נגישות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמלי סוגי עזרי נגישות (מהפינה השמאלית-עליונה בכיוון השעון): סידור נגישות כללי או סידור נגישות למשתמשי כיסאות גלגלים, טלפרינטר ללקויי שמיעה, הגברת קול לכבדי שמיעה, תרגום לשפת סימנים, טלוויזיה במעגל סגור להקלת הקריאה לכבדי ראייה, תמליל מונגש בכתב ברייל, טלפון עם מגבר ללקויי שמיעה, סידורי נגישות כלליים ללקויי ראייה.

נגישות היא מידת התאמתה של מערכת לשימושם של אנשים בעלי יכולות גופניות, נפשיות ושכליות מגוונות ככל האפשר, לרבות אנשים שהיכולות שלהם באחד מתחומים אלה נמוכות עד כדי לקויות (לדוגמה: התאמת המערכת לקצרי רואי, כבדי ראייה או עיוורים היא שיפור בנגישות המערכת). הנגישות היא תת-תחום של השמישות - התחום העוסק בהתאמת המערכת לשימושם של אנשים רבים ככל האפשר (לדוגמה: התאמת המערכת לשימושם של ילדים, תיירים או אנאלפביתים היא שיפור בשמישות המערכת). העוסקים בהנדסת מערכות ממיינים את תכונת הנגישות של המערכות בין התכונות המכונות ilities, לצד מאפיינים לא-פונקציונאליים אחרים של מערכות, כגון אמינות ובטיחות.

התפתחות ההכרה בנגישות וחקיקת הנגישות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפתורי מעלית נגישים בבית החולים של אוונסטון, במטרופולין של שיקגו. כל הכפתורים בהישג יד של משתמשי כיסאות גלגלים, כפתורי החירום הם הנמוכים ביותר והם בהישג יד של מי שנפל על הרצפה. סימוני הכפתורים מוטבעים במספר צורות שונות (דפוס כסוף על שחור ואדום על כסוף, תבליט וברייל) ומתאימים לאנשים עם מגוון יכולות ראייה. כפתור קומת הכניסה מסומן בכוכב כדי לסייע בהתמצאות בבניין
שפת מדרכה נגישה לעיוורים, כבדי ראייה ומשתמשי כיסאות גלגלים, ליד מעבר חצייה באוונסטון, במטרופולין של שיקגו

חוקים לסיוע לאנשים עם לקויות חוקקו במקומות רבים ותקופות שונות. חלק מחקיקה זו ניתן כיום להגדיר כחקיקת סעד, חלק כחקיקת נזיקין וחלק כחקיקת נגישות. מהמשפט העברי, למשל, מוכר החוק הקובע כי אדון חייב לשחרר עבד שנפגע גופנית באופן בלתי הפיך (יצא בשן ועין) - חקיקת נזיקין, מצוות ביקור חולים - חקיקת סעד, והכלל "לפני עיוור לא תיתן מכשול" כמו גם הפטור מאחריות פלילית ל-"חרש, שוטה וקטן" - חקיקת נגישות. אולם, החקיקה בתחומים אלה, לרבות תחום הנגישות, לא הייתה שיטתית עד לאמצע המאה העשרים.

בעקבות המהפכה התעשייתית המעצבים התייחסו אל המשתמשים במוצרים באופן שבלוני ונטו להתעלם מהייחודיות בהעדפות ובצרכים של כל פרט ופרט. בספר "טכנולוגיה מסייעת: התאמת פריט ללקוח למען שיקום מוצלח" (2002, בעריכת מרסייה שרר)‏[1] טוענים מנדלסון ופוקס כי "את התקופה שבין מלחמת העולם השנייה לבין 1970 לערך, ניתן לאפיין כתקופת הטכנולוגיה המרוכזת בעצמה." זאת להבדיל מטכנולוגיה המתוכננת בהתאם לרעיון הלקוח במרכז. הם מנמקים את טענתם כך:

  • פריטי ציוד נקנו כיחידות שלמות ולא כחלקי יחידות שניתן לשנות את הזיווגים ביניהם (לא נמכרו מגברי פטפון שניתן להפריד ולהתאים בינם לבין חלקי המערכת האחרים של הפטפון, לא נמכרו מכונות כתיבה שניתן להפריד את המנגנון המרכזי שלהם מהמדפסת ומהמקלדת). אם היה מבחר גדול בין דגמי מוצרים, המבחר הצטמצם לכזה שבין מערכות שלמות.
  • ציוד שעוצב עבור אנשים עם מוגבלות נקנה בנפרד מציוד לאוכלוסייה הכללית.
  • ציוד שעוצב עבור אנשים עם מגבלות היה בעל מבחר דל ועוצב בלא התחשבות בצרכים האישיים של המשתמש (למשל, עיצוב כיסאות גלגלים לא הושפע מתנאי מסלול נסיעתם).
  • לא הייתה התחשבות בצרכי אנשים עם לקות בעיצוב ציוד לאוכלוסייה הכללית (אם הוסף צג-מספר לטלפון או שהופחת מספר המדרגות בכניסה לאוטובוס, זה לא נעשה מתוך מחשבה על אנשים עם לקות).
  • הרעיון לפיו אוכלוסיית האנשים עם הלקויות היא פלח שוק שניתן לפתח מוצרים עבורו היה זר למעצבים.

הנסיבות לחקיקה שיטתית של חוקי נגישות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המאה העשרים אירעו מספר התפתחויות ששינו את יחס החברה לאנשים עם לקויות ועמה את חקיקת הנגישות, שהפכה לשיטתית, מסודרת ומושתת על העיקרון הבסיסי של שוויון הזדמנויות. התפתחויות אלו היו:

  • ההתפתחות ברפואה המודרנית אפשרה לפצועים רבים ולפצועי מלחמה בפרט לשרוד כנכים
    • נכי המלחמה הרבים נטו להתארגן בקלות לדרישת זכויות.
    • בלא סידורי נגישות ושיקום מקצועי המדינה נאלצה לפרנס נכים רבים שיכולת פרנסתם אבדה.
  • התפתחות בנוירולוגיה, בפסיכולוגיה ובמקצוע פרא-רפואי וריבוי באבחונים של אנשים כבעלי לקות קוגניטיבית, שיכולים לדרוש אמצעי נגישות.
  • המהפכה בתפיסה הערכית-חברתית, בעיקר בשנות השישים[2]:
    • השראה ממאבקי שוויון זכויות של בני מיעוטים, בעיקר ממאבק השחורים, בארצות הברית, בשנות השישים.
    • התפתחות התנועה נגד אשפוזים ממושכים בבתי חולים סיעודיים ובמיוחד תנועת האנטי פסיכיאטריה.
    • הפצת רעיון ההגשמה העצמית והתפיסה שכל אדם צריך לנצל את חייו היטב.
  • התפתחות הטכנולוגיה:
    • התפתחות הטכנולוגיה במאה ה-19 שבעקבותיה באה התמסדות כלל עולמית של מערכי נגישות מידע והשכלה לעיוורים ולחירשים. דבר זה גיבש קהילות של עיוורים וחירשים עם מודעות למצבם.
    • ההתפתחות הטכנולוגית הכללית (ובמיוחד ההתפתחות של הנדסת אנוש, תורת החומרים, החשמל והמחשב) אפשרה ייצור של ציוד נגיש וציוד שמשפר נגישות (כגון תותבים מתוחכמים ומכשירי שמיעה).
    • השפעה חוצה גבולות של הישגיי נגישות מקומיים:
      • התפתחות התחבורה והתקשורת הגבירה את המודעות הגלובלית לפתרונות נגישות מקומיים ולמאבקי נגישות מקומיים.
      • התפתחות התחבורה והתעשייה אפשרה יבוא אישי של מוצרים נגישים.
      • יצואנים התאימו את כלל הסחורה שלהם לחוקי הנגישות של כלל מדינות היעד שלהם או לתקנות הנגישות של קונים גדולים באותן מדינות. כך הגיעו מוצרים נגישים גם לידי מי שהחוק המקומי במדינתו לא הגן עליו. מוצרים אלה שיפרו את המודעות לנגישות והעלו את הדרישות של האזרחים לסידורי נגישות.
  • אנשים מתוך הקהילות בעלות הלקויות, כגון אלכסנדר גרהם בל ופרנקלין דלנו רוזוולט, הגיעו לעמדות מפתח.

