פודל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פודל
Poodle0b.jpg
כלבי פודל שונים
קבוצה: כלבי לוויה וזעירים התרעה
ארץ מקור: גרמניה[1]
משקל: לכל תת-גזע של פודל יש משקל אחר:
גובה: לכל תת-גזע של פודל יש גובה אחר:
  • טוי (toy) - מתחת ל-28 ס"מ
  • ננסי (Nain) - בין 28 ס"מ עד 35 ס"מ
  • בינוני (Moyen) - בין 35 ס"מ עד 45 ס"מ
  • גדול (Grand) - בין 45 ס"מ עד 60 ס"מ
תוחלת חיים: 10-18 שנים
תיאור: צבע הפרווה של כלב פודל הוא אחיד ונע בין שחור,אפור, חום, אדום, משמש ולבן. פרוותם צמרירית, מתולתלת או גלית.
אופי: מזג טוב, סיבולת טובה, צייתן. אוהב מים. בעל רצון עז לרצות את הבעלים.
שימוש: שעשועים ולוויה
אילוף: הסתגלות גבוהה

פודל הוא סוג של כלב. קיימים פודלים בגדלים, צבעים וסוגי פרוות שונים.

הפודל נחשב לכלב השני האינטליגנטי ביותר, כשאת המקום הראשון תופס הבורדר קולי . בעוד שהבורדר קולי פעיל מאוד, הפודל שקט ורגוע בבית, אך אקטיבי ונמרץ בחוץ. הפודל חברותי ומסתדר היטב הן עם אנשים והן עם כלבים אחרים. פודלים מהסוגים הגדולים נחשבים לכלבי שמירה וציד טובים.

היסטוריית הגזע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציורי כלבים, הדומים לפודל, נראים על קברים ומטבעות רומאיים משנת 30 לספירה. הפודל מופיע אף בציוריו של אלברכט דירר, בן המאות ה-15 וה-16. בשלהי המאה ה-18 היה הפודל כלב הלוויה העיקרי בספרד, כפי שניתן לראות בעבודותיו של הצייר הספרדי פרנסיסקו דה גויה.

מקור הפודל המוכר כיום הוא בגרמניה, ככלב ציד שאומן להביא עופות מים שנורו ונפלו למים. משמעות השם "פודל" בגרמנית היא 'להשתכשך במים'. למרות מוצאו הגרמני, הפודל נחשב לכלב הלאומי של צרפת והוא מופיע בסרטים רבים. עיצוב תסרוקת האריה האופיינית של הגזע מיוחס למלכת צרפת, מרי אנטואנט. בזכות חוש הריח המפותח שלהם ורגליהם העדינות, השתמשו (בעיקר בפודלים המיניאטורים שפותחו מאוחר יותר) לחיפוש פטריות כמהין. בזכות האינטליגנציה הגבוהה שלהם, זריזותם ומראם המיוחד התאימו הפודלים למופעי הקרקס.

כיום משמש הגזע בעיקר ככלב לוויה ושעשועים. בשנות ה-60 של המאה ה-20 הפך הפודל לאחד הכלבים הפופולריים ביותר בעולם[דרוש מקור], מכיוון שפרוותו אינה נושרת, וריחו מתון יחסית לגזעים אחרים.

פודל בצורתו המוכרת ביותר

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפודל הוא כלב פעיל מאד, נבון ואלגנטי, מבנה גופו ביחס נכון בין האברים וצלליתו ריבועית. כדי להבטיח את צלליתו הריבועית, המרחק מעצם החזה ועד לעכוז צריך להיות דומה למרחק שבין הנקודה הגבוהה בכתפיים ועד לקרקע. עיני הפודל חייבות להיות כהות מאד, צורתן סגלגלה ומבען עירני ונבון. האוזניים נופלות בצמוד לראש, החל מגובה העיניים, או מעט נמוך מהן.

צבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב הפודלים הם בעלי צבע אחיד ומועדוני גזע רבים מתירים אך ורק לכלבים בעלי צבע אחיד להשתתף בתצוגות יופי. לפודלים מגוון רחב של צבעים: לבן, שחור, אפור, חום, כסף, בז', אפרסק, אדום, קרם, ועוד‏[2].

פרוות הפודל אחידה במרקמה ובגוון אחיד סמוך לעור. בכלבים בצבע כחול, אפור, כסוף, חום ובצבע אפרסק, יכול שיהיו גוונים של אותו הצבע בפרוות הכלב, כאשר פרוות האוזניים עשויה להיות כהה יותר. אף שכלבים בעלי פרווה בגוון אחיד לחלוטין, עדיפים על אלה שפרוותם מגוונת, תופעה זו כשלעצמה אינה מהווה פגם. לכלבים חומים ובצבע קפה, האף, שולי האוזניים והשפתיים יהיו בצבעים חיים יותר ואילו העיניים תהיינה בצבע ענבר כהה. בכלבים בצבע שחור, כחול, אפור, כסוף, קרם ולבן, האף, שולי העיניים, השפתיים והציפורניים שחורים, או בצבע הכלב. צבע לא מתאים באף, בשפתיים או בשולי העיניים, הוא פגם משמעותי בכלב זה.

קיימים אף פודלים בהרכבי צבעים: פרטי, טוקסידו וכתם. פרטי פודל (Parti Poodle) הוא פודל שבו יש כתמים כהים על פרווה לבנה. טוקסידו פודל הוא כלב עם שטח נרחב של פרווה לבנה (40% או יותר) בעיקר על הצוואר, הבטן והרגליים, כאילו נפל לקערת צבע. פודל מוכתם דומה לטוקסידו אולם שטח הכתם הלבן קטן בהרבה, בדרך כלל רק כתם קטן על אצבעות הרגליים או החזה.

הפודל כמטאפורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופיו הנוח, צייתנותו והיות הפודל בן לוויה נאמן, גרמו לכך שהביטוי "פודל" הפך מטאפורה, כתיאור שלילי ומזלזל למי ששם עצמו בצל של "בעליו", בעל אישיות רדודה וצייתנית, המקבל סמכות ללא שיקול דעת. אחד השימושים הבולטים לכך בישראל הוא הביטוי שטבע יצחק רבין על יוסי ביילין: "הפודל של פרס". מנהיגים נוספים שסבלו מתדמית של "פודל", הוא ראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר, שסבל מתדמית של "הפודל של אמריקה" בתקופת מלחמת עיראק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]