שלמה דרורי
שלמה דרורי (4 באוגוסט 1921 - 28 באוגוסט 2010[1]) היה זמר ומלחין שפעל בשנות ה-40. התפרסם כמלחין וכמבצע הראשון של הגרסה העברית לשיר "את חכי לי". היה מוותיקי מפעלי ים המלח.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דרורי נולד ב-4 באוגוסט[2] 1921 בווינה שבאוסטריה בשם פרידריך דויטשר. בהיותו נער ראה סרטון שבו הוצגו יהודים בארץ ישראל חורשים את האדמה. הדבר השפיע עליו והוא הפך להיות ציוני נלהב, עד שהחליט בגיל 16 לעזוב את ביתו ולעלות לארץ ישראל. הוא נדד בין מספר מושבות בארץ עד שהתגייס לצבא הבריטי. בעת אבטחת נמל חיפה נתקל בשירו של המשורר הרוסי קונסטנטין סימונוב, בתרגום של אברהם שלונסקי, שנקרא "את חכי לי" (Жди меня), והוא הלחין את השיר עוד באותו הלילה. דרורי הצטרף אל הבריגדה היהודית עם הקמתה וצורף ללהקת הבידור של הבריגדה שנקראה "מעין זה". את הלהקה ניהל אליהו גולדנברג, ועם חבריה נמנו גם צבי בן-יוסף (רעו של דרורי עוד מתקופת שירותו בצבא הבריטי, שדרורי סייע לו בכתיבת השיר "הורה נהלל".[3]), מרדכי זעירא, יוסי ידין וחנה מרון. דרורי (שאז נקרא עדיין דויטשר) היה בין סולני הלהקה.
לימים סיפר, כי בהופעה של הלהקה בפני חיילים באיטליה הופגש במפתיע עם אימו ממנה נפרד בגיל 16 והיא שרדה את השואה במסווה של נוצרייה. באותה הופעה התכוון לשיר את "את חכי לי" ולהקדישו לאימו, אולם לא הצליח לעמוד בהתרגשות, נמלא בדמעות וברח מהבמה לפני שהחל לשיר.
אחרי מלחמת העולם השנייה שירת דרורי במערכת הביטחון. ב-1956 הצטרף למפעלי ים המלח תחילה כממונה על כוח האדם ולאחר מכן כדובר. במחצית הראשונה של שנות ה-60 שימש בחיפה כמנהל האדמיניסטרטיבי של בית רוטשילד.[3][4] תחילה התגורר באזור סדום, ומ-2001 התגורר בערד.[5] דרורי ניהל את מוזיאון ים המלח שהיה מצוי במוזיאון בית היוצר בנווה זוהר,[5], שם הוצגה הסירה שבה שט הקצין האנגלי תומאס הווארד מולינה מים כנרת לים המלח.
דרורי נפטר באוגוסט 2010 לאחר מחלה והשאיר אישה ושני ילדים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלמה דרורי, באתר MusicBrainz (באנגלית)- שלמה דרורי, דף שער בספרייה הלאומית
- אחרי מות - שלמה דרורי, מוותיקי מפעלי ים המלח, 1921-2010, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2010
- מילות השיר "את חכי לי" והאזנה לו, באתר זמרשת
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ זאב גלילי, את חכי לי ואחזור – מקור השיר והמנגינה, בלוג "היגיון בשגעון", 28 באוגוסט 2010
- ^ אתר "זמרשת"
- ^ 1 2 שלמה גוטר, "המנהל המזמר", דבר, 9 במרץ 1961
- ^ אריה נשר, טיוליו האמנותיים של דב מדזיני, הארץ, 22 באוקטובר 1964
- ^ 1 2 מיכאל יעקובסון, באוהאוס בים המלח / סיבוב במבנה המרשים ביותר שתכנן שמואל מסטצ'קין, בלוג "חלון אחורי", 2009