חקיקה בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגישה ההנגשתית נולדה בהשראת מאבק שוויון זכויות השחורים בארצות הברית במהלך שנות השישים. בעקבות מאבק זה החלו גם אנשים עם לקויות לראות עצמם כשייכים לקבוצת מיעוט מקופחת ושאפו להתאמת החברה אליהם. החוקים ראשונים העוסקים בנגישות חוקקו בארצות הברית עוד בשנות השישים. דוגמה לחוק כזה היא the Architectural Barriers Act of 1968 - חוק שדרש שמבנים ממשלתיים יהיו נגישים למשתמשי כיסאות גלגלים ולמעשה טבע את המושג "נגישות". מאז חוקקו בארצות הברית חוקים רבים העוסקים בתחום.

ב-1973 חוקק בארצות הברית חוק רב השפעה בשם Rehabilitation Act‏[3]. חוק זה עסק בזכותו של כל אזרח עם לקות לקבל מהמדינה תוכנית שיקום שתאפשר לו השתלבות בשוק העבודה. הסעיף המהפכני ביותר של חוק זה היה סעיף 504 שקבע שאסור למעסיק לאפלות בין מועמדים עם לקות למועמדים בלא לקות. סעיף זה היה למעשה פריט החקיקה הראשון בארצות הברית למען שוויון הזכויות אנשים עם לקויות וההכרה הרשמית הראשונה באנשים עם לקויות כבמיעוט שיש להגן על זכויותיו. חוק זה אומנם חל רק על מוסדות חינוך, מוסדות ממשלה וארגונים שלפחות חלק מתקציבם הוא ממשלתי, אך הוא גרם לשינוי התפישה גם לגבי מעסיקים שהוא לא חל עליהם.

ב-1975 עוגנה זכותם של אנשים על לקויות לשוויון בחינוך ולחינוך בכלל - the Education of All Handicapped Children Act of 1975 (the Individuals With Disabilities Education (Act.

חוק הנגישות הבולט ביותר שחוקק בארצות הברית היה‏[4]Americans with Disabilities Act of 1990. ג'ורג' בוש האב שהיה נשיא ארצות הברית באותה תקופה, הודיע כי הוא עומד להטיל וטו על החוק וכתוצאה מכך מפגינים נכים צרו והשתלטו על בנייני ממשל רבים ברחבי ארצות הברית. תחנות הטלוויזיה בארצות הברית וברחבי העולם שידרו את תמונותיהם של מפגינים הנוטשים את כיסאות הגלגלים שלהם וזוחלים במעלה מדרגות הבית הלבן בניסיונות חוזרים ונשנים להשתלט גם עליו‏[5].

השפעה חוצה גבולות של החקיקה האמריקנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעות החקיקה האמריקנית והפגנות הנכים בארצות הברית חצו גבולות. בשל היותה של ארצות הברית שוק גדול, הרבה יצרני טכנולוגיה החלו הסחורה את כל הציוד שלהם כך שיתאים לתקנים האמריקנים. המטוסים, האוטובוסים והמחשבים, לדוגמה, הפכו לנגישים יותר גם מחוץ לארצות הברית בשל חוקים אלה. הופעת ציוד נגיש במקומות בהם לא הייתה מודעות לנגישות, כמו גם תמונות מהפגנות הנכים, נתנו השראה למאבקי זכויות במקומות רבים.

בסוף שנת 2006 פרסם ארגון האומות המאוחדות אמנה בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות‏‏‏[6], ובאנגלית Convention on the Rights of Persons with Disabilities או בראשי תיבות "CRPD". גם ישראל חתמה על אמנה זו, בחודש מרץ 2007, אך נכון לשנת 2008 טרם אישרה אותה.

חקיקה בבריטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני חוקי הנגישות המרכזיים בבריטניה הם The Chronically Sick and Disabled Persons Act of 1970 ו-Disability Discrimination Act of 1995. הראשון שבהם היה חוק שמטרתו לשפר את איכות חייו של מי שנתפס כבלתי כשיר לעבודה ולאורח חיים נורמליים בשל היותו בעל לקות. אולם, למרות תפיסת המחוקק החוק דווקא נתן לאנשים רבים עם לקות להגיע לאורח חיים נורמלי‏[7].

חקיקה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל חוקקו מספר חוקים בגישה ההנגשתית. הבולט בהם הוא חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. חוק זה חוקק בשנת 1998 בלא כל התייחסות לנגישות. אולם בשנת 2005 הוא תוקן כך שיכיל מושג זה ובין השאר הוסף בו פרק שלם על נגישות. פרק הנגישות בחוק השוויון מגדיר נגישות כך: "אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או מופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתוכנית ובפעילויות המתקיימות בהם, והכול באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי."

פרק הנגישות של החוק קובע את החובה להנגיש כל מקום שפתוח לציבור וכל שירות הניתן לציבור לאנשים עם כל סוגי המגבלות. לפי חוק זה, כל משרדי הממשלה, בתי המשפט ובתי העסק, לרבות בתי קולנוע, מסעדות פארקים ובתי מלון, חייבים בנגישות מלאה. חובת הנגישות מדברת על בעלי המוגבלות הפיזית, מוגבלי הראייה, מוגבלי השמיעה, מוגבלות נפשית ומוגבלות קוגניטיביות. את רוב פתרונות ההנגשה, אמורות לספק הרשויות המקומיות. כמו כן, מעניק החוק כלים לאכיפתו, כגון מערך פקחים בנציבות השוויון לבעלי מוגבלות אשר יוסמכו להוציא צווי סגירה נגד מקומות שאינם נגישים. הנציבות נותנת גם תווי איכות לבעלי מקצוע מתחום ההנגשה. התווים נקראים תו "מורשה נגישות".

בתיקון לחוק התכנון והבנייה שתוקפו החל מ-1 באפריל 1972 נקבע כי כל מבנה ציבורי שנבנה בישראל חייב לכלול אמצעים שיאפשרו גישה לנכים. הרחבה ופירוט של עיקרון זה נעשו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ה'תשנ"ח-1998. כמו כן נקבע בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובתקנות לפיו, כי על מפעיל שירות תחבורה ציבורית ורשות מקומית להסדיר נגישות עבור אנשים עם מוגבלות לשירותי תחבורה ציבורית. כן הותקנו תקנות בדבר נגישות לאתרי עתיקות, גנים לאומיים, שמורות טבע ושטחים פתוחים שבניהול רשות הטבע והגנים או הקרן הקיימת לישראל, או מטעמן.

חוקי נגישות נוספים:

בישראל היו גם הפגנות של אנשים עם לקויות. הפגנות בולטות במיוחד:

  1. הפגנה ושביתת שבת בת 77 יום שארגן מטה מאבק הנכים, בראשות אריה צודקביץ ובדברור יואב קריים מול משרד האוצר‏[9], בשנת 2001. בדרישות עיקריות: להשוות את קצבת הנכות לשכר המינימום ולמנוע ששלילת הקצבה מנכה שעובד כדי לעודד נכים לעבוד.
  2. הפגנת החירשים שנערכה מיד אחרי הפגנת מטה מהאבק, ובאותו המקום, בטענות שהממשלה לא נותנת סיוע סביר לקניית ציוד טכנולוגיה מסייעת ודורשת מנהגים חירשים תשלום אגרת רדיו ברכב.
  3. הפגנת החירשים בשנות השמונים בטענה שמשרד הרווחה לא מכיר בחירשות כנכות.

