רובן סוסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רובן סוסה
מידע אישי
לידה 16 במרץ 1966 (בן 58)
מונטווידאו שבאורוגוואי
שם מלא רובן סוסה ארדאיס
גובה 1.75 מטר
עמדה חלוץ
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1982–1985
1985–1988
1988–1992
1992–1995
1995–1996
1996–1997
1997–2001
2002
2003–2004
2006
סך הכול:
דאנוביו
ריאל סרגוסה
לאציו
אינטר מילאנו
בורוסיה דורטמונד
CD לוגרונייס
נסיונל
שאנגחאי שנחווה
נסיונל
ראסינג מונטווידאו
72 (27)
106 (33)
124 (40)
76 (44)
17 (3)
35 (7)
105 (33)
13 (1)
15 (1)
2 (0)
565 (189)
נבחרת לאומית כשחקן
1984–1995 אורוגוואי 46 (19)
קבוצות כמאמן
2004– נסיונל (עוזר מאמן)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

רובן סוסה ארדאיסספרדית: Rubén Sosa Ardaiz; נולד ב-25 באפריל 1966 במונטווידאו) הוא כדורגלן עבר אורוגוואי ששיחק בעמדת החלוץ, וכיום עוזר מאמן קבוצת נסיונל.

קריירת המשחק של סוסה החלה בדאנוביו, וממנה המשיך לקריירה בליגות הבכירות בספרד, שם זכה בגביע עם סרגוסה, באיטליה, שם זכה בגביע אופ"א עם אינטר, בגרמניה, שם זכה באליפות עם דורטמונד, ובסין. לזכותו של סוסה 46 הופעות במדי אורוגוואי, בהן כבש 19 שערים. הוא זכה עם הנבחרת פעמיים בקופה אמריקה, מתוך ארבעה טורנירים בהם השתתף. כמו כן, ייצג סוסה את נבחרתו במונדיאל 1990 שהתקיים באיטליה.

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאנוביו והמעבר לאירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוסה החל את הקריירה הבוגרת כבר בגיל 16, במדי דאנוביו בליגת העל האורוגוואית בעונת 1982. על אף גילו הצעיר, השתלב סוסה היטב בסגל הקבוצה, וכבש שער ליגה אחד ב-22 הופעות באותה העונה. עונה אחר כך היה שותף ב-19 הופעות ליגה, בהן כבש תשעה שערים, שסייעו לקבוצתו לסיים את העונה כסגנית האלופה. עונה אחר כך, כבר שולב בכל משחקי הליגה של קבוצתו בדרך למקום הרביעי.

סוסה החל את עונת 1985 עם מאזן מרשים של שמונה שערים בחמש הופעות ליגה, בטרם החל את הקריירה האירופית ועבר לריאל סרגוסה. בסך הכול כבש סוסה 27 שערי ליגה ב-72 הופעות במדי דאנוביו.

סוסה הצטרף לקבוצה הספרדית לקראת עונת 1985/1986 בלה ליגה, תחת המאמן לואיס קוסטה. כבר בגיל 19 היה סוסה לשחקן הרכב משמעותי במועדון, והיה שותף לעונה מוצלחת שהסתיימה במקום הרביעי בטבלה, מרחק שלוש נקודות בלבד מהמקום השני. סוסה כבש שמונה שערי ליגה ב-33 הופעות, אף הוביל את קבוצתו לזכות בגביע המלך הספרדי באותה העונה, לאחר שכבש שלושער בגומלין רבע הגמר מול ריאל מדריד קסטיליה (7-0 במשחק, 8-2 בסיכום שני המפגשים), כבש צמד בניצחון 2-0 על ריאל מדריד במשחק הראשון של חצי הגמר (הגומלין הסתיים בניצחון 3-2 לריאל מדריד, שלא הספיק), ולבסוף כבש את השער היחיד במשחק הגמר מול ברצלונה.

עונה אחר כך, כאחד משני הזרים היחידים של המועדון וכשחקן ההרכב הצעיר ביותר בסגל, המשיך סוסה לבלוט בשורות קבוצתו עם ארבעה שערים ב-37 הופעות ליגה, שסייעו לקבוצה לסיים את העונה במקום החמישי ולהעפיל עד לחצי גמר גביע אירופה למחזיקות גביע, שם הודחה על ידי אייאקס אמסטרדם שהמשיכה לזכייה בתואר.

