שליחות קטלנית 3: עלייתן של המכונות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: תיאורים דרמטיים מדי, לעתים תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
שליחות קטלנית 3: עלייתן של המכונות
Terminator 3 rise of the machines.jpg
שם במקור: Terminator 3, Rise of the Machines
בימוי: ג'ונתן מוסטאו
תסריט: ג'ון ד. ברנקטו
מייקל פריס
טדי סרפיאן
שחקנים ראשיים: ארנולד שוורצנגר
קלייר דיינס
ניק סטאל
קריסטנה לוקן
חברת הפצה: צפון אמריקה:
האחים וורנר
הפצה בינלאומית:
סרטי קולומביה
הקרנת בכורה: 31 ביולי 2003
משך הקרנה: 109 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 170 מיליון דולר
הכנסות: 433.4 מיליון דולר
סרט קודם בסדרה: שליחות קטלנית 2: יום הדין
הסרט הבא בסדרה: שליחות קטלנית: התעוררות
דף הסרט ב-IMDb

שליחות קטלנית 3: עלייתן של המכונות (אנגלית: Terminator 3, Rise of the Machines) הוא הסרט השלישי בסדרת הסרטים שליחות קטלנית. הסרט הוא סרט מדע בדיוני שבוים על ידי ג'ונתן מוסטאו. הסרט עלה לאקרנים ב-31 ביולי 2003. כוכבי הסרט: ארנולד שוורצנגר, קלייר דיינס, ניק סטאל וקריסטנה לוקן. הסרט, כמו קודמיו, עוסק במלחמת בני האדם במכונות בעלות אינטליגנציה ומודעות, אשר מבקשות להשמידם. הסרטים עצמם מתרחשים בזמננו אנו, ומציגים ניסיונות מצד המכונות לשלוח בזמן "מחסלים" לתקופות שונות לפני פרוץ המלחמה, בניסיון לגרום להכרעתה על ידי רציחת מנהיגי המרד האנושי לפני שזה אף החל.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל אירועי הסרט הקודם בטרילוגיה, יום הדין, היום שבו אמורה לפרוץ המלחמה בין בני האדם למכונות, לא התרחש כמצופה. מונע מפרנויה כי יום זה עדיין לא נמנע לחלוטין ועתיד להגיע, ג'ון קונור (ניק סטאל), המנהיג העתידי של המחתרת האנושית, חי בסתר בלוס אנג'לס שבקליפורניה, ללא מגורים קבועים, כרטיסי אשראי או טלפון סלולרי, והוא מקבל את שכרו במזומן כדי שלא יוכלו לעקוב אחריו. סקיינט בזמן זה כבר פותחה, על אף שבסרט הקודם חשב קונור וחבריו כי חיסלו אותה. קונור עצמו איננו מודע למצב, אך למעשה סקיינט כבר פיתחה מודעות עצמית וכעת מנסה לגרום לשרשרת אירועים שתוביל לחיבורה למערכות הנשק הגרעיני של ארצות הברית ובכך אכן יתרחש "יום הדין".

במקביל, מחסל נוסף (קריסטנה לוקן), רובוט דמוי אדם, מדגם T-X, נשלח מספר ימים לפני המאורע הצפוי, בשליחות על ידי סקיינט מהעתיד. הפעם מטרתו של המחסל היא להרוג את סגניו של קונור, זאת לאחר שאין ברשות המכונות מידע על מקומו של קונור בזמן זה. המחסל, שבהמשך מכונה Terminatrix, חמוש במלאי של כלי נשק מתקדמים מהעתיד, הנשלפים מידו כלהביור, סכין מלחם ועוד והוא מסוגל לשנות את מראהו. כאשר הוא אינו מתחזה לדמויות אחרות המופיעות בסרט, הוא בוחר בחזות של אישה צעירה ומושכת. כמו כן, ביכולתו של המחסל לשלוט במכונות אחרות מרחוק באמצעות הזרקת שבבי ננו טכנולוגיה.

גם הפעם שולחים צבאות האנושות העתידיים מגן כנגד המחסל מצבא המכונות, וכמו בסרט הקודם מדובר במחסל שתוכנת מחדש (ארנולד שוורצנגר). בעקבות צירוף מקרים קונור נפגש עם קתרין ברוסטר (קלייר דיינס), אשר תהיה אשתו לעתיד וכן סגניתו, ובשל כך סומנה כמטרה עבור ה-TX. עם זאת, כאשר ה-TX מגיע למקום עבודתה של ברוסטר הוא מגלה כי גם קונור עצמו נמצא במקום ומשנה את סדר עדיפויותיו. באותה העת מגיע המחסל ה"טוב", מציל את קונור וברוסטר ונותן להם זמן לברוח בעודו נאבק ב-TX. כוחות משטרה וכבאות אשר חשים למקום עקב הקרב מספקים ל-TX, אשר כלל לא הובס, אמצעי רדיפה אחרי קונור וברוסטר בדמות מכוניותיהם, עליהם משתלט ה-TX. בין שתי הקבוצות מתפתח מרדף נרחב ועתיר הרס ברחובות העיר, עד אשר מצליחים קונור וחבורתו להמלט.

