רוברט קאהן (מלחין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוברט קאהן
Robert Kahn
לידה 21 ביולי 1865
מנהיים, הדוכסות הגדולה של באדן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 במאי 1951 (בגיל 85)
Biddenden, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוברט קאהן (גרמנית: Robert Kahn;‏ 21 ביולי 1865, מנהיים29 במאי 1951, בידנדן, קנט, אנגליה) היה מלחין ופסנתרן יהודי-גרמני ומורה למוזיקה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאהן היה אחד משבעה ילדים, שנולדו לאחת המשפחות העשירות והנכבדות ביותר של בנקאים וסוחרים בגרמניה של אותם ימים. בשנת 1882 נכנס קאהן לבית הספר המלכותי הגבוה למוזיקה בברלין, שם למד בשלוש השנים הבאות. בשנת הלימודים 1885–1886 המשיך בהכשרתו המוזיקלית בהדרכת יוזף ריינברגר במינכן. בביקור בווינה בשנה שלאחריה, פגש קאהן את המלחין יוהנס ברהמס והתיידד עמו. על פי השמועה, הציע ברהמס לקבל את קאהן כתלמידו. קאהן היה ביישן מכדי לקבל את ההצעה, אך המוזיקה של ברהמס תטביע את חותמה על סגנון הלחנתו לכל אורך הקריירה שלו.

אחרי שהשתחרר משירותו הצבאי, עבד קאהן כמלחין עצמאי בברלין עד 1890. בשלוש השנים הבאות עבד כפסנתרן חזרות בתיאטרון העירוני בלייפציג. כמי שהתמנה למרצה לקומפוזיציה באלמה מאטר שלו בשנת 1894 היה קאהן אחראי להכשרת כמה מן המאורות הגדולים של המוזיקה הקלאסית במאה ה-20. בין תלמידיו המפורסמים הפסנתרן וילהלם קמפף, המנצח פרדיננד לייטנר, המלחין גינתר רפאל והכנר קרל קלינגר.

בשנת 1916 נבחר קאהן לאקדמיה הפרוסית לאמנויות, חברות שבה החזיק עד 1934, כאשר המשטר הנאצי פקד עליו להתפטר בשל יהדותו. הממשלה גם אסרה להוציא לאור ולבצע את המוזיקה שלו. הגבלות אלה הניעו אותו לעזוב בשנת 1936 את גרמניה ולפנות לאנגליה, שם עשה את חמש-עשרה השנים האחרונות לחייו באלמוניות יחסית. קאהן והמוזיקה שלו נשכחו כמעט לגמרי מאז מלחמת העולם השנייה, אך הם מתחילים להתגלות אט אט מחדש למוזיקאים ולקהל, כמו שקרה למלחינים רבים אחרים של "מוזיקה מנוונת", נרדפי המשטר הנאצי וקורבנותיו.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאהן חיבר בשפע לרפרטואר הקאמרי, בסגנון אינטימי ולירי, המזכיר את מנדלסון, שומאן וברהמס. כמו ברהמס גיבורו, נמנע מן ההשתפכות הרגשית של שלהי הרומנטיקה. יצירותיו כוללות שתי רביעיות מיתרים, שלוש רביעיות פסנתר, חמש שלישיות פסנתר, שתי סונאטות לכינור, שתי סונאטות לצ'לו, כמה יצירות כוראליות ומספר רב של לידר. יצירותיו היחידות לתזמורת הן הסרנדה Aus der Jugendzeit ("מן הנעורים") (1890) ו-Konzertstück ("קטע קונצרטנטי") לפסנתר ותזמורת במי במול מינור, אופוס 74 (1920).

קאהן הוזמן לעיתים קרובות לחבר יצירות לכמה מן הנגנים המעולים ביותר, ששגשגו בעשורים הראשונים של המאה ה-20. את הסונאטה לכינור בלה מינור, אופוס 26 (1897) ביצע לראשונה הכנר יוזף יואכים, ואת רביעיית המיתרים הראשונה בלה מינור, אופוס 60 (1914) ביצעה לראשונה רביעיית יואכים. הנס פון בילוב ניצח על התזמורת הפילהרמונית של ברלין בבכורה העולמית לסרנדה התזמורתית של קאהן.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שמו קרויה "שלישיית קאהן", הכנר אילן שניידר, הצ'לן איתי חן והפסנתרן פרדריק זומר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוברט קאהן בוויקישיתוף