שיחה:מגילת העצמאות

לשאלת החומר ממנו עשויה המגילה

בעבר חשבו כי המגילה נכתבה על קלף, אך בדיקה ספקטרומטריסטית שבוצעה בשנת 2007 לצרכי שימור, לבקשת ארכיון המדינה, הוכיחה כי המגילה נכתבה על נייר אהלים. מקור: https://www.archives.gov.il/archives/Archive/0b07170680017e2d/File/0b071706809d92dc - עמ' 14-15, הדו"ח של מיכאל מגן, מנהל מעבדת שימור הנייר במוזיאון ישראל. אנא דייקו את הערך, כי אין ביכלתי לעשות זאת.--איתמר אוחנה - שיחה 20:28, 2 באוגוסט 2022 (IDT)

המאמר האבוד של אורית קמיר

נראה לי שמצאתי את המאמר האבוד של אורית קמיר, בקישורים החיצוניים, אך אני לא בטוח שזה אותו המאמר. הקישור השבור המופיע בערך, הוא ל"אורית קמיר, ניתוח מגילת העצמאות וביקורת עליה". הקישור שאני מצאתי הוא ל"אורית קמיר, ל'מגילה' יש שתי פנים: סיפורן המוזר של 'הכרזת המדינה הציונית' ו'הכרזת המדינה הדמוקרטית' ". כרגע השארתי את הקישור החדש לצד הישן. מה אתם אומרים? MySmallContribution - שיחה 07:32, 18 במאי 2022 (IDT)

מה עם קצת רקע

על המגילה, על ההוגים, החותמים, ההשפעה על חוקי היסוד?

ברשימת החותמים מופיע "פריץ ברנשטיין" זה לא "פרץ ברנשטיין". ראיתי שהטעות מופיעה גם באתר הכנסת.

מאיר זה אותו אדם... הוא היה פריץ ואחר כך קצצו לו את היוד

שמות החותמים

שמות החותמים הופיעו בערך כשם שנקראו בעת שחתמו על המגילה. Act שינה את השמות לשמות הנוכחיים, כשבסוגריים מופיע השם (או חלק ממנו) כפי שהיה בעת החתימה. הנה שתי הצורות:

מקורי: דוד בן-גוריון, דניאל אוסטר, מרדכי בנטוב, יצחק בן-צבי, אליהו ברלין, פריץ ברנשטיין, הרב וולף גולד, מאיר גרבובסקי, יצחק גרינבוים, ד"ר אברהם גרנובסקי, אליהו דובקין, מאיר וילנר, זרח ורהפטיג, הרצל ורדי, רחל כהן, הרב קלמן כהנא, סעדיה כובאשי, הרב יצחק מאיר לוין, מאיר דוד לוינשטיין, צבי לוריא, גולדה מאירסון, נחום ניר, צבי סגל, הרב יהודה ליב הכהן פישמן, דוד צבי פנקס, אהרן ציזלינג, משה קולודני, אליעזר קפלן, אברהם קצנלסון, פליכס רוזנבליט, דוד רמז, ברל רפטור, מרדכי שטנר, בן-ציון שטרנברג, בכור שיטרית, משה שפירא, משה שרת (שרתוק).

נוכחי: דוד בן גוריון, דניאל אוסטר, מרדכי בנטוב, יצחק בן צבי, אליהו ברלין, פרץ (פריץ) ברנשטיין, הרב וולף גולד, מאיר ארגוב (גרבובסקי), יצחק גרינבוים, ד"ר אברהם גרנות ( גרנובסקי), אליהו דובקין, מאיר וילנר, זרח ורהפטיג, הרצל רוזנבלום (ורדי), רחל כהן-כגן (כהן), הרב קלמן כהנא, סעדיה כובאשי, הרב יצחק מאיר לוין, מאיר דוד לוינשטיין, צבי לוריא, גולדה מאיר (מאירסון), נחום ניר-רפאלקס, צבי סגל, הרב יהודה ליב הכהן פישמן, דוד צבי פנקס, אהרן ציזלינג, משה קול (קולודני), אליעזר קפלן, אברהם קצנלסון, פנחס רוזן (פליכס רוזנבליט), דוד רמז, ברל רפטור, מרדכי שטנר, בן-ציון שטרנברג, בכור שלום שיטרית, משה שפירא, משה שרת (שרתוק).

לדעתי ראוי להשאיר את השמות בצורתם המקורית. הקישורים מובילים בכל מקרה לערך העוסק באדם בשמו הנוכחי. דוד שי 09:24, 10 דצמבר 2005 (UTC)

השמות כפי שהופיעו לפני השינוי שלי לא היו מוצגים באופן אחיד. למשל: משה שרת לא נכתב "משה שרתוק" אלא "משה שרת (שרתוק)", נחום ניר-רפאלקס נרשם "נחום ניר" למרות שעל המגילה חתם "נחום ניר-רפאלקס", הרצל רוזנבלום, מי שהיה עורך "ידיעות אחרונות" מופיע בשם "הרצל ורדי", שם בו השתמש באופן חד-פעמי בחתימה על מגילת העצמאות לבקשת בן גוריון ואינו מוכר בשם זה. ועוד. נראה לי כי הצגת שני השמות (השם המוכר האחרון ובסוגריים השם בעת החתימה) עדיף (כשם שאם כותבים על בן גוריון לפני ששינה את שמו, אין קוראים לו "גרין" אלא מזכירים כי זה היה שמו הקודם.--Act 09:57, 10 דצמבר 2005 (UTC)

את חוסר האחידות יש לתקן, ולרשום את כל השמות כפי שהם מופיעים במגילה. מהצורה שבה רשמת אותם מסובך לדעת איך הם הופיעו במגילה, ונוצרת דייסה משונה של שמות בסוגריים. מי שירצה להכיר שם לא מוכר ילחץ על הקישור ויגיע לשם המוכר יותר (אפשר לסדר שהשם המובר יופיע כבר בעת עמידה על הקישור). דוד שי 10:40, 10 דצמבר 2005 (UTC)

מסכים עם דוד דרור 10:51, 10 דצמבר 2005 (UTC)

נראה לי, שהמדיניות הכללית לגבי שמות היא לתת את השם המקובל כיום, גם כאשר מדובר במי (או במה) שנקרא בעבר בשם אחר (אם המהות של אותו עצם לא השתנתה). דוגמאות לגבי אנשים: בערך "משה שרת" נאמר "משה שרת נולד בחרסון..." בוודאי ששמו לא היה שרת. אכן מוזכר שנולד כמשה שרתוק. כנ"ל לגבי בן-גוריון, אשכול ("בהיותו בן 18, בשנת 1914, עלה אשכול ארצה") גם לגבי סטאלין מוזכר שמו המקורי ג'וגשווילי רק פעמיים בכל הערך הגדול (פעם אחת בסוגריים אחרי שמו בהתחלת הערך ופעם שניה כאשר מוזכר כי סטאלין נולד בשם ג'וגשווילי). לפיכך, אני מציע לאמץ את השיטה לפיה יינתן השם המוכר האחרון של כל חותם (ובסוגריים, אם נדרש, השם בו חתם על המגילה). במקרה כזה אפשר לציין בהערה כי כאשר מופיעים שמות בסוגריים הם השמות בהם השתמשו החותמים בחתימה המקורית). אפשרות אחרת (פחות מועדפת לדעתי) היא לרשום את השם הידוע המאוחר בסוגריים. האפשרות להשתמש באפשרות שהשם המוכר יופיע רק כאשר עומדים על הקישור (ובוודאי כאשר אפשר לדעת מהו השם האמיתי רק לאחר לאחר שמגיעים לקישור) היא הפחות ראוייה לדעתי, מאחר ואין גילוי מהיר ופשוט של השם המוכר והידוע.--Act 13:32, 10 דצמבר 2005 (UTC)

