עיוורון צבעים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיוורון צבעים הוא חוסר יכולת של אדם להבחין בין צבעים שונים שביניהם רוב האנשים יכולים להבחין. לעתים קרובות עיוורון הצבעים הוא גנטי, אך הוא יכול להגרם גם בשל חבלה פיזית, כווית אולטרה סגול או שימוש בחומרים כימיים. עיוורון צבעים עשוי להיות תוצאת פגם בתאי המדוכים ברישתית העין, בתאי עצב ברישתית, בעצב הראיה או בקליפת המוח. עיוורון צבעים יכול להיות תסמין אחד מתוך תסמינים אחדים של לקויות ראיה שונות או להיות תסמין בודד.
סוג עיוורון הצבעים הנפוץ ביותר הוא הדלטוניזם על שמו של ג'ון דלטון, החוקר הראשון שתיאר וחקר את התופעה באורח מדעי. הדלטוניזם נובע בפגם בתאי העצב שברישתית. סוג הדלטוניזם הנפוץ ביותר הוא קושי בהבדלה בין ירוק לאדום. הדלטוניזם הוא תורשתי לחלוטין.
תוכן עניינים |
[עריכה] שיעור הלוקים
עיוורון צבעים הוא לקות נפוצה מאוד. שיעור האנשים המתקשים להבדיל בין שני צבעי יסוד כל שהם משתנה מאוכלוסייה לאוכלוסייה[1] אך הוא כמעט תמיד בין ארבעה לבין עשרה אחוז. בין האמריקנים, כ-10% מהגברים סובלים מצורה כלשהי של ליקוי בתפיסת צבעים, כאשר אצל הנשים ליקוי זה נדיר[2]. בקהילות קטנות ומבודדות מסוימות יש אחוז גבוה של עיוורי צבעים בשל סחף גנטי. אוכלוסיות אלה עשויות לכלול עיוורי צבעים רבים מסוגים הנדירים בשאר העולם. דוגמאות לכך כוללות קהילות בכפרים בפינלנד ובכמה איים סקוטיים.
הדלטוניזם הוא תורשתי לחלוטין ותפוצתו שונה בין גברים לבין נשים. כל סוג של דלטוניזם מקודד בגן רצסיבי בודד הנישא על כרומוזום X. מכיוון שלנשים יש שני כרומוזומי X, הסיכוי שגבר ילקה בדלטוניזם גבוה בהרבה מהסיכוי שאישה תלקה בו. למעשה היחס בין מספר הגברים הלוקים בדלטוניזם לבין מספר כלל הגברים באותה אוכלוסייה הוא שורש היחס בין מספר הנשים הלוקות בדלטוניזם לבין מספר כלל מספר הנשים באותה אוכלוסייה (לדוגמה, אם באוכלוסייה מסוימת אחד מכל עשרה גברים לוקה בדלטוניזם, אזי באותה אוכלוסייה אחת מכל מאה נשים לוקה בדלטוניזם).
הדלתוניזם נפוץ כמעט בכל האוכלוסיות האנושיות משום שלאחדים מהגנים האחראיים על ראיית הצבעים קל לעבור מוטציה. הגנים האחראים על ראיית הצבעים שעשויים לגרום לעיוורון צבעים כשהם פגומים הם גנים מסוג L ו M (שמותם [1]OPN1LW ו OPN1MW בהתאמה). הגנים מסודרים ראש אל זנב מתחיל ב L וממשיך במספר גנים מסוג M מכיוון שהגנים הומולוגים ברצף ה DNA ונמצאים בקירבה יחסית אחד אל השני (על כרומוזום X) יש להם נטייה לעבור רקומבינציה גנטית ובעיקבותיה מחיקה (delition) או היברידיום של בגנים או אזורים בפרומוטור פרומוטור. כל המוטציות הנגרמות בגנים אילו הם רטסיסיבים X linked כך שהם נפוצים הרבה יותר בגברים מאשר בנשים.
בנוסף מוטציה נדירה בכרומוזום 7 גורמת עיוורון צבעים מסוג Tritanopia מוטציה זאת בגן OPN1SW עוברת בתורשה מנדלית רגילה.
[עריכה] סוגי עיוורון צבעים
ישנם כמה קבוצות גורמים לעיוורון צבעים - עיוורון צבעים הנובע מפגם ברשתית, עיוורון צבעים הנובע מפגם פיזאולוגי במוח, עיוורון צבעים סביבתי (גדילה בסביבה בה חסר לחלוטין צבע מסוים) ויתכן שקיים גם עיוורון צבעים תרבותי (גדילה בחברה שאינה מכירה בצבע מסוים, ראו למטה).