סוגי נגישות וטכניקות הנגשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט המכיל כתב ברייל אנגלי וכתב אנגלי רגיל ומורה על חדר שירותים נגיש למשתמשי כיסאות גלגלים בבית החולים של אוונסטון, במטרופולין של שיקגו. השלט הוא דוגמה לנגישות פיזית - לא די בזה שחדר השירותים יהיה נגיש, צריך גם שאנשים עם לקויות מגוונות יוכלו להגיע אל חדר השירותים, ובכלל זה, למצוא אותו

הנגישות היא תחום רחב מאוד ולכן תפיסתו דורשת את חלקתו לתת תחומים. ישנן מספר דרכי חלוקה מקובלות:

  • חלוקה לפי הזכות לקבלת שירותי נגישות:
  1. התאמה ללקות: נגישות המאפשרת שימוש במערכת לאנשים עם לקויות, בעזרת סידור מיוחד הנועד רק להם. דהיינו שימוש בציוד טכנולוגיה מסייעת (ציוד מיוחד לאנשים עם לקויות כגון מצערת המחליפה את דוושת הגז עבור נהג עם רגליים משותקות) או נוהל מיוחד החל רק על אנשים עם לקות (כגון שמירת מקום חניית נכים או תוספות זמן במבחן עבור מי שקורא וכותב לאט). הרבה פעמים יש להקפיד שההתאמה תהייה מידתית לקושי התפקודי כך שתאפשר שוויון הזדמנויות ולא אפליה מתקנת והרבה פעמים יש לוודא שרק אנשים עם לקות אכן זוכים להתאמה.
  2. עיצוב אוניברסלי: נגישות שפוטרת אנשים עם לקויות מהיעזרות בציוד טכנולוגיה מסייעת או מדרישת נהלים מיוחדים בעת שימוש במערכת. על פי רוב, מי שעוסק בעיצוב אוניברסלי אינו מגביל את עצמו לשיפור הנגישות בלבד ומנסה לשפר את כלל השמישות. דוגמה: הוספת מעלית לבניין מאפשרת לאנשים עם יכולות גופניות מגוונות להגיע בקלות אל הקומות העליונות של הבניין.
  • חלוקה הנובעת מנוסח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ומקובלת בישראל: נגישות פיזית/נגישות בנייה מול נגישות השירות[10][11]. לדוגמה, נגישות פיזית של מטופל עיוור למשרדו של רופא היא נגישות ההגעה מביתו של המטופל אל משרדו של הרופא. נגישות זו כוללת נגישות מציאת המידע על הדרך מראש, נגישות ההתמצאות בשלבי ההגעה בתחבורה ובתוך מבנה המרפאות וכיוצא בזה. נגישות השירות של מטופל זה אצל הרופא כוללת, למשל, טפסים נגישים אצל הפקידים, בדיקות נגישות אצל האחות והרופא, קבלת מרשם נגיש לבית המרקחת שלא יאלץ את המטופל לבקש מהרוקח לחטט בכליו של המטופל כדי לזהות את המרשם.
  • חלוקה לפי לקויות - למשל, נגיש עבור לקויי שמיעה או נגיש עבור דיסלקטים. בהקשר זה בעלי המקצוע מסווגים את האוכלוסייה בעלת הלקויות ללקויי חישה, לקויי קוגניציה, לקויי תנועה ובעלי לקות נפשית.
  • חלוקה לפי סוגי המערכות המונגשות. למשל:

עיצוב אוניברסלי מול התאמות ללקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיצוב אוניברסלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עיצוב אוניברסלי
מפה בעיצוב אוניברסלי - מפה נגישה לאנשים עם יכולות גופניות מגוונות. את המפה ניתן למשש, לראות ולשמוע

עיצוב אוניברסלי או תכנון אוניברסלי הוא תכנון הלוקח בחשבון את השמישות[12]. דהיינו, עיצוב אוניברסלי הוא עיצוב שמטרתו להפוך את המערכת לכזו שמגוון האנשים היכולים לתפעל אותה ביעילות או לקבל ממנה שירות יעיל, הוא מקסימלי. זה כולל אנשים שאינם מצוידים בטכנולוגיה מסייעת למרות שהיא אולי עשויה לסייע להם. לדוגמה, פותחן קופסאות שאנשים בני גילים רבים ובעלי יכולות גופניות מגוונות יכולים לתפעל אותו בקלות ובלא העזרות במכשיר נוסף, מקיים את רעיון העיצוב האוניברסלי טוב יותר מאשר פותחן קופסאות שרק גברים חסונים שאינם איטרי יד ימינם יכולים לתפעל ביעילות.

עיצוב אוניברסלי אינו חייב להיות עיצוב של חפץ. הוא יכול להיות גם עיצוב של דרך הוראה (מערך שיעור מעוצב אוניברסלית מאפשר השתתפות של תלמידים עם יכולות מגוונות) של נוהל, או של כל דבר אחר.

לעיצוב האוניברסלי יש מספר יתרונות על פני עיצוב שאינו כזה:

  • נתינת שוויון הזדמנויות.
  • פרטיות רפואית - העובדה שהוא אינו מאלץ אנשים להשתמש בטכנולוגיה מסייעת או בנהלים מותאמים אישית מאפשרת לאנשים שלא להבליט את לקויותיהם. לדוגמה לשמירה על פרטיות: חדר מחשבים שבו כל עמדות המחשב בעלות אמצעי קלט ופלט שאנשים עם לקויות מגוונות יכולים להשתמש בהן מאלץ פחות משתמשים לשבת תחת שלט שעליו כתוב "עמדת מחשב שמורה לנכים". הזכות לפרטיות רפואית מעוגנת בישראל בחוק זכויות החולה שהוא נגזרת של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
  • חיסכון:
    • כאשר משרתים קהל לקוחות רחב, לא צריך לקנות, לצד הציוד הרגיל, גם ציוד מיוחד עבור אנשים עם לקות.
    • אדם חסר לקות שקונה ציוד לעצמו לא צריך להחליף את הציוד כאשר הוא נפצע, רוכש לקות או מזדקן.

התאמה לאנשים עם מוגבלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאמה ללקות היא שינוי הנעשה באופן בו ניגש אדם עם לקות אל מערכת או אל נוהל כך שיתאפשר שוויון הזדמנויות לאנשים בעלי לקות. בניגוד למתן נגישות על ידי עיצוב אוניברסלי, כשניתנת התאמה יש הקפדה על שני דברים: שהשינוי ייתן שוויון הזדמנויות ולא יתרון לבעל הלקות (דהיינו, לא ליצור אפליה מתקנת) ושהשינוי לא יקל על אנשים נוספים לצד האנשים שהוא בא לסייע להם.

דוגמאות מבחינות בין התאמה לבין פתרונות נגישות שאינם התאמה:

  • אדם שמן באופן קיצוני אינו מצליח לשבת בכיסא רגיל במחלקת התיירות שבמטוס. התקנת כיסא מיוחד עבורו באותה מחלקה, או שדרוגו בלא תשלום למחלקה עם כיסאות רחבים יותר, תהייה התאמה ללקות. לעומת זאת, החלפת כלל הכיסאות באותה מחלקה יהווה עיצוב אוניברסלי ושדרוג אותו נוסע למחלקה עם כיסאות רחבים יותר בתוספת תשלום יהיה פתרון שאינו מוגדר לא כהתאמה ולא כעיצוב אוניברסלי.
  • סטודנט עם כתב יד בלתי קריא מסיבות רפואיות (דיסגרפיה או שיתוק מוחין) מקבל התאמת מבחנים ללקותו - אישור לכתוב את מבחניו בעזרת מעבד תמלילים (על מחשב זר המוגש לו עם טופס המבחן). לעומת זאת, בקשתו של אותו סטודנט כי יתאפשר לו להשתמש גם בתוכנת הגיליון האלקטרוני של המחשב כדי לתת לו יתרון שיפצה אותו על קשיים שונים שלקותו גורמת לו, אינה בקשה להתאמה אלא בקשה לאפליה מתקנת.
  • פטור משיעור התעמלות עבור תלמידים עיוורים או בעלי אסטמה אינו התאמה ולמעשה אינו פתרון נגישותי משום סוג שהוא. תלמידים עם לקויות זקוקים לשיעור ההתעמלות בדיוק כמו כל תלמיד אחר ופטור כזה הוא פגיעה בשוויון ההזדמנויות שלהם.

