קנה סוכר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgקנה סוכר
קנה סוכר
קנה סוכר מבט מקרוב
מיון מדעי
ממלכה: צומח
על־מערכה: בעלי זרע
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: חד־פסיגיים
סדרה: דגנאים
משפחה: דגניים
סוג: קנה סוכר
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Saccharum
סחיטת מיץ מקנה סוכר בשוק בעכו
סחיטת מיץ מקנה סוכר בברזיל

קנה סוכר (שם מדעי: Saccharum) הוא צמח עשבוני רב-שנתי ממשפחת הדגניים. גבעוליו של קנה-הסוכר הם קנים גבוהים, המגיעים עד לגובה של 7 מטר, והם מלאים ופרוקים לפרקים. לגבעולים עלים ארוכים ורחבים יחסית, ובקרקע יש להם קני-שורש.

עם הסוג קנה-סוכר נמנים כ-12 מינים, שרובם גדלים באזור הטרופי של חצי-הכדור המזרחי. המין החשוב ביותר בסוג זה הוא קנה-הסוכר התרבותי. מצמח זה מפיקים כיום יותר ממחצית כמות הסוכר הנצרך בעולם כולו, והוא עולה אפוא בחשיבותו על סלק הסוכר. ארצות גידולו העיקריות הן הודו וברזיל. גידול קנה-הסוכר החל כבר בימי קדם, ולראשונה, הפיקו ממנו סוכר בהודו ובסין.

רק בסוף המאה החמישית לספירה הועבר גידולו מערבה, לפרס ולארצות הים התיכון, ועם גילוי אמריקה, גם לעולם החדש. במלאת לצמחי קנה-הסוכר התרבותי שנתיים, אפשר לקצור את יבולם במשך שלוש שנים רצופות, ואז יש לחדש את המטע, אם על ידי זריעתו מחדש ואם על ידי שריפת הקנים. לאחר שנשרפו, מוציאים קני-השורש קנים חדשים. החלק התחתון של ה"קנה" הוא העשיר ביותר בסוכר.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש העיקרי בקנה הסוכר התרבותי הוא כאמור להפקת סוכר והוא מהווה קרוב ל- 60% מהמקורות להפקתו. היבול העולמי הממוצע הוא 500 ק"ג סוכר לדונם. בישראל הגיעו להיקפים של פי שניים עד שלושה (1988)‏‏‏[1]

מקנה הסוכר מפיקים משקאות אלכוהולים כמו קשאסה ורום. בתהליך הפקת הסוכר נוצרת מולאסה המשמשת לצריכה ישירה או ליצור הרום, כמאכל בעלי חיים והפקת כוהל. שאריות הסיבים לאחר מיצוי הסוכר משמשים להסקה במפעלי הסוכר וליצור אנרגיה בשיטת ביומסה. כמו כן הם משמשים כמאכל לבהמות ובתאית שבהם משתמשים בתעשיית הנייר.

את המיץ המופק מגריסת הקנים ניתן לשתות. בתזונה הסינית ובתרבות הבדואית מייחסים לו תכונות רפואיות. בעבר היה ניתן לרכוש בשווקים בישראל קני סוכר חתוכים (מוכרים בשם "קיינה") ונהגו ללעוס אותם ולמצות מתוכם את המיץ. כיום ניתן להשיג מיץ זה במספר מקומות בארץ.

שימוש אחר ההולך ומתרחב הוא בתור "דלק ביולוגי" - הפקת אתנול מקנה הסוכר וניצולו כדלק להנעת כלי רכב. האתנול מופק מסוכר בדרך של התססה מיקרוביולוגית, בדומה לנעשה עם תירס בארצות הברית. מדונם של קנה סוכר ביבול של 500 ק"ג סוכר לדונם ניתן להפיק 250 ליטר אתנול, השווה בערכו האנרגטי לכ-200 ליטר דלק פוסילי נוזלי (בנזין). ברזיל, המדינה בעלת שטחי הגידול הנרחבים ביותר בעולם של קנה סוכר, משתמשת בדלק זה או כביודלק מלא או בצורת תערובת עם בנזין מזה כשלושים שנה, ואף מייצאת אותו.

קנה סוכר בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורח חייהם של קוצרי קנה הסוכר מתואר ברומן "ציפורים מתות בסתר" מאת קולין מקאלוג.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏עזריה אלון - עורך, החי והצומח של ארץ ישראל, כרך: 12 - צמחים ובעלי חיים במשק האדם, משרד הביטחון - ההוצאה לאור והחברה להגנת הטבע, 1988‏