שלומית כהן אסיף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלומית כהן אסיף

שלומית כהן-אסיף (נולדה ב-5 באפריל 1948) היא משוררת ומספרת ישראלית. כהן-אסיף בהמשך הוציאה יותר מ-65 ספרים, וזכתה ב-17 פרסים שונים בתחום הספרות, ביניהם פרס זאב לספרות ילדים ונוער, פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים, ובשנת 1995 זכתה בפרס אקו"ם על מפעל חיים בתחום ספרות הילדים והנוער. זוכת פרס ביאליק לשנת תש"ע, 2010.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלומית כהן-אסיף נולדה בעיראק ועלתה ארצה בגיל שנה וחצי. היא למדה ונתחנכה בחולון בבית הספר "תיכון חדש" בעיר. במהלך שירותה הצבאי כקצינת חינוך, החלה לפרסם את שיריה. למדה באוניברסיטת תל אביב ופרסמה בעיתונות ראיונות ורשימות ביקורת על ספרות ותיאטרון.

ספר שיריה הראשון, "שש ביד שמאל", פורסם ב-1975. בהמשך הוציאה יותר מ-65 ספרים, וזכתה ב-17 פרסים, שחלקם הופקו להצגות וסרטים מצוירים, ותורגמו לשפות אחרות. ספרה "מסיבה בגן העכברים" ייצג את ישראל בתוכנית הטלוויזיה האמריקאית "רחוב סומסום" ב-2002 הוקם בחולון גן פסלים על פי ספרה "הארנב ממושי", שיצא ב-1988. שיריה מבוצעים על יוצרים ידועים ביניהם: אריק איינשטיין ויהורם גאון. אסיף כתבה את השירים לסדרת הטלוויזיה "גאון של אבא" בכיכובו של יהורם גאון.

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק משיריה של שלומית כהן-אסיף עוסקים בכאב וסבל שחווים הגיבורים, במסגרת המשפחה או במסגרת הסביבה הרחבה יותר. הילדים בשירים מגיבים לתחושות אלו בתמימות ובחוסר הבנה, ומפעילים מנגנוני הגנה שונים כדי להתמודד עם חווית המצבים הקשים. רוב השירים מסתיימים בסוף ריאלי ולא אידאלי, כפי שמקובל בספרות הילדים. המשוררת נוקטת באמצעים שונים כדי לעצב מצבים טראומטיים עבור ילדים, כמו הכעס כלפי המת על היעלמותו. דוגמה לכך ניתן לראות בשיר "אבא בתמונה", בו הילד מתקשה לקבל את מות אביו, פונה אל תמונתו ומנסה ליצור עמו דיאלוג. בשיר "כפתור ופרח", ילד יתום מאמו עומד חסר אונים מול החברה החוגגת את יום האם. בשיר זה ובשירים נוספים של כהן-אסיף, מודגשת אטימותה של החברה למצבים כאלה.

חלק אחר של שיריה עוסק באהבה, ובחשיבותה הגבוהה בעולמו של כל ילד וכל אדם. להשקפתה, האהבה עוזרת להתגבר על קשיים, לצמצם מרחקים, לפתור בעיות ולחלום. על פי רבקה גרוון, ביצירותיה מתארת כהן-אסיף כמה סוגי אהבות, לדוגמה:

  • אהבה כמקסם לעת מצוקה - אהבה מאגית המשפרת כאב ומשנה מציאות כואבת על פי צרכי הפרט (למשל בשיר "נשיקה בכיס", משמשת הנשיקה כמרפא: "אם תלך לאיבוד, אם מישהו ירביץ, אם משהו יכעיס, אם תהיה עצוב, יש לך נשיקה בכיס").
  • אהבה כצורך חיוני לילדים בהתפתחותם – אהבה במשפחה בין ההורים לילד ובין הילד לאחיו (למשל בשיר "לפעמים אוהב, לפעמים לא", הילד מביע את חרדתו כאשר אחיו לא מפגין את אהבתו אליו – "אחי לא אוהב אותי, הוא צעק עלי... אחי אוהב אותי. ילד הכה אותי... אחי בא בריצה ודחף את הילד").
  • אהבה תמימה – התשוקה לקשר, להדדיות ולגילויי אהבה (למשל בשיר "הלכתי להביא פרפר לרות", גיבור השיר מוצג כמחזר מוצהר, הדברים נאמרים בגלוי ובפשטות: "הלכתי להביא פרפר לרות. רות אוהבת פרפרים ואני אוהב את רות").
  • אהבה כתופעה קוסמית – תופעה טוטאלית החוצה גבולות ומקיפה את כל העולמות (לדוגמה בשיר "מכתב" מוצגת אהבה בלתי אפשרית בין השמש לירח המשתוקקים להיפגש: "הירח כתב לשמש מכתב: יקירה בואי נפגש! למכתב הוסיף ציור יפה וברור. השמש שלחה לירח כדור של אש על גלויה מצוירת: נפגש. בוודאי. רק כתוב היכן ומתי").
  • כמיהה רומנטית ושיברה – אהבה שאינה הדדית, אלא כוללת גם תסכולים ואכזבות (למשל בשיר "כבר אחר שש", מצפה הגיבור לרות והיא לא מופיעה: "רות אמרה אבוא בשעה ארבע או חמש. ועכשיו כבר אחרי שש").