אולי עדיף לכתוב לפי הסיעות\מפלגות (או בנוסף) ? Hidro 23:00, 18 יולי 2006 (IDT)

מציע לסדר את רשימת השמות בארבעה טורים כפי שנמצאים על המגילה (כלומר 3 טורים, ובטור הרביעי רק שפירא ושרתוק). HLron - שיחה 01:35, 8 בספטמבר 2014 (IDT)

פרטים לא ברורים

בפתיחת הערך רשום: "...ובשם זה פורסמה בעיתון הרשמי (ג"ר 14.5.48, עמ' 1)". מה זה ג"ר? שם של עיתון? משהו אחר? כדי שהאדם הממוצע יוכל להבין את הערך, רצוי שלא להשתמש בראשי תיבות לא ברורים. על כן, אבקש ממי שמבין את ראשי התיבות האלה לתקן את הערך ולפרש אותן. --יונתן לזר 17:01, 11 דצמבר 2005 (UTC)

זו שגיאת כתיב - צריך להיות ע"ר, והקורא הנבון יבין שזה הקיצור המקובל של המילים "עיתון רשמי" המופיעות לפניו. דוד שי 21:57, 11 דצמבר 2005 (UTC)

עקרונות מגילת העצמאות: קישורים

חשבתי שהערך יהיה איכותי יותר אם כמה שיותר מחלקיו יקשרו לעמודים העוסקים בהם בהרחבה. כך יוכל אדם המעיין בערך ללמוד עוד על העקרונות, על הנסיבות שלהם ועל יישומם בהווה. כמו כן, הבחנתי כי חלק קטן מהמילים כבר מקשרות לערכים מורחבים, והתקשיתי להבין מדוע דווקא המילים הללו כן ומילים אחרות לא. להלן מספר הערות לקישורים שהוספתי:

• "עלייה יהודית": התלבטתי אם לקשר לחוק השבות או לעליות לארץ ישראל. היות והערך מוצג בהקשר המשפטי של העלייה, החלטתי לבסוף כי "חוק השבות" מתאים יותר.
• "קיבוץ גלויות": אף על פי שאין ערך בנושא באתר (לפחות לא ערך שהצלחתי למצוא), החלטתי לשים קישור, מתוך הנחה שערך כזה חיוני לאתר.
• "חזונם של נביאי ישראל": בחרתי לקשר להנבואה הקלאסית בישראל ולא לקטגוריה: נביאים בתנ"ך, היות ו"הנבואה הקלאסית" עוסק בחזונם של הנביאים בעוד הקטגוריה רק מציגה רשימה של נביאים ומאמרים בנושא.
• לא הצלחתי למצוא ערכים בנושאי חופש המצפון וחופש התרבות, אך לאור העובדה שיש ערכים בנושאי חירויות אחרות החלטתי להוסיף קישורים בכל זאת.
• לא מצאתי אף ערך העוסק באתרי קודש בישראל. יש צורך בערך כזה? לא הוספתי קישור, מכל מקום.

קישורים שלא אני הוספתי: הקישורים ל"עם ישראל", "מדינת ישראל", "חופש דת", "חופש לשון" ו"חופש חינוך" היו שם קודם. את הקישור ל"ישראל" בצירוף "נביאי ישראל" הסרתי, מפני שקישור זה מופיע כבר בכותרת "מדינת ישראל", ומפני שאין הגיון לשים אותו דווקא במקום זה כאשר המילה "ישראל" מופיעה בפסקה כל כך הרבה פעמים.

• עניין נוסף: שיניתי את ההגהה של העקרונות מעט, בכדי שיוצגו בלשון ההכרזה המדוייקת. התיקון מגיע עד לרמה המיקרוסקופית של ספירת הת' במילה "מושתתת" (כן, זה אמור להיות שלוש) --יונתן לזר 18:32, 11 דצמבר 2005 (UTC)
• מדוע הקישור של "מגילת האומות המאוחדות" מפנה להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות אדם?? הכרזה זו אומצה ע"י האו"ם רק בדצמבר 1948 בעוד שמגילת העצמאות נחתמה במאי 1948. ברור ומובן שלא זו כוונת מגילה העצמאות אלא ל"מגילת האו"ם" שהיא מסמך שונה בתכלית: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%97%D7%93%D7%95%D7%AA

ההשלכות של טעות זו הן מרחיקות לכת!

בסיס היסטורי ולא נימוקים

לדעתי, אין זה מתאים להכתיר את הקטע המסביר את הבסיס עליו מושתתת המדינה בתור "נימוקים" דבר המציג את ההכרזה כנאום במועדון ויכוחים. יש נימוקים לכאן ולכאן והצגה כזו יאה אולי למי שמתנגד למדינה.--Act 21:01, 11 דצמבר 2005 (UTC)

אתה צודק, לא חשבתי על כך. אם עד מחר זה לא יתוקן, אני אערוך את הקטע מחדש. --יונתן לזר 21:11, 11 דצמבר 2005 (UTC)

הסיבה שלא קראתי לזה "בסיס היסטורי" היא שבסיס היסטורי אינו ההצדקה היחידה שמובאת בהכרזה להקמת המדינה. ישנה גם הסיבה הטבעית, וכן הסברים משפטיים ומוסריים. הקטע בהחלט עושה צדק עם המגילה, לעניות דעתי, ומסביר באופן מקיף ומפורט את כל הסיבות המוצגות בה להקמת המדינה. קשה לי לראות דרך בה קטע זה מביע "התנגדות" למדינה. אם כבר, הוא תומך במדינה עוד יותר, היות והוא מכיר בכך שלא רק "בסיס היסטורי" מצדיק את נוכחותה כאן. יחד עם זאת, אם הנוסח בכל זאת מטריד אותך אתה מוזמן לערוך שינויים בעצמך. אבל הכותרת "בסיס היסטורי" אינה מתאימה כאן, לדעתי. --יונתן לזר 14:56, 12 דצמבר 2005 (UTC)

לפי המגילה החלטת האו"מ אינה "הצדקה" אלא "הכרה". אין להשתמש במלה הצדקה

מגילת העצמאות מזכירה את מגילת האו"מ בתור "הכרה" ולא הצדקה. אין מקום להשתמש במלה "הצדקה" בכלל (שניתן למצוא קשר בינה לבין "הצטדקות"). בוודאי, אין להשתמש בביטוי "דורשת הצדקה", דבר שלא היה עולה על דעת מנסחי המגילה. מה שכן הועלה זה נימוקים לכך שקיימת זכות לעם היהודי על ארץ ישראל ולא "הצדקות" או "דורשת הצדקות" או אף "דורשת" בכלל. החלטת האו"מ אינה בין הנימוקים. גם הטענה ש"ניסוח זה מתאים לאופן שבו נתפסה הזכות להגדרה עצמית בתנועות הלאומיות של ראשית המאה ה-20" עלולה לרמוז כאילו הזכות הזאת תפסה רק לזמנה והיא מיותרת. מקומה לא כאן. לפיכך אני מחזיר את הנוסח הקודם. העובדה שהכנסתי נימוקים אינה סיבה להכניס את החלטת האו"מ כ"הצדקה" או "הנמקה", דבר שאינה ולא נזכרת כך במגילה ובוודאי שלא לכך התכוונו מנסחי המגילה.--Act 07:13, 19 ינואר 2006 (UTC)

הסדר החדש של דרור

הסדר החדש אותו מציע דרור גרוע מן הניסוח הקודם ואת מהסיבות כלהלן:

• אין לומר שמגילת העצמאות מנוסחת כפסק דין. יש לתת לקורא לשפוט. פסק דין מתייחס לטענות של שני צדדים. המגילה מציגה שתי תיזות עיקריות (אם כי, אין לדעתי להשתמש במאמר בביטוי כזה).
• המילה "טענות" אינה הולמת. המגילה אינה מציגה "טענות" והביטוי נותן אסוציאציה כאילו באים בטענות. המילה טיעונים גם היא אינה מתאימה כי אין אמירות המגילה מוצגות כטיעונים בבית משפט.
• כאמור, אין שלושה סעיפים עיקריים בהם עוסקת המגילה. יש מרכיבים עיקריים של הזכות להקמת המדינה אותם מסבירה המגילה: הזכות למדינה והזכות על ארץ ישראל.
• ההסבר מדוע נקבע המועד (14 במאי 1948) אינו זוכה כלל להתייחסות ישירה במגילה. לדוגמה, השואה מוזכרת כזו המוכיחה מחדש את הצורך בפתרון. הצורך, וכן הזכות, היו קיימים גם קודם לכן. גם החלטת האו"ם אינה מוזכרת במגילה כמי שגורמת למסקנה בדבר מועד הקמת המדינה (או כמי שיוצרת או מהווה נימוק), אלא, כהכרה בזכות העם היהודי להקים את מדינתו. הכרה בזכות הקיימת ממילא.
• הקביעה שהזכות על ארץ ישראל קשה יותר לביסוס היא טענה סובייקטיבית של דרור, אין לה זכר במגילה ורבים יתנגדו לה. ראוי להשאיר את הקביעה הזאת להחלטת הקורא. העובדה שהמגילה מציעה "שורה של ביסוסים", כלשון דרור, יכולה להתפרש גם כהוכחה לכך שטענה זו קלה יותר לביסוס (וה"ביסוסים" לא באו בגלל הקושי אלא בגלל החשיבות שעם ישראל מייחס לארץ ישראל). גם העובדה שהיהודים היוו רק שליש מתושבי הארץ אינה מועלית במגילה ואין התייחסות אליה כלל. אולי זה קושי שרואה דרור, אולם אין זה קושי המקובל על הכל. מצד הימין (במיוחד הדתי) - יש רבים שאינם רואים בכך קושי כי היהודים גורשו מארצם ולא איבדו בכך כל זכות. מצד שמאל - הסכימו לחלוקת הארץ. העובדה שרוב העם בגולה ועלול להיות צפוי לרדיפות מחזקת את הצורך בהקמת המדינה, אליבא דמגילה, ואינה מהווה קושי (כפי שרשאי דרור ואחרים לחשוב, אולם אינו רשאי להציג זאת כעובדה שאינה שנויה במחלוקת).

הרחבת הפיסקה על ידי דרור חוזרת על דברים שסוכמו במאמר מספר שורות קודם לכן ואף נאמרו במגילה באופן מלוטש הרבה יותר. לפיכך איני רואה טעם בהרחבת יתר של הפיסקה ואני מציע שלא ללכת בעקבותי (כפי שעשיתי בדף שיחה זה) ולהחזיר את הניסוח התמציתי הקודם.

אני מתפלא שדרור לא התייחס לדברים שהעליתי בדף השיחה קודם ואף לא רשם את נימוקיו לשלילת טענותי.

לפיכך, אני מכריז בזאת על שיחזור הפיסקה.--Act 22:32, 19 ינואר 2006 (UTC)

כל הפסקה לא הייתה באה לאוויר העולם אלמלא התוספת שלך שהיא חסרת טעם בעיניי. המגילה כתובה בעברית, ולחזור על מה שכתוב בה במילים אחרות הוא עניין חסר טעם. אם כותבים ערך על מגילת העצמאות, צריך להביא את הרקע ההיסטורי להכרזה, את הדברים העולים ממנה בהתחשב ברקע ההיסטורי, ואת ההשלכות שלה. למגילת העצמאות יש סיפור מעניין מאוד שכלל לא מוזכר בערך הזה. הפסקה שהוספת רק גורעת בכך שהיא חוזרת על דברים שכל אחד יכול לקרוא במגילה. בנוסף אתה כותב "זכות זו אינה מנומקת היות והיא נובעת מעצם ההגדרה של לאום". דבר זה לא נכתב במגילה, ואינו מובן מאליו כלל וכלל. הדבר היחיד שאפשר לומר הוא שבמילים "זכות טבעית" כיוונו המנסחים אל המושג "הגדרה עצמית", זו פרשנות סבירה. לעומת זאת זכותו של לאום למדינה אינה מובנת מאליה. הנה למשל זכותם של הצ'כים להגדרה עצמית ניתנה אחרי מלחמת העולם הראשונה רק במסגרת פדרציה צ'כית-סלובקית. עכשיו נחזור אחורה אל הימים של טרם הקמת המדינה - רעיון הקמת המדינה בארץ ישראל לא היה מקובל על כל היהודים. למעשה רק מיעוטם השתייכו לתנועה הציונית, ומיעוט קטן אף יותר עלה לארץ. הבונד שהייתה התנועה הלאומית היהודית הגדולה ביותר לפני השואה ראתה ליהודים זכות להגדרה עצמית באמצעות אוטונומיה בפולין. מגילת העצמאות נכתבה אמנם אחרי השואה, אולם גם בקרב היהודים רעיון הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל עדיין לא היה מובן מאליו. הנתון שלפיו רוב היהודים ישבו מחוץ לארץ ישראל, וכי בארץ עצמה היו היהודים מיעוט הוא עובדה, ולא סתם עובדה, אלא עובדה שהקשתה על התנועה הציונית לשכנע שרעיון הקמת מדינה יהודית בארץ הוא רעיון ראוי. עניין התאריך אגב, היה קריטי. על-פי החלטת האו"ם ההכרזה על המדינה הייתה צריכה להתקיים רק חודשים מאוחר יותר. ארצות הברית ומדינות אחרות בחנו אפשרות לשנות את החלטת האו"ם ולדחות את הקמת המדינה עוד יותר. בן גוריון סבר שיש להכריז על המדינה מיד עם סיום המנדט והעלה את ההצעה בישיבה מיוחדת של מועצת העם ב-12 במאי 1948. ההצעה התקבלה על חודו של קול. שרת (או שרתוק כפי שנקרא אז) שחזר משיחות בארצות הברית חשש מאוד שארצות הברית לא תכיר במדינה, אולם בן גוריון ביקש ממנו שלא להביע את דעתו בפני מועצת העם. במגילה עצמה מופיעה פסקה שלמה שמנסה להסביר מדוע הכרזת המדינה ב-14 במאי עולה בקנה אחד עם החלטת האו"ם (אף שבפועל העניין היה שנוי במחלוקת אפילו בקרב ההנהגה היהודית בארץ). התעלמות מהרקע הזה היא פשוט עידוד של בורות. Dror_K 22:52, 19 ינואר 2006 (UTC)

