תמיר גרינברג (משורר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תמיר גרינברג
לידה 15 בספטמבר 1959 (בן 64)
נְתַנְיָה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תמיר גרינברג (נולד ב-15 בספטמבר 1959) הוא משורר, מחזאי ואדריכל ישראלי. משמש כראש המכללה הטכנולוגית שנקר הנדסאים, וכן ראש המחלקה לאדריכלות ועיצוב פנים בשנקר - בית ספר גבוה להנדסה ולעיצוב. שיריו תורגמו לשפות רבות והופיעו בכתבי עת ואנתולוגיות ברחבי העולם כולו. מתגורר בתל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרינברג נולד בנתניה. למד בתיכון כצנלסון בכפר סבא במסגרת פנימיית שטיינברג. בשנים 1984–1990 למד לתואר אדריכל ומתכנן ערים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. במקביל למד שנתיים בפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון ובשנת 1990 סיים את לימודיו בתואר B.arch.

בשנים 1990–1996 עבד כאדריכל שכיר במגוון משרדי אדריכלים כמנהל פרויקטים ובתכנון מבני מגורים שכונות מגורים, מבני ציבור, מבנים מסחריים, מבני חינוך ועיצובי פנים למבני משרדים. ב-1996 במקביל לעבודתו כאדריכל שכיר החל ללמד בבית הספר לאדריכלות של אוניברסיטת תל אביב ובבית הספר להנדסאים של אוניברסיטת תל אביב. על עבודתו בהוראה זכה במגוון תעודות הוקרה וציונים לשבח.

ב-1997, פתח משרד עצמאי ותכנן מגוון פרויקטים בתחומי המגורים, עיצוב פנים מסחרי ועוד. במקביל לעבודתו כאדריכל עצמאי המשיך ללמד את מקצועות האדריכלות.

בשנת 2000 התמנה לתפקיד ראש המחלקה לאדריכלות ועיצוב פנים בבית הספר להנדסאים שבאוניברסיטת תל אביב.

בשנת 2005 רכש בית הספר הגבוה להנדסה ולעיצוב "שנקר" את המכללה הטכנולוגית של אוניברסיטת תל אביב וגם תחת הניהול החדש ממשיך גרינברג לעמוד בראש המחלקה לאדריכלות ועיצוב פנים. במקביל הוא החליט להפסיק ללמד בבית הספר לאדריכלות של אוניברסיטת תל אביב. בשנת 2012 התמנה גרינברג לעמוד בראש המכללה הטכנולוגית 'שנקר הנדסאים', ותחת ניהולו מתרחב המוסד וזוכה למוניטין מקצועיים מעולים.

במשך השנים השתתף בפסטיבלי שירה רבים ברחבי העולם, במקביל פרסם מדי פעם דברי שירה וביקורות בנושאי תרבות וספרות במוסף לספרות של עיתון "הארץ", ומשמש כמבקר ספרות במוסף הספרים של קול ישראל.

ספרים ומחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1986 – "מזמור לדוד" הוצג בפסטיבל עכו וזכה בפרסים.[1][2]
  • 1992 – "דיוקן עצמי עם קוונט וחתול מת" - ספר שירים בהוצאת עם עובד. זוכה בפרס לוריא לשירה ופרס קרן תל אביב לספרות
  • 2000 – "על הנפש הצמאה" - ספר שירים בהוצאת עם עובד
  • 2004 – קובץ תרגומי שיריו En Paper de Vidre רואה אור בברצלונה, בהוצאת Enciclopedia Catalana (בשיתוף עם רוני סומק)
  • 2008 – המחזה 'חברון' מפרי עטו מועלה כקופרודוקציה של תיאטרון הבימה והתיאטרון הקאמרי, בבימויו של עודד קוטלר. המחזה מעורר תגובות קיצוניות בתקשורת ומגיע אף לדיון בכנסת ובממשלה. קבוצות מפגינים מקפידות להגיע ולהפגין מול כל אולם שבו מוצגת ההצגה. במקביל רואה אור המחזה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. המחזה מתורגם מיידית לערבית (הוצאת Ugarit), ורואה אור בראמאללה
  • 2008 – המחזה 'חברון' מועלה על הבמה באנגליה, על ידי ה- Nationa Theatre שבלונדון, באנגלית ועל ידי שחקנים ובמאי אנגליים, במסגרת פרויקט מיוחד
  • 2009 – המחזה 'חברון' מועלה בפרנקפורט, גרמניה, בגרמנית
  • 2009 – המחזה 'חברון' רואה אור כספר בניו יורק, בפרויקט מיוחד של ה-New York University. (הוצאת Seagull במסגרת אנתולוגיה של מחזאות ישראלית)
  • 2009 – המחזה 'חברון' רואה אור בצרפת בהוצאת Maison Antonie Vitez
  • 2018 – ספר שיריו 'הרואין, הישארות הנפש' רואה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
  • 2020 – ספר שיריו 'בחסד: כל השירים עד כה' רואה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד ולאחר מכן זוכה בפרס יהודה עמיחי.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]