Long Term Evolution

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "LTE" מפנה לכאן. לערך העוסק במוזיקה, ראו ליקוויד טנשן אקספרימנט.
חדירת רשתות LTE למדינות העולם, נכון לינואר 2012

██ מדינות עם רשתות LTE מסחריות

██ מדינות עם רשתות LTE בתהליך הקמה או תכנון

██ מדינות עם רשתות ניסוי של LTE

3GPP Long Term Evolution (או LTE) הוא תקן לתקשורת אלחוטית מהירה של מכשירים ניידים כדוגמת טלפון סלולרי. התקן נוסח על ידי השותפים בקבוצת 3GPP החל משנת 2008 ומבחינה שיווקית הוא מכונה לעתים "4G", אף שהוא אינו עומד בתנאי הסף לרשתות דור רביעי, כפי שהוגדרו על ידי איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי (ITU). רשת ה-LTE הראשונה נפרשה בשנת 2009 באוסלו וסטוקהולם.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב מאפייני LTE הופיעו במהדורה 8 של 3GPP שפורסמה בשנת 2008 ושינויים מינוריים נוספים הופיעו במהדורה 9 משנת 2009. הוא מתבסס על התקנים המוקדמים יותר, GSM,‏ EDGE,‏ UMTS ו-HSPA, וכך הוא מהווה נתיב שדרוג טבעי למפעילי רשתות סלולריות המבוססות על תקן GSM וממשיכיו. גם מפעילי רשתות גדולות בתקן CDMA בארצות הברית ויפן פרשו החל מ-2010 רשתות LTE וכך גברו הסיכויים שתקן LTE יהפוך לתקן סלולרי גלובלי אחיד.

קצבי הנתונים המרביים של LTE עומדים על 300‎ MBit/s הורדה ו-75‎ MBit/s העלאה. מהירויות אלו מושגות באמצעות שידור וקליטה מ-4X4 אנטנות במקביל ושימוש ברוחב סרט מרבי של 20‎ MHz (התקן מאפשר רוחב פס משתנה, החל מ-1.4‎ MHz). השיפור במהירויות בהשוואה לתקני תקשורת סלולרית קודמים טמון גם בשיטות אפנון חדשות והתבססות על מיתוג מנות מבוסס IP באופן בלעדי, תוך ביטול התמיכה במיתוג מעגלים. רשת LTE מתוכננת לשרת בהצלחה ציוד קצה הנע במהירות של כמה מאות קילומטר לשעה, תוך יישום של זמן השהיה שאינו עולה על 10 מילישניות.

החלק המגדיר את הגישה האלחוטית לרשת במסגרת תקן LTE מכונה E-UTRA או e-UTRAN. עם זאת, הוא אינו משמש רק את LTE אלא משותף גם לתקן העתיד להתפתח מ-LTE הנקרא "LTE Advanced". תקן זה צפוי להיות מיושם החל משנת 2013 ולענות באופן רשמי על התקן לרשתות דור רביעי של ITU המכונה "IMT Advanced" ואמור לתמוך במהירויות הורדה של עד 1‎ GBit/s.

במסגרת E-UTRA מוגדרת תמיכה בתאים סלולריים בעלי טווח שידור ברדיוסים שונים, החל מכמה עשרות מטרים עד למאה קילומטר. התאים האופטימליים לאזורים בין-עירוניים הם בעלי רדיוס של כחמישה קילומטר ובאזורים עירוניים בעלי רדיוס של קילומטר או פחות.

מספרי רצועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקן E-UTRA מגדיר מספרי רצועות (bands) על פי תדר השידור, רוחב הפס ומאפיינים נוספים. נכון לשנת 2013 הוגדרו כ-40 רצועות והן ממוספרות באופן לא רציף מ-1 עד 44. הרצועות הממוספרות 33 ומעלה מגדירות תקשורת דו-כיוונית באמצעות ריבוב מבוסס חלוקת זמן (Time-division duplexing - TDD), שבו העלאה והורדת מידע מתבצעות באותו חלון תדרים, בעוד הרצועות האחרות מאפשרות דו-כיווניות באמצעות ריבוב מבוסס חלוקת תדר (Frequency-division duplexing - FDD), שבו מוקצה חלון תדרים נפרד להעלאה והורדה.

תדר השידור המרכזי עשוי לאפיין יותר מרצועה אחת, כך שההבדל בין שתי רצועות נוגע גם לרוחב הפס ומאפיינים נוספים. כך לדוגמה, רצועות 3 ו-9 מבוססות על FDD סביב תדר 1,800MHz, אך תדר ההורדה של רצועה 3 נע בין 1,805 ל-1,880 בעוד ברצועה 9 הוא נע בין 1,845 ל-1,880MHz. אי התאימות בין רצועות השידור השונות עלולה לגרום לאי תאימות של התקני LTE מול רשתות LTE המשדרות ברצועה שונה מזו הנתמכת בהתקן. נכון לשנת 2013, מכשירים בעלי תמיכה ב-LTE הותאמו למספר רצועות מוגבל ולא היו תואמים לרצועות אפשריות אחרות. יצרני המכשירים נהגו לייצר כמה גרסאות מכשירים לצורך התאמה לרצועות שהונהגו באזורים שונים. כך לדוגמה פיצלה חברת אפל את דגם iPhone 5 לשלושה טיפוסים. האחד (A1428) תמך ברצועות 4 ו-17, השני (GSM-A1429) תמך ברצועות 1, 3 ו-5 והשלישי (CDMA-A1429) תמך ברצועות 1, 3, 5, 13 ו-25.

קטגוריות קצבי הורדה והעלאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהדורת 3GPP קטגוריה קצב הורדה מאופנן (מס"ש) מרכיבי MIMO בהורדה קצב העלאה מאופנן (מס"ש)
8 1 10.3 1 5.2
8 2 51 2 25.5
8 3 102 2 51
8 4 150.8 2 51
8 5 299.6 4 75.4
10 6 301.5 2 או 4 51
10 7 301.5 2 או 4 102

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינוי התדרים המיועדים ל-LTE בישראל החל בשנת 2013 וצפוי להסתיים ב-2015[1]. רוב רצועות התדרים המפונות נמצאו בשימוש מערכת הביטחון. על פי הסיכום שהושג עם משרד הביטחון ב-2013, תפונה רצועת תדרים בתחום שמרכזו ב-2,600MHz התואם לרצועה 7 של LTE. כמו כן, באותה עת החזיק משרד התקשורת תחום תדרים שמרכזו 1,800MHz‏[2] התואם לרצועה 3 של LTE, ויועד למכרז בין חברות התקשורת הסלולרית.

בינואר 2014 קיימה חברת פרטנר תקשורת מסיבת עיתונאים והכריזה על השלמת פריסת תשתית לרשת LTE בישראל. באותה עת הושלמה פריסת נקודות גישה בהרצליה[3] ובסך הכל נפרסו כ-200 נקודות. הרשת אינה פעילה באופן מסחרי עד לאישור והקצאת תדרים של משרד התקשורת. החברה מכנה את הרשת בשם Orange 4G. באפריל 2014 הכריזה סלקום שהיא פורסת בישראל רשת LTE שתתמוך גם ב-LTE Advanced‏[4] עם מהירות הורדה מרבית של 150 מס"ש ומהירות העלאה מרבית של 50 מס"ש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub comp.png ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.