החלקה על הקרח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המחליקים הישראליים אלכסנדרה זרצקי‎ ורומן זרצקי‎
זירה עממית להחלקה על הקרח בבודפשט

החלקה על הקרח היא צורת התקדמות של אדם על פני משטח מים קפואים בעזרת להבים מיוחדים הנקראים מחליקיים, הקבועים לרגליו בעת תנועתו. פעילות זו נעשית כיום בעיקר לשם ספורט ופנאי, אולם גם כדרך תנועה כשלעצמה.

ניתן להחליק על פני אגמים ונהרות שפניהם קפאו לאחר ששכבת הקרח התעבתה מספיק. בנוסף, קיימות זירות החלקה מלאכותיות - פנימיות וחיצוניות - בהן קור טבעי או קירור מלאכותי בקרקע מאפשרים את היווצרות הקרח. תחרויות רשמיות בהחלקה על הקרח מתבצעות כיום רק בזירות עם קרח מלאכותי. ישנם מספר ענפי ספורט הכוללים החלקה על קרח ובהם החלקה מהירה והחלקה אמנותית.

מחליקיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחליקיים הומצאו כ-1,000 שנה לפני הספירה, ובראשיתם שימשו כאמצעי תחבורה על פני אגמים ונהרות קפואים בחורף. בעת הקדומה היו המחליקיים מיוצרים מעצמות של חיות ונקשרו לרגליים בעזרת חבל. הראשונים שהחלו להשתמש במחליקיים היו תושבי איסלנד, הולנד, שווייץ ונורבגיה. המחליקִים היו נעזרים במקל כלשהו, ממש כמו המוט בסקי, כדי לקדם את גופם.

במאה ה-18 חלה התקדמות בתחום הייצור, העיצוב, המגוון והשימוש במחליקיים. החלו לייצר מחליקיים ממתכת שנקשרו למסגרת עץ.

מחליקי הפלדה הותקנו לראשונה בצפון אמריקה רק בשנת 1850. חומר זה עשה את המחליקיים לחזקים יותר ופגיעים פחות. עם הזמן, הפכו המחליקיים מכלי תחבורה לכלי ספורט, תענוג ובילוי.

כיום יש הבדלים בין סוגי המחליקיים, בהתאם לייעודם:

  • מחליקיים למתחילים הקרויים "הולנדיים" - קלים, נמוכים וכפופים כלפי מעלה.
  • מחליקיים להחלקה מהירה, בעלי להב צר וחד כסכין.
  • מחליקיים להחלקה אמנותית, בהם החוד כפוף בצורת קשת, בחזית קבועות שיניים, מה שמאפשר לבצע סיבובים וצעדי ריקוד.
  • מחליקיים למשחקי הוקי קרח - החוד שטוח וגבוה, מאפשר לבצע בקלות פניות, ומונע נפילה.

כיום משתמשים לעתים ספורטאים מקצועניים במחליקיים המצופים זהב או כסף. לכל ספורטאי מותאמים מחליקיים אישיים שאיתם הוא נוסע לכל התחרויות.

ההחלקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסודות המהותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההחלקה על הקרח מתאפשרת הודות לעובדה שלהב המתכת מתוכנן כך שיגלוש מעל משטח הקרח תוך מעט מאוד חיכוך. למחליק יש אפשרות לשלוט בתנועותיו בעזרת שינויים במידת החיכוך. השינוי במידת החיכוך נעשה על ידי הטיה קלה של הלהב ודחיפת אחד מצדדיו לתוך הקרח. ביכולתו של המחליק להגדיל את התנע שלו על ידי תנועה במסלולים קמורים תוך כדי הטיית הגוף פנימה וכיפוף הברכיים. דרך נוספת להגדלת התנע היא דחיפת הלהב לאורך הנתיב שנחתך לתוך הקרח. שילוב מיומן של פעולות ההישענות והדחיפה יוצר את המראה החינני של ההחלקה.

תנאי הקרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעבר בין המבנה הגבישי המסודר של הקרח לחוסר הסדר שנגזר מהמפגש עם הגז באוויר יוצר בעיות שמקורן באנטרופיה. היות שגביש הקרח אינו יציב מספיק בטמפרטורות של מעל 20°C- נוצרת שכבה דקה של מים על פני הקרח. עובי השכבה גדל ככל שהטמפרטורה עולה. שכבת מים זו מצמצמת את החיכוך בין הקרח למחליקיים ומאפשרת למעשה את ההחלקה. מקדם החיכוך הקינטי מגיע למינימום בטמפרטורה של 7°C-.

בטמפרטורות מתחת 20°C- לא ניתן להחליק שכן החיכוך גדל משמעותית.

קטגוריות החלקה על קרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענף ההחלקה על הקרח מתחלק לשני תת-ענפים: החלקה מהירה והחלקה אמנותית, ששונים זה מזה מכל בחינה כמעט ויש המחשיבים אותם כענפים נפרדים. במדינות מסוימות פועלות התאחדויות נפרדות להחלקה מהירה ולאמנותית.

החלקה מהירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהחלקה מהירה המטרה היא להחליק במהירות הגבוהה ביותר.

במסגרת ההחלקה המהירה מבחינים בין החלקה מהירה "רגילה" במסלול של 400 מטר לבין החלקה מהירה במסלול קצר, של 111 מטר, כשהאחרונה מתבצעת בזירה זהה לזו המשמשת להחלקה האמנותית. הבדל בולט נוסף בין שני סוגי ההחלקה המהירה הוא שבתחרויות במסלול הארוך מתחרים "נגד השעון" בעוד שבהחלקה במסלול הקצר המחליקים מתחרים ביניהם, והמעבר משלב לשלב נקבע לפי המיקום היחסי במקצה.

