תקשורת טווח אפס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תשלום באמצעות תקשורת טווח אפס בבית קפה. למעלה: מסופון אשר קולט את התשלום. למטה: טלפון חכם עם יכולת תקשורת טווח אפס מבצע תשלום.

תקשורת טווח אפסאנגלית: Near Field Communication, ובראשי תיבות NFC) היא תקן המכיל קבוצה של פרוטוקולי תקשורת לקשר רדיו, המשמשים בעיקר טלפונים חכמים בעת שאלו נמצאים בטווח נגיעה (או סנטימטרים ספורים). כיום התקן משמש לביצוע תשלומים, העברת נתונים בין מכשירים קרובים (כגון קבצים, אנשי קשר, ותיאום הגדרות טכניות בין מכשירים).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיס הטכנולוגיה של NFC מגיעה מטכנולוגיית RFID שמאפשרת להתקן לשלוח גלי רדיו אל התקן אלקטרוני פאסיבי (תג) למטרת זיהוי, אימות (אותנטיקציה) ומעקב.

  • 1983 - צ'ארלס וולטון קיבל את הפטנט הראשון שנוגע לטכנולוגיית RFID
  • 2004 - החברות נוקיה, סוני ופיליפס הקימו את פורום תקשורת טווח אפס.
  • 2006 - מפרטים ראשוניים לתגיות NFC.
  • 2006 - הפצת מפרטים ל"פוסטרים חכמים"
  • 2006 - נוקיה 6131 הוא הטלפון הסלולרי הראשון שתומך ב NFC
  • 2009 - בחודש ינואר, פורום תקשורת טווח אפס הפיץ את הפרוטוקולים להעברת מידע מנקודה לנקודה, בכללם העברת פרטי איש קשר, העברת URL , אתחול תקשורת שן כחולה וכיוצא בזה.
  • 2010 - הושק Samsung Nexus S, הטלפון החכם הראשון אשר משתמש במערכת ההפעלה אנדרואיד ותומך ב NFC.
  • 2011 - בכנס המפתחים של גוגל, מוצג שימוש ב NFC על מנת לדמות תחילת משחק משותף, העברת פרטי איש קשר וכדומה.
  • 2011 - מערכת ההפעלה סימביאן יוצאת בגירסת Symbian Anna ותומכת בNFC.
  • 2011 - חברת RIM, יצרנית הטלפון החכם Blackberry, הופכת לחברה הראשונה אשר מכשיריה מאושרים על ידי מאסטרקארד לביצוע תשלומים באמצעות שירות MasterCard PayPass.
  • 2012 - בחודש מרץ, רשת מסעדות בריטית בשם EAT יוצאת בשיתוף פעולה עם ספקית הסלולר אורנג' בקמפיין שימוש בפוסטרים חכמים. אפליקציה מיוחדת נכתבה על מנת לאפשר לטלפונים תומכי ה NFC לתקשר עם הפוסטר.
  • 2012 - סוני מציגה את ה"תגיות החכמות", אשר משתמשות בטכנולוגיית NFC על מנת לשנות את מצבו הפנימי של הטלפון החכם של סוני. טכנולוגיה זו כלולה במרבית הטלפונים החכמים שהוציאה סוני ב-2012.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקשורת טווח אפס נבנית על בסיס התקני RFID ומאפשרת תקשורת דו כיוונית בין שני התקנים, זאת לעומת תקנים ישנים יותר כמו כרטיסים חכמים אשר אפשרו תקשורת חד כיוונית בלבד. העובדה שתגיות NFC, אשר פועלות ללא חיבור חשמלי, יכולות להיקרא על ידי התקני NFC מאפשרת גם תקשורת חד כיוונית באמצעות תקשורת טווח אפס.

השימושים העיקריים בטכנולוגיה הם:

  • תשלומים ללא מזומן
  • ניהול הרשאות כניסה לאתרים.
  • כרטיסים לאירועים ולתחבורה ציבורית.
  • שידור וידאו והורדת קבצים.
  • ניהול טלפונים חכמים (טכנולוגיית ה"תגיות החכמות" של סוני אריקסון).

שימושים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבור שן כחולה ואינטרנט אלחוטי 
תקשורת טווח אפס מאפשרת תקשורת במהירות נמוכה בעזרת חיבור פשוט ביותר, ניתן להשתמש בה על מנת לאתחל חיבורי תקשורת מורכבים יותר. לדוגמה, ניתן להחליף את שלב הצימוד באיתחול תקשורת שן כחולה, או את קונפיגורצית חיבור האינטרנט האלחוטי.
רשתות חברתיות 
ניתן להשתמש בתקשורת טווח אפס ברבדים שונים של אינטראקציה ברשתות חברתיות. לדוגמה, שיתוף אנשי קשר, תמונות, סרטי וידאו וקבצים. כמו כן ניתן להשתמש בטכנולוגיה על מנת להתחיל משחק רב משתתפים באמצעות טלפונים חכמים.
זיהוי מסמכים 
פורום תקשורת טווח אפס מקדם את היכולת של התקנים תומכי NFC בזיהוי מסמכים אשר משתמשים בתגיות כמזהה אלקטרוני. התקשורת תומכת בהצפנה ולכן היא מתאימה במידה מרובה לשימוש זה.

מסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקני NFC ניתנים לשימוש כאמצעי תשלום מיידי, בדומה לשימוש שקיים היום בכרטיסי אשראי ובכרטיסי חכמים, צפוי כי התקני NFC יחליפו את אמצעי התשלום הללו בעתיד הקרוב. כדוגמה ניתן לראות את Google Wallet, אשר מאפשר למשתמשים לאחסן את פרטי כרטיסי האשראי ב"ארנק וירטואלי" ולהשתמש בו בעסקים אשר תומכים בעסקאות על בסיס שירות MasterCard PayPass. דוגמה נוספת היא ניסוי שמבצעות מספר מדינות אירופה (וכיום גם בישראל) לשימוש בהתקני NFC בתחבורה הציבורית.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקשורת יכולה להתבצע באופן פאסיבי ,באמצעות שימוש בתגיות RFID על פי התקנים ISO 14443 או ISO 15693 , ובאופן אקטיבי, על ידי שימוש בשני גורמים משדרים. NFC מאפשר העברה של מידע מסוגים שונים, כגון מספרי טלפון, תמונות, קובצי MP3 או הרשאות דיגיטליות בין שני התקנים קרובים ללא התערבות של אפליקציה אשר מותקנת בשני ההתקנים וללא שגיאות בחיבור של שני ההתקנים.

היבטי אבטחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שטווח תקשורת טווח אפס הינו סנטימטרים ספורים, תקני ה NFC אינם מאפשרים בעצמם תקשורת מאובטחת. בשנת 2006, חוקרים אוסטרים ממעבדות פיליפס תיארו מספר סוגים של מתקפות, ואת עמידות ה NFC בפניהן, בנוסף על כך, הם הציעו דרך לשפר את עמידות הפרוטוקול בפני התקפות אדם באמצע. הטכניקה שהציעו איננה חלק מתקני הISO של NFC. תקשורת טווח אפס איננה מספקת הגנה מפני ציתותים ושינוי מידע, עם זאת, אפליקציות יכולות לאפשר חיבור מאובטח (לדוגמה באמצעות SSL). הוספת אבטחה לתקשורת טווח אפס תדרוש שיתוף פעולה בין כל הגורמים המעורבים: יצרני ההתקנים, שיצטרכו להצפין את ההתקנים ולספק להם יכולת אימות מתקדמת. הלקוחות שיצטרכו להצפין את המידע שלהם באמצעות סיסמאות. ועסקים שמשתמשים בNFC, שיצטרכו להשתמש בפתרונות אבטחה על מנת להגן על המערכות שלהם.

ציתות 
ניתן להאזין למידע שעובר בין שני מכשירים על ידי אנטנה המאזינה לגלי ה-RF המשודרים במהלך "שיחה" בין שני המכשירים. לצורך כך המאזין צריך לדעת איך להשיג את המידע מתוך גלי ה-RF ואיך ל"הבין" את השיחה מתוך הפרוטוקול. האזנה למקור אקטיבי (שמחובר ישירות למקור מתח) אפשרית בטווח של על 10 מטר. לעומת האזנה למקור פסיבי (שאינו מחובר למקור מתח, ומקבל את המתח מהמקור האקטיבי) אפשרית בטווח של עד מטר אחד בלבד - ולכן קשה יותר. ההתמודדות הטובה ביותר עם ציתותים הינה תקשורת מעל פרוטוקול מאובטח.
שיבוש מידע 
קל ביותר לשבש שיחה בין שני מכשירים בפרוטוקול RFID, על ידי משבש תדרים פשוט. בנוסף אין שום דרך להתגונן בפני שיבוש זה, כמו ששני אנשים לא יוכלו לדבר בשני קצוות של מועדון רועש. אך, לעומת זאת, קל לזהות התקפה מסוג זה אם הצד המשדר בודק את שדה הRF בזמן השידור.
שינוי מידע 
ישנם שלושה סוגים של שינוי מידע: הוספת מידע (חוקי) לשידור, שינוי בתים בודדים במידע המועבר והתקפת אדם באמצע בה תוקף עונה בשם הצד השני. שלושת סוגי ההתקפות הנ"ל מסובכות ביותר ודורשות ידע פנימי על הפרוטוקול הספציפי, זמני השידור המדויקים ובנוסף, תוקף חייב להיות מהיר תגובה ע"מ להקדים את הצד העונה בפרוטוקול. התקפות אלה נחשבות לבלתי אפשריות.
אובדן התקן 
יצרני NFC חייבים להתמודד עם מצבים בהם אדם מאבד את ההתקן האישי שלו, שכן כל מוצא (או גונב) יוכל להשתמש בו כארנק או לצורך גניבת זהות. לצורך כך מומלץ להוסיף להתקן זה אבטחה מסוג "מה שאתה יודע" כדוגמת קוד אישי, שיהפוך את ההתקן לחסר תועלת לאחר שנעלם. עוד פתרון יהיה אפשרות חסימה של התקנים (אבודים או גנובים) על ידי הוספת המזהה שלהם לרשימה שחורה.

היבטים טכניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקן מאפשר תקשורת דו כיוונית בקצב נתונים של 106 עד 424 קס"ש, פועל בתדר 13.56 מה"צ (תחום תדרים ללא רישוי), כאשר רוב האנרגיה מרוכזת ברוחב סרט של ±7 קה"צ.

פרוטוקולי התקשורת הכלולים בתקן מכסים היבטים מגוונים, החל מאופן קידוד וייצוג הנתונים וכלה בשכבה הפיזית של התקשורת, והם מתבססים על פרוטוקולי RFID קיימים כגון ISO/IEC 14443, FeliCa, ו-ISO/IEC 18092. התקן מוגדר על ידי הפורום ה-NFC, אשר הוקם בשנת 2004 על ידי נוקיה, פיליפס וסוני, ומכיל יותר מ-160 גופים חברים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]