בעונתו השלישית במועדון, שיפר סוסה משמעותית את קצב כיבוש השערים שלו. באותה העונה בליגה סיים כסגן מלך השערים עם 18 כיבושים ב-36 הופעות, שני רק להוגו סאנצ'ס. עם זאת, הקבוצה עצמה חוותה עונה חלשה יחסית, במהלכה אף הוחלף המאמן קוסטה, וסיימה את העונה במקום ה-11 בטבלה.

בסך הכול בשלוש עונות במדי סרגוסה ערך סוסה 106 הופעות ליגה, בהן כבש 33 שערים.

מעבר לאיטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 1988/1989, נרכש סוסה על ידי לאציו האיטלקית. הוא הצטרף למועדון שחזר באותה העונה לשחק בסרייה א', לאחר שהורד שתי ליגות בעקבות פרשת הימורים. במשך ארבע העונות של סוסה במועדון (שתיים תחת ג'וזפה מטראצי ושתיים תחת דינו זוף) לא הצליחה לאציו להיאבק בצמרת, והתמודדה במרכז הטבלה באיטליה. סוסה עצמו היה לשחקן הרכב קבוע במועדון, ובארבע עונות כבש ארבעים שערי ליגה ב-124 הופעות.

לאחר שביסס את מעמדו כשחקן הרכב בסרייה א', השלים סוסה את מעברו לאינטר מילאנו, שם הגיע לשיא כושרו ככדורגלן. כבר בעונת הבכורה שלו, עונת 1992/1993, קבע שיא קריירה אישי של עשרים שערי ליגה ב-28 הופעות, והיה למלך שערי הליגה של קבוצתו והכובש הרביעי בטיבו בליגה. אינטר, בעונה מרשימה, סיימה כסגנית אלופת איטליה, ארבע נקודות בלבד מהאלופה מילאן.

עונה אחר כך חוותה אינטר עונה חלשה בסרייה א', החליפה מאמן לאחר כחצי עונה, והייתה קרובה לירידה מפתיעה לסרייה ב', אך ניצלה לאחר שסיימה במקום ה-13, בפער נקודה בלבד. סוסה היה מהגורמים להישרדות של אינטר בליגה, לאחר שבפעם השנייה ברציפות סיים כמלך שערי קבוצתו בליגה עם 16 כיבושים (חמישי בטבלת מלך שערי הליגה). לעומת העונה החלשה בליגה, השיגה אינטר הישג מרשים במסגרת האירופית, לאחר שסיימה את העונה עם זכייה בגביע אופ"א. בניגוד לדומיננטיות בליגה, סוסה כמעט ולא כבש עבור קבוצתו באירופה, וסיים את העונה האירופית עם שער בודד, בחצי הגמר מול קליארי. סוסה פתח בהרכב קבוצתו בצמד משחקי הגמר מול אוסטריה זלצבורג, שהסתיימו שניהם בתוצאה זהה, 1-0 לאינטר, שזכתה בפעם השנייה בתולדותיה בתואר.

גם בעונתו השלישית במועדון, שמר סוסה על תואר מלך שערי הליגה של הקבוצה, על אף שכמות הדקות שלו פחתה משמעותית. סוסה כבש שמונה שערי ליגה ב-15 הופעות, מתוכן עשר בלבד בהרכב, וסייע לקבוצתו לסיים שישית בטבלת הליגה. עם זאת, המחנאות שנוצרה בקבוצה בין סוסה לבין הרכש מהקיץ הקודם, דניס ברגקאמפ, הכריעה את הכף והביאה לעזיבתו של סוסה את אינטר בתום שלוש עונות, ואת הסרייה א' לאחר שבע עונות.

מעבר לגרמניה וחזרה לספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שבע עונות באיטליה, עבר סוסה לבורוסיה דורטמונד מהבונדסליגה. הוא השתלב ברוטציה של המאמן אוטמר היצפלד, וערך 17 הופעות ליגה, מתוכן שמונה בהרכב, בהן כבש שלושה שערים. בין היתר, כבש בניצחון 3-1 על באיירן מינכן, בדרך לזכייה באליפות גרמניה בפער שש מבאיירן בתום העונה.

