ישראל אומן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישראל אומן
נולד ב-1930
ישראל אומן 2010.jpg
תרומות עיקריות
עבודות בתחום תורת המשחקים

פרופסור ישראל אוּמַן (Robert John Aumann) (נולד ב-8 ביוני 1930) הוא מתמטיקאי ישראלי, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2005. פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית. תחום מחקרו העיקרי הוא תורת המשחקים.

תוכן עניינים

תולדות חיים וקריירה אקדמית [עריכה]

אומן נולד בעיר פרנקפורט שבגרמניה. משפחתו היגרה לארצות הברית ב-1938, כחודשיים לפני ליל הבדולח. אומן הנו בעל אזרחות אמריקאית בנוסף לזו הישראלית וחבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית.

למד בישיבה תיכונית במנהטן, ואחר כך למד לתואר ראשון במתמטיקה בסיטי קולג' של ניו יורק ולתואר שני ותואר דוקטור במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). ב-1955 עבר לאוניברסיטת פרינסטון, שם חקר את תורת המשחקים, שהייתה תחום מחקר חדש באותה העת. בשנת 1956 עלה לישראל והתיישב בירושלים.

בשנת 1955 נשא את אסתר שלזינגר, בתו של ד"ר אברהם שלזינגר, מנהל בית החולים שערי צדק, ונולדו להם חמישה ילדים. בנם הבכור, שלמה אומן, נפל במבצע שלום הגליל. אסתר אומן נפטרה ב-1998. בשנת 2005 נשא אומן לאישה את בתיה כהן, אחותה הגדולה של אסתר.

עד לפרישתו לגמלאות היה חבר סגל המכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית. פרופסור אמריטוס במרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית ומְרַכֵּז מחקר בינתחומי העוסק בתורת המשחקים ובשימושיה.

אומן, כיהודי דתי לאומי שבא מעולמה של הקהילה היהודית בגרמניה, התחנך וחי ברוחה של תפיסת "תורה עם דרך ארץ" של הרב שמשון רפאל הירש. כתב מספר מאמרים המדגימים שימוש בכלים מתמטיים לביאור סוגיות סבוכות בתלמוד ‏‏[1]. ביחד עם מיכאל משלר כתב מאמר העוסק בסוגיית מי שהיה נשוי שלוש נשים במסכת כתובות ‏‏[2]. אומן עסק גם בנושא השנוי במחלוקת של דילוגים בתורה, ואף דחף לפרסומו של מאמר מדעי בעניין בכתב העת "Statistical Science". ב-1996 השתתף בוועדה של מתמטיקאים שבחנה טענה לקיומו של מידע סמוי בתורה. הוועדה ערכה ניסויים נוספים שנועדו לבדוק טענה זו, וניסויים אלה לא הצליחו לאשש את הטענה[3].

עבודתו המדעית [עריכה]

פרופסור אומן זכה בפרס נובל לכלכלה על עבודתו בתחום תורת המשחקים, שהיא ענף מתמטי שמטרתו לחקור מצבי עימות ואסטרטגיות לקבלת החלטות. אומן נחשב למייסדם של כמה ענפים בתורת המשחקים. הוא הראשון שניתח באופן מאורגן סדרות של משחקים, כשהוא מראה כיצד עצם החזרה על אותו מצב יכולה לאכוף התנהגות של שיתוף פעולה, גם כאשר המשחק הבודד אינו מעודד התנהגות כזו. בעקבות עבודתו, משתמשים כלכלנים בשיטות מתחום תורת המשחקים לניתוח מצבים מתמשכים של ניגוד אינטרסים, כמו מלחמות מחירים בין יצרנים המתחרים על אותו שוק.

אומן יצר כלים לטיפול במצבים של ידיעה חלקית, כאשר לכל שחקן יש ידיעה מוגבלת על התוצאות האפשריות של המשחק, ועל המידע שעומד לרשות יריביו. בתחום זה הראה אומן כיצד להגדיר "ידע כללי": לא זו בלבד שמידע כזה משותף לכל השחקנים; ואף לא רק שכל אחד מהם יודע שהמידע משותף לכולם; אלא כולם יודעים שכל אחד מהם יודע שהמידע משותף לכולם, וכן הלאה.