עיוורון צבעים מוחי יכול להירכש על ידי פגיעה פיזית, דלקת קרום המוח, גידול סרטני במוח וכיוצא בזה. בספרו של אוליבר סאקס, האיש שחשב שאשתו היא כובע מתואר צייר שבעקבות פגיעה במוח איבד את ראיית הצבעים שלו.
[עריכה] המקורות הרשתיים לעיוורון צבעים
ברשתית עין האדם ישנם שני סוגים של תאים הרגישים לאור: קנים (Rod Cells) - תאים הפעילים כאשר יש מעט אור ואינם קשורים לראיית צבעים, ומדוכים (Cone Cells) - תאים הפעילים באור יום רגיל. ישנם שלושה סוגי מדוכים: מדוכים הרגישים לאור כחול, ירוק ואדום. המידע מהמדוכים מעובד לפני הגעתו למוח בתאי גנגליוני עצב המצויים גם הם ברשתית. תאים אלה מקודדים את מידע הצבע על שני צירי מידע: כחול-צהוב ואדום-ירוק. עיבוד זה הופך צבעים אלה לצבעים מנוגדים בתפיסתנו ואינו מאפשר לעצם להיתפס בעינינו כאדום ירקרק או ככחול צהבהב.
כל אחד מסוגי המדוכים מכיל סוג אחר של פיגמנט. המדוכים פעילים כאשר הפיגמנט קולט אור. קליטת הספקטרום שונה בין הפיגמנטים השונים; אחד רגיש מאוד לאורכי גל קצרים, אחד לאורכי גל בינונים, ואחד לאורכי גל ארוכים (שיא רגישותיהם היא לאזורים כחולים, ירוקים וצהובים של הספקטורם, בהתאמה). ספיגת הספקטרום של שלושת סוגי המדוכים מכסה הרבה מהספקטרום הנראה, לכן אין זה נכון לייחס אותם כקולטי "כחול", "ירוק" ו"אדום" - בייחוד מפני ששיא רגישותו של קולט "אדום" היא צהוב. הרגישות לראיית אור רגיל למעשה תלויה בחפיפה בין קליטת ספקטרום של שלושת סוגי המדוכים: צבעים שונים מזוהים כאשר סוגים שונים של מדוכים מגורים למידות שונות. לדוגמה, אור אדום מגרה את המדוכים הרגישים לאורכי גל ארוכים הרבה יותר מאשר המדוכים האחרים, אך השינוי ההדרגתי בגוון שאנו רואים כאורכי גל קטן הוא תוצאה של שני סוגי המדוכים האחרים שמגורים בצורה הולכת וגוברת.
עיוורון צבעים הנובע מפגם ברישתית הוא תוצאה של אי פעילות אחד או שניים מסוגי המדוכים או תוצאה של שיבוש בעיבוד המידע על אודות הצבעים המנוגדים בגנגליונים של הרשתית. פגמים כאלה בראיה עשויים להיות הפגמים היחידים בראיתו של אדם או חלק מפגם כולל ומקיף בראייתו של האדם שנובע מפתולוגיה נרחבת ברישתית כגון ניוון הרישתית. סוג עיוורון הצבעים הנפוץ ביותר אצל האדם הוא עיוורון צבעים רישתי המקשה על ההבדלה בין אדום לירוק. הסוג השני בתפוצתו הוא עיוורון צבעים רישתי המקשה על ההבדלה בין כחול לצהוב.
הצורות השכיחות ביותר של עיוורון צבעים של אדם הן תוצאה של בעיות עם סוגי המדוכים הרגישים לאורכי גל בינוניים או לאורכי גל ארוכים וכרוכות בקשיי הבחנה בין אדום, צהוב וירוק אחד מהאחר. הן מצוינות בצוותא כ"עיוורון צבעים לאדום-ירוק", אך ביטוי זה נוטה לפישוט יתר ומטעה במקצת. צורות אחרות של עיוורון צבעים נדירות בהרבה, וכוללות בעיות בהבחנה בין כחול לצהוב. הצורות הנדירות מכל הן עיוורון צבעים מוחלט, או חד-צבעי (מונוכרומטי; Monochromacy), כאשר הלוקים בעיוורון צבעים זה אינם מסוגלים להבחין בין צבעים שונים לאפור.
ניתן לסווג עיוורון צבעים לפי שני קריטריונים - על-פי סיבה, כלומר הסיבה הרפואית לעיוורון, [3] [4] ועל-פי הנראות הקלינית, כלומר האופן בו הלוקה בעיוורון צבעים חווה אותו.
[עריכה] על-פי סיבה
- עיוורון צבעים נרכש.
