קטסיפון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חורבות קטסיפון, 1932

קְטֵסיפון הייתה עיר הבירה של האימפריה הפרתית ושל האימפריה הפרסית-הסאסאנית אחריה, במשך למעלה משמונה מאות שנים. העיר הייתה ממוקמת בעיראק של היום, על גדת החידקל, כ-32 קילומטרים דרומית-מזרחית לבגדאד.

העיר עלתה לגדולה עם האימפריה הפרתית במהלך המאה ה-1 לפנה"ס והייתה בירתם של רוב השליטים הפרתים. קטסיפון התפרשה על פני שטח של שלושים קילומטרים רבועים - יותר מפי שניים מרומא. מיקומה נבחר כדי לאפשר לפרתים (ולסאסאנים אחריהם) לבלום את ההתפשטות הרומאית בנקודת המפגש שבין המעצמות. המצביאים הרומאים מצידם ראו בה יעד חשוב וכבשו אותה חמש פעמים במהלך ההיסטוריה, שלוש מהם במאה ה-2 לבדה.

טריאנוס היה קיסר רומא הראשון שכבש את קטסיפון, ב-116. רק שנה אחת לאחר מכן נאלץ יורשו אדריאנוס לכבשה בשנית. ב-164 היה זה הגנרל הרומאי אווידיוס קסיוס שנלחם בפרתים וכבש את קטסיפון, רק כדי לנטוש אותה לאחר שהושג הסכם שלום בין הפרתים לרומאים. ב-197 החריב הקיסר ספטימיוס סוורוס את העיר, הורה להרוג רבים מתושביה ולקחת כעבדים כ-100,000 מהם.

הסכסוך עם הרומאים חודש בסוף המאה ה-3 על ידי יורשיהם של הפרתים בפרס, הסאסאנים. הפרסים הצליחו להביס את צבאות גלריוס ב-295 בשערי העיר, אולם לאחר שנה שב גלריוס המושפל כדי לנצח את הפרתים ולכבוש את העיר, הפעם האחרונה שנכבשה על ידי צבא רומאי. גלריוס השיב את העיר למלך הפרסי נרסה, בתמורה לארמניה.

קשת קטסיפון על בול עיראקי משנת 1923

ב-363 נהרג יוליאנוס קיסר סמוך לחומות העיר במהלך קרב קטסיפון בו ניצחו הרומאים את שבור השני אך לא הצליחו להכריע את צבאו ולכבוש את העיר.

לבסוף, ב-627 הכריע הרקליוס קיסר ביזנטיון את הסאסאנים וכבש את בירתם קטסיפון. הצבא הביזנטי עזב את העיר לאחר שמלכה הסכים לתנאים שהכתיב הרקליוס.

שקיעתה המהירה של קטסיפון הייתה תוצאה של הכיבוש האיסלאמי. העיר נפלה בידי הערבים ב-637 ובמאה ה-8 עבר מרכז הכובד המסחרי והפוליטי לבגדאד, הבירה החדשה מייסודם של בית עבאס.

העיר הבדיונית איסבניר, זירת ההתרחשות של סיפורי אלף לילה ולילה, מבוססת ככל הנראה על קטסיפון.

במלחמת העולם הראשונה לחמו צבאות האימפריה העות'מאנית ובריטניה אלו באלו ליד חורבות קטסיפון, שם הצליחו העות'מאנים לבלום את התקדמותם של הבריטים לכיוון בגדאד, לגרום לנסיגתם ולבסוף לכניעתם.

החדר בו שכן כס המלכות של המלכים הסאסאנים התנשא לגובה של כ-33 מטרים. כל שנותר היום מהפאר וההדר האגדי, היא הקשת של קטסיפון, שריד מאולם קבלת הפנים הגדול של הסאסאנים, השוכן בשטחה של העיר מדעין. הקשת המרשימה הוזנחה במשך שנים רבות ועומדת כעת בסכנת התמוטטות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קטסיפון בוויקישיתוף