פור ניאסנגבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פור ניאסנגבה
Faure Gnassingbé
פור ניאסנגבה, 2009
פור ניאסנגבה, 2009
לידה 6 ביוני 1966 (בן 57)
לקס, טוגו
מדינה טוגוטוגו טוגו
השכלה
  • אוניברסיטת פריז-דופין
  • The George Washington University School of Business עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה Rally of the Togolese People עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא טוגו
4 במאי 2005
פרסים והוקרה
  • הצלב הגדול של המסדר הלאומי של בנין (3 בפברואר 2011)
  • עיטור המסדר מונו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פוֹר נְיָאסֶנְגְּבֶּהצרפתית: Faure Gnassingbé; נולד ב-6 ביוני 1966) הוא נשיא טוגו משנת 2005.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניאסנגבה עם מזכירת המדינה, הילרי קלינטון

ניאסנגבה הוא בנו של רודן טוגו ניאסנגבה איאדמה, שמת מהתקף לב אחרי ששלט במדינה במשך 38 שנים. הוא נולד במחוז לקס, במזרח המדינה. הוא למד בתיכון בלומה, בירת טוגו, ולאחר מכן בסורבון בפריז, שם קיבל תואר במימון ומנהל עסקים. לאחר מכן קיבל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בארצות הברית. בשנת 2002 נבחר לפרלמנט טוגו כסגן נציג מחוז מגוריו, ובשנת 2003 צורף לממשלה ונהג להופיע עם אביו באירועים רשמיים. בשנת 2009 מונה לשר המכרות והתקשורת.

לאחר מותו של אייאדמה הכריז רמטכ"ל צבא טוגו על פור ניאסנגבה כנשיא החדש. נשיא נציבות האיחוד האפריקאי, אלפא אומר קונרה, הודיע מיד שהכרזה זו היא למעשה הפיכה צבאית המנוגדת לחוקת המדינה. גם ארגונים אחרים, שהבולט בהם היה ECOWAS (הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה) לא אישרו את מינויו כנשיא. תחת לחץ כבד מצד ארגונים אלה והקהילה הבינלאומית, פרש ניאסנגבה מתפקיד הנשיא ב-25 בפברואר, ואת מקומו תפס בונפו עבאס, שהיה יושב ראש הפרלמנט, שהיה אמור להתמנות מלכתחילה לנשיא על פי החוקה. באפריל 2005 נערכו בחירות לנשיאות, ובהן זכה פור ניאסנגבה ב-60% מהקולות. ב-24 באפריל 2005 מונה רשמית לנשיא.

ניאסנגבה נבחר שוב לנשיא בבחירות בשנת 2010 ובשנת 2015. בשנת 2012 ביצע רפורמות בשיטת הבחירות במדינה, שעוררו זעם רב.[1]

דו"ח של מחלקת המדינה של ארצות הברית משנת 2010 מציין שתחת שלטונו של ניאסנגבה "נעשה שימוש מופרז בכוחות הביטחון, כולל עינויים, אשר הביאו להרוגים ופצועים. המענים לא נענשו. במדינה תנאי כליאה קשים והם מהווים סכנת חיים. מתבצעים מעצרים ומאסרים שרירותיים, הכוללים מעצר ממושך לפני משפט. קיימת השפעה של הרשות המבצעת על הרשות השופטת, יש הפרה מתמשכת של זכויות האזרח, הגבלות על חופש העיתונות, חופש ההתארגנות וחופש התנועה. יש שחיתות בקרב גורמים רשמיים, אפליה ואלימות נגד נשים, התעללות בילדים, כולל השחתת איבר המין הנשי וניצול מיני של ילדים. יש במדינה אפליה אתנית, סחר בבני אדם, בעיקר נשים וילדים, אפליית אנשים עם מוגבלויות, אפליה רשמית וחברתית נגד הומוסקסואלים, אפליית נשאי HIV, ועבודת כפייה, כולל ילדים."[2]

בשנת 2019 תוקנו תיקונים חדשים לחוקה, כחלק מהתיקונים הוכנסו מחדש מגבלות הכהונה שבוטלו ב-2002. מגבלות אלו הגבילו את כהונתו של נשיא לשתי כהונות של חמש שנים. עם זאת, המגבלות לא חלו רטרוספקטיבית, ואיפשרו ניאסנגבה לכהן שתי כהונות עתידיות בנוסף לשלוש שכבר כיהן.[3] על רקע זאת זכה בבחירות ב-2020 ונבחר לכהונה נוספת.

יחסו לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פור ניאסנגבה ביקר מספר פעמים בישראל. ניאסנגבה ערך ביקור רשמי בישראל בשנת 2012 ונפגש עם נשיא המדינה שמעון פרס. השניים דנו בשיתופי פעולה בתחום החקלאות ובתחומים נוספים. ניאסנגבה אמר: "דעו כי אנו מבטאים את תמיכתנו בגאווה רבה גם במועצת הביטחון של האו"ם. איננו יכולים לוותר על ידידות כה נפלאה עם מדינה שהצליחה לשגשג בסביבה כל כך עוינת."[4] בביקורו במפעל רותם אמפרט נגב. הוא אמר במהלך הביקור: "בהיותנו מדינה שמפיקה פוספט, התרשמנו מאוד מהיכולות ומהמומחיות שלכם בייצור פוספט. [...] פוספט הוא מרכיב מרכזי בייצור דשנים והוא מסייע במאבק העולמי ברעב".[5]

באוגוסט 2016 שוב ביקר ניאסנגבה בישראל ונפגש עם נשיא המדינה ראובן ריבלין ועם ראש הממשלה בנימין נתניהו.[6] נתניהו אמר בפגישה: "ברצוני להביע הכרת תודה עמוקה על עמדת טוגו בפורומים הבינלאומיים. הייתם ידידותיים שם כלפינו באופן עקבי ועמדתם לא רק למען ישראל, עמדתם למען האמת פעם אחר פעם".[7]

בספטמבר 2016 שב לישראל לצורך השתתפות בהלוויית שמעון פרס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פור ניאסנגבה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אי-פי, מחאה בטוגו: הנשיא לא מתפטר? אין סקס, באתר nrg‏, 27 באוגוסט 2012
  2. ^ 2010 Human Rights Report: Togo, באתר מחלקת המדינה של ארצות הברית, ‏8 באפריל 2011 (באנגלית).
  3. ^ Togo changes law to let president stand for two more terms, www.aljazeera.com (באנגלית)
  4. ^ נשיא טוגו לפרס: "נתמוך בכם גם במועצת הביטחון", באתר מגפון (אתר חדשות), ‏28 בנובמבר 2012.
  5. ^ משה פריאל, אורח יוצא דופן ברותם אמפרט: נשיא טוגו, באתר nrg‏, 6 בדצמבר 2012.
  6. ^ עדו בן פורת, נשיא טוגו לריבלין: מעריצים את ישראל, באתר ערוץ 7, 10 באוגוסט 2016.
  7. ^ איציק וייס, נתניהו לנשיא טוגו: "רוצים להעמיק את שיתוף הפעולה", באתר חדשות 0404‏, 10 באוגוסט 2016.