דובער שניאורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "אדמו"ר האמצעי" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אדמו"ר האמצעי (פירושונים).
רבי דוב בר שניאורי
אדמו"ר מחב"ד-ליובאוויטש
תאריך לידה ט' בכסלו ה'תקל"ד (24 בנובמבר 1773)
תאריך פטירה ט' בכסלו ה'תקפ"ח (28 בנובמבר 1827)
ניז'ין
מקום קבורה ניז'ין
חסידות חב"ד ליובאוויטש
מקום מגורים העיירה לובביץ' ברוסיה
מספר בשושלת השני
הקודם אביו רבי שניאור זלמן מלאדי
הבא חתנו רבי מנחם מנדל שניאורסון
תחילת כהונה כ"ד בטבת ה'תקע"ג (1812)
סיום כהונה ט' בכסלו ה'תקפ"ח (28 בנובמבר 1827)
אב רבי שניאור זלמן מלאדי
אם הרבנית שטֶרנא
בת זוג הרבנית שיינא
ילדים מנחם נחום
ברוך
שרה
ביילא
חיה מושקא - אשת הצמח צדק
דבורה לאה
ברכה
מנוחה רחל
אסתר הדסה
שרה

רבי דוב בר (דובער) שניאורי (ט' בכסלו ה'תקל"דט' בכסלו ה'תקפ"ח; 24 בנובמבר 177328 בנובמבר 1827), המכונה "אדמו"ר האמצעי"יידיש: דער מיטעלער רבי), היה האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד, שעמד בראשה משנת ה'תקע"ג (1812) ועד לפטירתו בשנת ה'תקפ"ח (1827).

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנם של רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל התניא) וסטֶערנא. בשנת ה'תקמ"ח נישא לשיינא.

בחיי אביו שימש דוב בער כמדריך רוחני לצעירי החסידים בשנים ה'תק"ן-ה'תקנ"א. לאחר פטירת אביו בשנת ה'תקע"ג מונה כממלא מקומו בראש חסידות חב"ד, ובאותה שנה קבע דירתו בעיירה לובביץ' שברוסיה.

על שיטתו בהבנת דברי אביו ב"ספר התניא" חלק חברו רבי אהרון מסטרשלה, שבעקבות כך פרש והקים חצר משלו.

שנה לאחר מכן הקים ועד מיוחד לבניין ערי ישראל ברוסיה הלבנה אשר נהרסו בעת המלחמה. שנה לאחר מכן השתדל ופעל להפריש חלקי אדמה בפלך חרסון וייסד שם מושבות יהודים.

שנה לאחר מכן ייסד יישוב חסידי חב"ד בחברון ורכש בעיר מבנה, המשמש היום בית כנסת הקרוי על שם בתו מנוחה רחל סלונים, אשר הגיעה לחברון ונחשבת לאם היישוב החב"די בחברון.

ב-1815 ייסד 39 מושבות חקלאיות יהודיות בקרקעות שהעמידו לרשותו שלטונות רוסיה (יישובים אלו היו קיימים כ-120 שנים והושמדו על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה)‏[1].

בכ"ב בתשרי ה'תקפ"ו (5 באוקטובר 1825) נאסר ונחקר בעקבות הלשנה, ובי' בכסלו, אותה שנה שוחרר לביתו (אם כי זוכה בבית המשפט רק שנה מאוחר יותר, בי"א בכסלו ה'תקפ"ז). יום זה נחשב גם הוא אחד מחגי הגאולה של חסידות חב"ד.

נפטר ביום הולדתו כשחזר ממסעו לקבר אביו ביום רביעי, ט' בכסלו ה'תקפ"ח (28 בנובמבר 1827), בהיותו בעיר ניז'ין שבאוקראינה, ושם נקבר.

משנתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדמו"ר האמצעי המשיך וביסס את תורת חסידות חב"ד שאותה חולל אביו. ייחודו של אדמו"ר האמצעי היה בהרחבה והעמקת התורה, תוך התבססות על מאמרי החסידות של אביו. וכך, מאמרים משל אביו שהם בני מספר עמודים בודדים, כאשר הם מתבארים על ידי אדמו"ר האמצעי הם מתפרסים על פני עשרות עמודים.

במאמרים ובספרים שהוציא ביסס למעשה את עבודת ההתבוננות כעבודה המרכזית של חסידי ליובאוויטש. מחסידיו דרש לעסוק בעיון השכלי וברכוז מעמיק על מנת לתפוס ולהפנים את תורת האלוקות המתוארת בכתביו; כפי שהוא עצמו כותב על עצמו בתחלת אחד מספריו (קונטרס התפעלות):

"וזהו כל מגמתי מנעוריי לכל אהוביי ומבקשי דברי אלקים חיים באמת, שיוקבע בנפשם אור חיי עולם לתכלית המכוון שהוא עניין גילוי אלקות בנפשם."