אומן הציע גם מושג חדש של שיווי משקל מתואם, שהוא כללי יותר משיווי משקל נאש שיצר ג'ון נאש בשנות ה-50. בנוסף אומן יצר את התיאור הפורמלי הראשון של מושג הידע הכללי בתורת המשחקים ושיתף פעולה עם לויד שפלי בפיתוח ערך אומן-שפלי. ‏‏[4]

בתחילת שנות השמונים נמנה עם צוות הכותבים של הקורס "תורת המשחקים" באוניברסיטה הפתוחה.

החל משנת 2005 היה חבר ועדת הבדיקה שבחנה את איכותו האקדמית של המרכז האוניברסיטאי אריאל וקבעה כי המרכז באריאל עומד בכל הקריטריונים הנדרשים להפוך לאוניברסיטה.[5]

רציונליות [עריכה]

אומן חולק על תורת הערך, שפותחה על ידי עמוס טברסקי ודניאל כהנמן (האחרון קיבל עליה את פרס נובל), לפיה התנהגותם של בני אדם במצבים הסתברותיים איננה רציונלית. הוא מסביר את טעותם של החוקרים בכך שיש הבדל בין התנהגות של אדם במצב מוכר, למצב שאיננו חלק מחווייתו הרגילה. גם אם במצבים הלא מוכרים יפעל האדם בדרך לא רציונלית, במצבים מוכרים הוא ינהג אחרת. כך, לדוגמה, נחקרים שהתבקשו לנחש את צבע האור שידלק לפניהם, כאשר ההסתברות לאור ירוק היא 75% ולאדום 25%, ניחשו שלוש פעמים ירוק ופעם אחת אדום (החלטה רציונלית, בהנחה שמדובר במאורעות בלתי תלויים, היא לנחש תמיד ירוק). אולם, אם תעמוד בפני אותם נחקרים השאלה היומיומית באיזו דרך לחזור לביתם, הם יסעו תמיד בדרך שברוב הפעמים היא המהירה ביותר.

את ההבדל הזה בהתנהגות תולה אומן בכך שלא מדובר ב"רציונליות של פעולות" אלא ב"רציונליות של כללים". כלומר, הפתרון הרציונלי אינו נמצא במוח האדם והוא פועל על פיו, אלא שהאדם פיתח כללים יעילים להתנהגות במצבים המוכרים לו, וייתכן שבמצבים אחרים התוצאה תהיה אחרת. סיבה נוספת לשינוי בין מחקרים למציאות היא עקרון רציונלי אחר לפיו פועל הנחקר - לרצות את החוקר. מסיבה זו, לדעתו של אומן, הסקרים הפוליטיים מועדים לטעויות, מפני שגם בהם התנהגות כזו סבירה.

פרס נובל [עריכה]

ישראל אומן

בשנת 2005 זכה, ביחד עם פרופ' תומאס שלינג (מאוניברסיטת מרילנד בארצות הברית), בפרס נובל לכלכלה, על "הגברת ההבנה בנושאי עימות ושיתוף פעולה במסגרת תורת המשחקים". בנימוקיה למתן הפרס הסבירה הוועדה שבעקבות עבודותיהם של אומן ושלינג הושגה הבנה רחבה יותר של מושג הרציונליות, והתנהגויות שקודם לכן נחשבו לבלתי רציונליות ניתנות עכשיו להסבר רציונלי. אומן קיבל את פרס הנובל לכלכלה שלוש שנים לאחר שחוקר ישראלי נוסף, דניאל כהנמן, קיבל את הפרס בזכות מחקריו שהראו כי במקרים רבים השיפוט האנושי מוטעה, ומוביל להחלטות לא רציונליות.

במסיבת העיתונאים שכונסה עם פרסום הידיעה על הזכייה בפרס אמר אומן[6]:

"הפרס הזה הוא במפורש לא רק עבורי, הוא מגיע לאסכולה שאנחנו פיתחנו פה בארץ, ואני לא היחידי, בתורת המשחקים. הפכנו את ישראל למעצמה מספר אחת בעולם במקצוע הזה".

בראיון לשבועון "מקור ראשון" הציג אומן את עבודתו הכלכלית על רגל אחת:

"לקחתי מודל שפיתח לויד שפלי, שלדעתי גם לו מגיע פרס נובל, והוכחתי על פיו, שבמשק שבו כל השחקנים קטנים - יש שיווי משקל של מחירים, ולאף אחד אין השפעה. במודל של משק מודרני, שבו יש רצף של סוחרים, לאף אחד אין השפעה על המחירים".

בסטוקהולם נתן אומן הרצאת נובל, תחת השם "מלחמה ושלום", שאלה חלק מעיקריה:

  1. המלחמה איננה אי-רציונלית, אלא יש לחקור אותה כדי להבין ולמנוע אותה;
  2. תורת המשחקים החוזרים מעבירה את הדגש מה"עכשיו" אל ה"אחר-כך";
  3. עשיית שלום פשטנית עלולה לגרום למלחמה, ואילו מרוץ החימוש, והרתעה הכוללת איומי מלחמה אמינים והשמדה הדדית מובטחת, עשויים למנוע מלחמה באופן מהימן.

פרסים אחרים [עריכה]

פרס נובל בו זכה אומן מצטרף לשורה ארוכה של פרסים שזכה בהם, בין השאר:

עמדותיו החברתיות והפוליטיות [עריכה]

אומן הנו מראשוני החברים בעמותת חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי המזוהה עם הימין הפוליטי בישראל. החשיפה הנרחבת לה זכה בעקבות זכייתו בפרס נובל הביאה לידיעת הציבור את דעותיו הפוליטיות. אומן גם משמש כעמית במכון לאסטרטגיה ציונית וכראש צוות הקרקעות בו, מרצה וחבר דירקטוריון במכללה למדינאות וחבר בוועדה המייעצת ל"מורשת המשפט בישראל".

אומן מציג דעות מורכבות בנוגע לסכסוך הערבי-ישראלי שמבוססות לדבריו על עקרונות תורת המשחקים. הוא מרבה לחזור על "פרדוקס הסחטן" וטוען כי ישראל מציגה התנהגות רציונלית מול דרישות סחטניות של הצד השני. הוא סבור כי ישראל שוגה בכך שאינה מכירה בזכויותיה על ארץ ישראל ובכך שהיא מציגה עמדה לא תקיפה ביחס לעמדות הערבים. לדבריו, "צעקות השלום מזיקות" וגורמות להרחקת שלום אמיתי: "זאת תורת המשחקים: צריך מטרה ואם אתה מוכן לשלם את המחירים - לא תצטרך לשלם. אם אתה מוכן למלחמה - לא תצטרך להילחם. אם אתה צועק 'שלום שלום' - בסוף תילחם". הוא הביע הסכמה לחלוקה עתידית של ארץ ישראל ממערב לירדן, אך קרא "לחשוב מחוץ לקופסה" והביע התנגדות לכל פתרון שכולל "גירוש אדם מביתו", יהודי או ערבי. בראיון עמו אמר: "אני לא אומר שכל הארץ היא שלנו ושאי אפשר לחלק. אפשר איכשהו להתחלק. אבל להגיד עלינו שאין לנו זכות או שאנחנו מפריעים? העסק הרי לא התחיל ב-1967... אם לא נבין שיש לנו זכות כאן וכל הזמן נתנצל על הכיבוש - לא נשרוד כאן. אם אני לא משכנע את עצמי בצדקת דרכי, שמגיע לי ושיש לי מקום, אני אצא בלא כלום". עם זאת, בראיון אחר טען שאינו רואה את סיומו של הסכסוך.

