שושלת שאנג
שושלת שָׁאנְג (בסינית: 商, בפין-יין: shang) הייתה השושלת המתועדת השנייה בתולדות סין העתיקה (אחרי שושלת שיה), על פי הערכות מתוארך זמן שלטונה על סין בין השנים 1600 לפנה"ס עד 1046 לפנה"ס.
השושלת הותירה את הרישומים העתיקים בתולדות סין, וממצאים ארכאולוגיים של כ-550 שנות שלטון. השושלת של ש'אנג העבירה את מיקום בירתה שש פעמים. את השושלת הדיחה שושלת ג'ואו, לאחר קרב מויה בשנת 1046 לפנה"ס.
| היסטוריה של סין |
|
התקופה הקדומה
סין הקיסרית
התפוררות הקיסרות
סין המודרנית
העת החדשה
|
|
|
תוכן עניינים |
[עריכה] עליית השושלת
שְׂיָה גְ'יֵה, המלך האחרון של שושלת שיה, המתואר כשליט מושחת שלט 52 שנה, הודח על ידי טאנג, מלך שושלת ש'אנג הראשון (שבט שְׂיָה שרד בחלקו ושלט על מדינת צִ'י עד שנת 445 לפנה"ס).
[עריכה] פרטים על השושלת
[עריכה] השושלת הארוכה בתולדות סין
בשושלת שאנג היו 31 מלכים, והיא הייתה הארוכה שבשושלות סין, שושלת ג'ואו שבאה אחריה שלטה רשמית במשך תקופה ארוכה יותר, אך למעשה בתקופת שלטונה החלה תקופת המדינות הלוחמות, שבה שליטתה הייתה רק על הנייר.
[עריכה] מלכי השושלת
| מספר המלך | שם המלך | שלטון בשנים | הרחבה |
|---|---|---|---|
| 1 | טָאנְג | 29 | מייסד השושלת, מדיח את שושלת שיה,מתואר כמלך חכם |
| 2 | טָאי דִינְג | 2 | |
| 3 | וָאי בִּינְג | 32 | |
| 4 | ג'ונְג זֶ'ן | 4 | |
| 5 | טָאי גְ'יָה | 12 | |
| 6 | ווֹ דִינְג | 29 | |
| 7 | טָאי גֶנְג | 25 | |
| 8 | שְׂיָאו גְ'יָה | 17 | |
| 9 | יוּ'נְג גִ'י | 12 | |
| 10 | טָאי ווּ | 75 | שילטון הארוך ביותר של שליט סיני. |
| 11 | ג'ונְג דִינְג | 11 | |
| 12 | וָאי זֶ'ן | 15 | |
| 13 | הֶה דָאן גְ'יָה | 9 | |
| 14 | דְזוּ יִי | 19 | |
| 15 | דְזוּ שִׂין | 16 | |
| 16 | ווֹ גְ'יָה | 20 | |
| 17 | דְזוּ דִינְג | 32 | |
| 18 | נָאן גֶנְג | 29 | |
| 19 | יָאנְג גְ'יָה | 7 | |
| 20 | פָּאן גֶנְג | 28 | מתחיל את תור הזהב של השושלת, עם מעבר השושלת ליין שו. |
| 21 | שְׂיָאו שִׂין | 29 | |
| 22 | שְׂיָאו יִי | 21 | |
| 23 | ווּ דִינְג | 59 | היה בעלה של הלוחמת המכובדת פֿוּ הָאו, רוב עצמות הניחוש שנמצאו מתקופתו . |
| 24 | דְזוּ גֶנְג | 12 | |
| 25 | דְזוּ גְ'יָה | 20 | |
| 26 | לִין שִׂין | 6 | |
| 27 | גֶנְג דִינְג | 6 | או קָאנְג דִינְג לפי גרסה אחרת |
| 28 | ווּ יִי | 35 | |
| 29 | וֶן דִינְג | 11 | |
| 30 | דִי יִי | 26 | |
| 31 | דִי שִׂין | 30 | הפסיד את קרב מויה מול מדיחי השושלת בני הג'ואו, התאבד תוך שריפת ארמונו . |
- שש הבירות של שושלת ש'אנג
שושלת שאנג העבירה את בירתה שש פעמים. המעבר השישי והאחרון היה לעיר יין, ונערך בשנת 1350 לפנה"ס.
- תור הזהב של שושלת שאנג
עם המעבר לעיר יין, החל תור הזהב של השושלת.
[עריכה] המלכה הלוחמת
פֿוּ הָאו (נקראה גם מוּ-שִׂין), הייתה לוחמת סינית מצטיינת, שעלתה בדרגות, עד לרמת גנרל, בצבא שאנג, והייתה המצביא הצבאי המוערך ביותר בתקופתה. פֿוּ הָאו הייתה אחת מנשותיו הרבות של המלך ה 23 של השושלת ווּ דִינְג, ששלט 59 שנה, היא נישאה בנישואין פוליטיים כשכל עיר חשובה העבירה את בת המקום הראויה לארמון המלך. כיום מוצב פיסלה בעיר יִין-שׂוּ'.
