קליסטו (מיתולוגיה)
במיתולוגיה היוונית, קליסטו (ביוונית: Καλλιστώ) היא נימפה של האלה ארטמיס. על שמה קרויה קבוצת הכוכבים "הדובה הגדולה".
רקע [עריכה]
קליסטו הייתה נימפה ידועה ביופייה, והייתה בת לוויה של ארטמיס, אלת הציד, שדרשה מהנימפות לנדור כי ישמרו על בתוליהן.
זאוס (יופיטר), ראש האלים, חשק בקליסטו, אולם היא לא שעתה לחיזוריו. לכן התחפש לארטמיס, התייחד עמה במרמה ואף עיבר אותה. הרה, אשתו הקנאית של זאוס, גילתה את דבר בגידת בעלה, ונקמה בקליסטו באמצעות הפיכתה לדובה.
לפי הסיודוס, ארטמיס אחוזת החימה, זיהתה את חברתה ושלחה בה חץ שהרג אותה, אולם בעידודה של הרה הנזעמת. זאוס חילץ את הוולד מריחמה של קאליסטו וקרא לו אָרְקאס.
זאוס מסר את הרך הנולד לנימפה מאיה, שגידלה אותו במערתה. לימים הפך ארקאס לאבי בני ארקאדיה. את קאליסטו וגם את בנה, ארקאס, בדמות דוב, העלה אל השמים. אלו הן, כך מספרת האגדה, הדובה הגדולה וההדובה הקטנה - שני מערכי כוכבים הסובבים את כוכב הצפון.
לפי גרסה נוספת של האגדה מאת המשורר הרומי אובידיוס, קליסטו ההריונית גורשה מחברתה של מגינתה ארטמיס וילדה את ארקאס. הרה, שידועה כאלה הנוטרת טינה, ואינה שוכחת לעולם את בגידותיו של בעלה, ניצלה את ההזדמנות והפכה את קליסטו לדובה.
ארקאס גדל להיות צייד מוכשר ואמיץ, והיה חביב ביותר על זאוס.
יום אחד, בעת ששוטט ביער, ראתה קליסטו את בנה ארקאס. ההתרגשות גאתה בה, והיא החלה לרוץ לקראתו במהירות, תוך שהיא שוכחת כי היא עוטה דמות דובה. ארקאס נבהל וירה בדובה, כשהוא פוצע אותה אנושות. זאוס, מלך האלים, שקליסטו הייתה אהובתו וארקאס היה אחד מבניו האהובים, לא היה יכול לשאת את הכאב הטרגי שבפגיעה בשני יקיריו. לכן הפך גם את ארקאס לדובה, והעלה את שניהם לשמים. שם הם עד נמצאים עד היום, תמיד יירָאו ותמיד יישארו ביחד.
הרה, שכעסה עד מאוד על הכבוד שנעשה ליריבתה, שיכנעה את אל-הים לאסור על הדובות לרדת אל האוקיינוס ככל שאר הכוכבים. מכל שאר המזלות רק הן אינן שוקעות לעולם מתחת לאופק.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
