דומיטיאנוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דומיטיאנוס
מטבע של הקיסר

טיטוס פלאוויוס דומיטיאנוס אוגוסטוס (24 באוקטובר 51 - 18 בספטמבר 96) היה קיסר רומא משנת 81 ועד למותו.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דומיטיאנוס נולד בשנת 51 לספירה למצביא הרומאי אספסיאנוס, שעתיד לעלות לכס הקיסרות כעבור שמונה עשרה שנים. סווטוניוס טוען, שדומיטיאנוס נהג לעסוק בזנות בהיותו צעיר כתוצאה ממצב כלכלי קשה‏[1] וש"שטוף היה בזימה והיה מכנה את המישגל התכוף 'התעמלות במיטה', כאילו היה זה מעין תרגיל"‏[2], אולם סיפורים אלו הם ככל הנראה לא אמינים מכיוון שסווטוניוס, כמו רוב המקורות העוסקים בדומיטיאנוס, הוא בעל דעה שלילית ביותר על תקופת שלטונו ונוקט גישה עוינת כלפיו[דרוש מקור].

בשנת מלחמת האזרחים היא שנת ארבעת הקיסרים דומיטיאניוס שהה ברומא, אביו הוכרז כקיסר במזרח על ידי הלגיונות הרומאיים במזרח ועשה את דרכו לרומא תוך שהוא נלחם בכוחותיו של הקיסר ויטליוס. מסיבה זאת ויטליוס רדף את משפחתו של אספסיאנוס, דודו של דומיטיאנוס נרצח והוא עצמו ניצל משריפת מקדש יופיטר על גבעת הקפיטולין. לאחר מותו של ויטליוס כל הצבאות בקיסרות הכירו באספסיאנוס כשליט רומא, דומטיאנוס הוכר כקיסר על ידי החיילים ועד כניסתו של אביו לעיר השליטה בה הופקדה בידיו למרות שאחריות זו הייתה יותר מכפי יכולתו של דומיטיאנוס הצעיר והשליטה המעשית הייתה בידיו של המצביא גאיוס ליקיניוס מוקיאניוס.

למרות שלא נשא בכל משרה רשמית דומיטיאנוס היה חלק מן השושלת ואביו הועיד אותו לשבת על כס הקיסרות. כאשר מת אחיו טיטוס בשנת 81, דומיטיאנוס בא ברכיבה לראטה, העיר שבה מת טיטוס, ובה הוכרז קיסר על ידי חיל המשמר הפרייטוריאני. ההיסטוריון אורליוס ויקטור מוסר שמותו של טיטוס היה ביוזמת דומיטיאנוס, אך כנראה אין בכך אמת ולפי סווטוניוס מת טיטוס ממחלה‏[3].

משעלה לשלטון החליט שפונים אליו כ"אדון ואל" בצעד שהיווה סטיה מהמסורת הפסבדו רפובליקאנית שהתוו רוב קודמיו. הוא המשיך את מדיניות גביית המסים שהתחיל בה אספסיאנוס. היטיב עם העם הרומי: דאג לאספקת המים דרך אמות המים של רומא, דאג לאספקת התבואה, נתן מדי פעם מתנות כסף לעם, וגם דאג לחגיגותיו. דומיטיאנוס הגדיל את סכום הכסף ששולם לחיילים רומים.

בתקופתו המשיכו הכיבושים בבריטניה, וצורפו שתי המאוריטניות לקיסרות והפכו לפרובינציות רומאיות. דומיטיאנוס צירף את הערים וחלקיס, אמסה ותדמור לפרובינציה סוריה. בערים היווניות קורינתוס, אתונה, דלפי, מגלופוליס, אפסוס, רודוס, וסמירנה הוא תיקן מקדשים, הקים מקדשים חדשים, וציווה לשפץ את הדרכים בקרבת הערים האלו. המשיך את מדיניות אספסיאנוס בכך שנתן מעמד מוניקיפיום לפרובינציות מסוימות.

הוא אימץ והכריז על בניו של דודנו טיטוס פלביוס קלמנס כיורשיו, כיוון שהיה חשוך בנים.

בשנת 89 מורד בשם סטורנינוס הוכרז קיסר. כאשר המרד דוכא על ידי דומיטיאנוס חלה תפנית לרעה. הוא החל לחשוש ממקורביו, ערך "טיהורים" נרחבים והוצאות להורג. הפראנויה של דומיטיאנוס נבעה בחלקה מנבואה, שחזתה את מותו ביום מסוים ובשעה מסוימת, בשנת 96. רודנותו החריפה ככל שקרב המועד.