- עיוורון צבעים תורשתי/מולד - קיימים שלושה סוגים של עיוורון צבעים תורשתי או מולד:[3]
- מונוכרומטי או חד צבעי (monochromacy), שהוא עיוורון צבעים מוחלט,
[5] מאופיין בחוסר יכולת מוחלטת להבחין בין צבעים, בעקבות פגם במדוכים או היעדרם. [6] אצל אנשים הלוקים בו, לפחות שניים מהפיגמנטים חסרים במדוכים, וראיית הצבע מוגבלת למימד אחד בלבד.[5]
-
- דיכרומטי או דו-צבעי (dichromacy), הוא פגם חמור במידה בינונית בראיית הצבעים, בו אחד משלושת המנגנונים הבסיסיים של ראיית הצבעים חסר או לא מתפקד. פגם זה הוא תורשתי ומקושר לזוויג (מין) - הוא מופיע בעיקר אצל זכרים.[6] פגם זה מתקיים כאשר אחד מהפיגמנטים במדוכים חסר וראיית הצבעים מוגבלת לשני ממדים.[5] ישנם שלושה סוגים של עיוורון צבעים דו צבעי, בהתאם לפיגמנט החסר:
- עיוורון לאדום (protanopia) - נובע מחוסר מוחלט בקולטני הצבע האדום ברשתית. הלוקים בפגם זה רואים אדום כשחור. כאחוז אחד מכלל הזכרים לוקה בעיוורון לאדום.[6]
- עיוורון לירוק (deutranopia) - נובע מחוסר בקולטני הצבע הירוק ברשתית, וגורם לפגיעה מסוימת באבחנה בין גווני אדום וירוק. גם בו לוקה כאחוז אחד מהגברים.[6]
- עיוורון לכחול (triranopia) - פגם נדיר ביותר מחוסר מוחלט בקולטני הצבע הכחול.[6]
- עיוורון צבעים טריכרומטי אנומלי או תלת-צבעי אנומלי (anomalous trichromacy) הוא פגם שכיח בראיית הצבעים, המתקיים כאשר יש עיוות ברגישות הספקטרלית של אחד משלושת הפיגמנטים של המדוכים. התוצאה היא פגיעה בראיית הצבעים ולא אובדן קליטה של צבע. מבחינים בין שלושה סוגים של אנומליה זו, על-פי הפיגמנט הפגום:
- פרוטנומליה (protanomaly) - עיוורון צבעים קל הנובע מרגישות ספקטרלית של הקולטני הצבע האדום ברשתית הדומה לרגישות של הקולטנים הירוקים. פרוטנומליה מתבטאת בהבחנה לקויה בין אדום וירוק. היא מופיע אצל אחוז מהזכרים בקירוב.[6]
- דוטרנומליה (deutranomaly) - נובעת מפגם דומה בקולטני הצבע הירוק ברשתית, וגורמת לפגיעה קלה באבחנה בין אדום וירוק. דוטרנומליה היא השכיחה מבין הסוגים של עיוורון הצבעים והיא מופיעה אצל חמישה אחוזים מהזכרים, בקירוב.[6]
- טריטנומליה (tritanomaly) - נובעת מפגם דומה בקולטני הצבע הכחול ברשתית והיא נדירה ביותר. טריטנומליה פוגמת באבחנה בין כחול לצהוב.[6]
- דיכרומטי או דו-צבעי (dichromacy), הוא פגם חמור במידה בינונית בראיית הצבעים, בו אחד משלושת המנגנונים הבסיסיים של ראיית הצבעים חסר או לא מתפקד. פגם זה הוא תורשתי ומקושר לזוויג (מין) - הוא מופיע בעיקר אצל זכרים.[6] פגם זה מתקיים כאשר אחד מהפיגמנטים במדוכים חסר וראיית הצבעים מוגבלת לשני ממדים.[5] ישנם שלושה סוגים של עיוורון צבעים דו צבעי, בהתאם לפיגמנט החסר:
[עריכה] על-פי נראות קלינית
על-פי הנראות הקלינית, ניתן לסווג עיוורון צבעים כמוחלט או חלקי. [7] כאמור, ישנם שני סוגים עיקריים של עיוורון צבעים חלקי: קושי בהבחנה בין אדום לבין ירוק, וקושי בהבחנה בין כחול לבין צהוב. [8] [9] סיווג על-פי נראות קלינית:
- עיוורון צבעים מוחלט
- עיוורון צבעים חלקי
- אדום-ירוק
- דו-צבעי (עיוורון לאדום ועיוורון לירוק)
- תלת-צבעי אנומלי (פרוטנומליה ודוטרנומליה)
- כחול-צהוב
- דו-צבעי (עיוורון לכחול)
- תלת-צבעי אנומלי (טריטנומליה)
- אדום-ירוק
[עריכה] אבחון
אחת הדרכים הנפוצות לאבחון עיוורון צבעים היא מבחן מיוחד הבודק את ראיית הצבעים הקרוי מבחן אישיהארה (Ishihara). מבחן זה מכיל תרגילים שונים בהם מוצגים סימנים שונים (לרוב מספרים) המורכבים מנקודות בצבעים שונים ועל הנבחן להגיד מהו המספר המופיע בתמונה, אדם שלא סובל מעיוורון צבעים יוכל להבחין בקלות מהו הסימן המוצג ואדם הלוקה בעיוורון צבעים יתקשה להבחין.
