הרצל רוזנבלום
| הרצל רוזנבלום | ||
|---|---|---|
|
||
| תאריך לידה | 4 באוגוסט 1903 | |
| תאריך פטירה | 1 בפברואר 1991 | |
| כנסות | מועצת המדינה הזמנית | |
| סיעות | ברית הציונים הרוויזיוניסטים | |
| תפקידים בולטים | עורך ידיעות אחרונות | |
ד"ר הרצל רוזנבלום (14 באוגוסט 1903 - 1 בפברואר 1991), עיתונאי ופובליציסט, פעיל בתנועה הרוויזיניסטית ולאחר מכן במפלגת המדינה העברית ומחותמי מגילת העצמאות, עורך "ידיעות אחרונות" במשך 38 שנה.
[עריכה] ביוגרפיה
נולד בקובנה שבליטא. בצעירותו סבל מקיפוח אנטישמי ולא ניתן לו ללמוד משפטים כחפצו והוא עבר לווינה. שם למד משפטים וכלכלה והוענק לו תואר ד"ר.
מווינה עבר רוזנבלום ללונדון, ובה עבד כעוזרו של זאב ז'בוטינסקי. עלה לארץ ישראל בשנת 1935 והצטרף לעיתון "הבוקר".
בשנת 1948 היה רוזנבלום בין חותמי מגילת העצמאות כנציג הרוויזיוניסטים. הוא נענה לבקשתו של דוד בן-גוריון וחתם על המגילה בשם עברי "ורדי", דבר עליו הצטער לימים כאשר כעיתונאי וכעורך המשיך לשאת בשם "רוזנבלום" והמוניטין שלו היה בשם זה.
בשנת 1948, כשעזריאל קרליבך ובכירי "ידיעות אחרונות" פרשו והקימו את העיתון המתחרה "מעריב", היה "ידיעות אחרונות" במצוקה ונאבק קשות על קיומו. בעלי העיתון, בני משפחת מוזס, גייסו לעזרתם את רוזנבלום שעבד ב"הבוקר", ונתמנה לעורך הראשי. בתפקידו כעורך ראשי כתב מדי יום ביומו את מאמר המערכת, ולעיתים אף הוסיף וכתב מאמרי דעה כאשר על הפרק עמדו נושאים שהסעירו את הציבור כגון הסכם השילומים עם גרמניה. עם זאת, הוא לא מילא פונקציות אחרות אשר מקובל שהן מתפקידו של עורך ראשי, כגון החלטה על חלוקת הנושאים בעיתון, החלטה על הכותרת הראשית ועל ידיעות שייכנסו לעמוד הראשון ולעמודי החדשות בכלל, וכו'. מי שמילא את התפקידים האלה וערך למעשה את העיתון כל אותן שנים היה דב יודקובסקי (שתפקידו הרשמי היה "מרכז המערכת"), שזכה בכך לגיבוי מלא מצד העורך האחראי, נח מוזס. יודקובסקי, יחד עם נח מוזס, הוא ששיקם את העיתון והוביל אותו להצלחתו המרשימה במרוצת השנים. רוזנבלום נשא את התואר עורך ראשי של "ידיעות אחרונות" במשך 38 שנה. במאמרי המערכת שלו וברשימותיו הביע דעות ימניות בצורה תמציתית ומסוגננת.
בין היתר זכור מאבקו נגד הסכם השילומים, דרישתו (שהצנזורה הצבאית מחקה מן העיתון, אך מנחם בגין הזכיר אותה מעל בימת הכנסת) להחליף את ראש משקיפי האו"ם הגנרל הדני ואגן בניקה האנטי-ישראלי, לאחר טבח מעלה עקרבים במרץ 1954. כן בלטה תמיכתו במהלכי ממשלת בגין בימי מלחמת לבנון.
במרוצת השנים התמסר רוזנבלום לכתיבת המאמר הראשי היומי. בשנת 1986 פרש מן העיתון והעלה את זכרונותיו על הכתב בספרו "טיפות מן הים", ובו חוויות ואירועים מחייו ותאור פגישותיו עם אישים.
זכה בפרס סוקולוב לעיתונאות לשנת 1966. זכה בפרס ז'בוטינסקי לספרות ולמחקר.
בנו, משה ורדי, היה גם הוא עורך "ידיעות אחרונות".
[עריכה] ספרו
טיפות מן הים, הוצאת ידיעות אחרונות, 1986.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הרצל רוזנבלום, כך חתמתי על מגילת העצמאות, ynet
- דוד תדהר (עורך), "ד"ר נפתלי הרצל רוזנבלום", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 990
| חותמי מגילת העצמאות (על פי סדר חתימתם) | |||
|---|---|---|---|
|
