צ'אברנדק
| |||
 | |||
| טירת פקטה | |||
| מדינה |
 הונגריה | ||
|---|---|---|---|
| חבל | מרכז טרנסדנוביה | ||
| מחוז |
 וספרם | ||
| נפה | נפת שימג | ||
| שטח | 44.94 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בכפר | 2,905 (1 בינואר 2023) | ||
| קואורדינטות | 47°00′49″N 17°17′36″E / 47.013669444444°N 17.293219444444°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.csabarendek.hu | |||
צ'אברנדק (בהונגרית: Csabrendek) הוא כפר במחוז וספרם, בנפת שימג שבהונגריה.
מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכפר שוכן לרגלי השלוחה האחרונה של הרי הבקוני למרגלות גבעת רנדקי שגובהה 374 מטר. רוב הכפר ממוקם על בליטות קטנות או גדולות יותר ולכן ניתן להבחין בהבדלי גובה משמעותיים בחלק מרחובותיו. במבט מטה מההר ניתן לראות למרחק רב מכיוון שלצפון-מערב האזור מישורי ושטוח.
מנקודת מבט תחבורתית, היישוב נמצא במיקום טוב. במרכזו עובר כביש 7324. דרך זו מחברת את קטע הכביש דווצ'ר בכביש הראשי 8 ועם קטע שימג בכביש הראשי 84. היישובים הסמוכים לצ'אברנדק הם שימג כאמור ועוד כמה כפרים אחרים. ישנן גם כמה עיירות ברדיוס של 15–20 ק"מ מהכפר: דווצ'ר, אייקה ו- טפולצה בנוסף לשימג. בסמוך אליו זורם הנחל ששמו מלג-ויז (Meleg-Víz שפירושו מים-חמים), שהוא יובלו של נחל המרצל.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צ'אברנדק הוא יישוב קדום. אנשים חיו על מדרון הגבעה הזו גם בתקופת האבן, כאשר החלקים הנמוכים יותר עדיין היו מכוסים על ידי הים. מאוחר יותר האזור יושב על ידי הקלטים, אחר כך על ידי הרומאים, אחר כך על ידי הסלאבים הפאנוניים ומאוחר יותר על ידי הסלובנים. שמו המקורי של הכפר הוא רֶנְדֶק. המילה רנדק היא ממוצא סלאבי, שפירושה עפרות אדומות. הכוונה היא לאדמה הצבועה באדום מהבוקסיט, שהוא המאפיין של האזור.
בשנת 1632, שישה יישובים שסובבו את שימג, ביניהם הכפר, נפלו תחת השלטון הטורקי, אך אלה לא הצליחו לכבוש את המבצר. גם האחוזות של משפחת צ'אבי נפלו לידי הטורקים. בני המשפחה לחמו אז נגד הטורקים המאיימים כחיילי המבצר.
כנסיית סנט לורינץ בכפר נחרבה ושופצה רק בשנת 1725. הכנסייה הנוכחית, שעומדת עד היום, נבנתה בשנת 1785 בסגנון בארוק. כנסיית סנט לורינץ הורחבה בשנת 1843. בסוף המאה ה -18 אוכלוסיית הכפר עסקה בחקלאות ובגידול בעלי חיים. בכפר היו באותה תקופה אורגים, יצרני גלגלים ועגלות. בין המתיישבים הגרמנים הרבים שהגיעו לכפר היו הרבה בעלי מלאכה בעיקר בורסקאים, יצרני מגפיים, חייטים, נפחים. מספר בעלי המלאכה ירד בתחילת המאה ה-19 מכיוון שגידול התבואה הניב תשואות טובות יותר ורבים בחרו בחקלאות.
יושקה שאבאניו, השודד האחרון של הרי הבקוני, ביקר במקום מספר פעמים כיוון שאחותה גרה בכפר.
בתחילת המאה ה-20 חלו שינויים גם בחלוקת האחוזות סביב הכפר ובבעליות שלהן. כ־10,000 דונם מתוך אחוזה גדולה נמכרה אחרי מלחמת העולם הראשונה לידיים חדשות לחלוטין. הבעלים החדש היה סוחר בקר יהודי בשם לאיוש גרוס. אי שם ביער ליד הכפר נמצא בית הקברות היהודי העתיק, שבו הקבר האחרון הוא מתקופת סוף מלחמת העולם הראשונה.
אתרים בעלי חשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אחוזת בוגיי
אחוזת הבארוק נבנתה בשנות ה-90 של המאה ה-18 והורחבה מאוחר יותר.
