שוקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ספל שוקו חם

שוקו הוא משקה מבוסס קקאו. צבעו חום, והוא מוגש חם או קר. לשם הכנת שוקו נעשה לרוב שימוש באבקת קקאו, חלב ומים בפרופורציות שונות ובתוספת סוכר או ממתיק מלאכותי. ניתן להכין שוקו גם מתחליפי חלב צמחיים, כגון חלב סויה או חלב שקדים.

הכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוס שוקו

לשם הכנת שוקו מאבקת קקאו יש להרתיח בסיר תערובת של חלב ומים או חלב בלבד. מוסיפים לתוכו אבקת קקאו וסוכר, ומביאים להמסה מלאה. אם משתמשים באבקת קקאו אינסטנט, המכילה מתחלבים, ונילין וסוכר, ניתן לערבב את האבקה בחלב קר או במים ללא צורך במרכיבים נוספים. כיום, במקום קקאו וסוכר, משתמשות מסעדות רבות בשוקולד, לצורך הכנת שוקו סמיך. יש המשתמשים גם בקורנפלור ובשמנת. לעתים אף מוסיפים לשוקו תוספי טעם, בהם: מרשמלו, וויסקי, אייריש קרים, קינמון, תמצית וניל וסירופ שוקולד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולי הקקאו הובאו מאמריקה, שם הילידים שתו אותם כמשקה מר. הם האמינו כי המשקה מהווה אפרודיזיאק ומחזק את כוח הגברא. עם חזרתו של כריסטופר קולומבוס לספרד, הוא הביא איתו פולי קקאו למשקה. האירופאים במהרה הוסיפו למתכון חלב וסוכר, וכך השתרש המתכון המקובל כיום של שוקו מתוק.

בעברית מקור השם שוקו נובע מקיצור של השם שוקולד.

השוקו בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

השוקו הוא משקה פופולארי בקרב ילדים ובני נוער בישראל, בעיקר בזכות טעמו המתוק. בעבר בקייטנות רבות הגישו לילדים שוקו ולחמנייה עם שוקולד כארוחת עשר. בישראל משווקות המחלבות והחברות לייצור מוצרי חלב (דוגמת תנובה ומחלבות יטבתה) שוקו קר מוכן בבקבוקי פלסטיק ובשקיות אישיות. כמו כן, משווקות חברות המזון אבקה דקה מאוד להכנה מהירה של שוקו על ידי המסתה בחלב בלבד, ללא צורך בחימום.

מידע תזונתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוקו על בסיס חלב מכיל את אותם רכיבים תזונתיים שטומן בחובו החלב. בהם: חלבון מלא, סידן מן החי, אשלגן, מגנזיום, ויטמין A, ו-ויטמינים מקבוצת B (כולל ויטמין B12). בנוסף, כולל המשקה כמויות גדולות של סוכר.

במחקר, שפורסם באפריל 2008 ב- Journal of the American Dietetic Association, התגלה ממצא המעודד צריכת שוקו. ילדים ונערים, שכללו בתזונתם חלב בטעמים (כולל שוקו), צרכו בסיכומו של דבר יותר חלב בהשוואה לילדים ששתו חלב רגיל בלבד. בתוך כך, ביחס לאלה שלא שתו חלב כלל, הילדים ששתו חלב רגיל או חלב בטעמים היו רזים יותר, וצרכו יותר רכיבי תזונה חיוניים (בעיקר סידן). כלומר, מסקנת המחקר הייתה ששתיית חלב או שוקו קשורה לתזונה טובה יותר - ללא כל השפעה מזיקה על המשקל.

למרות שהוא מכיל סוכר, לשוקו יש יתרונות רבים על פני משקאות ממותקים אחרים. במחקר התערבות, שפורסם בדצמבר 2007[דרוש מקור], השוו חוקרים מניו-יורק בין צריכת חלב ושוקו (שלוש כוסות חלב 1% שומן וכוס שוקו) לבין צריכת משקאות ממותקים (ארבע כוסות) בקרב ילדים. בתקופה בה שתו הילדים חלב ושוקו, הם צרכו יותר ויטמינים ומינרלים (ויטמין 2B, סידן, מגנזיום ואשלגן) לעומת התקופה במהלכה שתו משקה ממותק. בנוסף, צריכת החלב והשוקו הובילה להוצאה אנרגטית ולשריפת שומן גבוהות יותר. כלומר, מסתמן שלשתיית משקאות חלב יש חשיבות רבה בשמירה על מאזן האנרגיה ועל משקל הגוף הבריא של ילדים.

במחקר נוסף, שנערך בדנמרק ופורסם[דרוש מקור] במרץ 2007, נמצא כי השוקו משביע מאוד. שכן תחושת השובע הייתה גבוהה יותר לאחר שתיית שוקו בהשוואה לשתיית משקה מסוג קולה. תוצאות המחקר הזה תומכות בהשערה הקיימת, לפיה למשקאות ממותקים יש השפעה שונה על תחושת השובע מאשר יש למוצרי חלב. בעבר נטען כי קקאו מעכב את ספיגת הסידן, כך שהסידן בחלב לא נספג בגוף האדם. עם זאת, מחקרים חדשים הראו[דרוש מקור] שבפועל, ההשפעה של הקקאו קטנה מאוד. כתוצאה, איכות ספיגת הסידן מחלב ומשוקו דומה ויעילה מאוד.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Journal of the American Dietetic Association 2008;108:631-639.
  • Metabolism Clinical and Experimental 2007;56:1699-1707.
  • British Journal of Nutrition 2007;97:579–583.
  • Journal of the American College of Nutrition 2000;19:S119-136.
  • International Journal of Sport Nutrition and Exercise Metabolism 2006;16:78-91.
  • British Journal of Nutrition 2007;98:173-80.
  • The American Journal of Clinical Nutrition 2007;86:373-81.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]