סוכרוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סוכרוז
Saccharose2.svg
מולקולת סוכרוז
Sugar 2xmacro.jpg
צילום תקריב של גבישי סוכרוז
פרטים
שמות נוספים סוכר
נוסחה כימית C12H22O11
מסה מולקולרית g/mol‏ 342.30g/mol
מספר CAS ‏ [57-50-1]
צפיפות g/cm3‏ 1.587 g/cm3
מצב צבירה בטמפרטורת החדר מוצק
מסיסות 2,000 g/L
טמפרטורת היתוך 186 ; °C

סוכרוז (Sucrose - סוכר לבן) הוא דו-סוכר (דיסכריד), המהווה מרכיב עיקרי בקנה סוכר ובסלק סוכר, ולאחר מיצוי, ניקוי וגיבוש הופך לסוכר הלבן המוכר בשימוש יומיומי. כל מולקולה של סוכרוז מורכבת ממולקולה של גלוקוז המחוברת בקשר גליקוזידי למולקולה של פרוקטוז. סוכרוז הוא הצורה העיקרית שבה פחמימות עוברות בין תאים בצמח.

מבנה כימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנוסחה הכימית של סוכרוז היא C12H22O11. הקשר שבין מולקולת הגלוקוז למולקולת הפרוקטוז הוא קשר קוולנטי אלפא (1-2), כאשר 1 ו-2 מייצגים את מספר האטומים בחד-סוכרים היוצרים את הקשר. סוכרוז מותך בטמפרטורה של 186 מעלות צלזיוס, והופך לקרמל. סוכרוז מתפרק בבעירה לפחמן דו-חמצני ומים. מידת המסיסות של סוכרוז היא 2.1 גרם סוכרוז לגרם מים.

שימוש בסוכרוז כמקור מזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סוכר

סוכרוז ממוצה לרוב מקנה סוכר (20% מהמשקל הכולל) ומסלק סוכר (15% מהמשקל הכולל) ועובר ניקוי וגיבוש, לסוכר הלבן המוכר. בנוסף, כמויות קטנות של סוכרוז מופקות מדורה ומאדרי סוכר. סוכרוז נפוץ ביותר כממתיק בחברה המערבית. רוב היונקים האחרים, פרט למשפחת החתוליים, יקבלו באהדה מזון המומתק בסוכרוז, גם אם אינם רעבים. חרקים מסוימים, כגון דבורת הדבש, מכילים אנזימים אשר מסוגלים לפרק סוכרוז לגלוקוז ולפרוקטוז.

השפעות בריאותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסוכרוז השפעות שליליות רבות על בריאות האדם. ההשפעה המפורסמת ביותר היא פגיעה בשיניים. בנוסף, בשל הערך האנרגטי הגבוה שלו, סוכרוז נקשר גם לעודף משקל. אנשים הסובלים מסוכרת צריכים לעקוב באופן מתמיד אחר רמות הגלוקוז בדם. כמות גבוהה של סוכרוז בדם גורמת לעלייה ברמת הסוכר בדם ובסופו של דבר לעלייה בלחץ הדם.

עששת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיידקים השוכנים בפה, ובמיוחד חיידקי סטרפטוקוקוס מסוג מוטנס, מפרקים פחמימות מכל הסוגים, ולא רק סוכרוז, לחומצה לקטית. החומצה עלולה לפגוע בציפוי האמייל של השן, ולגרום לעששת.

הסוכרוז הוא הפחמימה שממנה נוצר חומר בשם דקסטרן בכמות גדולה יותר מפחמימות אחרות. הדקסטרן הוא החומר שבאמצעותו חיידקי הסטרפטוקוקוס מוטנס מדביקים את עצמם לשן וכן מהווה להם מקור אנרגיה לשעת הצורך. לכן הסוכרוז גורם לעששת יותר משאר הפחמימות.