פנחס רוזן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פנחס רוזן
Pinchas Rosen.jpg
תאריך לידה 1 במאי 1887
תאריך עלייה 1931
תאריך פטירה 3 במאי 1978 (בגיל 91)
ממשלות הממשלה הזמנית, 1 - 2, 4 - 9
כנסות מועצת המדינה הזמנית, 1 - 6
סיעה המפלגה הפרוגרסיבית, מפלגה ליברלית ישראלית, ליברלים עצמאיים
תפקידים בולטים
פנחס רוזן מימין לדוד בן-גוריון באליפות ישראל הראשונה בשחמט

פנחס רוזן (במקור: פליכס רוזנבליט) (1 במאי 1887, ברלין3 במאי 1978) היה מייסד מפלגת עלייה חדשה, ממייסדי המפלגה הפרוגרסיבית ובהמשך ממקימי המפלגה הליברלית וממנהיגי המפלגה הליברלית העצמאית, חבר מינהלת העם ומחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת, חבר מועצת עיריית תל אביב ושר המשפטים הראשון של מדינת ישראל, תפקיד שבו כיהן מהממשלה הראשונה ועד לתשיעית (למעט השלישית).

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוזן נולד בשנת 1887 בשם פליכס רוזנבליט (Felix Rosenblüth) בברלין בירת הקיסרות הגרמנית, למשפחה עשירה שומרת מצוות מנאמני תורה עם דרך ארץ. אחיו היה ד"ר ליאו רוזנבליט ואחותו מלכה (מלי) הייתה אשת ד"ר פליקס דנציגר. הוא גדל באחוזת מסינגוורק, בה למד תורה ומדעים. בגיל 18 החל ללמוד באוניברסיטאות פרייבורג וברלין, ובשנת 1908 הוסמך למשפטים. בראשית לימודיו היה בין המייסדים של ברית סטודנטים יהודים שתמכה בציונות. במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא הגרמני והיה לקצין בדרגת סגן ראשון. לאחר תום מלחמת העולם הראשונה התגייס כולו לרעיון הציוני, ובין השנים 19201923 היה יושב ראש ההסתדרות הציונית בגרמניה. לאחר מכן עלה לארץ ישראל לכהן כנציג ההסתדרות הציונית בהנהלת סולל בונה. בשנים 19261931 יצא בשליחות ציונית ללונדון, שם עבד בצמוד לחיים ויצמן כחבר ההנהלה הציונית ומנהל מחלקת הארגון שלה. בשנת 1931 חזר לארץ ישראל, ועסק בעריכת דין ובפעילות פוליטית. כשעלו הנאצים לשלטון בגרמניה מיקד רוזן את פעילותו הציבורית בסיוע לעולים מגרמניה והיה בין מייסדיה ומנהליה של חברת ההעברה ומהמייסדים של ארגון יוצאי מרכז אירופה. היה חבר מועצת עיריית תל אביב בין השנים 19351948. בשנת 1942 ייסד את מפלגת עלייה חדשה (של עולי מרכז אירופה ובעיקר גרמניה) והנהיג אותה. היה חבר מינהלת העם ומחותמי מגילת העצמאות (בשם פליכס רוזנבליט, שאותו עִברת לבקשת בן-גוריון).

עם הקמת המדינה היה ממייסדי המפלגה הפרוגרסיבית, שהייתה איחוד של מפלגת "עלייה חדשה" עם תנועת העובד הציוני וציונים כלליים א'. עמד בראש המפלגה הפרוגרסיבית וכיהן כשר המשפטים מטעמה בכל הממשלות הראשונות של ישראל, עד לתום כהונת הממשלה התשיעית ב-2 בנובמבר 1961 (למעט הממשלה השלישית, שכיהנה כשנה ורבע מאוקטובר 1951 עד דצמבר 1952). בשנת 1961 היה בין מקימי המפלגה הליברלית (איחוד בין מפלגת הציונים הכלליים ובין המפלגה הפרוגרסיבית) והיה בין ראשיה עד שנת 1965. עם יסוד גח"ל, פרש מהמפלגה הליברלית, עם יוצאי המפלגה הפרוגרסיבית, והיה מנהיג המפלגה הליברלית העצמאית.

בתפקידו כשר המשפטים זכה רוזן להערכה ותמיכה רבה מכל קצוות המערכת הפוליטית. חברי הכנסת נהגו לא אחת להחמיא לו ולתפקודו כשר מעל במת הכנסת. הגדיל לעשות ח"כ יצחק קורן, אשר בנאום במסגרת דיוני התקציב של שנת 1961 אמר בפתח דבריו כי לדעתו רוזן הוא "אחד האישים הדגולים, וזכויות רבות לו בהנחת יסודות המשפט והצדק במדינה".

רוזן, שהיה חובב שחמט נלהב, כיהן כנשיא כבוד של האיגוד הישראלי לשחמט.

רוזן נפטר בתל אביב בשנת 1978, ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק. על שמו רחובות בערים שונות בארץ.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיים כהן (עורך), ספר יובל לפנחס רוזן: מנחת שי מאת כל עובדי משרד המשפטים ומאת מנין ידידים ומעריצים, ירושלים: מפעל השכפול, תשכ"ב, 1962.
  • גדעון האוזנר, "פנחס רוזן, קווים לדמותו, דרכו ופעלו", תמורות: ירחון לענייני מדיניות וחברה (יולי 1978), 40-33.
  • חיים כהן, "על פנחס רוזן", משפטים ח (תמוז תשל"ח), עמ א–ח.
  • חיים כהן, "על פנחס רוזן ז"ל" (שנה לפטירתו), תמורות (מאי 1979), 33–35.
  • רות בונדי, פליקס: פנחס רוזן וזמנו, תל אביב: זמורה ביתן, 1990.‏[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביקורת: זכי שלום, על ספרה של רות בונדי, עיונים בתקומת ישראל ‏1, 1991, עמ' 574-569.


שרי המשפטים בממשלת ישראל

פנחס רוזןדב יוסףחיים כהןפנחס רוזןדוד בן-גוריוןפנחס רוזןדב יוסףיעקב שמשון שפיראגולדה מאיריעקב שמשון שפיראגולדה מאירחיים יוסף צדוקמנחם בגיןשמואל תמירמשה נסיםיצחק מודעיאברהם שרירדן מרידורדוד ליבאייעקב נאמןבנימין נתניהוצחי הנגבייוסי בייליןמאיר שטריתיוסף לפידציפי לבניחיים רמוןמאיר שטריתציפי לבנידניאל פרידמןיעקב נאמןציפי לבניבנימין נתניהו

חותמי מגילת העצמאות (על פי סדר חתימתם)
דוד בן-גוריון · דניאל אוסטר · מרדכי בנטוב · יצחק בן-צבי · אליהו ברלין · פרץ ברנשטיין · זאב גולד · מאיר ארגוב · יצחק גרינבוים · אברהם גרנות · אליהו דובקין · מאיר וילנר · זרח ורהפטיג · הרצל ורדי (רוזנבלום) · רחל כהן-כגן · קלמן כהנא · סעדיה כובשי · יצחק מאיר לוין · מאיר דוד לוינשטיין · צבי לוריא · גולדה מאיר · נחום ניר-רפאלקס · צבי סגל · יהודה ליב הכהן פישמן · דוד צבי פנקס · אהרן ציזלינג · משה קול · אליעזר קפלן · אברהם קצנלסון · פנחס רוזן · דוד רמז · ברל רפטור · מרדכי שטנר · בן-ציון שטרנברג · בכור-שלום שטרית · חיים משה שפירא · משה שרת מגילת העצמאות