חוקי הנגישות במדינות רבות דורשים התאמה במאמץ סביר ולא בכל מחיר. דהיינו, המחוקקים מותירים מקום לשיקול דעת עבור הגורמים הבאים:

  • שרים הממונים על תחומים הקשורים לנגישות נדרשים להוציא תקנות לבנייה ועיצוב נגיש. תקנות אלה לוקחות בחשבון את מחיר שינויי העיצוב מול התועלת שמביאים שינויים אלה. לדוגמה, השר יכול להחליט בתקנות נגישות תחבורה ציבורית כי אוטובוסים תקניים המשרתים את הציבור הרחב צריכים להיות ערוכים לקליטת משתמשי כיסאות גלגלים כל עוד רוחב הכיסא ומשקלו אינם עולים על מידות מסוימות. מי שכיסא הגלגלים שלו רחב יותר או כבד יותר יכול להשתמש בשירות תחבורה ציבורית נגיש מיוחד שנקרא פרא-טרנזיט. אולם, גם לכלי רכב המשמשים בשירות זה יש גבול תקני עבור מידות כיסאות הגלגלים שהם יכולים לשאת. מי שמסיבותיו שלו, כיסא הגלגלים שלו כבד או רחב יותר מהתקן לרכב הפרא-טרנזיט, לא מקבל התאמה לשימוש בתחבורה ציבורית.
  • שופטים הדנים בתביעות לשוויון הזדמנויות עשויים להחליט אם התאמה מסוימת היא סבירה ואפילו לקבוע תקדימים בנושא. לדוגמה, שופט עשויי לקבוע שאין לפטר עובד שהפך לנכה כל זמן שהנגשת סביבת עבודתו עולה למעסיק פחות מאחוז מסוים מהרווח שהחברה מפיקה מעבודתו של עובד זה‏[13].

מאמץ לא סביר לנתינת התאמה אינו חייב להיות מחיר כספי או מאמץ שניתן למדוד את מחירו. סבירות של דרישה להתאמה עשויה להישקל כנגד גורמים רבים ומגוונים. דוגמאות:

  • חופש אקדמי – דרישה שמרבית הדיאגראמות המוצגות בהרצאה בתחום מדעי החברה יהיו נגישות לתלמידים עם עיוורון צבעים תיתפש כנראה כדרישה סבירה יותר מאשר דרישה כי חומר הלימוד בקורס בתולדות האומנות יכיל רק יצירות אמנות הנגישות לציבור זה.
  • ערכי תרבות – דרישה שכניסתו הראשית של בניין ציבור תהייה נגישה למשתמשי כיסאות גלגלים נתפשת כדרישה סבירה יותר עבור בניין חסר ערך ארכיטקטוני מיוחד מאשר עבור בניין שחזיתו הראשית הוכרזה כחזית בניין לשימור. מעבר לזאת, סירוב להנגשת כניסתו הראשית של בניין ציבור ייתפש כהחלטה סבירה יותר בהתחשב באלטרנטיבה המוצעת. אם האלטרנטיבה היחידה היא הנגשת הכניסה האחורית, המשמשת בניין זה כיום רק לכניסת האספקה ולפינוי האשפה ושימשה בניין זה בעבר ככניסת משרתים, אז האלטרנטיבה בעייתית בשל הסמליות שלה.
התאמות במקומות עבודה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות אוסר על מעסיק להפלות עובד או דורש עבודה מחמת מוגבלותו. סעיף 8 לחוק מרחיב את הגדרת האפליה וקובע "לרבות אי ביצוע התאמות הנדרשות מחמת צרכיו המיוחדים של אדם עם מוגבלות אשר יאפשרו העסקתו".

לפי החוק על המעסיק להתאים את מקום העבודה הסייג הוא - מבלי שהדבר יטיל נטל כבד מדי על המעסיק. השתתפות המדינה במימון התאמות מאפשרת למעסיקים לבצע התאמות ולהתמודד עם הסייג. תקנת השתתפות המדינה במימון התאמות קובעת מענק מותנה שניתן על ידי המדינה לסייע למעסיקים לבצע התאמות. תהליך קבלת השתתפות המדינה בהתאמות:

מעסיקים פונים לקבל השתתפות המדינה‏[14] בהתאמות התהליך כרוך במילוי טפסים וקבלת אישור מורשה נגישות על הצורך בהתאמה או על ביצועה. חברות פרטיות כמו "מקשיבים נט" מסייעות למעסיקים לקבל את מירב ההתאמות האפשריות תוך השקעה מינימלית של זמן ומשאבים‏[15].

טכנולוגיה מסייעת[עריכת קוד מקור | עריכה]
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טכנולוגיה מסייעת
דוגמה לאביזרי טכנולוגיה מסייעת: ידיות להקלת האחיזה במפתחות עבור אנשים עם תנועה מוגבלת. עמותת מילבת, תל-השומר, ישראל

טכנולוגיה מסייעת היא תחום ידע בטכנולוגיה, העוסק בקבוצת מכשירים לשיפור התפקוד של אנשים עם מוגבלות ובידע הנלווה למכשירים אלה. מכשור טכנולוגיה מסייעת מוגדר על פי רוב כמכשור המסייע רק לאנשים עם מוגבלויות ושעצם השימוש בו אינו מקטין את התלות בו‏‏ (‏טכנולוגיה שהשימוש בה כן מקטין את התלות בה קרויה לרוב "טכנולוגיה שיקומית")‏[16]. הידע הנלווה למכשור זה קשור בדרך ייצורו, אספקתו, אסטרטגיות שימוש בו, התאמתו למשתמש, הדרכת השימוש בו, מדידת התועלת שהוא מביא, דרכי המימון שלו וכיוצא בזה. ספקים רבים של טכנולוגיה מסייעת, כגון אופטומטריסט ומרכיב תותבות, נחשבים לבעלי מקצוע פרא-רפואי.

דוגמאות למכשור טכנולוגיה מסייעת

  • משקפי ראייה רגילים הם פריט טכנולוגיה מסייעת משום שלאנשים חסרי מוגבלות אין בהם עניין ומשום שהשימוש בהם אינו מצמצם את התלות בהם. לעומת זאת, משקפי שמש ומשקפיים לשיקום עין עצלה[17] שאינם פריטי טכנולוגיה מסייעת.
  • מכשיר טלפרינטר להנגשת הטלפון עבור חירשים הוא פריט טכנולוגיה מסייעת. לעומתו, שימוש בSMS להנגשת הטלפון עבור חירשים אינו בגדר שימוש בטכנולוגיה מסייעת. זאת משום ש-SMS משמש גם אנשים חסרי לקות.

ענפי ההנגשה לפי סוג המערכת המונגשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

נגישות בנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמפה למשתמשי כיסאות גלגלים באוטובוס ביפן
חדר כיתה עם תקרה ומשטח קיר אחורי מחוספסים לעמעום הד ומבנה קונחייתי לפינת המרצה לריכוז גלי הקול הבאים מכיוונו

נגישות בנייה היא ענף בנגישות העוסק באדריכלות נגישה של מבנים ושל המרחב הציבורי. לענף נגישות זה יש חפיפה חלקית כמעט עם כל ענפי הבנייה ועיצוב הריהוט. ישנם נושאים בנגישות בנייה החופפים תת-תחומים אחרים של ענף הנגישות, נגישות ספריות, למשל, היא גם נושא בנגישות מידע וגם בנגישות בנייה. נגישות אתרי בידור ותיירות היא ענף הן בנגישות בנייה והן בתיירות נגישה.

נגישות שמע של חדרי כיתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בידוד אקוסטי

בחדר כיתה בעל אקוסטיקה מוצלחת, התלמידים שומעים בקלות את המורה ואינם שומעים כמעט קולות אחרים מקולו של המורה, בין אם מקורם מתוך הכיתה ובין אם מבחוץ. כמו כן, חדר כיתה כזה אינו יוצר רעש עבור מי שנמצא מחוצה לו.

