מבצע יהלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מבצע יהלום (או הציפור הכחולה) הוא מבצע של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים במסגרתו ערק לישראל, ב-16 באוגוסט 1966, טייס חיל האוויר העיראקי, מוניר רדפא עם מטוסו מדגם מיג 21. מוניר רדפא השתייך למיעוט הנוצרי בעיראק ועקב כך, לא קיבל קידומים בצבא ולכן ערק.

מטוס המיג 21 מסומן במספר 007 כמחווה למוסד, כפי שהוצג בתערוכת צה"ל בגני התערוכה 1966


תכנון העריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבצע החל בבקשה של מפקד חיל האוויר, עזר ויצמן, בפגישה שקיים באפריל 1965 עם ראש "המוסד" מאיר עמית, להשיג מטוס מיג 21 - מטוס יירוט סובייטי חדיש בעל מעטפת ביצועים מרשימה ולא ידועה גם למדינות נאט"ו.‏[1]

בראש המבצע עמד איש "המוסד" רחביה ורדי.

לאחר פעילות מאומצת שבה השתתפו יעקב נמרודי (ראש שלוחת "המוסד" בטהרן) ואיש "המוסד" יוסף שמש, אותר מוניר רדפא, טייס מתוסכל שקידומו נבלם על אף היותו טייס מוערך וזאת עקב היותו נוצרי, ששאף להגר למדינה מערבית. רדפא היה מוכן לערוק לישראל תמורת 50 אלף דולר[2] ובתמורה לסיוע בהברחת משפחתו מעיראק לישראל.

ההכנות לעריקה נעשו תחת מעטה כבד של סודיות. לפני העריקה נפגשו נציגי "המוסד" עם רדפא באירופה לצורך תיאום העריקה והגיעו עמו לישראל לשלושה ימים שבהם נפגש עם ראש ענף המודיעין בחיל האוויר שייקה ברקת שערך לו סיור בנתיבי הטיסה ובאזור הנחיתה המיועד. באתונה נפגש רדפא עם איש חיל האוויר זאב לירון, לשעבר ראש ענף מודיעין.

קודם לעריקה יצאו בני משפחתו של רדפא לאירופה.

העריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 באוגוסט 1966 הודיע רדפא במסר מוצפן לסוכני "המוסד" כי הוא מוכן לעריקה. הוא קיבל אישור מישראל לעריקתו בהודעה מוצפנת באמצעות שידורי קול ישראל בערבית.

ב-14 באוגוסט יצא רדפא עם מטוסו בדרכו לישראל, אך נאלץ לחזור לבסיסו עקב תקלה טכנית. ב-16 באוגוסט המריא שנית מבסיסו, ובתוך כשעה הגיע למרחב האווירי הישראלי. עם חדירתו של רדפא למרחב האווירי הוזנקו מולו מפקד טייסת מיראז'ים, רן פקר וסגנו שמואל שפר, שהמריאו משדה התעופה תל נוף ולא היו שותפים לסוד ההכנות לעריקה. המיראז'ים הבחינו ברדפא בגובה 20 אלף רגל כשהוא טס לכוון אשדוד-אשקלון. הטייסים, שידעו רק שהם מעורבים במבצע סודי, קיבלו הוראה שלא לפתוח באש על מטוס האויב וליוו אותו במבנה מכונס עד לנחיתה.

לאחר עריקתו הופץ סיפור כיסוי כאילו מאס רדפא בחיים בעיראק וערק לישראל באופן עצמאי. רדפא פגש את משפחתו בישראל והיה נכון לשתף פעולה והצהיר כי מאס במשימות ההפצצה האכזריות של האזרחים הכורדים, שבהן השתתף. הוא אף הציג מכתב שנכתב בעבורו על ידי "המוסד",‏[3] ודבק בעמדתו זו גם במסיבת עיתונאים. רדפא ומשפחתו לא הצליחו להשתלב בישראל, ובסיוע "המוסד" השתקעו במדינה אירופית. רדפא נפטר באוגוסט 1998 מדום לב.

ממשלת עיראק הגישה פנייה להחזרת המטוס למזכ"ל האו"ם, או תאנט, אך הארגון נמנע מלהתערב בפרשה.‏[4]

השימוש במטוס בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רדפא סייע לחיל האוויר בלימוד המטוס ומאפייניו. הוא מסר חוברת הדרכה של המטוס החדיש שלקח עמו טרם יציאתו. כמו כן, סייע בתחזוקתו שהייתה מורכבת מאחר שלא היה בנמצא ציוד תומך או ציוד מתכלה לתחזוקתו. דני שפירא, טייס הניסוי של חיל האוויר, הטיסו לראשונה. לאחר סדרת הטיסות בה נבדקו ביצועי המטוס, הוחלט על ביצוע סדרת קרבות-אוויר, בה יתעמתו שפירא והמיג מול בכירי טייסי חיל-האוויר באותה תקופה - הרצל בודינגר, רן פקר, אשר שניר ואחרים. כל אחד מן הטייסים הטיס מטוס שונה מול המיג, כך שנוצר בסיס נתונים על יכולת ההתמודדות של המיג עם חלק גדול ממטוסי חיל-האוויר באותה התקופה - הווטור, הסמב"ד והמיראז'. התגלה כי למיג 21 כושר תמרון נמוך מאוד בטיסה במהירות גבוהה וכי שדה הראייה מתא הטייס מוגבל ביותר. המטוס סיפק לחיל האוויר מודיעין חשוב נוסף באשר למעטפת הביצועים של המיג שהיה נפוץ בכל מדינות ערב ובעיקר סיפק מידע בדבר נקודות התורפה של המטוס אשר נוצלו בהצלחה בקרבות האוויר שבמלחמת ששת הימים.

המטוס נצבע בצבע אדום ולבן על מנת להבטיח שטייסי חיל האוויר יוכלו לזהותו בקלות.

בשנתיים שלאחר נחיתתו של רדפא שימש מטוסו לביצוע אימוני סימולציה רבים עם טייסי יירוט של חיל האוויר. המטוס היה בתקופה קצרה מבצעי וחומש בטילי שפריר, במטרה ליירט מטוסי צילום מצריים מסוג מיג 21, שמטוסי המיראז' 3 לא הצליחו ליירט. אולם בתקופת היותו מבצעי לא בוצעו טיסות צילום והמטוס לא הוזנק מעולם כנגד מטרת אויב.

לאחר שנתיים נמסר המטוס לחיל האוויר האמריקאי למשך שלושה חודשים לשם בחינתו ב"אזור 51".‏[5] ראש "המוסד" לשעבר, אפרים הלוי, טען בראיון כי ללכידת המטוס והעברתו לארצות הברית היה משקל רב בהחלטה האמריקאית לבטל את האמברגו על אספקת נשק לישראל שהיה בתוקף מעת הקמתה.

תיעוד העריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוס המיג-21 במוזיאון חיל האוויר

בשנת 1988 הופק בארצות הברית סרט הטלוויזיה "לגנוב את השמיים", המבוסס על סיפורו של רדפא.

בשנת 2007 הפיק המרכז למורשת המודיעין (המל"מ) בשיתוף עם הערוץ הראשון בטלוויזיה הישראלית סרט תעודה על הפרשה, בשם "הציפור הכחולה" על פי תסריט ובימוי של שמואל אימברמן.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרות יפה

על הסרטים התיעודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]