משיב שיש עוד גן עדן, בשם אנדלאנג.[3]
בפרק אחר של התרמית על גילבי האר מתאר את אירועי רגנרוק. האר מספר שבזמן המהמומה שתתרחש השמים יפתחו ובני מוספל ירכבו ממנה. סורט יהיה מלפנים, ומאחוריו ומלפניו תהיה אש בוערת. החרב שלו תהיה משובחת. אור יותר בהיר מהשמש יזהר ממנה. האר ממשיך ומספר שכאשר האלים יהיו על הגשר ביפרוסט הוא יתמוטט, ושהם ילכו אל השדה ויגריד. הזאב פנריר ונחש מידגארד יהיו שם. אז, לוקי כבר יבוא עם כל אנשי הל, הרים, וכל ענקי הכפור. אבל לבני מוספל יהיה שם קרב משלהם, ויזהר אצלם מאוד. האר מספר באותו הפרק שקרב פראי יפרוץ בין הכוחות הללו לבין האסיר. בזמן הקרב הזה סורט ופרייר ילחמו ויהיה קרב אדיר ביניהם עד שפרייר לבסוף יפול. האר מוסיף שהסיבה למות פרייר תהיה זה שלא תהיה ברשותו החרב הטובה שלו, שהוא פעם נתן למשרתו סקירני.[3]
כמנובא על ידי האר, ברגע שהיימדאל ולוקי יהרגו אחד את השני, סורט יבעיר את העולם וישרוף את כולו. האר מצטט עשרה בתים מנבואת הרואה כדי לגבות את אמירותיו, ומתאר את העולם החדש הנהיה לאחר רגנרוק, את שורדי רגנרוק, שהם אלים מסוימים ושני בני אדם בשם לִיף וליפְתְרַסיר (חיים, חיים פועמים) שיתחמקו מלהבות האש של סורט על ידי התחבאות ביער של הורדמימיר.[3]
באפילוג של "שפת השירה" (Skáldskaparmál) מונולוג אוהמריסטי טוען שמה שקראו לו האש של סורט הוא שריפת טרויה. סורט מופיע בשפת השירה ברשימה של ענקים "חזקים מאוד".[3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Valföðr - אחד משמות אודין, "אבי החללים בקרב"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