לאחר עונה בודדת בגרמניה, שב סוסה לליגה הספרדית, תשע שנים לאחר שעזב את סרגוסה, וחתם ב-CD לוגרונייס. סוסה כבש שבעה שערי ליגה ב-35 הופעות, אך בשישה מתוך שבעת המשחקים בהם כבש נחלה לוגרונייס הפסד. את העונה סיימה CD לוגרונייס במאזן חלש של תשעה ניצחונות ו-27 הפסדים מתוך 42 מחזורים, וירדה ליגה מהמקום ה-22 והאחרון בטבלה.

נסיונל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר עונה אחת בספרד עזב סוסה את אירופה והצטרף לקבוצה אותה אהד בילדותו, נסיונל מליגת העל האורוגוואית לקראת עונת 1997. עד מהרה הפך לאחד מהמובילים בקבוצה ומשחקניה האהודים על ידי הקהל. בעונתו השנייה במועדון תרם 13 שערי ליגה ב-22 הופעות בדרך לזכייה באליפות אורוגוואי ובתואר מלך השערים של הליגה. בעונת 1999 בגביע ליברטדורס היה לאחד מששת מלכי השערים של הטורניר עם שישה כיבושים, על אף שקבוצתו נעצרה כבר בשלב שמינית הגמר. סוסה ונסיונל הוסיפו שתי זכיות נוספות ורצופות בתואר האליפות בעונות 2000 ו-2001, ובסך הכול שלוש אליפויות בחמש עונות, ו-33 שערי ליגה ב-105 הופעות לסוסה.

בעונת 2002 הצטרף סוסה לעונה אחת בשאנגחאי שנחווה, בה כבש שער אחד ב-13 הופעות ליגה. לאחר תקופה קצרה זו שב לנסיונל, ושיחק במדיה שתי עונות נוספות בהן תרם שער ליגה בודד ב-15 הופעות.

לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוסה פרש ממשחק פעיל בתום העונה בגיל 40, והתמנה לתפקיד עוזר המאמן של נסיונל, וסייע לה לזכות באליפות נוספת מעבר לקווים. הוא שב לשתי הופעות נוספות במדי ראסינג מונטווידאו בעונת 2006/2007, ושב לתפקיד עוזר המאמן בנסיונל. הוא נותר בצוות המקצועי של המועדון, וב-2009 הצטרף לצוות הניהול המקצועי של נסיונל, ובמקביל החל משנת 2011 מנהל בית ספר לכדורגל לילדים.

נבחרת אורוגוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוסה החל את דרכו בנבחרת אורוגוואי ב-1984. שלוש שנים אחר כך נכלל לראשונה בסגל לטורניר רשמי, לאחר שזומן לסגל הנבחרת של רוברטו פלייטאס לקראת קופה אמריקה 1987. אורוגוואי, שהגיעה לטורניר כמחזיקת הגביע, זכתה עקב כך בהעפלה אוטומטית לחצי הגמר, שם פגשה את ארגנטינה. סוסה פתח בהרכב נבחרתו לחצי הגמר, בו ניצחה אורוגוואי 1-0 והעפילה לגמר הטורניר. סוסה שמר על מקומו בהרכב גם למשחק הגמר, בו ניצחה אורוגוואי 1-0 את צ'ילה בדרך לזכייתה ה-13 בתואר.

שנתיים אחר כך, תחת המאמן אוסקר טבארס, זומן סוסה לסגל אורוגוואי לקראת משחקי קופה אמריקה 1989. סוסה פתח בהרכב בכל שבעת משחקיה של אורוגוואי בטורניר. הוא כבש פעמיים, בניצחונות 3-0 על בוליביה ועל צ'ילה בבית המוקדם, ופעמיים נוספות בבית הגמר, שניהם בניצחון 2-0 על ארגנטינה. אורוגוואי סיימה את בית הגמר במקום השני, והייתה לסגנית אלופת אמריקה הדרומית בדרום הטורניר. עם ארבעה שערים בשבע הופעות, היה סוסה לכדורגלן המצטיין בטורניר.

