צבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הדף "צב" מפנה לכאן. לערך העוסק בצוללת הצבאית הראשונה בעידן המודרני, ראו צב (צוללת).

צבים

מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
סדרה:	צבים
שם מדעי
Testudines

צבים (שם מדעי: Testudines) הם סדרה של זוחלים אנאפסידים השייכים לקבוצת זאורופסידה. הצבים חיים במים מתוקים, בים וביבשה. קיימים כ-250 מינים. גודלם נע מ-8 ס"מ עד שני מטרים.

[עריכה] מיון מדעי של צבים

תת-סדרת חבויי צוואר (Cryptodira)
- על משפחת צבי ים (Chelonioidea)
  - משפחת צבים ימיים (Cheloniidae)
  - משפחת צבים גלדיים (Dermochelyidae)
- על משפחת צבי יבשה (Testudinoidea)
  - משפחת צבים נשכניים (Chelydridae)
  - משפחת צבים ביצתיים (Emydidae)
  - משפחת גיאומידיים (Geoemydidae)
  - משפחת צבים יבשתיים (Testudinidae)
- על משפחת צבים רכים (Trionychoidea)
  - משפחת קרטוכליים (Carettochelyidae)
  - משפחת דרמטמיסיים (Dermatemydidae)
  - משפחת צבים מבאישים (Kinosternidae)
  - משפחת צבים רכיים (Trionychidae)
תת-סדרת מצדדי צוואר (Pleurodira)
- משפחת נטויי צוואר (Chelidae)
- משפחת פלומדוזיים (Pelomedusidae)
- משפחת פודוקנמיים (Podocnemididae)

השתלשלות אבולוציונית: מיתרניים > בעלי גולגולת > בעלי חוליות > בעלי סנפירים בשרניים > בעלי ארבע רגליים > בעלי שפיר עוברי > זאורופסידה > אנאפסידה > צבים

[עריכה] אנטומיה והתנהגות

צב יבשה מצוי

לצבים שריון נוקשה על גבם וגחונם. שריון הגב ושריון הגחון מחוברים זה לזה כשבשריון מצויים פתחים לראש, לרגליים ולזנב. בעת סכנה, חלק מהצבים מסוגלים להכניס את ראשם ורגליהם לתוך השריון כדי להתגונן. הליכתם איטית.

הזכר בעל שריון תחתון קעור וזנב ארוך יחסית לנקבה. הנקבה בעלת שריון תחתון שטוח וזנב קצר. ההבדל במבנה השריון התחתון מאפשר לצבים להזדווג ביציבות.

לסתות הצב מכוסות בחומר קרני קשה כדוגמת מקור עוף, ללא שיניים.

רביית כל מיני הצבים נעשית ביבשה. הביצים מוטלות בגומחה שהנקבה חופרת בקרקע. נקבת הצב מכסה את הביצים בחול ועוזבת אותן. לאחר מספר שבועות בוקעים הצבים הצעירים מביציהם ומרביתם אינם שורדים את יומם הראשון בחייהם. למרות זאת, הצבים ידועים בתוחלת חייהם הארוכה וכמה מן המינים הם מאריכי חיים יותר מכל יצור אחר בממלכת בעלי החיים, אף עד 180 שנים.

[עריכה] הצב בתרבות האנושית

הצב הוא סמל לאיטיות.
שיריונו של הצב לא הגן עליו מפני האדם: הוא שימש כחומר גלם לייצור תכשיטים, מסרקות ומניפות. בשרו של הצב נחשב מעדן, בייחוד ידוע מרק הצב. ימאים היו נוהגים להצטייד בצבים בתור בשר טרי לספינה, למשל באיי גלאפגוס.
בתרבות הילדים, שריונו של הצב נחשב לביתו ולכן יש סיפורים רבים על הצב שלוקח את ביתו איתו לכל מקום.