קרן אלקלעי-גוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
קרן אלקלעי-גוט
(29 במארס 1945)
Karen Alkalay-Gut.jpg

קרן אלקלעי-גוט, 2013
מקצוע משוררת, חוקרת ספרות, מתרגמת, פרופסור מן המניין לספרות אנגלית.
אתר אינטרנט http://karenalkalay-gut.com/

קרן אלקלעי-גוט (נולדה ב- 29 למרס, 1945) היא משוררת זוכת פרסים, חוקרת ספרות, מבקרת ספרות, מתרגמת ופרופסור מן המניין לספרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב, אשר חייה בישראל וכותבת באנגלית ועברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרן אלקלעי-גוט, נולדה בלילה האחרון של הפצצות הבליץ בלונדון. ביתם השנייה של דבורה ואריה-לייב רוזנשטיין ואחות ליוסף, אלקלעי-גוט עברה עם משפחתה לרוצ'סטר, ניו-יורק, ב- 1948. היא סיימה את לימודי התואר הראשון שלה בספרות ופסיכולוגיה באוניברסיטת רוצ'סטר בהצטיינות ב-1966 והמשיכה ללימודי תואר שני בספרות אנגלית, אותם סיימה ב - 1967. בין השנים 1967-80 לימדה באוניברסיטה של מדינת ניו-יורק בג'נסיאו, לפני שחזרה לאוניברסיטת רוצ'סטר להשלמת הדוקטורט שלה על תאודור רטקה. ב- 1972 עברה לישראל והחלה ללמד ספרות אנגלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ב- 1977 עברה לתל אביב והחלה ללמד ספרות אנגלית באוניברסיטת ת"א, בה היא ממשיכה ללמד כפרופסור מן המניין בחוג לאנגלית. ב - 1967 התחתנה לראשונה עם ניסים אלקלעי. במהלך נישואיהם נולדו להם שני ילדים, אורית ואורן, אותם גידלו יחד עד גירושיהם ב- 1979. ב- 1980, התחתנה בשנית עם עזרא גוט, לו היא נשואה מאז.

קריירה אקדמית וספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמרצה לספרות אנגלית, אלקלעי גוט לימדה באוניברסיטת בן-גוריון בין השנים 1972-1976. ב- 1975 החלה ללמד גם במחלקה לאנגלית של אוניברסיטת בר-אילן, שם לימדה עד 1979, וב-1977 באוניברסיטת ת"א בחוג לספרות אנגלית. בשנת 1984 נסעה לארצות הברית, שם לימדה בדאולינג קולג' בלונג איילנד, בזמן מחקר שעשתה באוניברסיטת קולמביה, לצורך כתיבת הביוגרפיה שלה על המשוררת האמריקאית אדלייד קרפסי. ב- 1987, עם חזרתה לישראל, החלה ללמד בסמינר הקיבוצים, שם לימדה כעשור עד 1997, וכן שבה ללמד בחוג לספרות אנגלית באוניברסיטת ת"א, בו היא מכהנת כפרופסור מן המניין עד היום. בסוף שנות התשעים לימדה כשנה במכללת לוינסקי לחינוך וכן במכללה האקדמית בית ברל.

בשנת 1980, יצא לאור "Making Love: Poem", אוסף שיריה הראשון של אלקלעי-גוט באנגלית, בעזרתו ובעריכתו של המשורר דוד אבידן. מתוך מעל עשרה מספריה שנכתבו באנגלית, יצאו לאור בעברית הספרים "פסלי חמאה", "אתה, אני ועוד שירי מלחמה", העל טבעי בחיי היומיום", "אהבת בגדים ועירום", "תאוות שוליות", "שומרי נעורי" ו"נִסים וכו'". ב- 2014 יצא לאור ספרה השמיני "דרכים לאהוב" בהוצאת קשב. שירתה תורגמה לשפות זרות נוספות, ביניהן צרפתית, ערבית, יידיש, רומנית, פולנית, רוסית, גרמנית, טורקית, פרסית ואיטלקית.