סוסה המשיך להיות חלק חשוב מהרכב הנבחרת גם בטורניר מונדיאל 1990 באיטליה, וזאת לאחר שהיה ממצטייני הנבחרת בטורניר המוקדמות עם ארבעה שערים בארבעה משחקים. סוסה פתח בהרכב של טבארס בכל משחקי שלב הבתים. הוא השלים משחק מלא מול ספרד (0-0) ומול בלגיה (3-1 לבלגים), והוחלף לאחר כשעה בניצחון 1-0 על דרום קוריאה. מחליפו של סוסה, דניאל פונסקה, כבש את שער הניצחון בתוספת הזמן שהעלה את אורוגוואי לשלב הבא מהמקום השלישי. בשמינית הגמר מול איטליה המארחת פתח סוסה על הספסל, בעוד פונסקה זכה לחולצת ההרכב. הוא עלה כמחליף כעשר דקות בתוך המחצית השנייה, אך ראה את האיטלקים כובשים פעמיים בדרך לניצחון 2-0.

לקראת טורניר קופה אמריקה 1993, זומן סוסה על ידי לואיס קוביז'ה, אך לא שותף כלל במהלך הטורניר, אותו סיימה אורוגוואי כבר לאחר רבע הגמר, עם הפסד בדו-קרב בעיטות עונשין לקולומביה. שנתיים אחר כך זומן על ידי הקטור נונייס לטורניר הבינלאומי האחרון בקריירה, קופה אמריקה 1995. סוסה שותף בכל שלושת משחקיה של אורוגוואי בשלב הבתים, פעמיים כמחליף ופעם אחת בהרכב. הוא שוב עלה מהספסל בניצחון על בוליביה ברבע הגמר, מה שהיה למשחקו האחרון בטורניר. אורוגוואי המשיכה לזכייה בתואר עם ניצחון בפנדלים על ברזיל.

בסך הכול ערך סוסה 46 הופעות במדי אורוגוואי, בהן כבש 19 שערים.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריאל סרגוסה
אינטר מילאנו
בורוסיה דורטמונד
נסיונל
נבחרת אורוגוואי
תארים אישיים

סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה ליגה בליגה
הופעות שערים
1983/1984 דאנוביו אורוגוואיאורוגוואי ליגת העל האורוגוואית 22 1
1984/1985 19 9
1984/1985 26 9
1985/1986 5 8
1985/1986 ריאל סרגוסה ספרדספרד ליגת העל הספרדית 33 9
1986/1987 37 6
1987/1988 36 18
1988/1989 לאציו איטליהאיטליה סרייה א' 33 8
1989/1990 27 8
1990/1991 33 11
1991/1992 31 13
1992/1993 אינטר מילאנו איטליהאיטליה סרייה א' 28 20
1993/1994 28 16
1994/1995 20 8
1995/1996 בורוסיה דורטמונד גרמניהגרמניה בונדסליגה 17 3
1996/1997 CD לוגרונייס ספרדספרד ליגת העל הספרדית 35 7
1997 נסיונל אורוגוואיאורוגוואי ליגת העל האורוגוואית 15 5
1998 22 13
1999 29 7
2000 31 7
2001 8 1
2002 שאנגחאי שנחווה הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין ליגת העל הסינית 13 1
2003 נסיונל אורוגוואיאורוגוואי ליגת העל האורוגוואית 11 1
2004 4 0
2006/2007 ראסינג מונטווידאו אורוגוואיאורוגוואי הליגה האורוגוואית השנייה 2 0
סך הכול בקריירה 565 189

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רובן סוסה בוויקישיתוף


נבחרת אורוגוואיקופה אמריקה 1989 (מקום שני)

1 סאולי • 2 גוטיירס • 3 דה לאון • 4 הררה • 5 פרדומו • 6 דומינגס • 7 אלסאמנדי • 8 קוראה • 9 פרנצ'סקולי • 10 פס • 11 סוסה • 12 סרה • 13 רבלס • 14 פינטוס • 15 אוסטולסה • 16 מרטינס • 17 אגילרה • 18 פריירה • 19 דה סילבה • 20 בנגואצ'אה • מאמן: טבארס

אורוגוואיאורוגוואי
נבחרת אורוגוואימונדיאל 1990

1 אלבס • 2 גוטיירס • 3 דה לאון • 4 הררה • 5 פרדומו • 6 דומינגס • 7 אלסאמנדי • 8 אוסטולסה • 9 פרנצ'סקולי • 10 פס • 11 סוסה • 12 א.פריירה • 13 רבלס • 14 פינטוס סלדניה • 15 קוראה • 16 בנגואצ'אה • 17 מרטינס • 18 אגילרה • 19 פונסקה • 20 ר.פריירה • 21 קסטרו • 22 סאולי • מאמן: טבארס

אורוגוואיאורוגוואי