על דאטפת אטפוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

האמרה הארמית על דאטפת אטפוך, וסוף מטיפייך יטופון (שפירושה: "על שהצפת הציפוך, וסופם של מציפיך לצוף", ומשמעה: משום שרצחת אדם, וגרמת לגולגלתו לצוף בנהר – קרה לך אותו הדבר, וסופם של רוצחיך גם כן יהיה כזה), מובאת במסכת אבות בשמו של הלל. אמרה זו היא משל, שמשמעותו היא שאין דבר הקורה במקרה, ואדם העושה רע מקבל את גמולו, "מידה כנגד מידה". באמרה מתקיים פעמיים הכלל של מידה כנגד מידה: ראשית, רואים כעת בנהר גולגולת של אדם שנרצח, וזה משום שהוא רצח אדם אחר; ובפעם השנייה, גם מי שרצח את בעל הגולגולת יירצח.

לשון המשנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשנה במסכת אבות מספרת על הלל:

Cquote2.svg

אף הוא ראה גולגולת אחת שצפה על פני המים. אמר לה: עַל דַּאֲטֵפְתְּ אַטְפוּךְ, וְסוֹף מְטִיפַיִךְ יְטוּפוּן.

Cquote3.svg
– אבות פרק ב‏[1]

זו אחת משלוש האמרות בארמית המופיעות במסכת אבות, הכתובה בעברית.

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דבריו של הלל מתפרשים כך:

על דאטפת אטפוך = אתה, שהיית רשע, והיית הורג אנשים ומציפם בנהר – נידונת להיות גם כן קורבן של מעשים דומים, שכן "במידה שאדם מודד בה מודדים לו", והעולם מתנהל "מידה כנגד מידה".‏[2]

וסוף מטיפייך יטופון = אמנם היית הורג אנשים ומציפם, אבל לא הייתה סמכות לבית דין להרוג אותך, שכן לא היו למעשיך עדים, וההורגך התחייב בנפשו. ה' מסרך ביד אדם שגם הוא רשע, שכן "מגלגלין חובה על ידי חייב", וסופו גם כן למות באותה מיתה.‏[3]

הרמב"ם בפירושו למשנה זו כתב:

הכוונה בזה המאמר, שפעולות הרעות ישובו בראש עושיהם, כמו שאמר (משלי ה, כב) "עוונותיו ילכדונו את הרשע", ואומר (תהילים ז, טז) "בור כרה ויחפרהו ויפול בשחת יפעל"; ואמרו חכמים: במידה שאדם מודד – בה מודדין לו. וזה דבר הנראה לעין בכל עת ובכל זמן ובכל מקום, שכל מי שיעשה רע ויחדש מיני החמס ופחיתיותיו – שהוא עצמו יוזק מן הרעות ההם בעצמם אשר חידש, מפני שהוא לימד מלאכה שתעשה נזק לו ולזולתו. וכן כל המלמד מעלה, שמחדש פועל טוב מן הטובות - יגיעהו תועלת הפועל ההוא, מפני שהוא מלמד דבר שיעשה טוב לו ולזולתו. ודברי הכתוב בזה טובים מאוד, אמר (איוב לד, יא): "כי פועל אדם ישלם לו".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משנה ו, ובחלק מהדפוסים משנה ה. האמרה מובאת גם בתלמוד בבלי, מסכת סוכה דף נ"ג, עמוד א', יחד עם אימרות נוספות של הלל הזקן.
  2. ^ משנה סוטה א, ז-ט; תלמוד בבלי סנהדרין צ ע"א.
  3. ^ מפרשי המשנה. ראו פירוש רבי עובדיה מברטנורא; רבנו יונה.