שדה (חקלאות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שדה למרגלות הרי נפתלי, חלק מעמק החולה
שדה חקלאי

שדה הוא שטח קרקע המשמש לגידולים חקלאים, המופרדים בדרך-כלל לשני סוגים עיקריים: שדה בעל, ושדה שלחין.

מקשה הוא שדה בו מגדלים דלועיים כמו אבטיחים, מלונים, קישואים או מלפפונים.

בתקופת הקיץ מבשילים יבולי השדה, בעיקר הדגנים[1]. תהליך איסוף היבול מהשדות מכונה קציר. את התבואה מאחסנים באסם.

המילה 'שדה' בשפה העברית יכולה להתקיים הן בצורת זכר והן בצורת נקבה‏[2].

השדה ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי ההלכה בעלי השדות בארץ ישראל מחויבים במתנות עניים. כלומר, עליהם להשאיר חלק מהיבול לעניים, לאלמנות, ליתומים ולגרים[1].

המתנות לעניים כוללות‏[1]:

  • לקט - השבולים הנופלות לארץ בזמן הקצירה (ויקרא פרק יט' פסוק ט').
  • שכחה - עומר שנשכח בשדה (דברים פרק כד' פסוק יט').
  • פאה - התבואה בשולי השדה (ויקרא פרק יט' פסוק ט').

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 יואב בן-דב, אילנה שמיר וזהבה כנען (2004). אביב חדש: האנציקלופדיה הישראלית לנוער. הוצאת אנציקלופדיה אביב בע"מ.
  2. ^ גם זכר גם נקבה באתר "השפה העברית"
Feusisberg02.JPG ערך זה הוא קצרמר בנושא חקלאות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.