במאמריו יישם הלכה למעשה את שיטת העבודה, כאשר כל מושג שאותו הוא מבאר, הוא חוזר ומבאר אותו מזוויות הסתכלות שונות ומוסיף משלים רבים לשם הבנתו. לעתים הוא יורד ומבחין בהיבטים דקים ומופשטים של המושג, באופן אשר מקשה על הבנת הלומד אשר אינו מעורה בתהליך ההתבוננות.

אדמו"ר האמצעי כתב ספרי חסידות סדורים אשר עוסקים בנושאים מוגדרים; זאת בשונה מאדמו"רי חב"ד האחרים, שמרבית ספריהם התבססו על מאמרי חסידות שנאמרו בעל-פה. במסורת החב"דית נמסר שכל אחד מהספרים הללו נכתבו לסוג מסוים של חסידים, מלבד שני ספרים ("שערי אורה" ו"שער האמונה") אשר נועדו לכלל החסידים לשם הכרה ולימוד של עיקרי תורת החסידות.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תורת חיים על התורה, חלק שני, מהדורה ראשונה (ורשה, 1866)
  • פסקי דינים -
  • אמרי בינה - ביאור על מצוות ק"ש ותפילין. נחשב במסורת החסידית כאחד הספרים המופשטים והקשים להבנה.
  • שער היחוד - ביאור על סדר השתלשלות האור האלקי.
  • שער האמונה - ביאור על מצוות האמונה ומצוות חג הפסח.
  • תורת חיים - מאמרי חסידות על ספר בראשית ושמות, חלקם מבוססים על מאמרי אביו.
  • עטרת ראש - דרשות לימים נוראים.
  • עיון תפילה - על התפילה.
  • שערי אורה - דרושים לחנוכה ופורים.
  • שערי תשובה - על התשובה.
  • דרך חיים - המשך לספרו שערי תשובה.
  • קונטרס ההתפעלות - פרטי אופני ההתפעלות במוח ולב ומחשבה.
  • פרוש המלות - ביאור חסידי על התפילה.
  • באורי-הזהר - באור על חלקים מהזהר על פי חסידות.
  • מאמרי אדמו"ר האמצעי - על התורה ומועדים-כ20 כרכים.
  • סידור עם דא"ח - ביאורי חסידות לסידור הרב.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו - הרב מנחם נחום (נולד תקמ"ט) מניעזין. חתן הרב זלמן ריבלין ובזיווג שני חתן גיסו רבי יעקב ישראל מצ'רקס.
    • רבי מרדכי דב טברסקי (- ט"ז בניסן תר"פ) מטומשפול. מונה על ידי סבו רבי יעקב ישראל למלא את מקומו בהורניסטייפול לאחר מעברו לצ'רקס. כיהן כרב ואדמו"ר בטומשפול. שינה את שם משפחתו לטברסקי כשם סבו.
      • רבי משה חיים יהושע מטומשפול. חתן הרב שמואל ליפסון מבלצי מולדובה ובזיווג שני חתן רבי יוסף מקוידנוב. היגר לארצות הברית בשנת תרפ"ד.
  • בנו - הרב ברוך שמואל חתן דודו הרב חיים אברהם (בנו של ה"בעל התניא").
  • בתו - ביילא אשת הרב יקותיאל זלמן (וולס) (בן הרב יוסף שלום בונם חתן רבי לוי יצחק מברדיצ'ב).
  • בתו - חיה מושקא אשת בן דודה רבי מנחם מנדל, ממלא מקום חמיו.
  • בתו - דבורה לאה אשת רבי יעקב ישראל טברסקי מצ'רקס.
  • בתו - ברכה אשת הרב יונה מז'יטומיר.
  • בתו - מנוחה רחל אשת הרב יעקב (כולי) סלונים מחברון.
  • בתו - שרה אשת הרב אהרן אלכסנדרוב משקלוב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיים מאיר הילמן, ‏בית רבי, באתר HebrewBooks, ברדיצ'ב, תרס"ב-1902 (חלק שני של הספר; מתוך 3). הוצאה חדשה, מהדיר: לוי יצחק הולצמן, כסלו תשע"ד, תורת חב"ד לבני הישיבות, ירושלים.
  • ספר התולדות, כרך שמיני, רבי דובער אדמו"ר האמצעי, נערך על ידי הרב גליצנשטיין (מתוך דבריהם וכתביהם של אדמו"רי חב"ד מליובאוויטש), הוצאת קה"ת, תשמ"ו.
    • פרק רביעי של תולדות רבותינו נשיאינו לוי יצחק הולצמן, כסלו תשע"ד, הוצאת ספרים קה"ת, כפר חב"ד (קיצור וליקוט מתוך ספר התולדות).
  • תורת האלקות בדור השני של חסידי חב"ד, רחל אליאור

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד, 2004, עמודים 84-86, יוסף יצחק קמינצקי


שושלת אדמו"רי חב"ד ליובאוויטש

אדמו"ר הזקן - אדמו"ר האמצעי - אדמו"ר הצמח צדק - אדמו"ר מהר"ש - אדמו"ר הרש"ב - אדמו"ר הריי"צ - הרבי מליובאוויטש

תקופת חייו של דובער שניאורי על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן