דומיטיאנוס
טיטוס פלאוויוס דומיטיאנוס אוגוסטוס (24 באוקטובר 51- 18 בספטמבר 96) היה קיסר רומא משנת 81 ועד למותו.
[עריכה] תולדות חייו
דומיטיאנוס נולד בשנת 51 לספירה למצביא הרומאי אספסיאנוס, שעתיד לעלות לכס הקיסרות כעבור שמונה עשר שנים. סווטוניוס טוען שהוא חי חיי הוללות בהיותו צעיר ואף נהג לעסוק בזנות כתוצאה מאישיותו המופרעת אולם סיפורים אלו הם ככל הנראה לא אמינים מכיוון שסווטוניוס, כמו רוב המקורות העוסקים בדומיטיאנוס, הוא בעל דעה שלילית ביותר על תקופת שלטונו ונוקט גישה עוינת כלפיו.
בשנת מלחמת האזרחים היא שנת ארבעת הקיסרים דומיטיאניוס שהה ברומא, אביו הוכרז כקיסר במזרח על ידי הלגיונות הרומאיים במזרח ועשה את דרכו לרומא תוך שהוא נלחם בכוחותיו של הקיסר ויטליוס. מסיבה זאת ויטליוס רדף את משפחתו של אספסיאנוס, דודו של דומיטיאנוס נרצח והוא עצמו ניצל משריפת מקדש יופיטר על גבעת הקפיטולין. לאחר מותו של ויטליוס כל הצבאות בקיסרות הכירו באספסיאנוס כשליט רומא, דומטיאנוס הוכר כקיסר על ידי החיילים ועד כניסתו של אביו לעיר השליטה בה הופקדה בידיו למרות שאחריות זו הייתה יותר מכפי יכולתו של דומיטיאנוס הצעיר והשליטה המעשית הייתה בידיו של המצביא גאיוס ליקיניוס מוקיאניוס.
דומיטיאניוס השתתף בטריומף של אביו ואחיו טיטוס שנחוג לכבוד הניצחון הרומאי על היהודים במרד החורבן ולמרות שהוא לא נשא בכל משרה רשמית הוא היה חלק מן השושלת ואביו הועיד אותו לשבת על כס הקיסרות, כאשר טיטוס מת בשנת 81, דומיטיאנוס בא ברכיבה לראטה, העיר שבה מת טיטוס, ובה הוכרז קיסר על ידי חיל המשמר הפרייטוריאני. ההיסטוריון אורליוס ויקטור מוסר שמותו של טיטוס היה ביוזמת דומיטיאנוס, אך כנראה אין בכך אמת ולפי סווטוניוס מת טיטוס ממחלה.
משעלה לשלטון החליט שפונים אליו כ"אדון ואל" בצעד שהיווה סטיה מהמסורת הפסבדו רפובליקאנית שהתוו רוב קודמיו. הוא המשיך את מדיניות גביית המסים שהתחיל בה אספסיאנוס. היטיב עם העם הרומי: דאג לאספקת המים דרך אמות המים של רומא, דאג לאספקת התבואה, נתן מדי פעם מתנות כסף לעם, וגם דאג לחגיגותיו. דומיטיאנוס הגדיל את סכום הכסף ששולם לחיילים רומים.
בתקופתו המשיכו הכיבושים בבריטניה, וצורפו שתי המאוריטניות לקיסרות והפכו לפרובינציות רומאיות. דומיטיאנוס צירף את הערים וחלקיס, אמסה ותדמור לפרובינציה סוריה. בערים היווניות קורינתוס, אתונה, דלפי, מגלופוליס, אפסוס, רודוס, וסמירנה הוא תיקן מקדשים, הקים מקדשים חדשים, וציווה לשפץ את הדרכים בקרבת הערים האלו. המשיך את מדיניות אספסיאנוס בכך שנתן מעמד מוניקיפיום לפרובינציות מסוימות.
הוא אימץ והכריז על בניו של דודנו טיטוס פלביוס קלמנס כיורשיו, כיוון שהיה חשוך בנים.
בשנת 89 מורד בשם סטורנינוס הוכרז קיסר. כאשר המרד דוכא על ידי דומיטיאנוס חלה תפנית לרעה. הוא החל לחשוש ממקורביו, ערך "טיהורים" נרחבים והוצאות להורג. הפראנויה של דומיטיאנוס נבעה בחלקה מנבואה, שחזתה את מותו ביום מסוים ובשעה מסוימת, בשנת 96. רודנותו החריפה ככל שקרב המועד.
בשנת 96 החליטה קבוצת קושרים להתנקש בחייו, ביוזמת הסנאטור הזקן נרווה. קבוצת הקושרים הגיעה לחדר השינה של דומיטיאנוס. בעוד אחד מחבריה ניהל עימו שיחה, אחר תקע בו פגיון. הוא מת בן 45 והיה אחרון הקיסרים הפלווים.
בעקבות ההתנקשות עלה לשלטון הסנאטור נרווה שהיה לראשון מבין "חמשת הקיסרים הנאורים".
[עריכה] לקריאה נוספת
- משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית, ע"מ: 436-413
| קיסרי רומי | ||
|---|---|---|
|
||
| הקיסרות הרומית |