כאשר יש אקוסטיקה טובה, המורה לא צריך להרים את קולו והתלמידים צריכים להשקיע ריכוז בהקשבה דווקא לקולו ובסינונו בין הרעשים. חדר כיתה כזה יוצר אווירת נינוחות עבור כל המצויים בו. הוא מועיל במיוחד למורה, שאינו מסתכן בפציעת מאמץ חוזרנית בשל אימוץ מתמשך של קולו ולתלמידים בעלי לקות שמיעה ולקות קשב וריכוז.

מקורם של רעשים לא רצויים בחדר הכיתה יכול להיות מחוץ לחדר (קולות דיבור מהמסדרון), מחוץ לבניין (רעש מכוניות מהרחוב) אך יכול להיות גם מתוך החדר עצמו. רעש מתוך חדר הכיתה יכול להיות, למשל, פטפוט של תלמידים, רעש גרירת כיסאות, רעש המזגן (תלוי בסוג המזגן, חלק מהמזגנים עושים רעש מחוץ לבניין) או הד דברי המורה. את כל הרעשים האלה, בין אם מקורם מתוך חדר הכיתה ובין אם מקורם מחוצה לו, אפשר להפחית בבנייה - בעיצוב צורה נכונה לבניין (למשל, לא להציב חלון מול חלון) ובבחירת חומרי בנייה נכונים. ניתן להפחיתם גם בהוספת עזרים אקוסטיים (כגון זיגוג כפול ופסי אטימה לדלתות, ציפויים בולעי הד לתקרה ולקירות).

ניתן להשיג שיפור בתנאי השמע של חדר כיתה תוך תשלום מחיר סביר, בניתוח השמע בכיתה בעזרת תורת הגלים והשוואת מחיר ותועלת של פתרונות אפשריים. בדרך כלל, זול יותר לבנות חדר כיתה נגיש אקוסטית, מאשר לבנות חדר כיתה בלא התחשבות בנגישות ולנסות לתקנו לאחר מכן.

על פי תקנות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ניתן לדרוש ממשרד החינוך הישראלי את הנגשתו של חדר כיתה לתלמיד לקויי שמיעה‏[18].

עזרים נוספים: שילוט המבקש לשמור מקום בשורת הספסלים הראשונה עבור תלמידים עם לקות שמיעה ו-לקות קשב וריכוז יסייע לתלמידים אלה לשבת במקום ממנו קל יותר לשמוע את המורה וקשה יותר לראות ולשמוע מראות ורעשי רקע. מקום בשורה הראשונה יקל גם על תלמיד לקויי שמיעה הנעזר בקריאת שפתיים. תלמיד עם לקות ראייה לא בהכרח יעדיף לשבת בשורה הראשונה משום שאם יש לו שדה ראייה מצומצם, הוא עשוי לראות ממנה רק חלק קטן משטח הלוח.

תלמידים לקויי שמיעה יכולים להיעזר גם במכשור הגברה, במתרגם סימולטני לשפת הסימנים (משרד הרווחה עשוי לממן זאת) או במקליד סיכומי שיעור סימולטני. מקליד סיכומי שיעור סימולטני יכול להיות אדם המגיע לכיתה במיוחד לצורך זה או אחד תלמידי הכיתה המקבל תשלום עבור חשיפת סיכומי השיעור שלו.

מקליד סיכומי שיעור סימולטני נעזר לרוב במחשב עם מקרן המאפשר לתלמיד לקויי השמיעה לקרוא את דברי המורה בזמן אמת. עותק סיכום השיעור של המקליד הסימולטני יכול להינתן, אחרי השיעור גם לתלמידים בעלי לקויות שונות, שמתקשים לסכם את השיעור בזמן אמת. תלמידים אלה עשויים להיות בעלי לקות בגפיים העליונות, בעלי דיסגרפיה או בעלי לקות קשב וריכוז‏[19][20].

נגישות רשות הכלל לעיוורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נגישות המרחב הציבורי לאנשים עם הפרעות ראייה
תחנת רכבת תחתית ביפן. על הרצפה מוטבעים סימנים מישושיים רבים אותם חש העיוור במקלו. סימני אזהרה בקרבת קצה הרציף סימני כיוון

כשעיוור נע ברשות הכלל הוא יכול להיות מונחה באמצעים שהוא מביא עמו או באמצעים המצויים בנתיב התנועה. העיוור יכול להביא עמו אדם המלווה אותו, כלב נחייה, מקל לחשת הקרקע וסימנים מישושיים, GPS עם פלט קולי, מידע שיש לו מראש על נתיב התנועה או הכרות עם נתיב התנועה. ברשות הרבים ישנם אמצעים שמכוונים אותו – חלקם הושמו שם למטרה זו כגון כתובות ברייל, הודעות קוליות, צלילים וסימנים על הקרקע שעוצבו כדי לכוון עיוורים ומחסומים שמונעים מעיוורים להיתקל במכשולים שהם אינם רואים.

הנחיה על ידי מלווה אנושי היא ההנחיה הנוחה ביותר לתנועה ברשות הרבים אבל היא יקרה והיא מפרה את פרטיותו של העיוור ואת תחושת העצמאות שלו. כלב נחייה נותן יותר תחושת עצמאות ממלווה אנושי, מפריע פחות לפרטיות וזול יותר. אולם, הוא מבין פחות את צרכי הנגישות של העיוור ויש גם להשקיע בו זמן ולטפל בו. כלבים מוגבלים יותר ממלווה אנושי, למשל, בגילוי מכשולים בגובה ראש של אדם, כמו חלק עליון של גרם מדרגות הבולט אל שטח אולם בתוך בניין.

מקל חשת קרקע מוגבל עוד יותר בגילוי מכשולים שונים והכרות עם נתיב התנועה מוגבלת לחלוטין בגילוי מכשולים חדשים. ההליכה בהנחיית מלווה אנושי, כלב או היכרות מוקדמת עם נתיב התנועה מהירה יותר משימוש במקל. הרבה עיוורים בוחרים במקל מתוך ברירת מחדל.

בסביבה בלתי נגישה לעיוורים העיוור להיעזר בהתמצאות בלא סיוע אנושי גם בסימנים שונים המצויים בסביבה. הוא יכול, למשל, לדעת שהגיע הזמן לרדת מהאוטובוס בעזרת ספירת הסיבובים שהאוטובוס עושה בין התחנה בה הוא עולה לבין זו שהוא צריך לרדת בה. הוא יכול לדעת שהגיע הזמן לחצות את הכביש כשהוא שומע שאנשים חוצים את הכביש. אולם סימנים כאלה לא תמיד מצויים בסביבה וכשהם מצויים, הם לא תמיד נוחים לשימוש והם מאלצים את העיוור לשמור על ריכוז גבוהה בזמן שהוא נע ממקום למקום.

הודעות בכתב ברייל יכולות לעזור בהנגשת הסביבה. אולם, לא כל העיוורים קוראים ברייל. מעבר לזאת, הודעות ברייל חייבות להופיע במקומות צפויים. אפשר לסמן את כפתורי המעלית בברייל אבל אין טעם לצרף תרגום לברייל לשלט התלוי מעל ראשם של העוברים והשבים. אפשר לשקול הצבה של רמקול המשמיע שוב ושוב הקלטה של תוכנו של שלט, בתנאי שלא נוצר מפגע רעש. אם ההודעה שיש להנגיש הוא הודעת אזהרה, הדרך המיטבית להנגשתו עבור עיוור היא השמת מחסום או מעקה.

סימנים על קרקע יכולים להואיל לעיוור במציאת דרכו ובהימנעות בהיתקלות במחסומים. שפת מדרכות בהן מותקנים סימנים מישושיים המעידים על הגעה אל קצה המדרכה ועל הצורך להתכונן לחציית כביש. פסים מובילים הבולטים המותקנים לאורך המדרכה מאפשרים לעיוור להצמיד אילו את מקל החשה וללכת מהר יותר. מסמרות מתכת או מרצפת בעלות בליטות מסמנות לעיוור פתחים, דלתות ומעברים ובכך חוסכים ממנו עצירה לקריאה של שלטי ברייל על מספר דלתות.

