שניאור זלמן שניאורסון (פריז)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שניאור זלמן שניאורסון
לידה 1898 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 ביולי 1980 (בגיל 82 בערך)
ברוקלין, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות מונטיפיורי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 2 ביולי 1980 עריכת הנתון בוויקינתונים
שם השושלת משפחת שניאורסון עריכת הנתון בוויקינתונים
אב מנחם מנדל שניאורסון מרעפקא עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים הדסה קרליבך עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב שניאור זלמן שניאורסון (ט"ו באלול ה'תרנ"ח - י"ח בתמוז ה'תש"ם) היה רב חסידי, מצאצאי אדמו"ר הצמח צדק, שהיה גם עסקן שניהל פעילות מסועפת להצלת אלפי ילדים יהודים בזמן השואה ולחינוכם בשנים שלאחריה. בשנותיו האחרונות התגורר בניו יורק, ועמד בראש ישיבת 'שבט יהודה'.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בהומל בשנת תרנ"ח לרב מנחם מענדל וליבע לאה שניאורסון שכיהן כרב ברעפקא. מצד אביו הוא דור רביעי לאדמו"ר הצמח צדק בן אחר בן.

למד בגימנסיה עד לשנת תרע"ד אז עזב על מנת ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. התגורר מספר שנים בפולטבה ושימש כגזבר ועד רבני רוחני. לאחר מכן עבר לחרקוב שם התגורר במשך חצי שנה. בתרפ"ג שימש כמזכיר זמני של האדמו"ר מחב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון. בתרפ"ד עבר לרוסטוב משם ללנינגרד ומשם למוסקבה.

לאחר שהאדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון עזב את ברית המועצות, היה שולח דרכו כספי תמיכה ליהודי רוסיה. עסק בייסוד חדרים ומקוואות ונאסר מספר פעמים בגין פעולות אלו.

שימש כרב בלוקניע.

בשנת תרצ"ה קיבל היתר יציאה מרוסיה ותכנן להגר לארצות הברית, כעבור זמן בהוראת אדמו"ר הריי"צ עבר לפריז שם התמנה לרב. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה דאג להצלת אלפי ילדים באמצעות הסתרתם במנזרים ובבתי יתומים, כשבמקביל דאג לשמור על יהדותם.[1]

כאשר ניצל את כל אפשרויות ההסתרה במקומות מסתור, החליט לפתוח מחנה חשאי בפרבר 'עראני' הסמוך לפריז, שם התנהלה קבוצה נוספת של נערים שנזדקקה להתחבא לעיתים קרובות ביערות הסמוכים.

באותה תקופה ניהל ישיבה במחנה פליטים בסמוך למרסיי בה למדו תלמידים שחלקם היו פליטים מישיבת "עץ חיים" שהוקמה בכפר הבלגי "היידע". ביניהם היו האחים הרב חיים אריה זילברשטיין והרב שמואל מאיר זילברשטיין, הרב חיים מנחם טייכטל, הרב דוד משה ליברמן, הרב אהרן מרדכי זילברשטרום והרב נחום אברהם יעקובוביץ.

עם סיום המלחמה, דאג להוצאת הילדים מבתי המחסה והמנזרים ונלחם לצורך השבתם לחיק העם היהודי. במסגרת פעולות אלו אף דאג להעניק חינם זוג תפילין חדשות לכל נער יהודי שחפץ בכך.

על מנת לדאוג לחינוך יהודי כשר לנערים ששרדו את השואה, הקים רשת מוסדות עניפה, כשבניהולם סייעו הבחורים הבוגרים שנמנו על חברי הקבוצה, הרב אהרן מרדכי זילברשטרום והרב חיים מנחם טייכטל.

כאשר הרבנית חנה שניאורסון, אמו של הרבי מליובאוויטש הצליחה לצאת את גבולות ברית המועצות ונתקעה בדרך לפריז עקב מחסור באשרת כניסה, סייע בהשתכנותה בפריז.

גם לאחר סיום פעולותיו עם ילדי השואה, נותר לכהן כרב בפריז, ובשנת ה'תש"ך היגר לניו יורק שם עמד בראשות ישיבת "שבט יהודה".

בח"י תמוז תש"מ נפטר. הוא נטמן בבית הקברות מונטיפיורי בניו יורק.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שארית הפליטה ורבניה בצרפת לאחר השואה, באתר אוצר התורה
  2. ^ ‏דבורה לאה אלטשולר‏ (Q29348543)
  3. ^ ‏יהודה לייב מנוחין‏ (Q88731308) - יש דעות שהוא היה צאצא של לוי יצחק מברדיטשוב. אך לא ידוע כיצד | בנו יצחק אייזיק מנוחין התחתן גם עם משפחת שניאורסון מופיע ב-עץ משפחת שניאורסון ענף זלמנסון
  4. ^ קיצור תולדות חב"ד עמוד 97 ועמוד 142
  5. ^ מכונה 'לייב רבש"ס'
  6. ^ ‏לוי יצחק שניאורסון (פודוברנקה)‏ (Q83736572) - בנו הראשון של ברוך שלום.
  7. ^ ‏מרדכי שניאורסון‏ (Q108597132)
  8. ^ בעלה משולם רייך
  9. ^ בעלה דן לנדא
  10. ^ נפטרה בכסלו תרי"ב (קיצור תולדות חב"ד עמודים 142‏–143 | צילום קבר זלטא)
  11. ^ ‏מנחם מנדל שניאורסון מרעפקא‏ (Q93431272)
  12. ^ ‏ברוך שניאור שניאורסון‏ (Q83736519)
  13. ^ לעץ משפחת אשתו