אומן נמנה עם מבקריה החריפים של תוכנית ההתנתקות, אותה הוא מכנה "גירוש". לדבריו, במקום להביא שלום, "הגירוש הוביל למלחמת לבנון השנייה, הפגזת ערי הדרום, עופרת יצוקה ואירועי המשט". בנוסף הוא מתח ביקורת חריפה על אופן הטיפול ב"פליטים המגורשים" וטען כי מדובר בחרפה לאומית ובפגיעה בחוסן הלאומי. ב-24 באפריל 2007, בהיותו בן 77, היה בין המשתתפים בצעדת חומש, מסע רגלי לאורך השומרון עד ליישוב אשר פונה במסגרת תוכנית ההתנתקות, וחזרה.

ב-2010 התבטא בזכות דיאלוג עם החמאס ונגד עצירת המשט הטורקי‏[8].

עם הקמת מפלגת אח"י הביע אומן תמיכה במפלגה החדשה.

קישורים חיצוניים [עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: ישראל אומן
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ישראל אומן

פרס נובל לכלכלה - 2005 [עריכה]

ראיונות ומאמרים [עריכה]

הערות שוליים [עריכה]

  1. ^ ‏ Risk aversion in the Talmud ‏
  2. ^ ‏ בעניין מי שהיה נשוי לשלוש נשים ‏
  3. ^ מסמך של המרכז לחקר הרציונליות, אתר האוניברסיטה העברית
  4. ^ ‏

    Robert J. Aumann, Lloyd S. Shapley. Values of non-atomic games, Princeton Univ. Press, Pinceton, 1974.

    ‏

  5. ^ דו"ח ועדת המעקב של המועצה להשכלה גבוהה, ינואר 2012
  6. ^ פרופ' אומן: "אני בעצם לא כל כך מבין בכלכלה", אתר ynet
  7. ^ נבחרו 18 הזוכים בתואר יקיר ירושלים שיוענק ביום ירושלים 2006, אתר 02NET
  8. ^ סמי פרץ, "אנחנו רציונלים לאללה, וזאת הבעיה שלנו", באתר הארץ, 8 ביולי 2010
זוכי פרס נובל ישראלים
כימיה

אברהם הרשקו (2004) • אהרן צ'חנובר (2004) • עדה יונת (2009) • דן שכטמן (2011)
כלכלה

דניאל כהנמן (2002) • ישראל אומן (2005)
ספרות

שמואל יוסף עגנון (1966)
שלום

מנחם בגין (1978) • שמעון פרס (1994) • יצחק רבין (1994)


זוכי פרס נובל לכלכלה
1969‏-1974

פריש, טינברגן (1969) • סמואלסון (1970) • קוזנץ (1971) • היקס, ארו (1972) • לאונטיף (1973) • מירדאל, האייק (1974) • קנטורוביץ', קומפאנס (1975)
1975‏-1999

פרידמן (1976) • אולין, מיד (1977) • סיימון (1978) • שולץ, לואיס (1979) • קליין (1980) • טובין (1981) • סטיגלר (1982) דברה (1983) • סטון (1984) • מודיליאני (1985) • ביוקנן (1986) • סולו (1987) • אלה (1988) • הבלמו (1989) • מרקוביץ, מילר, שארפ (1990) • קואז (1991) • בקר (1992) • פוגל, נורת' (1993) • הרסני, נאש, סלטן (1994) • לוקאס (1995) • מירליס, ויקרי (1996) • מרטון, שולס (1997) • סן (1998) • מנדל (1999)
2000-היום

הקמן, מקפאדן (2000) • אקרלוף, ספנס, שטיגליץ (2001) • כהנמן, סמית' (2002) • אנגל, גריינג'ר (2003) • קידלנד, פרסקוט (2004) • אומן, שלינג (2005) • פלפס (2006) • הורוביץ, מסקין, מאירסון (2007) • קרוגמן (2008) • אוסטרום, ויליאמסון (2009) • דיימונד, מורטנסן, פיסרידס (2010) • סימס, סרג'נט (2011) • רות, שפלי (2012)
מקור: http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ישראל_אומן&oldid=14062759