שיטת מצליח
שיטת "מצליח" היא ביטוי שגור בסלנג העברי המתאר ניצול חוסר תשומת לב של הזולת, והשגת תועלת על חשבונו. שמה מבוסס על בדיחה המספרת על סועד המגלה בחשבון המסעדה חיוב בגין מנה בשם "מצליח", שלא זכורה לו. לשאלתו מהי מנה זו עונה המלצר: "פעם זה מצליח ופעם לא, הפעם – לא".
באִפיונה השלילי, והנפוץ יותר, מתקיימת השיטה בין שני גורמים שיש ביניהם מערכת יחסים עסקית או אחרת, היא בנויה על אי-הגינות ידועה מראש ומוסווית, וכוללת ניסיון לבצע מהלך של גורם אחד המשפיע על הגורם השני. תוצאות המהלך תלויות בגורם השני ובאפשרותו לגלות את הניסיון. עם הגילוי באה הנסיגה מהמהלך.
השיטה נפוצה בעיקר בתחום הכלכלי, כך למשל: חברה מסחרית מעלה את מחיר השירות הקבוע שהיא גובה מבלי ליידע את הלקוח; זאת, מתוך הנחה שהלקוח הרגיל לקבל את החיוב החודשי לא ישים לב לשינוי. אם תתאמת ההנחה – זה יצליח; אם הלקוח ישים לב, ויערער על גובה החיוב – זה לא יצליח, והחברה תתקן את המחיר מבלי שנגרם לה כמעט נזק.
הכלל הקבוע בשיטה, וממנו נגזר שמה, הוא: 'יצליח – יצליח, לא יצליח – לא יצליח'; ובמילים אחרות: קיים סיכוי שהניסיון לא יצליח, אבל כדאי לנסות.
שיטת מצליח מתקיימת גם בתחומים אחרים של החיים:
- גורם כלשהו יכול להגיש תביעת סרק שאיננה מבוססת דיה, מתוך הנחה שהנתבע ייבהל מהתביעה ומהצורך להתמודד אתה ויסכים למהלך של פשרה. ראוי לציין גם את תופעת "חטיפת פסקי הדין" המבוססת על שיטת מצליח, ובה ממהר צד להגיש תביעה בלי ליידע את הצד השני, ומנסה לזכות בפסק דין מהיר.
- בעל עסק מקזז הוצאות שאין לו ביטחון אם הן מוכרות או לא לצורכי מס. אם לא תהיה ביקורת של מס הכנסה – יצליח. אם יעברו ספריו בדיקה – יבטל את ההוצאה.
- פוליטיקאי שנכשל בתפקידו ונקרא להתפטר, אינו ממהר לעשות זאת ומאריך את כהונתו, מתוך הנחה שהציבור יהיה טרוד בעניינים אחרים והוא יצליח לשמור על כיסאו. אם לא יצליח – תמיד יוכל להתפטר.
- נהג פוגע עם רכבו ברכב אחר, ממהר לצאת מהרכב ומאשים את הצד השני בפגיעה. אם ייבהל הצד השני מצעקותיו – יצליח. אם לא – יצטרך להודות.
גרסה מרוככת יותר של שיטת מצליח היא "לפחות ניסינו": בגרסה זו נעשה ניסיון להשיג תועלת, אך לאו דווקא באמצעים לא הוגנים. למשל, מיקוח במשא ומתן והצגת עמדות פתיחה קיצוניות ובלתי מתקבלות על הדעת.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- פסק דין המוקיע את שיטת מצליח
- שיטת מצליח של חברות ביטוח – מתוך אתר לשכת עורכי הדין.
