פאתח 110

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פאתח 110

פאתח 110 (המנצח) (פרסית: فاتح 110) הוא גרסה איראנית לטיל קרקע קרקע הסיני DF-11A .

טיל זה הינו טיל לטווח בינוני חד-שלבי המונע בדלק מוצק. ראש הקרב שלו הינו קונבנציונאלי במשקל של כחצי טון. הטיל נחשב למדויק ביחס לטק"ק איראני אחר והנחייתו משלבת מערכת ניווט אינרציאלית ומקלט GPS. הטיל נוסה בהצלחה במאי 2001. כנראה שהטיל יכול לשאת ראשי נפץ כימיים או גרעיניים.

הטווח המקורי של הטיל היה כ-200 קילומטרים, אולם בספטמבר 2004 הכריזה איראן כי הטווח הוגדל לכ-250 קילומטרים ושניתן יהיה להגדילו עוד במידת הצורך.

הגרסה הסינית המקורית תוכננה כך שהטיל יוכל לשאת ראש נפץ גרעיני לטווח של כ-400 ק"מ. ככל הנראה,דור שלישי ורביעי של הטיל מדויקים מאוד ומסוגלים להגיע לטווח של כ- 300 ק"מ.

M-600, גרסה סורית של הטיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

צמד טילי פאתח 110 על משגר

במקביל לייצור האיראני מתקיים ייצור גם על ידי סוריה. במאי 2010 פורסם כי סוריה העבירה משגרים וטילים מסוג זה לחימוש מערך האש של חזבאללה. טווח הטילים הנמצאים בידי חזבאללה מכסה את מרבית מרכזי האוכלוסייה בישראל ועל כן הוגדר על ידי ישראל כנשק שובר שוויון. במסגרת השינויים האסטרטגיים אשר חלו עם היחלשות המשטר הסורי בשל מלחמת האזרחים בסוריה, חלה נכונות גוברת מצד ישראל לתקוף נשק המיועד לחזבאללה בשטח סוריה. במאי 2013 תקפה ישראל משלוח טילי פאתח 110 אשר נשלח מאיראן ויועד לחזבאללה. התקיפה התבצעה במספר מוקדים, הבולט שבהם הוא נמל התעופה הבינלאומי של דמשק[1].



קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P military.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אמצעי לחימה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.