• כל הדברים שאתה כותב יכולים להיות חשובים, נכונים אך אינם רלוונטיים למגילה ולפרשנות של המגילה עצמה. קיים ערך הכרזת העצמאות העוסק בכך. כאן מדובר במגילה עצמה.
• הקטע "זכות זו אינה מנומקת היות והיא נובעת מעצם ההגדרה של לאום" אינו שלי. הוא הוסף ב-11 בדצמבר (20:32) על ידי משתמש:יונתן לזר. אני הוספתי רק כי: לעומת זאת, קביעת ארץ ישראל דווקא כמקום בו זכאי העם היהודי לממש את זכותו, זוכה להנמקה נרחבת, הן של עצם הקשר ההדוק של העם לארץ ישראל והן לגבי מניעת טענת "התיישנות" של הקשר ההיסטורי.
• מצידי אפשר למחוק את "היות והיא נובעת מעצם ההגדרה של לאום" שזוהי פרשנות שאינה מופיעה ישירות במגילה ואני מוחק אותה.
• היתר אינו פרשנות אלא עובדה.--Act 06:30, 20 ינואר 2006 (UTC)

ויצמן אינו בין דובקין לוילנר - יש לתקן את הערך בהתאם

במאמר (בסוף הסעיף על חותמי המגילה) נאמר שלפי סדר אלפביתי היה ויצמן אמור לחתום בין אליהו דובקין ומאיר וילנר. הדבר אינו נכון מאחר שלפי סדר אלפביתי מקומו של ויצמן הוא אחרי וילנר. איני בקי בפרטים, אבל ייתכן שבעת שדובקין חתם (וזה היה לאחר זמן מכיוון שהיה בירושלים הנצורה בעת ההכרזה) כבר ידע שויצמן אינו אמור לחתום והוא לא רצה להיות צמוד לוילנר הקומוניסט. אם מישהו יודע את העובדות - שיתקן. --Act 01:45, 7 מאי 2006 (IDT)

לאקט שלום. אני הוספתי את המידע על אי חתימתו של ויצמן. אכן, לפי האלפבית ויצמן אמור היה לחתום אחרי וילנר. אינני יודע מדוע בסופו של דבר הרווח שנותר הוא לפני וילנר. הצעתך נראית לי הגיונים, אולם אינני יודע. איתך הסליחה. --אורי 06:01, 8 מאי 2006 (IDT)

אלא אם כן הכוונה היתה ל-וייצמן עם 2 יודים, ואז הוא באמת לפני וילנר. ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ דף משתמש שיחה 07:32, 17 במרץ 2007 (IST)

אבל ויצמן נכתב עם יו"ד אחת (כמו שעזר ויצמן אמר: "ויצמן" זה עם י' אחת, כמו ש-"עזר" זה עם ז' אחד.) --Act - שיחה 00:44, 18 באפריל 2008 (IDT)

בטור הראשון של החותמים יש 12 שמות, מתוכם 5 בלבד נכחו בטכס (בן-גוריון, בנטוב, ברנשטיין, גרבובסקי, וילנר) ו-7 נעדרו (היו בירושלים או בניו-יורק) והשלימו חתימה אחר כך. יתכן שמזכיר המועצה (שרף) תיכנן את מקום החתימות, אבל בגלל שלא בוצעו במסודר נוצר רווח. זה לא הסבר מלא למה הרווח אחרי דובקין, אבל כן מסביר למה באמצע הטור כל כך צפוף ואז פתאום יש רווח. --HLron - שיחה 01:16, 8 בספטמבר 2014 (IDT)

תמונת המגילה

מישהןא יודע מדוע לא מופיעה תמונה של המגילה המקורית כמו ב-ויקיציטוט ? ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ דף משתמש שיחה 07:32, 17 במרץ 2007 (IST)

כי אף אחד לא העלה אותה לשרת... נוי 13:10, 3 בנובמבר 2007 (IST)

ועכשיו כבר כן. תמרה 23:28, 13 בנובמבר 2007 (IST)

למה יש תבנית שכתוב על הערך?

האם ניתן לקבל הסבר לבעיות בערך, משום שבקריאה ראשונה קשה להבחין בהן. א&ג מלמד כץ • שיחה 19:13, 4 בנובמבר 2007 (IST)

לבקשת פקמן

אתמול הייתי צריך לעשות עבודה לבית הספר, ורציתי, כחלק ממנה, לדעת מידע על מגילת העצמאות. הופתעתי לגלות שבמקום ההתפחות ההיסטורית של המגילה, ניסוחה, המחלוקות שהיו סביבה (זכור לי משהו על דרישה להזכרת "אלוהים", שהסתיימה בפרשה "צור ישראל"), מקומה בתרבות ובחירת האנשים שחתמו עליה, נתקבלה בעיקר ניתוח פשטני של המגילה, שמבוסס בעיקר על תובנות שכמעט כל אחד שיקרא את המגילה יגיע אליהן. אולי המקום פה הוא לתבנית השלמה ולא שכתוב, אבל הבעיות בערך עקרוניות מבחינתי. נוי 19:41, 4 בנובמבר 2007 (IST)

למי שרוצה לכתוב את פרק ההיסטוריה החסר

בתוכנית 'קבלת שבת' של דב אלבוים הוא ראיין את פרופ' יורם שחר מהמרכז הבין תחומי, ועל פי פרופ' שחר ניסוח ההכרזה הוטל על המשפטן מרדכי ביהם על ידי פנחס רוזן. לשם הכתיבה הוא שאב השראה רבה מנוסח מגילת העצמאות האמריקאית. על פי אותו מחקר הפיסקה היחידה במגילה שנכתבה על ידיד דוד בן גוריון היא הפיסקה הפותחת. טוקיוני 19:55, 2 במאי 2009 (IDT)

חתימת ויצמן

יש פסקה (שכבר נדונה בדף שיחה זה) על כך ש:

בולט בהיעדרו מרשימת חותמי המגילה שמו של חיים ויצמן, נשיאה הראשון של מדינת ישראל. ניתן להבחין בטור הראשון של החותמים כי המקום בין אליהו דובקין ומאיר וילנר, בו אמור היה ויצמן לחתום לפי סדר אלפביתי, נותר ריק. הסיבה לכך נעוצה בעובדת ראשון חותמי המגילה, דוד בן-גוריון, בראש הרשימה ובחריגה לסדר האלפביתי. ויצמן מחה על החריגה מסדר החתימה ולא הסכים לחתום. לשיטתו לא צריכה הייתה להיות חריגה שכזו, אך אם נעשתה, הרי שכנשיא המדינה שמו שלו צריך היה להיות בראש החותמים.

אבל עם הקמת המדינה ויצמן כלל לא היה נשיא המדינה! הוא נבחר לתפקיד כמה חודשים אחר כך. אני די משוכנע שהוא בכלל לא היה אמור לחתום, כי הוא לא היה חבר במועצת העם. בינתיים אני שם תבנית מקור. eman • שיחה • ♥ 00:41, 12 במאי 2009 (IDT)

ידוע שווייצמן לא היה נשיא, אולי אפילו פיגר במירוץ אחרי איינשטיין באותה עת. אבל הייתי שם תבנית מקור על המשפט "אני די משוכנע שהוא בכלל לא היה אמור לחתום" ^{[דרוש מקור]} . אין ספק שהוא היה מראשי מדינת ישראל המתהווה, והיה גם יושב ראש ההסתדרות הציונית. לחתום? ודאי היה חותם! ראשון? זה כבר סיפור אחר. חגי אדלר • שיחה • ל-71 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ח באייר ה'תשס"ט • 01:03, 12 במאי 2009 (IDT)

לאינשטיין הוצע להחליף את ויצמן לאחר מותו. הוא לא רלוונטי לעיניינינו.

אבל בכל מקרה, מי שחתמו, היוא חברי "מועצת העם", שנבחרו לפי מפתח מפלגתי כחודשיים לפני כן. זה לא שהחתימו את כל המי ומי על ההכרזה. חברי מועצת העם הם אלה שחתמו, ולדעתי ויצמן פשוט לא היה אחד מהם (ולא אתפלא אם הוא לא היה בארץ באותה עת). eman • שיחה • ♥ 01:47, 12 במאי 2009 (IDT)

לפי YNET גם וגם... חגי אדלר • שיחה • ל-71 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ח באייר ה'תשס"ט • 02:57, 12 במאי 2009 (IDT)

הוספתי מקור אחד שמצאתי. חגי אדלר • שיחה • ל-71 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ח באייר ה'תשס"ט • 03:21, 12 במאי 2009 (IDT)

המקור שהבאת הוא ממש לא מקור מוסמך. אז איזה קובי לירז כתב את זה. לא אתפלא שהמקור שלו זה הערך הזה...

ובמיוחד שמה שהבאת מאנציקלופדית ynet רק תומך בהשערה שלי. eman • שיחה • ♥ 03:33, 12 במאי 2009 (IDT)

ב"הכל פוליטי" של עמוס כרמל כתוב שויצמן לא נמנה על חברי מועצת המדינה הזמנית ולכן "למגינת ליבו" לא חתם על הכרזת העצמאות. ב-17 במאי 1948 נבחר ויצמן לנשיא מועצת המדינה, מעין נשיא זמני של המדינה. ‏עמיחי 10:28, 12 במאי 2009 (IDT)

הוספתי מקור למשפט. ויצמן אכן לא היה בארץ, והיה נשיאה של מועצת העם. אורי • שיחה 18:17, 30 בדצמבר 2009 (IST)

בנושא חתימתו הנעדרת של חיים וייצמן ישנה גירסא נוספת על אלו שצויינו, לפיה הנושא כלל לא עלה לדיון. וייצמן לא היה חבר מועצת העם ובן גוריון לא ידע על ההצעה לצרפו, אם בכלל היתה כזו. זה מופיע במכתב של זאב שרף בקישור הבא: http://onegshabbat.blogspot.co.il/2015/04/blog-post_26.html Shirleyby - שיחה 12:25, 19 בספטמבר 2015 (IDT)

בעניין וייצמן – יש קטע של פרופ׳ אבי בראלי על היעדר החתימה שלו בספר ״מגילת העצמאות עם תלמוד ישראלי״ בפרק שעוסק בפסקה ההכרזה (״אנו מכריזים״). עזרא ברום - שיחה 16:37, 7 במרץ 2022 (IST)

ציור/איור/עיטור המגילה ע"י ארתור שיק

מכמה מקורות, לרבות רשומה בקטלוג הספרייה הלאומית, אני מבין שהאמן ארתור שיק צייר/אייר/עיטר את המגילה. במה בדיוק דברים אמורים? מישהו יודע? אביעדוס • שיחה ט"ו באדר ב' ה'תשע"א, 19:50, 20 במרץ 2011 (IST)

מדובר בנוסח מעוטר של המגילה שיצא במספר עותקים. ‏Wierzba‏ • שיחה • 21:09, 20 במרץ 2011 (IST)

וואלה.. נחמד. אביעדוס • שיחה ט"ו באדר ב' ה'תשע"א, 22:35, 20 במרץ 2011 (IST)

זה עולה מדי פעם. מציע להוסיף ענין זה לפסקה מגילת העצמאות#יצוגיה בתרבות הישראלית. אין לי הרשאות. הענין מוזכר בארתור שיק. יש שם גם הפניה לאזכור העבודה בעתונות הישראלית. נראה לי שלמרות ששיק היה יהודי אמריקאי, התרבות הישראלית נכסה לעצמה מעט, או הרבה, מהעבודה, שנעשתה לפני 1951. התרשמתי שבזמנו היתה לה חשיבות רבה. 29 באפריל 2016.

חומר המגילה

מישהו יודע ממה עשויה המגילה?

מכמה ”ריבועי נייר קלף תפורים” (בסוף הפסקה מגילת העצמאות#כתיבת המגילה). מניח שכך גם חלק החתימות. 29 באפריל 2016.