סביבה נגישה לעיוורים לא אמורה להכיל עצמים חדשים בנתיב ההליכה. זאת משום שעיוור, שמכיר את מסלול ההליכה ולא משתמש באמצעי הנחייה עשויי להיתקל בהם.

נגישות בנייה למשתמשי כיסאות גלגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נגישות בנייה למשתמשי כיסאות גלגלים

משתמשי כיסאות גלגלים נתקלים בבעיות נגישות בסביבות בנוית רבות ומגוונות וההנגשה עבורם היא מן היקרות הקיימות, בעוד עיצוב סביבה נגישה עבורם מלכתחילה אינה תמיד יקרה במיוחד. משתמשי כיסאות גלגלים צריכים דירות פרטיות נגישות ובנייני ציבור נגישים, לרבות נגישות למעליות, מסדרונות, דלתות, חדרי שירותים, מדרכות, אולמות הרצאה, תיאטרון וקולנוע, חדרי אוכל, שולחנות עבודה ועוד. בבניינים ציבוריים שנבנו אחרי חקיקת חוקים בנושא, חייבים להיות נגישים למשתמשי כיסאות גלגלים. ברוב המדינות בהן חוקקו חוקים אלה אין חובה להפוך כל בניין ציבורי הישנים לנגישים לאלתר. יש חובה להפוך לנגישים את אגפי הבניינים העומדים לשיפוץ, כאשר הם עומדים לשיפוץ. יוצאים מן הכלל הם בניינים לשימור בעלי ערך היסטורי שיש להתפשר בין הנגשתם לבין שמירת ערכם המוזיאולוגי.

יכולתו הפיזית של ציבור משתמשי כיסאות הגלגלים היא מגוונת, כמו גם התכונות הפיזיות של כיסאות הגלגלים עצמם. משתמשים בעלי יכולות גופניות טובות יכולים לצאת מהכיסא ובמקרים קיצוניים אפילו לפסוע מעט בלא עזרתו (למשל, מי שמשתמש בכיסא גלגלים בשל דלקת פרקים). משתמשים כאלה יוכלו אפילו לעלות מדרגה או שתיים בכוחות עצמם. משתמשים אחרים עם יכולות גופניות גבוהות, שיש להם רגלים משותקות לגמרי, עשויים להיות בעלי פלג גוף עליון חסון, להצטייד בכיסאות גלגלים קלי משקל וחזקים ולדלג עם הכיסא במודר מדרגה בודדת. בקיצונות השנייה מצויים אנשים שאינם יכולים לשנות את תנוחת ישיבתם בכיסא עצמו. הם קשורי אל הכיסא ברצועות ובתומכות. הם נוהגים בכיסא ממונע כבד בעזרת ג'ויסטיק או מערכת קלט ממוחשבת אחרת. הכיסא שלהם נושא מלבדם ומלבד המנוע ומערכת ההיגוי שלו, גם את המחשב האישי שלהם (שנגיש להם רק דרך מערכת ההיגוי של כיסא הגלגלים) וביחד עם הכיסא שלהם הם כה כבדים ותופסים נפח כה גדול עד שמעלון רגיל של כיסאות גלגלים אינו יכול לשאת אותם. רדיוס הסיבוב של הכיסא שלהם עשוי להיות רחב במיוחד כך שפניות רגילות במסדרון יהיו בלתי עבירות בשבילם. רוב משתמשי כיסאות הגלגלים, הן המונעים ידנית והן הממונעים, מצויים בין שתי הקיצוניות האלה.

נגישות חדרי שירותים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קטע מתא שירותים נגיש למשתמשי כיסאות גלגלים. בתא יש מרחב תימרון רב, האסלה מוגבהת מעט מהנורמה וסביב האסלה יש ידיות אחיזה מסוגים מגוונים

בכל בניין ציבור חדש חייב להיות לפחות תא שירותים נגיש אחד למשתמשי כיסאות גלגלים. ככל שבבניין יש תאי שירותים רבים יותר, כך צריכים להיות בו יותר תאים נגישים (התקנות קובעות מספרים קונקרטיים). עדיף להנגיש חדרי שירותים שמכילים תא שירותים אחד ואינם מוגדרים דווקא כשירותי נשים או דווקא כשירותי גברים. חדרי שירותים כאלה מאפשרים לנכה הזקוק למסייע אנושי לקבל סיוע בשירותים מאדם שאינו מהמגדר שלו.

דלתות הכניסה לחדר השירותים ולתא השירותים צריכות להיות רחבות מספיק למעבר כיסא הגלגלים וקלות לתפעול בישיבה על כיסא ובידי אנשים עם כושר ידיים מוגבל. המעברים בחדרי השירותים צריכים להיות ברוחב המאפשר מעבר כיסא גלגלים ופעולת ידיים לתפעול כיסא גלגלים ידני. מלבד זאת יש להשאיר בתוך תא השירותים מקום מספיק כדי להסתובב, סיבוב שלם, עם כיסא גלגלים ולאפשר למשתמש בכיסא לתמרן בתוך התא.

בתוך תא השירותים יש להנגיש את האסלה, הכיור, מתקן ייבוש הידיים, המראה, מתג האור (אם כל מבקר אמור להשתמש בו), השקע למכונות גילוח חשמליות (אם יש כזה), ווי התליה למעילים, החלון (אם כל מבקר מורשה לפתוח ולסגור אותו) וכל התקן אחר שכל מבקר מורשה להפעיל.

הנגשת האסלה דורשת את היותה בגובה מסיים (על פי רוב מעט גבוהה מהמקובל), התקנת מוט אחיזה או ידיות רחבות על קירות תא השירותים, שמאפשרות למשתמש כיסא הגלגלים לאחוז בהן כשהוא עובר לשבת על האסלה והנגשה של ידית הורדת המים ומתקן נייר הטואלט.

הנגשת הכיור כוללת הגבהה שלו שמאפשרת לגשת אליו בכיסא גלגלים כך שלרגלי המשתמש בכיסא יהיה מקום תחת הכיור. אפשרות גישה לברז המים ולסבון. ההנגשה דורשת גם בידוד תרמי של הצינורות המובילים מים חמים אל הברז ושל הצינורות המובילים מים מהכיור אל הביוב. הבידוד מונע כוויות מרגלי המשתמש; מי שרגליו משותקות לא מתגונן היטב מכוויה.

הנגשת המראה מחייבת הצטיידות במראה ארוכה ולא הנמכה או הטיה של המראה הקיימת. הנמכה או הטיה מקשות את השימוש במראה עבור אנשים חסרי לקות.

נגישות תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נגישות תחבורה
מצערת גז ובלם במכונית של נהג עם רגליים משותקות

נגישות התחבורה כוללת נגישות נהיגה, נסיעה ברכב קרקעי פרטי, ברכב קרקעי ציבורי, בכלי טיס ובכלי שיט. נגישות התחבורה הציבורית כוללת את נגישות הרכב הציבורי עצמו כמו גם את נגישות המידע הדרוש לאיתורו ולהתמצאות בשימוש בו, נגישות התחנות או הנמלים בהם הוא עוצר וכיוצא בזה. תחבורה ציבורית קרקעית מונגשת בעיקר עבור משתמשי כיסאות גלגלים ועיוורים, אולם אנשים עם לקויות אחרות עשויים למצוא אותה לא נגישה כגון אנשים עם פוביות (פחדים קיצוניים).

תחבורה קרקעית מקשרת אותנו לפעילויות חיים חשובות בתחום הלימודים, העבודה, הטיפול העצמי והפנאי. לאדם שבשל לקותו מתקשה להתרחק מביתו יש אפשריות תפקוד מוגבלות ביותר. גם לאדם שיכול להתרחק מביתו רק בתחבורה ציבורית (אינו נוהג) או רק בתחבורה פרטית (התחבורה הציבורית אינה נגישה לו) יש אפשרויות תפקוד מוגבלות. תפקוד טוב בחברה מודרנית דורש יכולת בחירה עניינית בין שימוש בתחבורה פרטית לציבורית.

