פיוטר שלסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Shelest Petro.jpg

פיוטר יפימוביץ' שלסטרוסית:Пётр Ефи́мович Ше́лест , באוקראינית: Петро Юхимович Шелест ;‏ 14 בפברואר 190822 בינואר 1996) היה מדינאי סובייטי, המזכיר הראשון של המפלגה הקומוניסטית האוקראינית בשנים 1963-1972 (האישיות הממסדית הבכירה באוקראינה הסובייטית).

תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיוטר שלסט נולד למשפחת איכר אוקראיני בכפר בסביבת חרקיב (אז בתחומי האימפריה הרוסית, היום באוקראינה). לאחר סיום בית הספר היסודי הוא עבד במשרד הדואר ואחר כך במסילת רכבת המקומית. בשנת 1923 שלסט נכנס לקומסומול והחל משנת 1926 עבד במנגנון הארגון. לאחר השלמת הלימודים בשנת 1930 הוא החל ללמוד הנדסה במכון למשק בחרקוב. במקביל ללימודי הנדסה היה עורך של עיתון. בשנת 1932 שלסט החל לעבוד במפעל לייצור ברזל בעיר מריאופול ובערב המשיך בלימודי הנדסה בטכניון המקומי. לאחר סיום הלימודים, בשנים 1936-1937 שלסט שירת בצבא האדום ועם סיום השרות השתרר בדרגת סגן.

בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20 שלסט כיהן כמנהל במספר מפעלים של התעשייה הכבדה בברית המועצות ובתפקידי ניהול בממסד המפלגתי. בשנת 1954 שלסט עבר סופית לעבודה במנגנון המפלגתי והתמנה לתפקיד בכיר במחוז קייב של המפלגה. לאחר פטירת יוסף סטלין שלסט היה יושב ראש וועדה לטיהור אנשים שהואשמו ללא סיבה בתקופת סטלין בשטח של מחוז קייב ומחוז ויניצה.

ראש אוקראינה הסובייטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם להוראה ישירה של ניקיטה כרושצ'וב, ב-2 ביולי 1963 שלסט התמנה למזכיר ראשון של המפלגה באוקראינה הסובייטית. בהשפעת ניקולאי פודגורני ולאוניד ברז'נייב פעל להדחת כרושצ'וב מתפקיד ובמהלך ישיבה מכרעת בשנת 1964 היה ראשון הנאומים בגנות כרושצ'וב.

בשנת 1968 שלסט היה בין מובילי הקו לפלישה סובייטית לצ'כוסלובקיה ובהחלפת השלטון במדינה זו.

במהלך כהונתו הוא תמך בפיתוח ומחקר התרבות האוקראינית, הקמת מוזיאונים מקומיים וכתיבת סדרת ספרים על היסטוריה של ערי אוקראינה. הוא תמך והגן על מספר פעילים אוקראינים שהואשמו בלאומנות. בהיותו ראש הממסד האוקראיני שלסט פעל לקבלת אוטונומיה כלכלית לאוקראינה הסובייטית ודאג לכך שהחלטות עקרוניות בנושא אוקראינה יתקבלו במוסקבה רק לאחר תאום איתו. כתוצאה מכל זה החלו חיכוכים עם הממסד במוסקבה ולאוניד ברז'נייב החל לבדוק אפשרויות להדחת שלסט מהתפקיד.

ב-19 במאי 1972 שלסט הועבר למוסקבה תוך קידום פורמלי לתפקיד סגן ראש ממשלת ברית המועצות. באפריל 1973 הוא ביקש לצאת לגמלאות ועזב את כל תפקידיו במנגנון המפלגתי. בשנים 1974-1984 שלסט היה מנהל של משרד תכנון שאחד ממפעלי התעופה במחוז מוסקבה. בכל תקופה הסובייטית לא הותר לו לבקר בקייב.

בשנת 1991 הוא תמך בהכרזת עצמאות על ידי אוקראינה ובשנת 1993 לאחר הפסקה ארוכה ביקר בקייב.

שלסט נפטר ב-13 ביוני 1996 בקרבת מוסקבה והוטמן בבית העלמין בקייב.

עבור פעילותו הוענק לו תואר גיבור העמל הסוציאליסטי (1968), עיטור לנין (3 פעמים), עיטור הכוכב האדום ועיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה.

החל משנת 1953 שלסט עשה רישומים על פעילותו ופגישותיו ובשנת 1995 פרסם את ספר זיכרונות שהתבסס על רישומים אלו.