השוואת המגילה להכרזת העצמאות של ארצות הברית

ההשוואה הזו היא מחקר מקורי. יתרה מזו, מכיוון שבשני המקרים מדובר בהצהרה על עצמאות, מובן מאליו שביטויים כמו "זכותו הטבעית" או "לפיכך התכנסנו" יופיעו בשתי ההכרזות, גם אילולא הייתה אחת מושפעת מרעותה. לכן, ראוי למחוק את כל הפיסקה על השוואת המגילה להכרזת העצמאות של ארצות הברית, ולהשאיר רק את המשפט הקיים, לפיו הטיוטה הראשונית נכתבה בהשראת הכרזת העצמאות של ארצות הברית. -- ‏גבי‏ • שיח 16:10, 26 באפריל 2011 (IDT)

כאשר מדובר בהצהרות שום דבר לא מובן מאליו. הפסקה שכתבתי מסתמכת על דברי חוקר מגילת העצמאות, פרופ' יורם שחר, גם בראיון טלביזיוני וגם בדברים שבכתב. על פי מחקריו לא רק שהכרזת העצמאות האמריקנית הייתה מקור השראה למגילת העצמאות, אלא שהיא הייתה מקור עיקרי וראשי, ויתרה מזאת לדבריו מרדכי בעהם העתיק פסקאות ארוכות מתוך הכרזת העצמאות ואחר כך עשה להם התאמה למציאות הישראלית, שגם לאחר תרגום ועיבוד עדיין נשתמר הבסיס.

לדוגמה כמה מקורות:

"הטיוטה הראשונה חוברה על־ידי מרדכי בעהם, תוך הסתמכות על הכרזת העצמאות האמריקאית ועל מקורות השראה אחרים" (עיוני משפט עמ' 523)

בהקשר לביטוי "צור ישראל" הוא כותב: "מרדכי בעהם חעתיק תחילה פסקה זו [מההכרזת העצמאות האמריקאית] (ורבות אחרות) כלשונה, לעצמו, ב־ 24 באפריל 8.1948 במהלך העיבוד הראשון, עדיין באנגלית, לא נגע כמעט במקור, ורק פירש וייהד..." (עיוני משפט עמ' 526)

"מרדכי בעהם החל במלאכת ניסוחה של הכרזת העצמאות בביתו של דוידוביץ, תוך שהוא מעתיק פסוקים בספרייתו...אחד מהכרזת העצמאות האמריקאית ואחד מספר דברים, אחד מהכרזת זכויות אנגלית ואחד מהחלטת עצרת האו״ם. " (שם עמ 530)"

"כשהעתיק לעצמו פסקאות ארוכות מתוך הכרזת העצמאות האמריקאית אימץ לעצמו לא רק סגנון הרואי אלא גם הכרעה ערכית לא לבחור בין הזכות מן העוול לבין הזכות מן הטבע אלא להביא גם מזה וגם מזה..." ( שם עמ' 535)

אמנם אינני זוכר אם כל מה שכתבתי בפסקה מסתמך על דבריו, מכיוון שעברו כמה שנים, אבל נראה לי שחלק רציני כן, שלא מדובר בניתוח ספרותי אלא בתהליך ה"ייצור" של מגילת העצמאות, שבו פרופ' שחר מראה את התהליך. בכל אופן כל מי שעיניו בראשו יכול להשוות בין שתי ההכרזות ולבחון את אמיתות הטיעונים. --אפי ב. • התחברו ל♥ • 00:57, 29 באפריל 2011 (IDT)

תודה על ההארה. לפני דבריך, הדברים היו "מחקר מקורי" ואילו עכשיו הם מחקר מבוסס של פרופ' יורם שחר, עם מקור (עיוני משפט). אני אוסיף את המקור לערך מאוחר יותר. אגב, מכיוון בעהם העתיק קצת מהמגילה האמריקאית, קצת מהאנגלית וקצת מהאו"ם, אז קשה לומר שרק היא שימשה כהשראה. לכל היותר היא הכתיבה את הטון ה"הרואי". בכל מקרה תודה, -- ‏גבי‏ • שיח 08:05, 29 באפריל 2011 (IDT)

הרהורים על "אמיתות"

לענין המובא בפסקה המשווה בין הכרזת העצמאות של אמריקה למגילת העצמאות במילים אלו "בשתיהן בדומה המגילה מתחילה באמיתות". צורם הדבר שכן בה בפסקה המספרת על מורשת ספר הספרים הנצחי, המשפט הראשון הפותח אותה ואת כל המגילה עומד בסתירה לכתוב "היום הזה נהיית לעם" (דברים כ"ז, ט') שנאמר, כידוע, במדבר. --אביאם - שיחה 15:33, 11 במאי 2011 (IDT)

דעתי על הערך

לפי דעתי הערך מעד מעמיק ומעניין ונותן המידע בצורה מושלמת ומסביר בשפה נכונה על מגילת העצמאות אבל לפי דעתי מגילת העצמאות שזה לא משהו שאפשר להשוות עם מגילות של מדינות אחרת לכן זה מה שלא אהבתי בה ערך אבל חוץ מזה הכל לפי דעתי תקין הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 

יובל

לא רשום מי כתב את מגילת העצמאות  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
37.142.114.165 20:00, 4 במאי 2013 (IDT)

‫מגילת העצמאות#תולדות המגילה‬. חזרתי • ∞ • שיחה 20:11, 4 במאי 2013 (IDT)

קישור שכנראה תוקן. מציע להסיר את הפסקה מדף השיחה.

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.tau.ac.il/tarbut/sadna/Yoram-Shahar/Yshachar2002-Teyotot.pdf
  • In מגילת העצמאות on 2013-05-05 06:09:42, 401 Authorization Required
  • In מגילת העצמאות on 2013-05-15 07:59:47, 401 Authorization Required

--Matanyabot - שיחה 11:00, 15 במאי 2013 (IDT)

האם לא תקנו את הערך, ורשמו בו את http://ihi.org.il/media/1168/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4-%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%9D-%D7%A9%D7%97%D7%A8-%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%AA.pdf (יורם שחר, הטיוטות המוקדמות של הכרזת העצמאות – חקירת כתיבתה של מגילת העצמאות, עיוני משפט, גיליון כו (2))? איני יודע מה היה תוכן הקישור השבור. רק על פי שם הקישור, Yoram-Shahar/Yshachar2002-Teyotot.pdf, אני מסיק שמדובר באותו מאמר.

מציע להסיר את הפסקה מדף השיחה.

29 באפריל 2016.

האם קישור שבור 2 תוקן או הוסר? מציע למחוק את הפסקה.

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.tau.ac.il/tarbut/sadna/Yoram-Shahar/YoramShachar-HakrazatHa-Medina.pdf
  • In יורם שחר on 2013-05-05 05:06:20, 401 Authorization Required
  • In מגילת העצמאות on 2013-05-05 06:09:42, 401 Authorization Required
  • In יורם שחר on 2013-05-15 01:47:11, 401 Authorization Required
  • In מגילת העצמאות on 2013-05-15 07:59:49, 401 Authorization Required

--Matanyabot - שיחה 11:00, 15 במאי 2013 (IDT)

נראה לי שהקישור הוסר מהערך. לא חפשתי בגרסאות הקודמות האם רק הוסר, או הוחלף בתקין. מציע להסיר את הפסקה מדף השיחה. 29 באפריל 2016.

