מרדכי שטנר
| מרדכי שטנר | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | 1904 |
| תאריך פטירה | 1964 |
| כנסות | מועצת המדינה הזמנית |
| סיעה | מפא"י |
| תפקידים בולטים |
|
מרדכי שטנר (1904 - 16 באפריל 1964), היה חבר קיבוץ עין חרוד (לפני הפילוג), נציג מפא"י בהנהלת הוועד הלאומי וחבר מועצת העם (שהפכה למועצת המדינה הזמנית עם הקמת המדינה) ומחותמי מגילת העצמאות.
קורותיו [עריכה]
שטנר נולד בסניאטין שבגליציה המזרחית, אז חלק מן הקיסרות האוסטרו-הונגרית. בצעירותו הצטרף לשומר הצעיר ובזמן לימודיו בגימנסיה הצטרף לחלוץ ועבר הכשרה בגרמניה. הוא ביקר לראשונה בארץ ישראל ב-1924, עלה ארצה בשנת 1925 ונמנה עם מייסדי קיבוץ עין חרוד.
בשנת 1927 יצא בשליחות "ברית הנוער העברי" לגרמניה. בשנת 1929 נבחר כציר לקונגרס הציוני מטעם "פועלי ציון". שטנר הצטרף למפא"י זמן קצר לאחר הקמתה. בנובמבר 1933 נשלח על ידי ההסתדרות לגרמניה הנאצית כדי לארגן את הכשרת "החלוץ" שם. במשך עבודתו בא במגע עם בכירים במשטר הנאצי, בהם אדולף אייכמן. שב לארץ בנובמבר 1935. ב-1938 יצא מטעם "עליית הנוער" לווינה ועבר לאנגליה בעקבות ה"אנשלוס" באותה שנה. באנגליה היה אחראי על ארגון המשרד הראשי של עליית הנוער. במהלך 1941 שב לארץ.
בשנת 1945 נמנה עם מזכירות מגבית ההתגייסות ונבחר לוועד הלאומי. תוך כדי כך עסק בנושאי תשתית, החדרת תוצרת הארץ, בטיפול באסירי היישוב העברי ועמד בראש אגודת לאסירינו. שטנר נאסר על ידי הבריטים במסגרת "השבת השחורה", הובל למחנה המעצר בעתלית ולאחר יומיים נשלח לרפיח, שם היה עצור במשך שלושה שבועות ושימש כראש העצורים היהודים כלפי השלטונות הבריטים במקום. עם פירוק המחנה נשלח למעצר עם הנהגת היישוב במחנה המעצר בלטרון. מאוחר יותר שימש כראש המחלקה הכלכלית בוועד הלאומי.
בהמשך פעילותו הציבורית, בתקופה שלאחר הקמת המדינה, כיהן כמנהל החברה הכלכלית לירושלים (1949-1952), מנכ"ל משרד המסחר והתעשייה, ראש מועצה אזורית גלבוע, הממונה על שוק הביטוח וההון במשרד האוצר וכן כיהן כאפוטרופוס על נכסי נפקדים, שנקרא "מאגר הקרקעות בישראל". מוסד זה הפך ברבות הימים ל"מינהל מקרקעי ישראל". שטנר היה הדמות המובילה בהקמתה של העיר נצרת עלית והיה מששת מייסדי יד ושם. כמו כן, היה חבר בוועדה למינוי שופטים לבית המשפט העליון הראשון, עסק בנושאי תשתית בירושלים (מים, שיכונים, מקומות תעסוקה וכו'), והיה יו"ר הוועדה לבניית קריית הממשלה בירושלים. בתפקידו האחרון היה הממונה על החסכון במשרד האוצר.
משפחתו [עריכה]
לשטנר ולרעייתו נולדו שתי בנות ושני בנים. בנו דוד שטנר הינו מומחה לנושאי מים וגבולות והשתתף במשלחות להסכמי השלום של ישראל עם הרשות הפלסטינית, ירדן וסוריה. בן אחר, שלמה שטנר, כלכלן ויזם, היה סגן הממונה על התקציבים באוצר והיזם והמתכנן של השינוי המבני בחברת דן. קרובים נוספים שלו הם ויליאם שטנר, שחקן קולנוע מהסדרה "מסע בין כוכבים", והפרופסור יצחק שטנר.
מרדכי שטנר נפטר בירושלים מהתקף לב ונטמן בבית העלמין בהר המנוחות.
על שמו נבנה "מרכז שטנר" בגבעת שאול שבירושלים, ברחוב שגם הוא קרוי על שמו.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- מרדכי שטנר הובא למנוחות, דבר, 19 באפריל 1964
| חותמי מגילת העצמאות (על פי סדר חתימתם) | |||
|---|---|---|---|
|