כמתרגמת, אלקלעי-גוט תרגמה לאנגלית מאות שירים וכן מספר דרמות מאת יוצרים עברים כחנוך לוין, יהודה עמיחי, רחל חלפי, אידה צורית, אמיר גלבוע, אייל מגד ורוני סומק.

כמבקרת, בנוסף לביוגרפיה שכתבה על אדלייד קרפסי, אלקלעי-גוט כתבה מאמרים רבים על ספרות ושירה ויקטוריאנית ומודרנית.

ב- 1980 עזרה לייסד את אגודת הסופרים כותבי אנגלית בישראל והיא מכהנת ברציפות כיו"ר האגודה מאז 1992. אלקלעי-גוט מכהנת גם כסגנית יו"ר התאחדות אגודות הסופרים בישראל מאז 1999, כחברת ועד באגודת הסופרים והעיתונאים כותבי יידיש וכן משמשת עורכת בעיתון Jerusalem Review.

שיתופי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עניינה של אלקלעי-גוט במולטימידה הניב שיתופי פעולה ייחודיים עם אמנים יוצרים ממגוון תחומי אמנות. לאורך השנים שיתפה פעולה עם בית האופנה קום איל פו, אשר הדפיס את שיריה על גבי בגדים וכן בקטלוג הקולקציה. היא שיתפה פעולה עם רקדנים שונים, ביניהם אלכסנדרה הנדל, לקחה חלק בתערוכה על איי גלאפגוס שהתקיימה בספרייה המרכזית באוניברסיטת ת"א ואף השתתפה בסרטו של אסף שניר "מתחת לעור" (2012). אך במרכז שיתופי הפעולה המגוונים שלה, עומד קשר חזק עם עולם המוזיקה. ב- 1988, החלה אלקלעי-גוט לשתף פעולה עם רונן שפירא, אשר השתמש בשירים שלה בדיסקים שהוציא ואף כתב את האופרה "The White Skin" בהשראת אחד משיריה. במסגרת שיתוף הפעולה הזה, עבדו שפירא ואלקלעי-גוט גם עם זמרת האופרה ברכה קול והקליטו יחד יצירות רבות, רובן נגנזו. הם ממשיכים לשתף פעולה לאורך עשרים השנים האחרונות, ואף הופיעו יחד עם ברי סחרוף בבית לסין. ב- 1999 הוציאה דיסק משותף עם הפסנתרנית ליז מגנס בשם "The Paranormal in our Daily Lives", בהפקתו של זיו יונתן.

בשנת 2003, מוטי שהרבני, מפיקה של להקת נושאי המגבעת והבעלים של הלייבל "פוך", שמע אותה קוראת עם שפירא וביקש ממנה להקליט את שירתה באולפן. שהרבני העביר את ההקלטות למוזיקאי רועי ירקוני, אשר הרים את הכפפה והחל להלחין אותם. יחד עם ישי זומר על בס וסמפלרים ואלקעי-גוט בהקראת טקסטים, נולד ההרכב Thin Lips, אשר שמו נלקח מאחד משיריה של אלקלעי-גוט. ב-2004 יצא לאור הדיסק הראשון שלהם, אשר עונה לאותו שם. שיתוף הפעולה עם ירקוני נמשך והתרחב גם להרכב פאניק אנסמבל.


פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1980 - פרס קרן תל אביב, עבור הספר "Making Love Poems"
  • 1983 - פרס שבות, עבור הספר "פסלי חמאה"
  • 1985 - פרס דולצ'ין לספרות ושירה
  • 1990 - פרס World Service Poetry Award מאת ה- BBC, עבור השיר "מחיצה"
  • 1992 - פרס התאחדות אגודות הסופרים, עבור הספר "Ignorant Armies"
  • 1993 - פרס רחל, עבור הספר "Recipes"
  • 1996 - פרס קרן עמוס, עבור הספר "העל-טבעי בחיי יום"
  • 1999 - פרס קרן תל אביב, עבור הספר "אהבת בגדים ועירום"
  • 2004 - פרס קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב, עבור הספר "תאוות שוליות"

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • פסלי חמאה - הוצאת הקיבוץ המאוחר, 1983, תרגום - איל מגד, אילן שיינפלד, עודד פלד, רחל חלפי, אשר רייך, רנה קלינוב, ישראל ברמה.
  • אתה, אני ועוד שירי מלחמה - הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1989, תרגום - סבינה מסג, אילן שיינפלד, רחל חלפי.
  • שירים על טבעיים - הוצאת גוונים, 1990, תרגום - אורית קרוגלנסקי.
  • אהבת בגדים ועירום - הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1990, תרגום - אורית קרוגלנסקי.
  • תאוות שוליות - הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2004, תרגום - דפי קודיש.
  • שומרי נעורי - הוצאת קשת, 2011, תרגום - דפי קודיש.
  • נִסים וכו' - הוצאת קשת, 2012, תרגום - מורן קורנפלד.
מאמרים וביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "ללא מוצא: בדרך הרומאית מאת אידה צורית", מעריב, 1978?
  • "משיכתו של השיגעון: שחור בספרות האמריקאית", פרוזה, 1981. עמ' 54.
  • "מודעות עד כאב: אדריאן ריץ", מאזניים, כרך LV, מס' 4-5, 1982. עמ' 33-4.
  • "תיאדור רטקה: משורר הטבע האבוד", מאזניים, ספטמבר 1983. עמ' 24-6.
  • "אפשרויות לפרייל", הדואר, אפריל 1986. עמ' 18-19.
  • "שומר החלומות: לנגסטון היוז", מאזניים, אפריל 1988. עמ' 37-39.
  • "דורותיאה קרוק-גלדע", על המשמר, מוסף שבת, 1.12.1989. עמ' 20.
  • "חווית השואה במוזיקת הרוק הישראלית", הדואר, 1995.
  • "רוק כשירה של האוונגרד", מאזניים, מאי 1999. עמ' 38-40.
  • "הסיפור האישי, מסה", רב קול, כרך 1, 1999. 16-17.
  • "לזכרו: בנימין כץ", אפיריון, כרך 80, 2003. עמ' 11-12.
  • "ייטס - רעב לחיים ולאהבה", פסיפס, כרך 57, 2004. עמ' 35-6.
  • "לרומם את החושים", אחרית דבר למבחר שירים מאת אלפרד טניסון, בתרגום אליעזרה איג-זקוב, הוצאת קשב, 2009. עמ' 101-105.
  • "אני שומע את אמריקה שרה - ביקורת על 'מבחר מן השירה האמריקאית החדשה, בתרגום עודד פלד", מאזניים, אפריל 1990. עמ' 46.

באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Making Love: Poems. Tel Aviv: Achshav, 1980
  • Mechitza. New York: Cross-Cultural Communications, 1986
  • Ignorant Armies. Tel Aviv: Tentative Press, 1992
  • Between Bombardments. Tel Aviv: Tentative Press, 1992
  • Love Soup. Tel Aviv: Tentative Press, 1992
  • High School Girls. Tel Aviv: Tentative Press, 1992
  • Recipes. Tel Aviv: Golan, 1994 Harmonies/ Disharmonies. Etc. Editions, 1994
  • Ignorant Armies. New York: Cross Cultural Communications, 1994
  • Life in Israel—November 1995-1996. Whistle Press, 1997.
  • So Far So Good. Boulevard, 2004.
  • Danza del ventre a tel aviv. Kololbris, 2010
  • Layers. Simple Conundrums, 2012
  • Avra Cadivra. Amazon, 2013
מאמרים וביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]