בוטים על ציטוטים

- משתמש:Matanyabot - אתה מפעיל בוט תיקוני לשון על תבנית ציטוט/ציטוטון.
זה לא תקין, המקור חייב להישאר כלשונו, גם אם יש בו שגיאות חמורות. בעבר כבר פניתי אליך באותו עניין. Mr.Shoval - שיחה 16:44, 9 במאי 2014 (IDT)

תמונה חדה יותר של המגילה

תמונת מגילת העצמאות גדולה יותר וברורה יותר דבר שמאפשר לקרוא אותה מתחילת ועד סופה

http://toldotofakim.cet.ac.il/CETHandler.ashx?n=CetEntities.FileViewer&i=7b6c26a9-ffd0-426d-b508-19d6c9d151f1&id=146304 הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
109.65.34.131 03:34, 23 במאי 2014 (IDT)

עוד קצת על החותמים על המגילה

1. מחקתי שורה בה נכתב שרחל כהן לא היתה חברת מועצת העם אך נוספה לחותמים כדי שגולדה לא תהיה האשה היחידה. רחל כהן-כגן היתה נציגת ויצ"ו במועצת העם, אחת מתוך 37 החברים. כך כתוב גם בערך על מועצת המדינה הזמנית ובתמונת המחזור המופיעה בו (שלישית משמאל בשורה התחתונה של חברי המועצה), וגם ברשימת חברי מועצת המדינה הזמנית באתר הכנסת

כיון שהמחיקה נעשתה ללא חתימה, היא כמובן הוחזרה. מקווה שההסבר לעיל מספק ואפשר למחוק את המשפט. {8.9.2014}

אכן שגוי. תיקנתי. בורה בורה - שיחה 01:32, 22 באוקטובר 2014 (IDT)

2. חיים ויצמן - אמנם מועצת העם מנתה 37 חברים, וויצמן לא נכלל בה, אך הוא היה "נשיא המועצה". משפחת ויצמן אמנם כותבת את שמה ב-י' אחת, אך יתכן שזאב שרף (מזכיר המועצה) הבין שמקומו של וילנר ברשימה יהיה אחרי וייצמן, ולכן השאיר שם מקום. בהקלטת תהליך החתימה לא שומעים זאת, אך בסרט רואים ששרף הצביע לכל אחד מהחותמים היכן לחתום (רואים זאת לקראת חתימת בן-גוריון, כשמתפתח דיון היכן בדיוק לחתום).

3. צבי לוריא - משום מה שמו לא נשמע בהקלטת תהליך החתימה באתר הכנסת (דקה 14:22). סביר שההקלטה ערוכה ונחתכו ממנה חלק ממחיאות הכפיים, אך האם יש הסבר אחר?

109.67.181.223 02:17, 28 באוגוסט 2014 (IDT) ועכשיו חתימה לאחר שנרשמתי: HLron - שיחה 01:32, 8 בספטמבר 2014 (IDT)

ושוב ווייצמן

ע"פ מוטקה נאור וע"פ מיכרל לוין הסיפור על הרווח שכאילו נשאר לויצמן אינו נכון. גם כי ויצמן לא היה אז נשיא, גם כי פשוא השאירו רווח גדול מדי לאנשי ירושלים. כנראה שי חורב לקח את האגדה האורבנית והפך אותה לדעה (גילוי נאות: לא קראתי את הכתוב בספר ואניסומך על אלו שהוסיפו את ההערה). Shannen - שיחה 21:57, 26 באפריל 2015 (IDT)

מיזם של דב אלבוים

עזרא, המיזם לא שייך לערך מגילת העצמאות. מציע שתעביר לערך אלבוים. אלבוים כותב ספר לפרנסתו. Mr.Shoval - שיחה 13:34, 29 ביוני 2015 (IDT)

מגילת העצמאות- עריכה

שלום, הוספתי התייחסות בערך מגילת העצמאות לנושא זכויות מיעוטים. אשמח לתגובות /הערות/הארות. (אורן עדן - שיחה 05:41, 4 באוגוסט 2015 (IDT))

בגלל שאין את המילה "מיעוטים" אתה גורס שאין התייחסות אליהם? לי זה ברור שזוןהי התחייחסות למיעוטים. בכל מקרה פרשנות פרטית שלך היא, בעיניי, בגדר "מחקר מקורי" שכן זוהי פרשנות. מה עוד שיש שם קריאה ברורה ל{בני העם הערבי תושהי מדינת ישראל". אני מוריד את המשפט עד שיוחלט אחרת. Shannen - שיחה 08:36, 4 באוגוסט 2015 (IDT)

ההכרזה איננה מקור עצמאי גם אחרי חוקי היסוד-טעות נפוצה

הציטוט מברק על השינוי הדרמטי במעמד ההכרזה אחרי חוקי היסוד מתאימים רק למודל העצמאי מספרו (משם הציטוט) ברק מביא מודל נוסף- המודל הפרשני ולא מכריע בינהם . השופט אור בהביאו את שני המודלים טוען שלא הכוכרע בינהים. (בגץ 1554/95 עמותת "שוחרי גיל"ת" באמצעות מנהלת התכנית, גברת שלומית נ' שר החינוך) אמנם השופט לוין בפס"ד המזרחי סובר כמו המודל העצמאי. לדעתי מוכח מפסיקה רבה שדנה לגבי ערך השוויון כזכות יסוד רק מכוח הרחבה של המושג כבוד האדם (ראה פס"ד מילר, והתנועה לאיכות השלטון בעיין מגיוס בני ישיבות ועוד רבים) ולא מכוח ההכרזה שם נאמר מפורש עניין השוויון מוכח שההכרזה איננה מקור עצמאי. זוהי עמדתו של אמנון רובינשטיין ועוד רבים ...  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
213.151.40.252 20:39, 15 ביוני 2016 (IDT)

צודק גם חשין בפס"ד התנועה לאיכות השלטון בעניין גיוס בני ישיבות כותב שזה לא ברור ולא הוכרע

ערך "מגילת העצמאות" בויקיפדיה

― הועבר מהדף שיחת עזרה:תפריט ראשי

היי, במסגרת עבודה שאני מכינה נכנסתי לערך "מגילת העצמאות" בויקיפדיה וכיוון שעברית היא שפת האם שלי, מן הסתם קראתי את הקובץ בעברית. למרות זאת, לאור העובדה שיש לי חברים הדוברים שפות אחרות ואנגלית היא השפה המחברת בנינו, רציתי לראות את הניסוח של ויקיפדיה לאנגלית אך התפלאתי שיש תרגום ליידש ולערבית בלבד. אז קודם כל אומר שהערך כאן הוא בסדר גמור ועזר לי בעבודתי. סיבת המשוב הינה שאינני יודעת למי עוד לכתוב ולכן אני כותבת כאן. ראשית, דוברי שפות אחרות המעוניינים ללמוד על מדינת ישראל, על ההכרזה או אפילו על בסיס הקונפליקט בין שני הלאומים החיים במדינה, נתקלים בקושי שכן אין זמינות לערך בשפתם או לפחות בשפת האנגלית שהיא שפה אוניברסלית. שנית, כיוון שלא היה ערך בעברית או באנגלית, החלטתי ש"אעיף מבט" בערך בשפת הערבית ובשפת יידיש. מיותר לציין שכמובן לא הבנתי מילה מהערך ביידיש אך הוא היה משמעותית קצר יותר מהערך הכתוב בשפה העברית. אני מודעת לכך שיידיש נחשבת כ "שפה מתה" ולכן אני לא באמת מתלהמת מהעניין, כי האמת היא שזה לא הקש ששבר את הגמל עבורי. מה שכן אכזב אותי היה הערך בשפה הערבית, שהיה דל ברמה מגוחכת. הבקשה מערבי ישראל להישאר ולבנות מדינה עם היהודים בנוסף לקבלת תעודת זהות זהה ושוויון זכויות בכלל לא מוזכרת שם ואני חושבת שזה מעביר מסר מוטעה לשני הצדדים בקונפליקט. איך אנשים הלומדים להטיל ספק יוכלו לעשות זאת אם אין להם מקורות מידע אמינים ומורחבים? לסיכום, אני אבקש את הרחבת הערך "מגילת העצמאות" בשפה הערבית. זה רק פייר שדוברי ערבית יקבלו את אותה כמות מידע כמו דוברי עברית, במיוחד עם יש רצון ששני הצדדים יהיו "על אותו הדף". תודה מראש, אנונימית.