[עריכה] עיוורון צבעים תרבותי
במונחים שבקבוצת מיעוט גדולה של שפות דיבור מכל רחבי העולם לא קיים הבדל בין צבעים שונים שמרבית שפות הדיבור כן מבדילות ביניהן. למשל, בשפות רבות יש מונח אחד שמתאר הן "ירוק" והן "כחול", או מונח אחד המתאר הן "כחול" והן "כהה". הסיכוי ללמד אדם שנחשף כל חייו רק לשפה שאינה מבדילה בין שני צבעים, להבדיל בין צבעים אלה יורד ככל שגילו של אותו אדם עולה. על כן, ספיר וורף (Edward Sapir and Benjamin Whorf) הסיקו בראשית המאה העשרים שאנשים מבוגרים שנחשפו רק לשפות כאלה סובלים מ-"עיוורון צבעים תרבותי". דהיינו, תרבותם הורתה להם להתעלם מההבדל בין שני צבעים עד שהם חדלו לתפוס את ההבדל ביניהם. אולם, בשנת 2002 החוקרים לינדנסי ובראון שללו את הסבר "עיוורון הצבעים התרבותי".
לינדנסי ובראון שללו את הסבר "עיוורון הצבעים התרבותי" בשלוש דרכים שונות: החוקרים הראו מתאם גבוה בין המקומות הגיאוגרפיים בהם מתפתחות שפות שאינן מבדילות בין ירוק לכחול לבין הקרינה העל סגולה במקומות אלה – מה שמסביר שהמבוגרים שם עיוורי צבעים בשל חשיפה ממושכת לקרינה על סגולה ולכן אין לשפתם טעם במילים עבור צבעים שרק ילדיהם רואים, החוקרים עשו ניסוי שמדמה את ראייתם של מי שנחשפו לקרינה כזו במשך שנים וגילו שבתנאים אלה גם דוברי אנגלית אינם מבדילים בין ירוק לבין כחול ולבסוף החוקרים הראו חוסר במתאם בין מתחום האבולוציה של השפה בקיומם של מושגים עבור צבעים שונים בשפות שונות[10].
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- על עיוורון צבעים, באתר מט"ח
- בלדד מסביר הכול על עיוורון צבעים, באתר נענע
- מבחן לזיהוי עיוורון צבעים, באתר ynet
- אתר המדגים כיצד רואה עיוור צבעים
- ניר שהם, איילה פולק ואמיר בוקלמן, הכול על עיוורון צבעים, 16 באוגוסט 2008, באתר הכללית
[עריכה] הערות שוליים
- ^ Clin Experiment Ophthalmol. 2008 Jul;36(5):464-7. Red-green colour blindness in Singaporean children. Chia A, Gazzard G, Tong L, Zhang X, Sim EL, Fong A, Mei Saw S.
- ^ ד"ר רוברט ברקוב (עורך ראשי), מֶרְק - המדריך הרפואי השלם, בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר והד ארצי, 2002, עמ' 10
- ^ 3.0 3.1 Color Blindness. University of Illinois Eye Center, Department of Ophthalmology and Visual Sciences (29/09/2006).
- ^ Kokotailo R, Kline D. (29/09/2006). Congenital Colour Vision Deficiencies.. University of Calgary, Department of Psychology, Vision & Aging Lab.
- ^ 5.0 5.1 5.2 Guidelines: Color Blindness." (29/09/2006).
- ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 6.5 6.6 6.7 Cassin, B. and Solomon, S. Dictionary of Eye Terminology. Gainsville, Florida: Triad Publishing Company, 1990.
- ^ Spring, Kenneth R.; Matthew J. Parry-Hill; Thomas J. Fellers; Michael W. Davidson (05/04/2007). Human Vision and Color Perception. Florida State University.
- ^ Paul S. Hoffman (05/04/2007). Accommodating Color Blindness (PDF).
- ^ Neitz, Maureen E., PhD (2007-04-05). Severity of Colorblindness Varies. Medical College of Wisconsin.
- ^ Psychol Sci. 2002 Nov;13(6):506-12. Color naming and the phototoxic effects of sunlight on the eye. Lindsey DT, Brown AM.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
