פוניאטובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פוניאטובהפולנית: Poniatowa) היה מחנה שבויים ומחנה עבודה לעבודות כפייה שהקימו הנאצים ב-1941 סמוך לעיירה באותו שם במחוז לובלין בפולין הדרומית. מעל ל-15,000 יהודים נספו במקום ו-20,000 שבויים סובייטים.

במהלך הכיבוש הגרמני של פולין במלחמת העולם השנייה, הקימו הגרמנים בתחומי המפעל בעיר, מחנה לשבויי מלחמה סובייטים שנקרא בשם סטאלאג 359. עד אמצע 1942 נספו שם כ-20,000 שבויים עקב הרעב, הקור והרציחות של אנשי המחנה. באוקטובר 1942, במקומו של מחנה השבויים שחוסל, הוקם מחנה עבודה חדש עבור היהודים.

היהודים הראשונים הגיעו למחנה באוקטובר 1942 מגטו אופולה לובלסקיה. באפריל 1943 הועברו למחנה כ-15,000 יהודים מגטו ורשה, בעקבות חיסולו לאחר מרד גטו ורשה. באותה תקופה שהו במחנה כ-18,000 אסירים יהודים. מאות יהודים הוצאו בו להורג או עונו למוות. במחנה פעל גם הארגון היהודי הלוחם על מנת להכין מרד בעת חיסול המחנה. הם אספו נשק ויצרו קשר עם הפרטיזנים הסובייטים שפעלו ביערות הסביבה. המשטר במחנה הוחמר עוד יותר כאשר גילו השומרים נשק שהיה שייך למחתרת. בסופו של דבר, ביום החיסול הצליחה המחתרת להצית מספר מחסנים.

במסגרת "מבצע חג הקציר" בין ה-3 בנובמבר עד ה-8 בנובמבר 1943, כל האסירים היהודים ששהו במחנה, בסביבות 15,000, הוכרחו לרוץ בקבוצות לתעלות שנחפרו בקרבת מקום, ושם הם נורו. אנשים שסירבו לצאת מצריפיהם הועלו באש על ידי אנשי האס אס. אסירים אחרים שנצטוו לשרוף את הגופות סירבו לבצע זאת, ונורו גם כן.

הגרמנים השאירו את המחנה על כנו, וביולי 1944 נמלטו ממנו עם התקרבות הצבא האדום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]