נגישות מידע ותקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נגישות מידע ותקשורת

אנשים עם לקויות שונות עשויים להיתקל במחסומי נגישות למידע ותקשורת. לקויי שמיעה יכולים להתקשות בשיחה עם הזולת, בהקשבה לרדיו, לטלוויזיה, לטלפון וכיוצא בזה. לקויי ראייה מתקשים בשימוש בספרים, מחשבים, בצפייה בסרטים ועוד. לקויי תנועה מתקשים לחייג בטלפון, לתפעל מחשב, להפוך דפים בספר וכדומה. אנשים עם לקויות קוגניטיביות עשויים גם הם להיתקל במחסומי נגישות מגוונים בתחום זה.

הפתרונות לבעיות נגישות בתחום זה הם פתרונות מגוונים: יישום תקני נגישות, הצעת חומרה חלופית, שינויים בתוכנה וגם הגברת המודעות לפתרונות קיימים וקלי יישום.

נגישות לחינוך הפורמלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שילוב בחינוך

בשביל ללמוד ביעילות במערכת חינוך פורמלית צריך נוכחות בכיתה, הקשבה יעילה להרצאות, סיכום יעיל של ההרצאות, חזרה על חומר ההרצאה בין ההרצאות, קריאת ספרות הלימוד, עמידה במטלות השוטפות של הלימודים, נגישות מחשב (למשל כדי לעמוד בחלק מהמטלות וכדי לחפש באינטרנט הבהרות לנקודות לא מובנות בחומר), התכוננות יעילה למבחנים והיבחנות יעילה או כתיבה יעילה של עבודות מסכמות. לקויות שונות עשויות להפוך שלבים שונים בחינוך הפורמלי לבלתי נגישים. מלבד ההצלחה הרשמית בלימודים, המחוקק הישראלי קובע כי עצם קבלת שירות נגיש חייב להיות מכובד. דהיינו, שלקותו של אדם אינה צריכה להפוך את השהייה במוסד החינוכי לבלתי נעימה.

פתרונות:

  • אימוץ פתרונות משטחי נגישות הבנייה‏[21], התחבורה והמידע. כגון הרחבת דלתות בית הספר כך שתלמיד עם כיסא גלגלים יוכל לעבור דרכן, הסעת תלמידים עם כיסא גלגלים ממונע אל בית הספר ברכב הנגיש להם, או הקראה ממוחשבת של ספרי הלימוד.
  • התאמות דרכי למידה והיבחנות, כגון:
    • בחינה בעל פה עבור מי שאינו מניע את ידיו ביעילות
    • היתר הגשת עבודה כתובה במקום מצגת בעל פה עבור תלמיד עם גמגום
    • מתן רשות לצאת במהלך השיעור למספר הפסקות קצרות עבור תלמיד שמתקשה לשבת זמן רב במקום אחד
    • פטור ממקצועות לימוד משניים כדי לפנות זמן לטיפולים רפואיים או לשיעורי תגבור במקצועות מרכזיים, שהתלמיד מתקשה לתפוס (למשל פטור משיעורי תורה שבעל פה בשביל לקבל שיעורי חיזוק באיות ובקריאה, או בשביל לקבל טיפול אצל קלינאי תקשורת).
    • סיוע טכנולוגי: הקלדת מבחנים במקרה של כתב יד בלתי קריא הנובע מסיבות רפואיות, הקלטת הרצאות למתקשים בכתיבת סיום שיעור, צילום הלוח במקום העתקה ממנו עבור מי שכותב לאט וכיוצא בזה.
  • סייע אישי צמוד לתלמיד שמתקשה בעניינים טכניים רבים אך יכול, מבחינה אינטלקטואלית, לעמוד בדרישות המערכת.
  • "כיתה קטנה" – כיתה בבית הספר הרגיל שבה יש מספר תלמידים קטן בהרבה מן המקובל ולכן קל יותר להתרכז בה וקל יותר לשנות את אופן העברת חומר הלימוד של כלל התלמידים כך שיתאם את צרכי הנגישות של תלמיד מסוים.
  • מערך הוראה בבית חולים עבור תלמידים המאושפזים לתקופה ארוכה.
  • חינוך מיוחד חלקי – חלוקת זמנו של התלמיד בין מערכת החינוך הפורמלי הרגילה לבין בית ספר שבו לומדים רק תלמידים עם לקות קשה. בילוי חלק מהזמן במערכת החינוך הפורמלית הרגילה מקיים את עקרון שוויון ההזדמנויות ומכין את התלמיד לחיים בקרב האוכלוסייה הכללית. הלימוד בחינוך המיוחד, לעומת זאת, מאפשר לתלמיד ללמוד נושאים שחשובים לו בשל לקותו וקשה ללמדם בבית ספר רגיל, כגון קריאה וכתיבה בברייל, שיחה בשפת סימנים או שיעורי התעמלות המלמדים מקצועות ספורט נכים. החינוך המיוחד מאפשר לתלמיד גם ליצור קשרים חברתיים תומכים עם תלמידים אחרים בעלי לקות דומה לשלו.
  • חינוך מיוחד מלא – לימוד מחוץ למערכת החינוך הרגילה בבית ספר שבו יש התאמות רבות וקיצוניות לקותו של התלמיד. מערך זה קיים עבור תלמידים שקשה למצוא דרכים להנגיש להם את החינוך הפורמלי הרגיל ועבור תלמידים שהנגשת החינוך הרגיל פחות חשובה להם מאשר לימוד חומר הייחודי לאנשים עם לקות כשלהם.

נגישות ספורט, יצירה ופעילות פנאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקדנים נכי רגליים בהופעה בניו דלהי

אדם בעל לקות צריך נגישות ויכולת השתתפות בתחומי החיים השונים. בהקשר זה נהוג לחלק את תחומי החיים לארבעה: עבודה, לימודים, טיפול עצמי ופנאי. תחום הפנאי כולל, בין השאר נגישות הספורט (ספורט נכים) חובבני, אמנות חובבנית ותיירים. הנגשת ענפים אלה נעשית בדרכים מגוונות, החל מעיצוב טכנולוגיה מסייעת לספורט, אמנות ופנאי (כגון רגליים תותבות המותאמות לריצה, כיסא גלגלים המותאם לטניס נכים או לנסיעה על חוף הים, מכחול המותאם לאחיזה בפה), שינוי חוקי משחקי ספורט והנגשת אתרי תיירות.

הנגשת חלק נכבד מתחומים אלה היא הנגשה מסובכת מאוד הן מבחינה הנדסית והן מבחינת מימון. קשה, לדוגמה, להתקין מעליות באתרי תיירות היסטוריים כמו בניינים לשימור וקשה למצוא מממן עבור מספר כיסאות גלגלים המותאמים לענפי ספורט שונים עבור ספורטאי חובבן.

ספורט נכים[עריכת קוד מקור | עריכה]
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספורט נכים

ספורט נכים הוא פעילות בענפי הספורט השונים, הנערכת בהשתתפותם של נכים, תוך התאמות למגבלות שכופה הנכות. ההתאמות מתבטאות בשינוי חוקי המשחקים ובאישור שימוש בטכנולוגיה מסייעת כמו אישור ריצה על רגלים תותבות ושימוש בכיסאות גלגלים שעוצבו לענף ספורט ספציפי.

ככל שלקותו של הספורטאי קשה יותר, כך התאמת ענך הספורט גוררת שינויים גדולים יותר. להתאמה יש שיטת דירוג הנקראת קלאסיפיקציה. ככל שהקלאס של האדם נמוך יותר, כך הוא פחות עצמאי והנכות שלו יותר קשה. בתחרויות נכים, המקצים נערכים לפי הקלאס, לדוגמה יהיה מקצה לנכים בעלי קלאס 8 (S8 בסימון המקובל) כדי שהתחרות תהיה הוגנת ולא יתחרה מישהו שהנכות שלו קלה נגד מישהו בעל נכות קשה.

