שוקו

שוקו
סוג	משקה חלב
מועד הכנה ראשוני	שלהי המאה ה-15 תחילת המאה ה-16
צבע	חום
טעם	מתוק
משקאות קשורים	שוקולטה, מוקה (תערובת של שוקו וקפה)

שוקו הוא משקה מבוסס על קקאו ומורכב מחלב וקקאו צבעו חום והוא מוגש חם, קר או פושר. לשם הכנת שוקו משתמשים לרוב באבקת קקאו, חלב ומים בפרופורציות שונות ובתוספת סוכר או ממתיק מלאכותי. ניתן להכין שוקו גם מתחליפי חלב צמחיים, כגון חלב סויה או חלב שקדים.

הכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשם הכנת שוקו מאבקת קקאו יש להרתיח בסיר תערובת של חלב ומים או חלב בלבד. מוסיפים לתוכו אבקת קקאו וסוכר, ומביאים להמסה מלאה. אם משתמשים באבקת קקאו אינסטנט, המכילה מתחלבים, ונילין וסוכר, ניתן לערבב את האבקה בחלב קר או במים ללא צורך במרכיבים נוספים. כיום, במקום קקאו וסוכר משתמשות מסעדות רבות בשוקולד, לצורך הכנת שוקו סמיך. כמו כן ישנן אבקות שונות הכוללות קקאו, סוכר וחומרים נוספים המשמשים להכנת השוקו. יש המשתמשים גם בקורנפלור ובשמנת. לעיתים אף מוסיפים לשוקו תוספי טעם, ובהם מרשמלו, ויסקי, אייריש קרים, קינמון, תמצית וניל וסירופ.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולי הקקאו הובאו מאמריקה, שם הילידים שתו אותם כמשקה מר. הם האמינו כי המשקה מהווה אפרודיזיאק ומחזק את כוח הגברא. עם חזרתו של כריסטופר קולומבוס לספרד, הוא הביא איתו פולי קקאו למשקה. האירופאים הוסיפו במהרה חלב וסוכר למתכון, וכך השתרש המתכון המקובל כיום של שוקו מתוק.

בעברית מקור השם שוקו נובע מקיצור של השם "שוקולד".

השוקו בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

השוקו הוא משקה פופולרי בקרב ילדים ובני נוער בישראל, בעיקר בזכות טעמו המתוק. בקייטנות רבות מגישים לילדים שוקו ולחמנייה עם שוקולד כארוחת עשר. בישראל משווקות המחלבות (דוגמת תנובה ומחלבות יטבתה) שוקו קר מוכן בבקבוקי פלסטיק ובשקיות אישיות. כמו כן, משווקות חברות המזון אבקה דקה מאוד להכנה מהירה של שוקו על ידי המסתה בחלב בלבד, ללא צורך בחימום.