קאנון המלכים של תלמי

קאנון המלכים של תלמי היה רשימה מתוארכת של מלכים, ששימשה אסטרונומים קדומים כאמצעי נוח לתארך תופעות אסטרונומיות, כמו ליקויי מאורות. הקאנון נשמר על ידי האסטרונום היווני תלמי (המאה ה-2) בחיבורו "טבלאות שימושיות" (Πρόχειροι κανόνες) (אנ'), ועל פי מתוארכים האירועים האסטרונומיים המוזכרים בספרו "אלמגסט", ולכן הוא ידוע לפעמים בתור הקאנון של תלמי או הקאנון האסטרונומי. זהו אחד הבסיסים החשובים ביותר לידע שלנו על כרונולוגיה עתיקה.

פרטים על הקאנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקאנון נוצר ותוחזק על ידי האסטרונומים הקדומים כדי לתארך במדוייק ארועים אסטרונומיים לאורך תקופה של מאות רבות של שנים. לפיכך, הוא מפרט את המלכים שמשלו בשני המרכזים האסטרונומיים החשובים של העת העתיקה, כלומר העיר בבל עד 305 לפנה"ס, והעיר אלכסנדריה החל משנת 304 לפנה"ס. בפרט, הוא מפרט בתחילה את המלכים האשורים והכשדים שמלכו בעיר בבל החל משנת 747 לפנה"ס עד כיבוש העיר בבל על ידי הפרסים האחמנים בשנת 539 לפנה"ס, ולאחר מכן את מלכי פרס(אנ') מהשושלת האחמנית שמשלו בעיר בבל משנת 538 עד 332 לפנה"ס עד הכיבוש המקדוני, ואחר כך את אלכסנדר מוקדון ויורשיו ששלטו בעיר בבל משנת 331 עד 305 לפנה"ס. בשלב זה, הקאנון נמשך על ידי אסטרונומים יוונים באלכסנדריה, ומפרט את מלכי בית תלמי ששלטו באלכסנדריה מ-304 לפנה"ס עד 30 לפנה"ס, ואת קיסרי רומא ששלטו באלכסנדריה החל מ29 לפנה"ס. הרשימה כפי שהיא מופיעה בנספח המקורי לספרו של תלמי מסתיימת בשנת 160 לספירה (כלומר פחות או יותר בתקופה שבה נכתב הספר). אבל בכמה כתבי יד כוללת הרשימה גם את קיסרי האימפריה הביזנטית ששלטו אחריהם, למרות שבשלב כלשהו הם איבדו את השלטון במצרים, ובחלק מכתבי יד אלו נמשכת הרשימה עד לנפילת קונסטנטינופול ב-1453. משום כך רשימה זו אינה כוללת למשל את כל המלכים האשורים בתקופה הנידונה. סנחריב למשל נעדר ממנה משום שבימיו העיר בבל מרדה במלכות אשור, והתחלפו בה מספר שליטים חלקם מטעמו של סנחריב, וחלקם מטעם המורדים בו. ומאותה הסיבה של התמקדות הרשימה בשלטון בעיר בבל, נעדרים ממנה גם כל מלכי השושלת האחמנית שלפני כורש, והיא גם אינה מתחילה את שלטונו של כורש בשנת עלייתו למלכות בפרס אלא רק בשנה שבה כבש את העיר בבל. וכיו"ב גם לגבי אלכסנדר מוקדון.

הקאנון גדל רק בשנים שלמות, במיוחד השנה המצרית העתיקה של 365 ימים. יש לכך שתי השלכות. הראשון הוא שהתאריכים שבהם החלו והסתיימו המלכים שלטונם מפושטים לתחילתה ולסיומה של השנה המצרית העתיקה, שנעה יום אחד בכל ארבע שנים כנגד הלוח היוליאני. השני הוא שרשימת המלכים הזו מופשטת. מלכים שמלכו פחות משנה לא מופיעים ברשימה, ורק מלך אחד רשום בכל שנה עם מספר מלכים. בדרך כלל, השנה החופפת מוקצית למלך שמת באותה שנה, אך לא תמיד. ישנן שתי התקופות בחלק הבבלי שבהן לא רשום מלך, הראשונה מייצגת שני מעמידי פנים שהמהדר לא הסכים עם הלגיטימיות שלהם, והשנייה משתרעת מהשנה שבה בבל נבזזה על ידי סנחריב מלך אשור ועד לשיקום של אסרחדון.

