האגודה לזכויות האזרח בישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האגודה לזכויות האזרח בישראל היא ארגון זכויות אדם הפועל בישראל. האגודה היא גוף בלתי מפלגתי שמטרתו הגנה על זכויות האדם והאזרח בישראל ובשטחים הנתונים לשליטתה.
האגודה הוקמה ב-1972. מייסדיה היו קבוצה שבמרכזה אנשי אקדמיה מהאוניברסיטה העברית, רובם משפטנים, שחשו שיש צורך בארגון עצמאי, חוץ פרלמנטרי, שיגן על זכויות האדם בישראל, כחלק בלתי-נפרד מהתנועה הבינלאומית לזכויות אדם שהתחזקה מאוד לאחר מלחמת העולם השנייה. הדגם שאליו שאפו מייסדי האגודה להדמות הוא האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות (ACLU - American Civil Liberties Union) שנוסד בידי ליברלים שנאבקו על חופש הביטוי בזמן מלחמת העולם הראשונה, ומאז התפתח וצבר השפעה רבה בארצות הברית.
האגודה לזכויות האזרח בישראל השתיתה את חזונה על בסיס הזכויות שהוכרו בההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, שהתקבלה על ידי עצרת האו"ם בשנת 1948, ועל ערכי מגילת העצמאות. האגודה היא ארגון זכויות האדם היחיד בישראל העוסק בכל קשת זכויות האדם: הזכות לחיים, זכויות המיעוטים, חופש הביטוי, חופש המידע, הזכות לפרטיות, הזכות לחינוך, הזכות לבריאות, חופש ההתאגדות, זכויות האדם בהליך הפלילי, הזכות לדיור ועוד.
תוכן עניינים |
[עריכה] מבנה האגודה ופעילותה
האגודה פועלת להגנה על זכויות האדם בישראל במישורים אחדים:
- במישור החקיקתי, באמצעות ייזום וקידום הצעות חוק בנושאי זכויות האזרח, ופעולת לובי נגד הצעות חוק הפוגעות בזכויות אדם.
- במישור המשפטי, באמצעות התדיינויות בפני הערכאות השיפוטיות השונות, רובן עתירות לבג"ץ הנידונות בבית המשפט העליון.
- במישור החינוכי ובמישור הציבורי, באמצעות הוצאה לאור של פרסומים עיוניים וחינוכיים, עריכת כנסים ואירועים, קיום השתלמויות וסדנאות במערכת החינוך והרווחה כמו גם בעריכת פעילות חינוכית מקיפה בקרב כוחות הביטחון (צבא, משטרה, שירות בתי הסוהר ומשמר הגבול). במישור הבינלאומי האגודה מופיעה ומגישה דו"חות לוועדות או"ם שונות העוסקות בזכויות אדם, משתתפת בכנסים בינלאומיים וחברה בפדרציה הבינלאומית של ארגוני זכויות האדם.
האגודה לזכויות האזרח היא ארגון חברים הפועל באמצעות צוות מקצועי קבוע ומתנדבים, בהם אנשים מרכזיים מתחומי המשפטים, החינוך, העיתונות והאקדמיה. האגודה, שמבחינה משפטית מאוגדת כעמותה, עצמאית בפעולותיה. משאביה הכספיים מקורם בדמי חבר ובתרומות מישראל ומחו"ל והיא אינה מקבלת כל מימון ממקורות מפלגתיים או ממשלתיים. האגודה מקבלת תמיכה כספית קבועה ולאורך שנים מהקרן החדשה לישראל. לאגודה שלושה משרדים: בירושלים, בתל אביב ובחיפה. בשלושתם פועלת, בין היתר, יחידה לפניות ציבור המקבלת תלונות על הפרות של זכויות אדם.
[עריכה] בעלי תפקידים באגודה
נכון לשנת 2008, נשיא האגודה הוא הסופר סמי מיכאל. בעבר כיהנו כנשיאי האגודה פרופ' הנס קלינגהופר (1976 - 1982); השופט העליון בדימוס חיים כהן (1982-1988); נשיא בית-המשפט העליון בדימוס שמעון אגרנט (1988 - 1992); פרופ' רות גביזון (1996-1999). את תפקיד סגן נשיא האגודה מילאו בעבר חיים צדוק, לשעבר שר המשפטים, וכן השופט בדימוס עלי נתן. יו"ר הנהלת האגודה כיום הוא עו"ד דורי ספיבק. בעבר כיהנו בתפקיד זה בין היתר העיתונאי ארי שביט, פרופ' יולי תמיר, פרופ' רות גביזון, פרופ' עדנה אולמן-מרגלית, פרופ' איל בנבנישתי, פרופ' דוד קרצ'מר ופרופ' מרדכי קרמניצר.
בין חברי ההנהלה הנוכחיים: הרב בני פרל, עו"ד גלעד שר, ד"ר האלה אספניולי, ניצן הורוביץ, ענת סרגוסטי, עו"ד יהודית קרפ, אורנה שם-טוב, שרה קרמר, עו"ד דורי פינטו, עו"ד יפעת עובדיה וד"ר עאדל מנאע. מנכ"ל האגודה הינו חגי אלעד, לשעבר מנכ"ל הבית הפתוח, יועצה המשפטי הוא עו"ד דן יקיר.