ה-TX מצליח לאתר את קונור בעקבות דיווחי משטרה, אשר רודפים בעצמם אחריהם בעקבות ההרס שגרמו. ה-TX עוטה את חזותו של ארוסה של ברוסטר ומצטרף לכוחות המשטרה, אשר מכתרים את החבורה. לאחר מרדפים וקרבות נוספים מצליחים השלושה להמלט, או אז מספר להם המחסל על עתידם המשותף וכי "יום הדין" לא נמנע, אלא רק נדחה. עוד הוא מספר כי בראש הפרויקט עומד אביה הגנרל של קתרין ברוסטר. ברוסטר וקונור מחליטים לנסות לעצור את השתלטות סקיינט ופונים לבסיסו של אביה, אך מגיעים מאוחר מדי. סקיינט כבר התחיל לפתח מודעות עצמית ותוך שניות ספורות משתלטת על מערכות ההגנה הצבאיות. את התהליך "ההתעררות" של סקיינט ניתן לראות כבר מתחילת הסרט, בו נראה שוירוס מחשבים תוקף את על מערכות המידע, מה שמתברר היה פיתיון של סקיינט לביצוע הפעלה מלאה שלו.

לאחר קרבות נוספים בבסיס הצבאי, אליו הגיע גם ה-TX והפעיל מספר רובוטי קרב כדי לקדם את "יום הדין", אומר אביה של ברוסטר לקונור כי עליהם להגיע ל"קריסטל פיק". קונור טועה לחשוב כי שם נמצאת ליבתה של סקיינט וממהר לטוס לשם עם ברוסטר במטוס קטן אשר מצאו בבסיס. עם זאת, באותה עת מופיע בפניהם המחסל ה"טוב", לאחר שה-TX תכנת אותו מחדש להרוג את קונור וברוסטר. המחסל מצליח להאבק בתכנות ולבסוף קופא במקומו.

קונור וברוסטר ממהרים ל"קריסטל פיק", אך שם מדביק אותם ה-TX. כאשר נראה כי זה הולך לחסלם מופיע המחסל ה"טוב", אשר בדרך כלשהי הצליח להתגבר לגמרי על התכנות, ומרסק מסוק על ה-TX. הדבר עצמו לא מספיק כדי לחסלו, ובעת שקונור וברוסטר יורדים לבונקר המוגן של הבסיס המחסל טומן את אחת מהסוללות הגרעיניות שלו בפיו של ה-TX ובכך גורם לפיצוץ שמשמיד את שניהם. בבונקר מגלים קונור וברוסטר כי אין זהו אתר הליבה של סקיינט כפי שסברו, אלא בונקר שהוכן מראש למקרה של מתקפה גרעינית עבור מנהיגי האומה האמריקאית. השניים עומדים חסרי אונים כאשר טילים גרעינים משוגרים מאדמת מדינתם רק כדי לחזור ולפגוע בה ותשדורות נואשות קוראות בקשר למנהיג כלשהו, או אז מקבל עליו קונור את גורלו, כמו גם גורל האנושות.

הבדלים בין סרט זה לקודמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שליחות קטלנית 2, הסרט הקודם בסדרה, היה אמור לחתום אותה ואכן, יוצר הסרטים ג'יימס קמרון לא השתתף בעשיית סרט זה. החלק השלישי בסדרה מציג גישה שונה מזו שהציג קמרון בסרטיו הראשונים בה, במיוחד בהתייחס לגורל. הסרט הקודם נסוב לא אחת סביב דיאלוגים ודימויים, בעיקר בהשתתפות אימו של ג'ון קונור, שרה, בדבר גורל האנושות וניסיונות למנוע אותו. לפיכך, סצינות השיא באותו הסרט היו במעבדות סייברדין, החברה אשר עמלה באותה העת על סקיינט, וסופו כלל השמדת המחסל ה"טוב" שנשלח להגן על הגיבורים מחשש ששרידיו ישמשו לפיתוח הטכנולוגיה מחדש. בכך היו בטוחים הגיבורים כי הצליחו למנוע את העתיד, ואימרתה של שרה "אין גורל מלבד זה שאנו קובעים" התממשה, כביכול.

עם זאת, סרט זה בסדרה מבקש להדגים מערכת חוקים שונה. המחסל ה"טוב" טוען בפני הגיבורים כי ישנם אירועים מכוננים מסוימים אשר לא ניתן לבטלם, ובכללם "יום הדין". לפיכך, דובק הסרט במשנה דטרמיניסטית יותר מאשר קודמו. הדבר מודגש כאשר שרשרת האירועים בסרט מובילה את קונור לעמדה המושלמת ממנה יוכל לקחת פיקוד על שרידי צבאות האנושות - עמדת הפיקוד והתקשורת ב"קריסטל פיק", אליה פונים יחידות שונות מצבא ארצות הברית לאור מצב החירום. כל זאת לאחר שמוקדם יותר בסרט קונור סירב להשלים עם גורלו כמנהיג האנושות וביקש להיכנע, עד אשר המחסל ה"טוב" אילץ אותו להודות בכך.

דוגמה נוספת לדטרמיניזם ולחשיבות הגורל בסרט זה מובעת בהתלכדות מספר אירועים לצומת מסוים. כך, לדוגמה, קונור הכיר לראשונה את ברוסטר, אשתו לעתיד, יום לפני אירועי הסרט הקודם, עת נשלח פעם קודמת מחסל כדי להרגו. עתה, מששוב הדבר קורה, שבים הם ומתאחדים.

הצלחת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט קבל ביקורות חיוביות והצליח בקופות יותר מ-140 מיליון דולר אבל פחות מהסרט הקודם ולאחר שינוי רב בסרט השלישי, הוא לא היה מועמד או זכה בשום פרס יוקרתי כמו הסרט הקודם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]