עליזה מגן
 | |
| לידה |
1937 (בת 87 בערך) ירושלים, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| השתייכות |
 המוסד |
| תקופת הפעילות | 1960–1999 (כ־39 שנים) |
| תפקידים בשירות | |
| משנה לראש המוסד | |
  | |
עליזה מגן הלוי (נולדה ב-1937) היא בכירה לשעבר במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. שירתה כלוחמת, מנהלת מחלקה, ראש אגף משאבי אנוש, ראש אגף תיאום מבצעי ובתפקידה האחרון שימשה משנה לראש המוסד, תחת שלושה ראשי מוסד שונים[1].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מגן נולדה בירושלים, בת להורים שעלו מגרמניה בשנות השלושים, לאחר עליית הנאצים לשלטון.
בגיל 23 התגייסה למוסד. במהלך משפט אייכמן כתבה דו"חות הקשורים למשפט בזכות שליטתה בגרמנית. לדו"חות היא הוסיפה הערות אישיות אשר משכו את תשומת לבו של ראש המוסד איסר הראל.
מגן השתתפה בפעילות נגד המדענים הגרמנים במצרים. היא נשלחה ב-1962 לאוסטריה והצליחה לשכנע את אחד המדענים להגיע לתחקור בישראל. מגן הייתה הסוכנת שדובבה את הגיורת רות בלוי, שהייתה מעורבת בפרשת יוסל'ה שוחמכר[2]. היא השתתפה במבצע יהלום, שבו גויס מוניר רדפא, טייס עיראקי שערק לישראל ביחד עם מטוסו - מיג-21. כמו כן השתתפה במבצע זעם האל להתנקשות במחבלים האחראים לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן. מגן הייתה אחראית לאיסוף מודיעין ששימש למבצע, הראשון בהם היה ואאל עאדל זועייתר. היא הייתה ראש שלוחה של אגף צומת באירופה, והדריכה בקורס המתקדם של המוסד[3].
ב-1980 מונתה לסגן ראש אגף צומת. למדה במכללה לביטחון לאומי, וב-1984 מונתה לראש אגף המנהל, שב-1985 הפך לאגף משאבי אנוש[3]. ב-1990 מונתה לראש אגף מסד-מבצעים (התיאום המבצעי) ולמשנה לראש המוסד שבתאי שביט[3]. מגן מילאה תפקיד זה גם תחת אפרים הלוי ודני יתום. כמשנה לראש המוסד נטלה חלק בדיונים על מבצע ההתנקשות הכושל בח'אלד משעל[4] וקיבלה את ההחלטה להוציא לפועל מבצע להתקנת מכשירי ציתות בשווייץ לדירתו של עבדאללה זֵיין, מגייס הכספים של חזבאללה באירופה. המבצע כשל לאחר שסוכן המוסד נעצר על ידי השלטונות המקומיים והורשע בפעילות בלתי חוקית, ריגול וזיוף מסמכים[5]. היא פרשה מהמוסד ב-1999[3].
מגן הייתה נשואה לאברהם. לזוג לא היו ילדים. בשנת 2011 נפטר בעלה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עליזה מגן, אשת הסוד, סרטון באתר יוטיוב, בערוץ ה-YouTube הרשמי של תאגיד השידור הישראלי- רונן ברגמן, מהפכה נשית בצמרת המוסד, באתר ynet, 1 באוקטובר 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יוסי מלמן, ריגלתי, אבל לא בגדתי, באתר הארץ, 6 ביוני 2007.
- ^
אמיר שואן, אמירה לם, לוחמות הצללים, באתר "ידיעות אחרונות", 13 בדצמבר 2017
- ^ 1 2 3 4 "השתיקה יפה להן", מבט מל"מ גיליון 51, פברואר 2008
- ^ יוסי מלמן ודן רביב, "מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין", הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמוד 432.
- ^ יוסי מלמן, בחזרה לזירת הפשע, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2007
