עמרם פישר

עמרם פישר

לידה	1848 ה'תרי"ג טט, הונגריה
פטירה	1925 (בגיל 77 בערך) י"ח בניסן ה'תרפ"ה יינק, הונגריה
מקום קבורה	יינק ומה'תשכ"ו בהר המנוחות
מדינה	הונגריה
מקום מגורים	טט; קישקונהלש; צ'אברנדק; יינק
מקום פעילות	צ'אברנדק; יינק
תקופת הפעילות	1878–1925 (כ־47 שנים)
רבותיו	הרב עזריאל הילדסהיימר; הרב אברהם שמואל בנימין סופר
בני דורו	הרב אברהם יצחק הכהן קוק; הרב דוד בהר"ן; הרב משה סופר
חיבוריו	דברי עמרם
אב	עקיבא פישר
מספר צאצאים	9
חותנים	הרב אליעזר זוסמן סופר
רבה של צ'אברנדק 1878–1879
רבה של יינק 1879–1925 (כ־46 שנים)

הרב עמרם פישר (ה'תרי"ג, 1852 – י"ח בניסן ה'תרפ"ה, 1925) היה רב הונגרי, רבה של העיר יינק.

ביוגרפיה

נולד בשנת 1852 (ה'תרי"ג) לרב עקיבא פישר, רבה של העיר טט, ולדבורה בילא, כבן שני מתוך 10. אחיו הבכור הוא הרב צבי פישר, רבן של אסוד וויינערן. נקרא על שמו של אחיו של סביו, הרב עמרם רוזנבוים.

בגיל 16, הלך ללמוד תורה באובודה, אצל הרב פנחס אסטרייכר. לאחר מספר חודשים עבר לישיבתו של הרב עזריאל הילדסהיימר, ישיבת אייזנשטט. לאחר לימודיו באייזנשטאדט, עבר ללמוד בשופרון אצל הדיין הרב אברהם אליעזר זאב אלט, לימים אב בית דין קוברסדורף, אולם לאחר חצי שנה עבר לישיבת פרשבורג אצל אברהם שמואל בנימין סופר, המכונה "הכתב סופר", בנו של החתם סופר. בישיבה זו למד עד פטירת הכתב סופר, ב-1872 (ה'תרל"ב), אז הלך ללמוד באוז'הורוד, אצל הרב חיים צבי מנהיימר, רבה של העיר. ברם, מספר חדשים לאחר הגעתו לעיר, בשנת ה'תרל"ג, פרצה מגפת כולרה בעיר.

פישר חזר לפרשבורג (כיום ברטיסלאבה) ללמוד אצל הרב שמחה בונם סופר, המכונה "השבט סופר", בנו של הכתב סופר.

בשנת ה'תרל"ו (1876) עזב את הישיבה עקב נישואיו עם מירל, בתו של הרב אליעזר זוסמן סופר, מחשובי הרבנים בהונגריה במאה ה-19, וראש ישיבה בקישקונהלש. עבר להתגורר בקישקונהלש, עיר חותנו, לשנתיים, שם שימש כדיין.

למרות גילו הצעיר, בשנת ה'תרל"ח הוא מונה לרבנות העיר צ'אברנדק שבמחוז וספרם. שימש בתפקיד זה עד שנת ה'תרל"ט, אז עבר ליינק. ביינק הוא שימש כרב 46 שנה, עד לפטירתו.

ביום השני של חול המועד של פסח, בי"ח בניסן ה'תרפ"ה (1925), נפטר הרב עמרם פישר, בגיל 72 ונקבר ביינק. בת זוגו מירל נפטרה כעשר שנים אחריו, בכ"ז באייר ה'תרצ"ה (1935).

בשנת ה'תשכ"ו, לאחר שכל העיר נתרוקנה מיהודים, הועלו עצמותיהם יחד עם עצמות בנם, הרב עקיבא, לישראל, ונטמנו בהר המנוחות בירושלים.

חיבוריו ופסיקותיו

פסיקותיו וחידושיו נכתבו בקונטרס דברי עמרם שנדפס בתוך הספר של בנו הרב עקיבא 'עטרת עקיבא', שנדפס בשנת תשס"ה.

הרב פישר היה כותב באופן קבוע בכתבי העת וילקט יוסף ותל תלפיות.

אחת מפסיקותיו המיוחדות היא ההיתר למול יהודי או גר מבוגר תחת השפעת חומר הרדמה. הוא מסביר שהמועמד למילה ממנה את המוהל כשליח לפני ההרדמה, וכך גם כשהוא ללא הכרה המוהל פועל בשליחותו והמילה כשרה.

משפחתו

על פי מסורת המשפחה, צאצא של הרב אדם בעל שם. בנוסף, צאצא למהר"ל מפראג, של הרב מנחם נחום מצ'רנוביל, מייסד חסידות צ'רנוביל, של הרב גרשון אשכנזי, רבה של וינה, של הרב מנחם מנדל קרוכמל, של מהר"י וייל, מהר"ם מרוטנבורג, רבי יהודה החסיד, רש"י ועוד.

הרב היה נשוי למירל, והיו להם 9 ילדים. רבים מילדיו היגרו לארצות הברית. מבניו:

• הרב מרדכי אפרים פישל (אב ה'תרל"ז, 1877 – ג' בתשרי ה'תש"א, 1940) – רבה של שארושפטק. נישא למרים לאה, בתו של דודו, הרב צבי פישר.
• הרב משה יהודה (ה'תרל"ט – י"ח באייר ה'תשי"ז, 1957) – רב קהילת יוצאי הונגריה בשיקגו.
• הרב שמחה יואל (ה'תרמ"א – ד' בתשרי ה'תשכ"ו, 1965) – רב קהילה בהונגריה, ולאחר מכן בשיקגו וניו יורק
• הרב יוסף בצלאל (? – חשוון ה'תרע"ט, 1918) – רבה של וכטרליץ
• הרב יעקב שלום – רב בדטרויט
• הרב עקיבא (? – ו' בכסלו ה'תש"ד) – רב עיר בהונגריה. בשנת ה'תשכ"ו עצמותיו הועלו ארצה ונטמנו בהר המנוחות.
• דבורה בילא זינגר (? – כ"ד בסיוון ה'תש"ד, 1944) – נישאה בה'תרע"ב לרב אליעזר זינגר, רבה של ויינערן. נהרגו יחד באושוויץ.