[עריכה] האגודה כבסיס לקהילת זכויות האדם בישראל
סביב האגודה, שהחלה את דרכה כארגון היחיד בישראל לזכויות אדם, צמחה לאורך השנים קהילה גדולה של ארגוני זכויות אדם. בניגוד לאגודה, המטפלת במכלול זכויות האדם, ייחדו עשרות הארגונים האחרים את פעילותם לנושא אחד (למשל: פלורליזם דתי, זכויות עובדים, זכויות בריאות) או לקבוצת אוכלוסייה מוגדרת (למשל: ילדים, נשים, ערביי ישראל, עובדים זרים, אנשים עם מוגבלות, תושבי השטחים). רבים מהאנשים המרכזיים בארגונים הללו החלו את דרכם המקצועית באגודה, ועזבו אותה כדי להקים ארגון נפרד או להצטרף לארגון כזה: חנה פרידמן, פעילה בסניף ירושלים של האגודה, הקימה את הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל; חנה זהר, פעילה בצוות השטחים של סניף תל אביב, הקימה את קו לעובד; חדוה רדובניץ, רכזת סניף תל אביב, עברה לנהל את עמותת רופאים לזכויות אדם; חסן ג'בארין הקים את עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי; תמר פלג שריק ואליהו אברם, עורכי דין שעסקו בזכויות האדם בשטחים, עברו לעבוד במוקד להגנת הפרט; נטע זיו הקימה את בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות ועומדת כיום בראש הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב. אלה ואחרים יישמו בארגונים החדשים את הכלים ואת הניסיון שרכשו באגודה. עם רוב הארגונים הללו - ועם ארגונים אחרים כגון שדולת הנשים, בצלם, המרכז לפלורליזם יהודי, מוקד סיוע לעובדים זרים, במקום, המועצה הלאומית לשלום הילד ועוד - האגודה משתפת פעולה בפעולות ציבוריות ומשפטיות. החל מסוף שנות ה-90 החלו לקום בפקולטות למשפטים בישראל קליניקות משפטיות, שרובן ככולן עוסקות בהגנה על זכויות האדם. אף איתן מקיימת האגודה שיתוף פעולה הדוק.
[עריכה] אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצווייג
מאז 1981 מחלקת האגודה מדי שנה אות לאדם או לארגון שתרמו תרומה מיוחדת לקידום זכויות האדם בישראל. מאז 1983 מוקדש האות לזכרו של אמיל גרינצוויג. בין מקבלי האות במהלך השנים: העיתונאי משה נגבי, מר באסם עיד, ד"ר רוחמה מרטון, פרופ' יצחק זמיר, ד"ר יצחק קדמן, שולמית אלוני וד"ר חנה ספרן. כן קיבלו את האות במהלך השנים שורה של ארגוני זכויות אדם, האחרון שבהם הוא ארגון קולך - פורום הנשים הדתיות, שקיבל את האות לשנת 2007[1].
[עריכה] ביקורת בישראל על פעילות האגודה
למרות שנשיאה הראשון של האגודה היה פרופ' הנס קלינגהופר מן הליכוד, ולמרות שלאורך כל השנים נמנעת האגודה מהזדהות פוליטית כזו או אחרת, הועלתה ביקורת (בעיקר מחוגי ימין) על פעילויות שונות של האגודה, בטענה שהן סייעו לארגונים הפוגעים בביטחון ישראל. ביקורת כזו הושמעה גם מפי יצחק רבין, שבעקבות עתירת האגודה בענין גירוש 400 פעילי החמאס ללבנון, כינה אותה בשם "האגודה לזכויות החמאס". מן העבר השני של המתרס הפוליטי, הועלו במהלך השנים טענות מחוגי שמאל על פעילויות שונות של האגודה, כמו למשל על התנגדותה הנחרצת למעצרים מנהליים של אנשי ימין, על תמיכתה בזכותו של יגאל עמיר להנשא, ועל מאבקה להגנה על חופש הביטוי של מתנגדי תכנית ההתנתקות. על אף שהאגודה עוסקת בנושא אשפוז פסיכיאטרי כפוי[2] הופנתה נגדה ביקורת על פעולה לא מספקת נגד כפייה הפסיכיאטרית ופגיעה בזכויותיהם של נפגעי הנפש בארץ[דרוש מקור]. חשוב לציין כי בפועל, במספר רב של פניות שנעשו אל האגודה בשנים 2004 - 2008 ביחס לפגיעה בזכויות וחירויות של נפגעי נפש במערכת הפסיכיאטרית, ניתנה על ידי מתנדבי האגודה התשובה כי האגודה לזכויות האזרח אינה עוסקת בתחום זה וכי מומלץ לנפגע לפנות לעמותות אחרות דוגמת עמותת מגן לזכויות אנוש.
