נשק כימי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נשק כימי הוא נשק להשמדה המונית, שבו נעשה שימוש בכימיקלים כאמצעי להרעלת הקורבן או לפגיעה אחרת בו מתוך מטרה להמיתו, להביאו לאי יכולת לחימה או לפציעתו. נשק כימי נחשב לנשק לא קונבנציונלי - נשק להשמדה המונית, שהשימוש בו אסור על פי אמנת ז'נבה. ועל פי החלטת מועצת האו"ם 687, החל מ-1997 גם ייצורו ואגירתו אסורים .

סמל נשק כימי בצבא ארצות הברית
חיילים הלובשים ביגוד מגן בעת תרגיל בטיפול לאחר תקיפה בנשק כימי

השימוש המוצלח הראשון בנשק כימי נעשה בקרב איפר השני (אפריל 1915) במלחמת העולם הראשונה על ידי הגרמנים. אמנם מספר הנפגעים מנשק כימי במלחמה זו לא היה גבוה (יחסית למספר הנפגעים מכלי נשק קונבנציונלי), אך יצא לו מוניטין של נשק מפחיד ואכזרי. הבעיה העיקרית במיגון כנגדו היא בכך שקשה להגן על כל הגוף ולעתים מספיק שיש שטח מגע קטן של הגוף עם החומר המזיק על מנת לגרום למוות.

חרף זאת נעשה בו שימוש לעתים, ובמיוחד על ידי שליטים חסרי מעצורים. הדיקטטור האיטלקי בניטו מוסוליני השתמש בנשק כימי בפלישת איטליה הפשיסטית לאתיופיה, גמאל עבד אל נאצר נשיא מצרים עשה בו שימוש במלחמתו בתימן, וסדאם חוסיין שליט עיראק, השתמש בנשק כימי במלחמתו בכורדים תושבי צפון ארצו שלו (ראו הערך חלבג'ה).

יעילות הנשק הכימי במלחמה היא מוגבלת. עיקר כוחו בפאניקה שהוא גורם כאשר מתבצע בו שימוש כנגד אוכלוסייה אזרחית. דרכי התגוננות מפני נשק כימי כוללות מסכת גז, המסננת את האוויר קודם נשימתו, ושהייה בחדר אטום, המונע חדירת גז. טווח השפעתו קטן ומושפע ממזג האוויר ופני השטח.

סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים שני סוגים עיקריים של חומרי לחימה כימיים (חל"כ):

  • חל"כ עצביםגז הפוגע במערכת העצבים (גז סארין, למשל), בדרך כלל חוסם את הסינפסות, שהן המעברים בין זוגות של תאי עצב. הנפגעים מגז עצבים מאבדים שליטה על שרירי גופם, מפרכסים, מזיעים ומאבדים שליטה על הסוגרים. פעולתו של גז עצבים מהירה יחסית. סיבת המוות היא בדרך כלל דום נשימה או דום לב. רוב גזי העצבים חודרים לגוף דרך מערכת הנשימה, ולכן מסכת אב"כ יעילה נגדם, אך קיימים כאלו, דוגמת הסארין, החודרים גם דרך העור.
  • חל"כ כווייה - חומר, בדרך כלל רסס נוזלי, שגורם לכוויות במגע עם העור. הכוויות אינן כוויות חום אלא כוויות כימיות. חל"כ זה עלול להביא למוות אם נשאף לריאות, שם הוא עשוי לגרום לבצקת ריאות המביאה למוות מחנק. טיפול בחל"כ כוויות הנו טיפול תומך. ניתן להימנע מפגיעת חל"כ כוויות על ידי שהייה בחדר סגור, או לבישת בגדים מיוחדים.

גז מדמיע ותרסיס פלפל הם סוגים של נשק כימי, אם כי הם אינם הורגים אדם בוגר ובריא. חומרים אלו משמשים כוחות צבא ומשטרה כאמצעי לפיזור הפגנות, וכן נמכרים לציבור הרחב כתרסיסים להגנה עצמית (לרוב מדובר בתרסיס פלפל).

כיום ניתן לחמש טילים בראשי קרב כימיים וכן להכניס חל"כ לפגזים ולשגרם ממגוון רחב של אמצעים, כמו: תותחים, משגרי טילי קרקע-קרקע ועוד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]