- טירה פקטה
טירת הבארוק המאוחרת נבנתה בסביבות 1790 ושופצה בשנת 1816 בסגנון הקלאסיציטי. ראויים לציון גם מבני החוץ הבארוקיים. הבעלים של הטירה היה הרוזן יאנוש פקטה, יליד הכפר, אחת הדמויות המעניינות והמפורסמות של התרבות וההיסטוריה ההונגרית.
הוא נולד כאמור בצ'אברנדק בשנת 1741. אביו זכה בתואר "שופט מדינה" (országbíró) שהייתה המשרה השלישית בחשיבותה בהונגריה אחרי המלך והפלטין, הוא עצמו היה חייל בדרגת גנרל והיה גם משורר. התכתב עם וולטר, אליו שלח את שיריו בצרפתית, מלווים בכמה בקבוקי יין טוקאי. לדברי הסופר והמשורר ההונגרי פרנץ קאזינצי, וולטייר אמר כי היין טוב משיריו. הוא גם השתתף בהכתרתו של פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה בשנת 1792. הוא נפטר בשנת 1803 בעיר פוט.
- אחוזת אוסטנהובר
אחוזת הבארוק המאוחרת נבנתה בסוף המאה ה-18.
- הכנסייה הרומית קתולית סנט לורנס
כנסיית הבארוק המאוחרת עברה שינוי בשנים 1785–1797. בשנת 1885 הכנסייה נהרסה בשריפה, ואילו בשנת 1922 היה צריך לבצע בה תיקונים עקב פגיעת ברק, ולבסוף בשנת 1948 הוא ניזוק ברוחות בעוצמת הוריקן.
- כיכר הכנסייה
נמצאת מול הכנסייה הנוכחית, ליד בניין גן הילדים. הוא גובל בגן ציבורי מצד אחד ובגן ילדים מצד שני. פארק מטופח ואנדרטה מעלים את רמת האזור. כיום זהו אזור לא מגודר ולשימוש ציבורי.
קהילה יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בצ'אברנדק חיה קהילה יהודית בתקופות זמן שונות ובמקום היה בית כנסת[1]. היהודים הראשונים התיישבו בכפר בסביביות שנת 1740.[2] חלק מתושבי הכפר נרצחו בשואה.[3]
| שנה | מספר היהודים בכפר[4] | כלל האוכלוסייה |
|---|---|---|
| 1764 | כ-200[2] | |
| 1840 | 473 | |
| 1869 | כ-600[2] | |
| 1880 | 537 | 3,201 |
| 1910 | 242 | |
| 1920 | 167 | |
| 1930 | 107 | |
| 1941 | 57 | 3,315 |
הרב הראשון של הכפר היה הרב ראובן ליב אנהצלר, והוא שישמ כרב עד לפטירתו בשנת ה'תקפ"ב. במשך שנתיים, עד לשנת ה'תקפ"ו, שימש כרב הכפר הרב שלמה זלמן אולמן, בעל ה"יריעות שלמה". בשנת ה'ת"ר החל לכהן כרב הכפר הרב אברהם פריידר, ששימש בתפקיד זה מעל ל-20 שנה. בשנ ה'תרל"ג רב הכפר היה הרב וייס.[2]
נולדו בכפר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שאנדור דובו, בשמו הקודם עד 1918 שייבר (בהונגרית: Dobó Sándor; צ'אברנדק, 1 בספטמבר 1855 - גיור, 5 בדצמבר 1923) היה שחקן, יהודי-הונגרי, מנהל תיאטרון.
- ינה ואז'וני, בשמו המקורי יעקב וייספלד היה כלכלן, מהנדס מכונות, יהודי-הונגרי נשיא חברת הרכבות של הונגריה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של צ'אברנדק- "צ'אברנדק", באתר JewishGen (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בית הכנסת בצ'אברנדק
- ^ 1 2 3 4 עקיבא בן מרדכי ליב פישר, עטרת עקיבא, באתר אוצר החכמה
- ^ תיעוד יהודים מצ'אברנדק שנרצחו בשואה באתר יד ושם
- ^ מפקדי האוכלוסין של יהודי הונגריה, 1993
| יישובים בנפת שימג | ||
|---|---|---|
| יישובים | שימג • בז'י • בודורפה • צ'אברנדק • דברונץ • גוגאנפה • גייפיקאיאן • הטייפה • הוסטוט • קאפטלנפה • מגייר • נמשהן • ריגאץ' • שימגפראגה • סנטאימרפלווה • אוק • וספרמגלשה • זלארדד • זלגיימרה • זלמגייש • זלסגוואר | |