― סוף העברה

היכן שמורה המגילה?

איפה נמצאת המגילה המקורית כיום? היכן שמורה? והיכן יש עותקים רשמיים? – אסף (Sokuya)^שיחה 22:14, 29 בינואר 2018 (IST)

בגנזך המדינה. כאמור בערך המגילה נכתבה על קלף אחרי קום המדינה. Shannen - שיחה 06:07, 30 בינואר 2018 (IST)

אז מה שיש בכניסה לכנסת זה עותק בגודל מקורי? – אסף (Sokuya)^שיחה 13:54, 30 בינואר 2018 (IST)

אני לא זוכר מה גודלו של ההעתק בכנסת. אני כן זוכר שמה שהמדריכים מספרים שם אלו שטויות שגובלות בשערוויה. Shannen - שיחה 20:20, 30 בינואר 2018 (IST)

המגילה הועברה למיקום חדש על מנת שמירה חזקה יותר וטובה יותר

מה ההתחיבויות של עם ישראל במגילת העצמאות?.?.

מה ההתחיבויות של עם ישראל במגילת העצמאות?.?.

תיקונים

נראה שהערך הזה מוגן כך שרק מי שעורך הרבה יכול לתקן אותו. אודה למי שכן יכול לערוך אותו אם תוכלו לתקן את ההפניה לספרו של פרופ׳ יורם שחר. צריכה להיות כך: יורם שחר, כבוד חירות ועמל-ישרים: סיפור חיבורה של הכרזת העצמאות, קרית שדה בוקר ותל אביב: מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומכון ברג למשפט והיסטוריה, אוניברסיטת תל אביב, 2022 עזרא ברום - שיחה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במגילת העצמאות שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.engel-art.co.il/exhibitions.php?id=61 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20110721140139/http://www.engel-art.co.il/exhibitions.php?id=61 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 04:25, 10 באוקטובר 2022 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במגילת העצמאות שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.edu-negev.gov.il/goel/bet-yatziv/megila/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20050421023526/http://www.edu-negev.gov.il/goel/bet-yatziv/megila/ לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 11:23, 17 בנובמבר 2022 (IST)

דיווח שאורכב ב-23 באפריל 2023

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: טופל

מישהו השחית את הערך. ראו תחת "שפות"

שוחזרה בוויקינתונים. תודה. פוליתיאורי - שיחה 15:58, 23 באפריל 2023 (IDT)

דיווח שאורכב ב-23 באפריל 2023

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: טופל

מישהו השחית את הערך. ראו תחת "שפות"

שוחזרה בוויקינתונים. תודה. פוליתיאורי - שיחה 15:58, 23 באפריל 2023 (IDT)

המהפכה המשפטית

בפ׳ ״ייצוגיה בתרבות הישראלית״ מוזכר חלק זעיר מהשיח הציבורי שבאמת היה במחאה סביב מגילת העצמאות. היו הרבה מיצגים סביב מגילת העצמאות. אם כבר לציין, ראוי להרחיב יותר. גם בעניין המשפטי עם הבג״ץ סביב החוק לביטול עילת הסבירות, ביטול חוק יסוד ועמדות נציג הממשלה עו״ד בומבך, וההשפעה התקשורתית סביב האמירות הללו. (¯`gal´¯) - שיחה 21:56, 22 בספטמבר 2023 (IDT)

אין הרבה מה לעשות בעניין, אני רק מעיר, שכתוב בערך ש"שמה הרשמי הוא "הכרזה על הקמת מדינת ישראל", ובשם זה פורסמה בעיתון הרשמי (ע"ר 14.5.48, עמ' 1)". הסתכלתי באתר הרשומות של המדינה , וככל הנראה, אין שם את העיתון הרשמי הראשון. האתר הממשלתי בנוי בצורה די נוראית (אי אפשר לקבל אינדקס של כל מה שקיים, וחייבים להזין קריטריונים של חיפוש כדי לקבל תוצאות, אבל יש מגבלה כך שהאתר מציג 200 תוצאות בלבד, ומחלק אותן ל20 עמודים), אבל אם מסננים ככה שהתאריך ההתחלתי יהיה תאריך לפני קום המדינה, נגיד מתישהו ב1942, ותאריך אחרון קצת אחרי קום המדינה, נגיד 1950, ועוברים קטגוריה אחרי קטגוריה, הדבר שהכי דומה לעיתון רשמי מספר 1, מתקבל תחת ילקוט הפרסומים, אבל אין בו את מגילת העצמאות.

כן מצאתי את מגילת העצמאות באנגלית, בדבר הקרוי האתר הרשומות "תרגום ספר החוקים לאנגלית - עד שנת התש"ן (1990)" בכרך הראשון שלו. זיו קראוס - שיחה 23:57, 17 באוקטובר 2023 (IDT)

כאן Shannen - שיחה 05:04, 18 באוקטובר 2023 (IDT)

בעיה בקישורי ארכיון בערך (נובמבר 2023)

שלום. בתהליך הארכוב, החזיר הארכיון שגיאות לאחד או יותר מהאתרים ששלחתי לארכיון. להלן קישורים שהחזירו שגיאה והשגיאה המתאימה.

• https://www.kkl.org.il/education/youth-and-education/study-materials-for-teachers/zionism-and-kkl/multicultural-society/megila/ עם שגיאה

בכל מקרה זו תהיה ההודעה היחידה לגבי קישורים אלו, ולא יעשה ניסיון נוסף לארכוב קישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 03:45, 4 בנובמבר 2023 (IST)

השלמת פיסקת מעמדה המשפטי של מגילת העצמאות

חוות דעתו של השופט אלכס שטיין בבג"ץ 5119/23 התנועה לטוהר המידות נ. הכנסת ראויה לדעתי לאיזכור בפיסקה. Oy • שיחה 08:19, 21 בדצמבר 2023 (IST)