פיורלו לה גוארדיה

לה גוארדיה במהלך תוכנית רדיו

פיורלו הנרי לה גוארדיה (אנגלית: Fiorello Henry La Guardia‏; 11 בדצמבר 1882 - 20 בספטמבר 1947) היה פוליטיקאי אמריקאי ממוצא יהודי, שכיהן כראש עיריית ניו יורק בשנים 1934-1945.

חייו

לה גוארדיה נולד ברובע הברונקס בניו יורק, לאב קתולי ואם יהודיה, והתחנך באריזונה כאפיסקופלי. לאחר שאביו פוטר ממשרתו כמנצח על תזמורת בצבא ארצות הברית בשנת 1898, עקרה משפחתו לטריאסטה, אז חלק מן האימפריה האוסטרו-הונגרית.

בשנים 1906-1904, הועסק לה גוארדיה בקונסוליה האמריקאית בפיומה. הוא שב לארצות הברית כדי ללמוד באוניברסיטת ניו יורק, ובשנים 1910-1907, עבד כמתורגמן באליס איילנד.

בשנת 1914, מונה לסגן התובע הכללי של מדינת ניו יורק. בשנת 1916 נבחר לכהן בקונגרס של ארצות הברית, מטעם המפלגה הרפובליקנית, כנציג רובע Spanish Harlem בניו-יורק, בו גרו בעיקר מהגרים ממוצא איטלקי. הוא כיהן כחבר הקונגרס בין השנים 1917-1919 וכן 1924-1933. לה גוארדיה רכש לעצמו מוניטין של רפורמטור נלהב ומסור. הוא תמך בחקיקה בענייני תנאי עבודה (בין היתר, העביר חוק הקובע שחוזה העסקה, בו העובד מתחייב שלא להיות חבר באיגוד עובדים, איננו חוקי) וערך עצרות נגד מכסות הגירה. בשנת 1929, הובס בבחירות לעיריית ניו יורק על ידי ג'יימס ג'יי ווקר.

בשנת 1934, נבחר לתפקיד ראש עיריית ניו יורק (ה-104 במספר), על מצע נגד שחיתות בזמן "השפל הגדול". הוא היה ראש העירייה הראשון ממוצא איטלקי.

לה גוארדיה התפרסם בפעילותו להקמת שדה תעופה אזרחי בעיר (שדה התעופה פלויד בנט - כיום "נמל התעופה לה גוארדיה"), ובכך שהקריא את קטעי הקומיקס ברדיו בעת שביתת העיתונים.

לה גוארדיה היה ציוני נלהב, ולכן נקראים על שמו רחוב לה גוארדיה ומחלף לה גוארדיה בתל אביב. הוא דיבר שבע שפות ובכללן עברית, יידיש, הונגרית ואיטלקית. הוא כונה בשם "ליטל פלאוור" ("פרח קטן" - פירוש השם פיורלו).

בתולדות העיר ניו יורק מאוזכר לה גוארדיה כאחד מראשי העיר המוצלחים. הייתה לכהונתו השפעה פסיכולוגית, ויוחסה לו הצלחה בהחזרת אמון התושבים בממשל ובעירייה, בתקופת השפל הגדול. הוא היה ראש העיר היחיד של ניו יורק שנבחר לשלוש כהונות רצופות. בשנת 1945 החליט לפרוש ולא להתמודד שוב.

לאחר שפרש מהתפקיד כיכב לה גוארדיה בתוכנית רדיו משלו. הוא נפטר מסרטן הלבלב ב-20 בספטמבר 1947 בביתו בריברדייל, ברובע הברונקס.