שיאו של ספורט הנכים הוא המשחקים הפאראלימפיים. מאז אולימפיאדת הנכים בסיאול ב-1988, אירוע זו מתקיים מיד לאחר האולימפיאדה הרגילה, באותו אתר בו היא התקיימה, תוך ניצול ההיערכות לאולימפיאדה הרגילה.

אתר עתיקות מונגש לכיסאות גלגלים בגרמניה
תיירות נגישה[עריכת קוד מקור | עריכה]
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תיירות נגישה

תיירות נגישה היא נגישות לאתרי תיירות ומוצרים ושירותים הקשורים בהם. במרבית המקרים, כאשר מנגישים פעילות תיירותית, למעשה דואגים גם לשמישות שלה, דהיינו לא רק להתאמתה לאנשים עם לקויות אלא גם לאנשים עם קשיים מיוחדים על רקע אחר, כגון התאמה לילדים, לזקנים, לאנאלפביתים וכיוצא בזה. יכולתו של אדם בעל לקות לצאת לחופשה ולתייר, כמו רעיו חסרי הלקות, היא התגלמות של שוויון רב תחומי. שוויון שאינו מוגבל רק לצרכים קיומיים או להישגים הניתנים למדידה.

תפיסות שגויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בניגוד לדעה הרווחת, אין מערכות נגישות לגמרי לכל אדם עם כל לקות. נגישות היא עניין יחסי. מערכות שכל אדם שהוא, בעל כל לקות שהיא, יכול לתפעל אותן ביעילות דומה לזו של האוכלוסייה הכללית הן מערכות נדירות ביותר, אם הן קיימות בכלל. מרבית המערכות המכונות "מערכות נגישות" הן פשוט נגישות יותר מן המקובל, אך לא נגישות לחלוטין. לדוגמה: אדם בעל לקות תנועה חמורה עשוי שלא להצליח לחבר תמליל בכלל במחשב שלא הותקנו עליו עזרי טכנולוגיה מסייעת וכן להצליח לחבר תמליל על מחשב שכן הותקנו עליו עזרים כאלה. אולם, על מחשב שכן הותקנו עליו עזרים כאלה הוא יחבר תמליל פי שניים יותר לאט מממוצע מהירות חיבור התמליל באוכלוסייה הכללית.
    • באותו אופן, עיצוב אוניברסלי הוא אידאל שיש מערכות שקרובות אליו יותר ויש כאלה שקרובות אליו פחות.
  • בניגוד לדעה הרווחת, התקני נגישות עבור אנשים עם לקות אינם חייבים להפוך את השימוש במערכת לנוח יותר גם עבור אנשים חסרי לקות. אנו עדים להרבה דוגמאות שבהן התקני נגישות כן הופכים את השימוש במערכת לנוח יותר גם עבור אנשים חסרי לקות, משום שיש החלטה מכוונת להשתמש כמעט ורק בהתקני נגישות כאלה. מעלית, למשל, חוסכת טיפוס במדרגות גם מאנשים חסרי לקות אבל תלמיד עיוור שבניגוד למקובל מורשה לסכם שיעור בעזרת מכונת כתיבה של ברייל, עושה רעש שמפריע לשאר התלמידים.
  • בניגוד לדעה המקובלת, התאמת מבחנים לא נועדה לתת יתרון למי שגורלו לא שפר עליו. התאמת מבחנים באה למנוע מצב בו לקות מונעת מאדם להציג את הידע שיש לו. מצב המאפשר לאדם להצליח בבחינה למרות חוסר ידע הוא אינו התאמת מבחן והוא אינו נחשב למצב תקין.
  • בניגוד לדעה המקובלת, שיפור בנגישות לא מחייב שיפור בבטיחות המערכת. משתדלים שנגישות לא תבוא על חשבון בטיחות וכמו כן, זול יותר לעשות בדיקות נגישות המשולבות בבדיקות בטיחות מאשר לבדוק כל אחד מהנושאים לבדו. אולם, שני התחומים נפרדים ויש דוגמאות (כמו תפוח-הגה לנהג עם תנועת ידיים מוגבלת) שבהם נגישות באה על חשבון בטיחות. העובדה שהמחוקק הישראלי דורש שהנגישות לא תבוא, כעיקרון, על חשבון הבטיחות, מוכיחה שטכנית, הדבר אינו חייב להיות כך.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Assistive Technology: Matching Device and Consumer for Successful Rehabilitation by Marcia J. Scherer (2002)‎
  2. ^ Assistive technology matching device and consumer for successful rehabilitation / Washington, D.C. American Psychological Association, c2002
  3. ^ Rehabilitation Act of 1973, באתר ויקיפדיה באנגלית
  4. ^ Americans with Disabilities Act of 1990, באתר ויקיפדיה באנגלית
  5. ^ Collection: Visuals - Catalog Card,‎
    Climbing Society’s Mountains--The Disability Rights Movement Arrives
  6. ^ על אודות האמנה לזכויות אנשים עם מוגבלויות, באתר האו"ם
  7. ^ Disability Services at Universities in Southeast Europe: Achieving Equality - (2009) by Vladimir Cuk - ספר הסוקר את התפתחות השילוב בחינוך אוניברסיטאי בארצות הברית ובבריטניה, ועל פי מסקנות הסקירה נותן המלצות לשיפור שילוב זה במדינות דרום מזרח אירופה ומדינות אחרות המצויות בהליכי מודרניזציה, באתר אמזון
  8. ^ חוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה במוסדות על תיכוניים, באתר מט"ח, 2008
  9. ^ רותי סיני, מצב בעלי המוגבלויות בישראל - הגרוע במערב, באתר וואלה!, 2 בדצמבר 2007
  10. ^ מיכל טבקמן ואחרים, נגישות השירות, חוברת מידע לסגל אקדמי ומנהלי, הוצאת דיקנאט הסטודנטים של האוניברסיטה העברית
  11. ^ ד"ר אבי רמות, נגישות השירות ברשות עירונית, עניין של גישה, גיליון 5, עמ' 11-20, חורף 2007
  12. ^ Accessibility, usability and universal design--positioning and definition of concepts describing person-environment relationships, 2003 Jan 21;25(2):57-66. PMID 12554380
  13. ^ Ruth O'brien, Crippled Justice: THE HISTORY OF MODERN DISABILITY POLICY IN THE WORKPLACE (2001)‎
  14. ^ התאמת שכר מינימום לעובדים עם מוגבלות בעלי יכולת עבודה מופחתת, עלון מידע לעובד, באתר משרד התמ"ת (התעשייה, המסחר והתעסוקה) (כיום נקרא "משרד הכלכלה")
  15. ^ Jobs4All - מידע למעסיק, באתר תעסוקה לאנשים עם מוגבלויות Jobs4All
  16. ^ ‎Albert Cook and Janice Polgar, Cook and Hussey's Assistive Technologies, MOSBY, 2007 - תוכן עניינים והסברים
  17. ^ במשקפיים לשיקום עין עצלה יש עדשה אחת עכורה שחוסמת את שדה הראייה של העין שרואה טוב יותר. כך מכריחים את המוח לעבד ולפענח את השדרים של העין שרואה פחות טוב. משקפיים אלו הן דוגמה לטכנולוגיה משקמת
  18. ^ אודי כתריאל, הנגשה פיזית של בתי–ספר בישראל - תמונת מצב, עניין של גישה, גיליון 8, עמ' 5-10, דצמבר 2008
  19. ^ עדו בן צבי, כיצד למדתי להקליט הרצאות?, באתר [http://www.adhdindex.co.il/Default.aspx קשב ADHD
  20. ^ עדו בן צבי, כיצד להיעזר בטכנולוגיה כדי להיות סטודנט טוב למרות לקות ריכוז?, באתר קשב ADHD, ‏6 במאי 2012
  21. ^ יונתן הללי, כרמיאל: נכה תפוצה כי לא הותקנה מעלית, באתר nrg מעריב, 13 בפברואר 2010