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שש ביד שמאל - 1975, ספריית פועלים
  • ענן של חוט - 1977, הוצאת תמוז
  • המלך ממדו - 1979, ספריית פועלים (פרס אקו"ם)
  • מחשבות שאינן רוצות לישון 1979, הוצאת הקיבוץ המאוחד (פרס אקו"ם)
  • חומפס - 1980, הוצאת מסדה / 2003, הוצאת לולו / 2014 הוצאת ספריית הפועלים
  • חצי גלימת מלכות - 1981, ספרית פועלים
  • הצימוקים הם ענבים עצובים - 1982, הוצאת הקיבוץ המאוחד
  • אחרי שלבשתי פיג'מה - 1982, הוצאת שוקן לילדים (פרס אקו"ם)
  • המחבוא של הרוח - 1984, הוצאת עם עובד
  • גבעת הכפתורים – 1985, הוצאת הקיבוץ המאוחד
  • שודד החלומות - 1985, הוצאת ספריית הפועלים
  • הירח בוכה בכוכבים - 1987, הוצאת הקיבוץ המאוחד
  • הנסיכה מן הקשת - 1987, הוצאת ספריית הפועלים
  • הארנב ממושי - 1988, הוצאת הקיבוץ המאוחד
  • הסוד של העכבר זנזיבר - 1989, הוצאת הקיבוץ המאוחד
  • סבא מרחוב העפיפונים הגדולים - 1989, הוצאת עם עובד
  • מוכר העננים - 1989, הוצאת ספריית הפועלים
  • דובי דוביג'מה - 1990 כתר
  • הגמד גמדן והקוסם תותן - 1990, הוצאת הקיבוץ המאוחד
  • לפעמים בגשם לפעמים בלב- 1990, הוצאת כתר
  • הספר הגדול של שלומית כהן-אסיף - 1991, הוצאת עם עובד
  • גשם של נשיקות - 1991, הוצאת הקיבוץ המאוחד
  • מסיבה בגן העכברים - 1991, הוצאת ספריית הפועלים
  • מלך הפעמונים - 1993, הוצאת ספריית הפועלים
  • נשיקת הפתעה – 1993, הקיבוץ המאוחד
  • גלגל הלחמניות - 1995, הוצאת הקיבוץ המאוחד
  • הבית בעמק שוקו - 1995, הוצאת דני ספרים
  • נסיכת עגילי העשב - 1996, הוצאת עם עובד
  • התעלול האדום - 1996, הוצאת קוראים
  • ארמון הפרפרים - 1996, הוצאת ספריית הפועלים
  • פונזו מן האגם הצוחק - 1996, הוצאת מסדה
  • ליצן הדובדבן - 1997, הוצאת ידיעות אחרונות
  • המחבואים של ג'ומליק - 1998, הוצאת עם עובד
  • הצב שמיל שימלאי - 1998, הוצאת ספריית הפועלים
  • שוק המראות הקטנות - 1999, הוצאת הקיבוץ המאוחד
  • רונה זברונה באה לביקור - 2000, הוצאת עם עובד
  • נשיקה בכיס - 2000, הוצאת לולו
  • ואם המלכה תגיד כן - 2000, הוצאת ספריית הפועלים
  • נוקי עם הלב האדום - 2002, הוצאת ספריית הפועלים
  • דוקטור מרשמלו מלו – 2002, ספריית הפועלים
  • ארמון אלף הדלתות - 2003, הוצאת ספריית הפועלים
  • ספור שמתחיל בנשיקה ונגמר בחיבוק - 2003, הוצאת עם עובד
  • מאחורי וילון האפרסקים - 2004, הוצאת הקיבוץ המאוחד
  • נער העפיפונים – 2006, ספרית הפועלים
  • כנפים של שבת - 2006, הוצאת הקיבוץ המאוחד
  • קוקוריקו וחברים - 2008, ספרית פועלים
  • ציפור, לאן את נוסעת? - 2010, עם עובד
  • מעשה בכוכב שנפל לשלולית - 2010, ספרית פועלים
  • מתחיל בבום ונגמר בטראח - 2012 ספרית פועלים (עברית/ערבית)
  • גם לירח יש גומות חן – 2013, עם עובד
  • חומפס - 2014 ספרית פועלים
  • הצבע השמיני - 2014 צלטנר

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גרון, רבקה (2002), כאב וסבל בשירי שלומית כהן-אסיף: מבחר יצירות לילדים שנושאן חולי ומוות. מעגלי קריאה, 29: 66-70
  • ציוני, שרה (2002), שירי אהבה ביצירתה של שלומית כהן-אסיף, מעגלי קריאה 29: 71-80
  • גרון, רבקה (2003), "הלב הוא מחבוא" - על פסיפס האהבה בשירי שלומית כהן-אסיף, "עיונים בספרות ילדים" 13: 74-87
  • "סודות משולחן הכיתה – החלום זה המשקפיים שלי", הוצאת ספרים דומינו, 1990

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שלומית כהן אסיף בוויקישיתוף
הקודם:
ישעיהו קורן, עודד בורלא
פרס ביאליק לספרות יפה
לאה איני, שלומית כהן-אסיף, מרדכי גלדמן

2010
הבא:
דן בניה סרי, שרון אס, דתיה בן-דור