שלמה רוזובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלמה רוזובסקי

שלמה רוֹזוֹבְסקירוסית: Шломо Розовский; באנגלית: Solomon Rosowsky;‏ 19 בפברואר 1878, ריגה, רוסיה31 ביולי 1962, ניו יורק) היה מלחין ומוזיקולוג יהודי שפעל ברוסיה, בארץ ישראל המנדטורית ובארצות הברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלמה רוזובסקי נולד בפברואר 1878 בעיר ריגה שבצפון-מערב רוסיה, נצר למשפחת חזנים. אביו, ברוך לייב רוזובסקי (1841–1919), היה מלחין וחזן בבית הכנסת הגדול בריגה. רוזובסקי למד בחדר ובגימנסיה. אחר כך למד משפטים באוניברסיטת קייב והוסמך כדוקטור למשפטים בשנת 1902. עד לשנת 1910 עבד כעורך דין בסנקט פטרבורג ובריגה.

רוזובסקי למד מוזיקה בקונסרבטוריונים של לייפציג ופטרבורג, שם היה תלמידו של רימסקי קורסקוב. בשנת 1911 הוסמך מטעם הקונסרבטוריון המלכותי בתואר "אמן חופשי".

בשנת 1908 השתתף ביסוד החברה למוזיקה יהודית עממית בפטרבורג וכן כתב ביקורת מוזיקה בעיתונים מקומיים. בשנת 1920 חזר לריגה ושם ייסד וניהל את הקונסרבטוריון היהודי.

בשנת 1925 עלה לארץ ישראל. בארץ ייסד וניהל במשך שנתיים שיעורים לחזנות בירושלים. הוא הרבה להלחין שירי עם ומוזיקה למחזות ואף חיבר ספר על טעמי המקרא.

רוזובסקי היה מייסדי ומנהלי המכון הארץ-ישראלי למדעי המוזיקה. בשנת 1946 זכה בפרס אנגל (פרס כבוד) מטעם עיריית תל אביב כהוקרה על פועלו במוזיקה היהודית ובחקר טעמי המקרא.‏[1]

בשנת 1947 היגר לארצות הברית, ושם הרצה באוניברסיטאות שונות, בהן ישיבה יוניברסיטי, אוניברסיטת קולומביה ואוניברסיטת שיקגו. משנת 1953 כיהן כמרצה למוזיקה בבית המדרש לרבנים באמריקה.

הוא נישא לחנה בת דוד מייצ'יק, ואחרי פטירתה בניו יורק נישא ב-1920 לרשל בת ברלרוסיאנסקי. נפטר בגיל 84.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיצירותיו:

  • מוזיקה להצגות: "האוצר" (1928), "אמנון ותמר", "משיח בן יוסף", "יעקב ורחל", "כתר דוד", "שבתי צבי", "חלום הגולם", "הורדוס ומרים".

ספר לזכרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ש"ז ציטלין, חיים בר דין, מקראי קדש: חמשה חמשי תורה וקריאתם. ספר שלמה רוזובסקי, ירושלים: מזרח ומערב, תשל"ח 1977.
    • קוים לדמותו של שלמה רוזובסקי, עמ' 119–148.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]