[עריכה] פסקי דין עקרוניים שהשיגה האגודה
- 1983 בג"ץ לוי - חופש ההפגנה;
- 1984 בג"ץ הוקמה - זכות ההצבעה של אסירים;
- 1986 בג"ץ לאור - הגבלת הצנזורה על מחזות;
- 1987 בג"ץ שקדיאל - מינוי אישה למועצה דתית;
- 1987 בג"ץ בן-שלמה - זכותם של הכושים העבריים לעבוד;
- 1990 בג"ץ רסקין - איסור התניית תעודת כשרות באי-ריקודי בטן;
- 1990 בג"ץ האגודה - זכות טיעון לפני הריסת בית מטעמי ביטחון;
- 1991 בג"ץ חברה קדישא - רישום שם לועזי ותאריך בספרות על מצבה;
- 1991 בג"ץ אפרת - זכות הידועה בציבור להוסיף שמה לשם משפחתו של הידוע בציבור;
- 1992 בג"ץ ברכאת - זכותו של עציר ביטחוני לקיים הלוויה בשעות היום;
- 1993 בג"ץ ג'בארין - זכות תלמידה מוסלמית לחבוש כיסוי ראש בבית ספר קתולי;
- 1994 בג"ץ אל טאיי - זכותו של כל אדם שלא להיות מגורש מישראל למקום בו יהיה נתון בסכנת חיים;
- 1995 בג"ץ אליס מילר - זכותן של נשים לשרת בקורס טיס;
- 1996 בג"ץ גולן - חופש הביטוי של אסירים;
- 1997 בג"ץ האגודה לשמירת זכויות הפרט ("קלפים פתוחים") - ביטול צנזורה של שר החינוך על תוכנית טלוויזיה על נוער הומו-לסבי;
- 1999 בג"ץ הוועד הציבורי נגד עינויים - איסור עינויים בחקירות שב"כ;
- 1999 בג"ץ צמח - ביטול הסעיף בחוק השיפוט הצבאי שאפשר לעצור חייל לארבעה ימים ללא דיון בפני שופט;
- 1999 בג"ץ קעדאן (פרשת קציר) - איסור הפלית ערבים בקניית קרקע ציבורית בישוב בגליל;
- 2001 בג"ץ עדאלה - חובת שילוט גם בשפה הערבית בערים מעורבות;
- 2004 בג"ץ האגודה - פרטיות מאגרי מידע - איסור העברת מידע ממנהל האוכלוסין לבנקים וגופים נוספים;
- 2004 בג"ץ רופאים לזכויות אדם - פינוי פצועים ואספקת מים ומזון במהלך מבצע צבאי ברפיח;
- 2005 בג"ץ עמותת מחויבות לשלום ולצדק חברתי - הזכות לקיום בכבוד;
- 2006 בג"ץ עמותת קו לעובד - ביטול הסדר כבילתם של עובדים זרים;
- 2006 בג"ץ עדאלה - ביטול חוק חסינות המדינה מתביעות אינתיפאדה;
- 2006 בג"ץ בן ארי - חובת המדינה לרשום בישראל נישואים בין בני אותו המין שנערכו בחו"ל;
- 2007 בג"ץ רופאים לזכויות אדם - זכותם של אסירים למיטה.
- 2007 עת"מ האגודה לזכויות האזרח נ' משרד הפנים - חובת משרד הפנים לפרסם לציבור את נהליו
- 2008 עת"מ עמית דויטשר נ' אוניברסיטת בן-גוריון - זכות ההפגנה של סטודנטים בשטח הקמפוס
- 2008 עת"מ פרח השקד בע"מ נ' עירית בת-ים - ביטול מכרז הפסד שמנע תשלום שכר מינימום לעובדי נקיון
[עריכה] הערות שוליים
- ^ אביבה לורי, פרס האגודה לזכויות האזרח לארגון המקדם נשים דתיות, בעיתון הארץ
- ^ http://www.planetnana.co.il/v36800/civil_rights.htm
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר האגודה לזכויות אזרח בישראל
- זכויות האדם בגוף ראשון - סרטון שבוע זכויות האדם 2007
- אביבה לורי, רץ לבג"ץ, בעיתון הארץ - על האגודה ועל יועצה המשפטי עו"ד דן יקיר
- סרטון קצר שהופק לרגל זכייתו של עו"ד יקיר בפרס הקרן החדשה 2007
- לילי גלילי, כל אחד רוצה את הצדק שלו - כתבה לרגל מלאת 35 שנים להקמת האגודה, בעיתון הארץ
- האגודה לזכויות האזרח מציינת 35 שנות פעילות
- ניב גורדון, זכויות האדם ומרחב חברתי - כוחה של האגודה לזכויות האזרח בישראל - תקציר
- הנדל"ניסטית - הפרה של הזכות לדיור על ידי מדינת ישראל, 2008
[עריכה] לקריאה נוספת
- נעמה ישובי, זכויות האדם, זה כל הסיפור (האגודה לזכויות האזרח - סכום ביניים), הוצאת האגודה לזכויות האזרח, 2002.
- ניב גורדון זכויות אדם ומרחב חברתי: כוחה של האגודה לזכויות האזרח בישראל, סוציולוגיה ישראלית: כתב עת לחקר החברה הישראלית 7 (1) 23, 2005.