[עריכה] קיום מקביל של שתי שושלות בסין
ההיסטוריה של סין מתארת בדרך-כלל קיום של שושלת אחת אחרי השנייה, אך חוקרים טוענים כי ייתכן ושושלות שיה ושאנג התקיימו במקביל, כשם ששושלת ג'ואו (שֶׁירשה את שושלת שאנג), התקיימה אף היא בזמן שושלת שאנג.
[עריכה] נפילת השושלת
בשנת 1046 לפנה"ס הצליחו שליט ג'ואו, המלך ג'וֹאוּ ווּוָאנְג, ודודו העוצר, להכניע את אחרון קיסרי ש'אנג בקרב מוּיֵה. היה זה ג'וֹאוּ ווּוָאנְג, שטבע את מושג מנדט השמיים. קרב מויה נערך במרכז הנאן, בין יותר מחצי מליון חיילי שאנג (חלקם הגדול עבדים, ולא כולם נאמנים), לבין קצת יותר מ 50,000 חיילי ג'ואו. במהלך הקרב ערקו כ 170,000 חיילי שאנג לשורות ג'ואו, מהלך שמוטט את מעט המשמעת והמורל שהיו לצבא שאנג, לאחר העריקה הקרב נסתיים בתבוסת השאנג. כל חיילי שאנג הנאמנים נהרגו בקרב, או חוסלו אחריו (כ 350,000 איש). מלך שאנג האחרון נמלט לאחר הקרב לארמונו, ענד את כל תכשיטיו, והעלה את עצמו באש, הוא נשרף למוות.
[עריכה] תרבות
[עריכה] חקלאות, ציד ופולחן אבות
על פי ממצאים ארכאולוגיים והיסטוריים התרכזה שושלת ש'אנג בעיקר באגן הנהר הצהוב המרכזי. בצפון היא שלטה על הביי, ובדרום על הונאן. השליטה לא הייתה רציפה, ולעתים כללה כיסי התיישבות ליד עמים שכנים אחרים. הייתה זו חברה מעמדית המבוססת על חקלאות, ציד, ביות בעלי חיים, פולחן אבות, וקורבנות אדם.
|
בערך זה מופיע גופן מזרח אסייתי.
כדי שתוכלו לראות את הכתוב בערך זה בצורה תקינה, תצטרכו להתקין גופן מזרח אסייתי במחשבכם. אם אינכם יודעים כיצד לעשות זאת, לחצו כאן לקבלת עזרה. |
[עריכה] הרישומים העתיקים בסין
הרישומים הכתובים העתיקים ביותר בסין נחרטו לצורך הגדת עתידות על עצמות או קונכיות. כתבים אלה, המכונים עצמות ניחוש (מוכרים גם כ Oracle bone), מתוארכים למאה ה-13 לפנה"ס, לתקופת שושלת שָׁאנְג. מגידי העתידות היו שואלים שאלה, ואז לפי פיצוח שריון הצב או פירוק עצם של בעל חיים אחר, הייתה התשובה כן או לא.
[עריכה] ארכאולוגיה
[עריכה] ממצאים ארכאולוגיים
ממצאים ארכאולוגיים, המעידים על קיומה של השושלת בשנים 1600-1046 לפנה"ס בקירוב, מחולקים לשתי קבוצות. הקבוצה המוקדמת, עד ל-1300 בקירוב, מגיעה מאתרים שונים במחוז הנאן. הקבוצה המאוחרת, מתקופת יִין (殷), מורכבת מאסופה רחבה של עצמות ניחוש, גם הן ממחוז הנאן.
[עריכה] קיום וסחר עם עמים שכנים בשטח השושלת
עדויות כתובות מאתר יין שו מאששים אמנם את קיומה של שושלת שאנג, אך חוקרים מערביים אינם נוטים לזהות יישובים בני אותה תקופה עם שושלת שאנג דווקא. כך למשל, ממצאים ארכאולוגיים מאותה עת באתר סָאנְשִׂינְגְדְווֵי מצביעים על חברה מתקדמת, השונה בתרבותה מזו שנתגלתה בְּיין שו. אין עדויות מכריעות בנוגע לתחום שליטתה של שושלת שאנג. ההנחה המקובלת היא כי שושלת שאנג, שבהיסטוריה הרשמית אכן שלטה בעיר יין, תוך שהיא מקיימת קשרי מסחר עם יישובים שונים בסביבתה, שהיו שונים זה מזה מבחינה תרבותית.
[עריכה] מיקום התקופה בהיסטוריה של סין
| שושלת שיה | שושלת שאנג 1766 לפנה"ס-1045 לפנה"ס |
שושלת ג'ואו |
|---|
| סין הקדומה | שושלת שאנג 1766 לפנה"ס-1045 לפנה"ס |
סין הקדומה |
|---|
[עריכה] קישורים חיצוניים