בשנת 96 החליטה קבוצת קושרים להתנקש בחייו, ביוזמת הסנאטור הזקן נרווה. קבוצת הקושרים הגיעה לחדר השינה של דומיטיאנוס. בעוד אחד מחבריה ניהל עמו שיחה, אחר תקע בו פגיון. הוא מת בן 45 והיה אחרון הקיסרים הפלווים.

בעקבות ההתנקשות עלה לשלטון הסנאטור נרווה שהיה לראשון מבין "חמשת הקיסרים הנאורים".

דומיטיאנוס והיהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דומיטיאניוס השתתף בטריומף של אביו ואחיו טיטוס, שנחוג לכבוד הניצחון במרד החורבן: "כאשר חגגו שני אלה את תהלוכת הניצחון על היהודים הלך בעקבותיהם רכוב על סוס לבן"‏[4].

בתקופת שלטונו נמשכה גבייתו של מס הגולגולת המיוחד בסכום 2 דרכמות לטובת מקדש יופיטר הקאפיטוליני, שהטיל אספסיאנוס על היהודים בכל רחבי האימפריה לאחר המרד הגדול‏[5][6]. המס נגבה כנראה גם מהנוצרים הראשונים. סויטוניוס מביא לכך את עדותו האישית:‏[7]

"בין השאר נגבה המס היהודי בחומרה יתרה; בגללו נמסרו למשפט גם אלה אשר חיו לפי דרכי היהודים בלי להודות על היותם יהודים, וגם אלה שהתכחשו למקורם ובדרך זו לא שילמו את המס, שהוטל על עמם. וזכורני שבעודני נער קטן נוכח הייתי בשעה שבדקו בפני המפקח ובית-הדין המלא מפה לפה זקן בן תשעים שנה לראות, אם הוא נימול."

– סויטוניוס

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דומיטיאנוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סויטוניוס, שנים-עשר הקיסרים, דומיטיאנוס, 1.
  2. ^ סויטוניוס, שנים-עשר הקיסרים, דומיטיאנוס, 22.
  3. ^ סויטוניוס, שנים-עשר הקיסרים, טיטוס האלוהי, 10.
  4. ^ סויטוניוס, שנים-עשר הקיסרים, דומיטיאנוס, 2.
  5. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ז', פרק 6, ו'.
  6. ^ דיון קסיוס, דברי ימי רומי, ס"ו, ז'.
  7. ^ סויטוניוס, שנים-עשר הקיסרים, דומיטיאנוס, 12.


קיסרי רומא

מלכי רומא · קיסרי רומא · בית קונסטנטינוס והקיסרים הנוצרים · קיסרי האימפריה הרומית המערבית


תקופת הפרינקיפט

אוגוסטוס קיסר · טיבריוס קיסר · קליגולה · קלאודיוס קיסר · נירון קיסר · גלבה · אותו · ויטליוס · אספסיאנוס · טיטוס · דומיטיאנוס · נרווה · טריאנוס · אדריאנוס · אנטונינוס פיוס · לוקיוס ורוס · מרקוס אורליוס · קומודוס · פרטינקס · דידיוס יוליאנוס · ספטימיוס סוורוס · קרקלה · מקרינוס · אלאגבאלוס · אלכסנדר סוורוס


תקופת משבר המאה ה-3

מקסימינוס · גורדיאנוס הראשון · גורדיאנוס השני · פופיאנוס ובלבינוס · גורדיאנוס השלישי · פיליפוס הערבי · דקיוס עם הרניוס אטרוסקוס · טרבוניאנוס גאלוס עם הוסטיליאן ועם ולוסיאנוס · איימליאנוס · ולריאנוס · גליאנוס עם סלונינוס· קלאודיוס השני גותיקוס · קווינטילוס · אורליאנוס · טקיטוס · פלוריאנוס · פרובוס · קארוס · קארינוס עם נומריאנוס


תקופת הדומינט

דיוקלטיאנוס · קונסטנטיוס כלורוס · גלריוס · פלביוס ולריוס סוורוס · מקסימינוס דאיה · מקסנטיוס · ליקיניוס · קונסטנטינוס

האימפריה הרומית