מילטון פרידמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מילטון פרידמן (באנגלית: Milton Friedman;‏ 31 ביולי 1912 - 16 בנובמבר 2006), היה כלכלן יהודי-אמריקאי, מהחשובים ביותר במאה ה-20. ממצדדיה הבולטים של כלכלת השוק החופשי ואסכולת הלסה פר. זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 1976.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 2 מילטון פרידמן וישראל 3 כתבים נודעים 4 קישורים חיצוניים 5 הערות שוליים

[עריכה] ביוגרפיה

נולד בארצות הברית למשפחה יהודית של מהגרים מברהובה שברוסיה הקרפטית, באותם הימים חלק מהונגריה. אמו הייתה מוכרת במכולת, ואביו התפרנס בעסקות תיווך. בגיל 16 התקבל ללימודים אקדמיים. בשנת 1932 קיבל תואר ראשון במתמטיקה מאוניברסיטת ראטגרס (Rutgers). אהבתו הראשונה של פרידמן הייתה המתמטיקה וחלומו היה לעשות בה שימוש כמומחה לביטוח ולאקטואריה. חוסר הצלחה בלימודים הוביל אותו לבסוף ללימודי כלכלה.

בשנים 1941 - 1943 היה דובר משרד האוצר האמריקאי, בשנת 1946 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת קולומביה ובאותה שנה החל ללמד באוניברסיטת שיקגו. שם החל להתבלט כהוגה דעות כלכלי יוצא דופן ואמיץ. בשלהי שנות החמישים כבר עמד בראש המחלקה והוביל קו שצידד בשוק החופשי, בניגוד לרוב עמיתיו שהעלו על נס כלכלה שבה הממשלה מתערבת, על פי שיטתו של קיינס.

היוקרה שלה זוכה כיום רעיון השוק החופשי מקורה במידה רבה בעבודתם של מילטון פרידמן ושל עמיתיו באוניברסיטת שיקגו. לפי פרידמן, השוק פועל בצורה האופטימלית כאשר אין הממשלה מנסה להסדיר אותו.

גישתו של פרידמן ספגה ביקורת רבה, ומתנגדיה טענו שהיא דוגמטית, לא גמישה וחד משמעית מדי. בשנת 1976 זכה מילטון פרידמן בפרס נובל לכלכלה. זכייה זו הפכה אותו לאחד הכלכלנים המפורסמים בעולם וסמלה גם את ירידת קרנה של הכלכלה הקיינסיאנית, הדוגלת בהתערבות בכלכלה, ועלייתה של הגישה הדוגלת בשוק חופשי. ב-1988 העניק לו הנשיא רונלד רייגן את מדליית החירות הנשיאותית, עיטור הכבוד האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית.

[עריכה] מילטון פרידמן וישראל

בשנת 1977 הגיע לביקור בישראל, נפגש עם שר האוצר שמחה ארליך ועם בכירים במשק הישראלי. ביקורו עורר גל של מחאות בחוגי השמאל, בשל חששם מהשפעתו על מעצבי המדיניות הכלכלית בממשלה. לטענת פרידמן, הנהגת המדינה לאחר המהפך הפוליטי לא שעתה לעצותיו הגדילה את הסובסידות וההוצאה הציבורית ואת מעורבות הממשלה במשק^[1]. בשנת 1998 הביע פרידמן תקווה שבנימין נתניהו יצליח לשנות את התפיסה ויביא את המשק הכלכלי חזרה למה שהוא כינה מסורת יהודית בת אלפיים שנה של כלכלה חופשית ויוזמה פרטית ^[2]. למרות הסתייגותו של פרידמן מהמדיניות הכלכלית של ממשלות ישראל בשנות השבעים והשמונים של המאה ה-20, בחוגים סוציאליסטים ישראליים נוהגים לייחס את המעבר למדיניות הפרטה ושוק חופשי בישראל לביקורו של פרידמן בשנת 1977 ^[3]. ישנם אף המאשימים אותו באינפלציה הגבוהה בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80, בכך שייעץ לממשלה להסיר את הפיקוח על שער הדולר^[4].

[עריכה] כתבים נודעים

• קפיטליזם וחירות - מאת מילטון פרידמן, (תרגום: מזל כהן, הוצאת שלם, 2003). היה לאחד הספרים המשפיעים ביותר שנכתבו בנושאי כלכלה. בספר מציג פרידמן בבהירות ובקיצור את אמונותיו הכלכליות, ששורשיהן בגישה ליברלית ובתמיכה בחירויות הפרט.
  פרידמן גורס בספר כי ישנן 14 פעילויות שמהאחריות עליהן צריכה הממשלה למשוך את ידה, ביניהן סבסוד לחקלאות, פיקוח על שכר הדירה, שכר מינימום, רגולציה בענפים שונים, חובת ביטוח סוציאלי, גיוס חובה והדואר.
• שותף בכתיבת הספר "ההיסטוריה המוניטרית של ארצות הברית".
• החופש לבחור - עיקרי הכלכלה החופשית, הוצאת דביר, תשמ"ח 1988. בספר זה, אותו חיבר עם אשתו, מציין פרידמן את החינוך כתחום חשוב אשר ביחס אליו הגיע למסקנה כי מוטב לממשלה למשוך את ידה מהעיסוק בו, לטובת מעבר לשימוש בשיטה לפיה יקבלו ההורים קופונים מאוצר המדינה, ובאמצעותם יוכלו "לקנות" חינוך בבית ספר שיבחרו לפי שיקול דעתם. התחרות בין בתי הספר על ה"לקוחות", אליבא דפרידמן, תביא לשיפור רמתם. הרעיון מומש באופן חלקי כאשר תוכניות שוברים הופעלו במקומות שונים בארצות הברית, החל בשנות ה-80 של המאה ה-20.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• זוכה פרס נובל לכלכלה
• ריאיון של נתן גרדלס עם מילטון פרידמן, באתר קיוונים
• עיון מחודש באחריותו החברתית של המגזר העסקי – פאנל בהשתתפות מילטון פרידמן, באתר קיוונים
• מילטון פרידמן, חצי ניצחון, באתר קיוונים
• דניאל דורון, לזכרו של מילטון פרידמן, באתר קיוונים
• אורי פז, היהודי הקפיטליסט ששינה את העולם, באתר פאזל
• הקרן של רוז ומילטון פרידמן
• הכלכלן מילטון פרידמן הלך לעולמו, באתר ynet
• פטרישיה כהן, ניו יורק טיימס, לא הכל כסף, 17.7.2008, פורסם בעתון הארץ

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ אורי פז, היהודי הקפיטליסט ששינה את העולם, אתר אומדיה, 22 בנובמבר 2006
2. ^ The HongKong Experiment, Milton Friedman, Hoover Digest 3, 1998
3. ^ יהודה שנהב, הכלכלה היא רק השיטה. המטרה היא לעצב את הנשמה, בעיתון הארץ, 20.3.06
4. ^ סהר סופר, נאו-ליברליזם מהו?, 24 בנובמבר 2006