תחרויות החלקה מהירה נערכו במסגרת האולימפית משנת 1924. מיקצה החלקה מהירה במסלול קצר נוסף במשחקים של 1988.

נכון לשנת 2011, את ישראל מייצגים 2 מחליקי קרח בזירה העולמית. בהחלקה מהירה למרחקים ארוכים "LONG TRACK" מייצג את ישראל איתי דרורי למרחקים של 3000 מטר ו-5000 מטר, כיום הוא מתאמן ברוסיה לקראת ניסיון העפלה לאולימפיאדת סוצ'י (2014), רוסיה.

בהחלקה מהירה למרחקים קצרים "SHORT TRACK" מייצג את ישראל ולדיסלב ביקנוב מדרוג בין ה-30 הראשונים באירופה. כיום הוא מתאמן בהולנד לאליפות העולם שתערך בפברואר 2012.

החלקה אמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוג מחליקים אמנותיים ב-2006
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – החלקה אמנותית

החלקה אמנותית היא ספורט אולימפי שבו יחידים (גברים ונשים), זוגות או קבוצות מבצעות סיבובים, קפיצות ותנועות אחרות בהחלקה על הקרח. הדגש הוא על ביצוע אלמנטים פיזיים שונים בעלי איכות אסתטית שיוצרים הופעה אמנותית תוך כדי לבישת תלבושות מיוחדות (המשתנות בין המשתתפים ובין חלקי התחרות) ובליווי מוזיקלי. ישנן תחרויות מקומיות, ארציות ובינלאומיות ששיאן הוא באליפות העולם בהחלקה אמנותית ובמשחקי החורף האולימפיים. האיגוד הבינלאומי להחלקה (ISU), הארגון האחראי על הספורט, נוסד ב-1892. אנגליה היא מולדת ההחלקה האמנותית אשר החלה להתפתח במאה ה-18. אבי ההחלקה האמנותית המודרנית הוא האמריקאי ג'קסון היינס, רקדן בלט שלקח את תנועות הבלט, והעביר אותן לקרח באמצע המאה ה-19 ובכך עורר מהפכה בתחום. בשנת 1850 הוקם בקנדה משטח ההחלקה המלאכותי הראשון, אשר אפשר לספורטאים להתאמן כל השנה. בעקבותיו החלו נבנים משטחים כאלה בכל רחבי צפון אמריקה ואירופה. אליפות העולם הראשונה לגברים בודדים התקיימה ב-1896 בסנקט פטרבורג והיא הייתה הספורט החורפי הראשון שהוכנס למשחקים האולימפיים. הקפיצות הראשונות הופיעו בתחילת המאה ה-20. נכון לשנת 2008, המדינות המובילות בהחלקה על הקרח הן רוסיה, ארצות הברית, קנדה, צרפת, סין (בעיקר בזוגות) ויפן.

החלקה על הקרח בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורט ההחלקה על הקרח אינו נפוץ בישראל משום שאין בה תנאים אקלימיים שמאפשרים החלקה על קרח טבעי, ומנגד מספר הזירות המלאכותיות מצומצם ביותר. ישנן שתי זירות המתאימות לתקן האולימפי הבינלאומי (משטח של 1,800 מ"ר): אחת במרכז קנדה שבמטולה, והשנייה ב"פארק הקרח" שבאילת.

בשל מיעוט זירות הקרח, מרבית הספורטאים המייצגים את ישראל בתחרויות בינלאומיות גדלו מחוץ לישראל (בעיקר בחבר המדינות או בארצות הברית) וחלקם גם חיים ומתאמנים מחוץ לישראל. רק שני סוגי החלקה על הקרח מקובלים בישראל: החלקה אמנותית והחלקה מהירה במסלול קצר.

ספורט ההחלקה על הקרח החל להתפתח בישראל בראשית שנות התשעים של המאה ה-20, בעקבות הגעת מחליקים ומאמנים שעלו ממדינות ברית המועצות לשעבר. ביניהם היו מיכאל שמרקין, הספורטאי הראשון שייצג את ישראל באולימפיאדת החורף שהתקיימה בלילהאמר ב-1994. "ההתאחדות להחלקה על הקרח בישראל" התקבלה כחברה בהתאחדות הבינלאומית להחלקה ב-1992, ומאז 1993 ישראל משתתפת בקביעות באליפויות העולם ובשאר התחרויות החשובות (באליפויות אירופה החל מ-1997). דחיפה נוספת להתפתחות הענף הייתה בנייתו של משטח ההחלקה התקני במטולה ב-1995. באותה שנה נערכה לראשונה התחרות הבינלאומית "סקייט ישראל", שהתקיימה עד כה 8 פעמים, ובין המשתתפים בה היו מחליקים שזכו מאוחר יותר במדליות אולימפיות.

ישראלים שהגיעו בו להישגים הבולטים ביותר היו גלית חייט וסרגיי סחנובסקי בריקוד על הקרח, שהישג השיא שלהם היה זכייה במדליית ארד באליפות העולם ב-2002. השניים פרשו מהחלקה תחרותית בשנת 2006. צמד בולט נוסף בשנים האחרונות הם האחים אלכסנדרה ורומן זרצקי (ריקוד על הקרח), שסיימו במקום העשירי באולימפיאדת ונקובר (2010) ובמקום השישי באליפות העולם באותה שנה.

בהחלקה מהירה במסלול קצר בלטה אולגה דנילוב (אשתו של הקלע אלכס דנילוב) שהשתתפה באולימפיאדת סולט לייק סיטי ב-2002.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]