הקאנון נחשב בדרך כלל על ידי היסטוריונים למדויק, ומהווה חלק מעמוד השדרה של הכרונולוגיה המקובלת משנת 747 לפני הספירה ואילך, שכל שאר התאריכים מסונכרנים אליו. עם זאת, אין זה המקור האולטימטיבי לכרונולוגיה זו; ניתן לאמת את רוב השמות ואורכי המלכות באופן עצמאי מחומר ארכאולוגי (כרוניקות שנשתמרו, יומנים אסטרונומיים, מטבעות, מסמכים מסחריים ומדיניים, כתובות באבן וכו') ומיצירות היסטוריות קיימות מהעידנים ההיסטוריים הנוגעים בדבר (התנ"ך, כתבי היסטוריונים יוונים ורומיים וכו'). ניתן גם לחשב לאחור ולבדוק שהתצפיות האסטרונומיות המופיעות ב"אלמגסט" תואמות מבחינה אסטרונומית את השנים אליהן הן מתוארכות על פי הקאנון. גם חלק מהתצפיות האסטרונומיות שתיעוד שלהן נמצא בחפירות ארכאולוגיות במסופוטמיה תואם היטב את לוח הזמנים הנובע מהקאנון.

במקורו כלל הקאנון שלושה טורים: בטור הראשון הופיע שם המלך, בטור השני מספר השנים שמלך, ובטור השלישי סיכום כל התקופה מראשית הקאנון עד סוף שלטון המלך. מאחר ששמות המלכים מופיעים בקאנון בצורתם היוונית, לפעמים הדרך היחידה להתאים שם מסוים עם שמו של מלך המוכר ממקורות בבליים היא על פי מקומו בציר הזמן.

ברשימה למטה הובאו שמות כל המלכים המופיעים בקאנון ותקופת שלטונם המחושבת מתוך הקאנון. השמות היוונים של מלכי בבל ברשימה באותיות לועזיות בסוגריים. בעברית מופיע השם בתעתיק המשוער של השמות הבבליים באכדית, ולפעמים בסוגריים גם בצורה העברית המופיעה בתנ"ך.

רשימת המלכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלכי העיר בבל (אשורים ובבלים), 747–539 לפנה"ס[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבונצר (Nabonassáros): 734–747 לפנה"ס
נבו-נדין-זרי (Nadíos): 732–733 לפנה"ס
נבו-מוכין-זרי (Khinzêr) ותִּגְלַת-פַּלְאֶסֶר השלישי (פול) (Póros): 727–731 לפנה"ס
שלמנאסר החמישי (Iloulaíos): 722–726 לפנה"ס
מרדוך-אפלה-אידינה השני (מרודך בלאדן) (Mardokempádos): 710–721 לפנה"ס
סרגון השני (Arkeanós): 705–709 לפנה"ס
ללא מלכים: 704–703 לפנה"ס
בל-איבני (Bilíbos): 700–702 לפנה"ס
אשור-נדין-שומי (Aparanadíos): 694–699 לפנה"ס
נרגל-אושזיב (Rhegebelos): 693 לפנה"ס
מושזיב-מרדוך (Mesêsimordákos): 689–692 לפנה"ס
ללא מלכים: 688–681 לפנה"ס
אסרחדון (Asaradínos): 668–680 לפנה"ס
שמש-שום-אוכין (Saosdoukhínos): 648–667 לפנה"ס
כנדלנו (Kinêladános): 626–647 לפנה"ס
נבופלאסר (Nabopolassáros): 605–625 לפנה"ס
נבוכדנצר השני (Nabokolassáros): 562–604 לפנה"ס
אמל-מרדוך (אויל מרודך) (Illoaroudámos): 560–561 לפנה"ס
נרגל שראצר (Nêrigasolassáros): 556–559 לפנה"ס
נבונאיד (Nabonadíos): 539–555 לפנה"ס